טוב, בכל זאת יש עידכון מהמשפחה המופרעת שלי

לא חשבתי שזה יקרה, אבל מסתבר שאמא שלי ניסתה להתקשר לאבא שלי, כדי להגיד לו שהוא יחזור לדבר איתי. כדי שהוא יטרח לפטור אותה מעונשי ויקנה לי איזה דירה. אבל הוא נשלט ע"י המפלצת (לא יעזור כלום, זה שמה). לכן כשהמפלצת ענתה, אמא שלי ניתקה. מכיוון שהמספר לא חסוי (כמה אדיוטי..), המפלצת התקשרה בחזרה, ואני עניתי לשיחה, כי לא ידעתי שאמא שלי התקשרה לשם. וכך יצא שכמובן זיהיתי את הקול של המפלצת, ושאלתי אותה בעצבנות למה התקשרה. היא אמרה שחייגה כוכבית 42. ואני טרקתי לה את הטלפון בפרצוף כי זה מה שמגיע לה. אחר כך הסתבר שזה הגיע כמובן לאחות שלי, שהיא ואני כאמור במלחמת עולם. למרות שהיא התקשרה אלי ליום הולדת וטענה אחר כך שדיברתי יפה. זה מכיוון, שכשאני עושה את עצמי, לפעמים אני אפילו יכולה להיות נחמדה. (זה עובד גם על לקוחות). והיום היא שיחררה מידע לאמא שלי, שאבא שלי תלותי לחלוטין במפלצת, למרות שבפעם האחרונה שאני ראיתי אותו הוא כן היה מאופס, וכן יכל ללכת, וכן יכל להשתמש במחשב (רק כדי לבדוק את מצב חשבון הבנק..). היא טענה שהיא בעצמה לא יכולה להתקשר אליו מבלי שהשיחה תהיה על רמקול ליד המפלצת (אבל הרי הן חברות. אז מה הבעיה ?). שאחרי המריבה איתי אבא שלי רצה להתקשר אלי יום אחרי, אבל המפלצת מנעה ממנו. מה שכמובן מעלה את השאלה אם הוא במצב של חוסר אונים מוחלט - מה שאני חושבת שלא נכון. הרי הוא יכל לשלוח לי גם מייל. וגם יכול לקחת את הפלאפון שלו ולמצוא את המספר שלי ולהתקשר. אבל הכבוד מונע ממנו. שהוא הולך לפסיכולוג בגלל המריבה איתי (בחינם !!! למרות הכסף בבנק). שהמפלצת הולכת לפסיכולוג בגלל המריבה איתי (על חשבון הברון הנדבן הידוע - אבא שלי). ואיפה ?? ברחוב שלי !!! כדי שאני אראה אותה מסתובבת לי מול העיניים (מה שכבר קרה) ואחטוף קריזה. שאמא שלי הולכת לפסיכולוג בגלל שהמשפחה שלה מסוכסכת סוף. ועכשיו רוצים לשלוח גם אותי ואת אחותי לפסיכולוג לטיפול משפחתי. (חחחחח.....אם זה לא היה עצוב הייתי מתפוצצת מצחוק..). מזל שאח שלי בחו"ל. בסוף עוד יצא שהם יאשימו אותי החלאות. מה שכן, כבר שלושה חודשים כ-ו-ל-ם הולכים לפסיכולוגים אבל לא טורחים להתקשר אלי. למה ? כי הם רוצים שאני אמצמץ ראשונה. כי בעיניהם אני אשמה בהכל. כאמור אכן חלפו בי הרהורי התקפלות. אבל בסך הכל אבא שלי בישל לעצמו את הדייסה שלו (כמו שהוא תמיד אהב לומר עלי), ועכשיו הוא פשוט מקבל את העונש שלו. את מה שמגיע לו. ומצפה שאני אבוא להציל אותו מהייאוש. נשאלת השאלה, האם אני זאת שצריכה להכריז על הפסקת אש, או לתת להם לשחות במיץ המבאיש של עצמם עוד, נגיד, כמה שבועות או חודשים, עד שהם יתקפלו ? תודה :)