אשמח לעזרה!!

שלום לך גליה, תודה שכתבת לנו את המילים העמוקות והמרגשות ותיארת בצורה כל כך כנה את העולם שבו את חייה מאז לידת בנך לפני 4 חודשים. דבר ראשון , עשית את הצעד הראשון שזה לשתף אנשים בתחושות הקשות שלך. אני מציע לך כך להמשיך, כאן , שם ובכל מקום. בגני המשחקים ובשכונות, נמצאות אמהות במצבך שיצאו לחופשת לידה , מתוך החיים האינטנסיביים שלהן והן זקוקות אחת לשניה. בעבר כאשר חיינו במערות, הנשים שילדו היו מוקפות באהבה של נשים בוגרות, דודות, אמהות שלהן בנות צעירות שכולן ביחד עזרו לאמהות הצעירות לגדל את התינוקות. חשוב למצוא דרך לצאת מהבדידות הזו. בעלך לא יכול לעזור בעניין הזה, משום שהוא אמור להמשיך לפרנס את המשפחה. רגשות הלחץ שאותן את חווה , קשורים בדרך כלל לתחושת האחריות הרבה והעוצמתית שיש לאם כלפי התינוק הרגיש והשברירי שנמצא עתה באחריותה הבלעדית. גם כאן חשוב לקבל עזרה , מאמך , מהחמות - אם בעלך, אם מתאפשר, ואם הן לא יכולות לעזור, אז גם עזרה בשכר , או אפילו נערה שתוכל להגיע פעם בשבוע ולהסתובב עם התינוק כאשר את מנמנמת לך כדי לצבור כוחות , או עושה דברים שאת לא יכולה לעשות עם התינוק. חשוב לי לשמוע מה דעתך וכי נמשיך את התקשורת בינינו עד שתרגישי טוב יותר. אהוד גלבוע.