תודה על ההתיחסות

היי קודם כול תודה רבה על התשובה המענינת שקיבלתי ועל הידיעה שיש לי מי שמבין מקשיב לי ואני יכולה לכתוב על זה. מאוד הייתי שמחה לקבל עזרה מהמשפחות שלנו אך הם גרים רחוק ומידי פעם אני נוסעת כדי לקבל עזרה או סתם נהנת מהנוכחות שלהם. החלטנו לעבור ליד המשפחה של בעלי כדי שאוכל לחזור לעבוד וכדי שלא אהיה לבד כול היום. חשוב לי לציין שלעולם לא הייתי ככה דכאונית ועצבנית שמחפשת כול היום אצל מי להיות כדי לא להעביר יום לבד עד שבעלי חוזר ואני ממש לא אוהבת את עצמי ככה... והריבים עם בעלי פשוט מתסכלים אותי לפני הלידה היה כול כך שונה ואני לא מבינה למה אני לא מצליחה להבין שזהו חיינו השתנו ואני חייבת לקבל את זה לא ידעתי שיהיה לי קשה כול כך לגדל ולהעסיק את הילד לי. אני רוצה להפסיק לצלצל לבעלי ולבכות לו ואני רוצה להפסיק להראות לו כמה קשה לי אלא ההפך שאני עצמאית ושהשתנתי ושאני לא משוגעת. ובקשר לאמהות שבחוץ אז אין לי ליד הבית בחורות צעירות או פארק שאני יכולה לשבת שם. ודווקא אני חברותית ולא קשה לי להתחבר לאנשים אבל לא מצאתי כאלה בסביבתי. סליחה על האורך פשוט מצאתי מקום שאני יכולה לתפרק וזה חשוב לי.אתה חושב שאצא מי זה מתישהו??? תודה רבה רבה!!!

אני מאוד אשמח להכירך. אני אמא לפעוטה ועוד תינוק בדרך. באיזה איזור את גרה? בן כמה התינוק שלך? ויקירתי, התחושות שלך כל כך מוכרות וכל כך מובנות אבל אוטוטו את חוזרת לעבודה ותשימי את התינוק בפעוטון ויהיה בסיידר. אשמח להקשיב לך וגם לתמוך. שיהיה לך כל טוב