גיל 3 האיום
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום רב. בתי הבכורה בת 3 וחצי בקרוב. לפני חצי שנה נולד לה אח. גלי היתה תמיד ילדה נהדרת ומאוד קשובה (לא אוהבת את המילה ממושמעת...) כשנולד גיא היתה לה תקופת משבר שהתבטאה בעיקר בלא רוצה וטנטרומים הראשונים בחייה. הללו חלפו מהר מאוד. לאחרונה שוב החלה התנהגות בעייתית. יתכן כי סביב הפיכתו של גיא לתינוק פעיל ותקשורתי יותר ואולי גם עם סיום הגן בקרוב. ההתנהגות מותירה אותנו ההורים לראשונה מעט חסרי אונים. אתאר זאת כאילו נכנס בה הילד הרע. היא מקבלת פנים חתומות, לא עונה, או אומרת לא, על כל נושא אוילי. אני אומרת לה שהיא יכולה לבחור להמשיך בקו זה וללכת לחדר, או להשאר איתנו בטוב. היא בוחרת בחדר, לעיתים אף אומרת שהיא רוצה להיות "ילדה רעה" ומיד פורצת בבכי כבד. לרב אחרי דקות ספורות מבקשת לחזור לסלון באה ומבקשת סליחה. לאחרונה סיפור זה יכול לחזור מספר פעמים, ואז לסליחה אין ממש ערך. ניסיתי לתת לה סמיילי על המקרר בסוף כל יום טוב, וזה עבד לכמה ימים.... זיהינו שהתנהגות זו קוראת הרבה יותר כשאביה נוכח (יש לציין שאני דמות יותר סמכותית עבורה). אתמול אחרי שעתיים עם חזרה של טקס זה מספר פעמים פשוט הסברתי לה שהיא הולכת לישון ואין יותר סלון וסליחה. בכתב מעט ונרדמה. מה לעשות? אולי איננו נוהגים נכון? אשמח לכל הכוונה. עלי לציין שגלי ילדה מאוד רגישה, עמוסת נתינה ואהבה, ואינטיליגנטית באופן מאוד יוצא דופן. יחד עם זאת עקשנית ודעתנית ומאוד מדוייקת ברצונותיה מגיל מאוד צעיר.
היי, חוויתי בדיוק אותו הדבר גם עם תינוק וסיום גן ובאותם הגילאים. עצתי, מתוך נסיון. בלי עונשים ופרסים פשוט תאהבי אותה "אקסטרה". הרבה מחוות של אהבה חיבוקים נשיקות וחיזוקים מילולים (על דברים טובים שעושה גם הקטנים ביותר) והרבה הרבה סבלנות. זה פשוט עובר אחרי זמן מה. מבטיחה. לדעתי הם (גם שלך וגם שלי בזמנו..) בודקים עד כמה אפשר למתוח את הגבול ועדיין תשארי אמא שאוהבת אותי הכי (ורק?)בקיצור בודקים אותנו כל הזמן. אז הרבה הרבה סבלנות. זה קשה אני יודעת. אני הייתי משתגעת מההתעלמויות והלא רוצה. אבל באמת הסבלנות השתלמה וזה עבר. בהצלחה.
שלום לך מיכל, תודה גם לחן שהגיבה באופן כל כך נכון, בעיני, מתוך יכולת סבלנית ומתוך ראיה של התקופה המיוחדת שבה נמצאת הבת . לגבייך מיכל, שאלת האם את פועלת בצורה נכונה? לדעתי לא, אני לא מציע לשלוח את הילדה לחדר שלה כאשר היא מרגיזה אותך או לא עונה על שאלות , או שהיא אנטי למה שקורה . כל השיטה הזו שהורים רבים משתמשים בה ,התקבלה לצערי מאחת הגישות שעוסקות בהדרכת הורים ולדעתי ילדים רבים נפגעו מכך והיא גם לא עזרה בבית ולהורים. את בעצמך אומרת שהדברים קשורים בלידה של גיא ובשאלה שחן העלתה והיא , עד כמה אתם ממשיכים לאהוב אותה למרות שנולד אחיה. הדרך לבדוק כמה אתם אוהבים אותה יכולה להיעשות בטוב ,והיא יכולה לקבל את ההוכחה לאיכפתיות שלכם דרך הבעיות שהיא עושה. אף יתכן שאת לא שמה לב שאת מעדיפה את הצרכים של גיא על הצרכים שלה. אולי מפני שהיא גדולה יותר והוא בגלל גילו הצעיר, זקוק ליותר - בעיניך. אני חושב שזה לא אמור להיות כך. למעשה הבת הגדולה אמורה להיות מועדפת בכל דבר ובמיוחד כמו שחן אמרה, בקבלת האהבה ממך ומאביה. מה דעתך? אהוד גלבוע
אין בניהם מועדף. שניהם אהובי לב מאירים. ואני בהחלט מקבלת שסיפור החדר אינו מוצלח כלל ועיקר. אהבה אני יכולה ורוצה להרעיף כמה שיותר. מצד שני לא יכולה לוותר כמון על דברים מהותיים כמו פיפי, מקלחת, צחצוח שיניים וכו'. מה לעשות אם היא נכנסת לעמדה של סירוב או שתיקה (סוג של פאסיב אגרסיב?)להתעלם? לחבק? לקחת אותה בעצמי לשרותים/שולחן אוכל/ מיטה וכו?
מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
