פרידה מהאם לצורך לידה
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
בס"ד. שלום. ילדתי בן שני ב"ה ביום שני שעבר בלילה. בני הבכור כמעט בן שנתיים. הקשר שלי איתו מאוד חזק וטוב. הפרידה ל4 ימים היתה לו מאוד קשה (על אף שאביו וסבתו שאליו הוא קשור גם היו איתו): בכי בלילות, חוסר שינה, קריאה לאמא. מאז שחזרתי מבית החולים (4 ימים) התסמינים לא עוברים: הוא לא מוכן לישון מבלי שאשב אני או בעלי לידו, מתעורר הרבה בלילה בבכי ורוצה שנשב לידו אך לא נרדם, רוצה לשבת עלי למשך הרבה זמן, לאכול עלי, מתחיל פתאום לקרוא "אמא, אמא" ורצה שאקח אותו על הידיים גם אם אני לידו. זה מאוד מדאיג, כואב וקשה לי גם פיזית למלא את דרישתו להיות לידו כל הלילה. רציתי לדעת, איך עלי לנהוג עמו על מנת לעזור לו להתמודד ולצאת מהמצב בו הוא שרוי. והאם נכון להיות עמו גם ביד קשה או רק ביד רכה... תודה רבה
לדעתי עלייך לנהוג רק ביד רכה. אם הייתי במקומך הייתי מעבירה אותו לישון במיטתי לכמה ימים עד שיחזור לו הביטחון. (הוא לא יתרגל) הוא פשוט צריך אותך עכשיו. זה קשה אני יודעת. מנסיון. אבל לדעתי אין דרך אחרת לעבור את התקופה הזו בהצלחה. פשוט להיות איתו פיזית כמה שיותר. בהצלחה.
ערב טוב לך היולדת, אני מסכים עם חן שהדרך אמורה להיות רכה משום שמדובר בשני ילדים רכים, אחד תינוק והבכור עדיין רך בשנים. את מתארת את הקושי שנוצר אצלו בעקבות הפרידה של ה 4 ימים. לדעתי הוא לא עבר טראומה. הוא היה עם אביו ואם סבתו. הוא מגיב על המצב שבו את מרוכזת רובך ככולך בתינוק שנולד , וכך זה טוב. את אמורה להתרכז בשלושת החודשים הראשונים בתינוקך. סבתא ואבא ואחרים אמורים להיות איתו. את יכולה להיות איתו אם זה לא מעייף אותך וכאשר יש לך זמן. תקופה זו היא באמת קשה לילדים , אבל התינוק הכי זקוק לך. כאשר תינוקך יגיע לגיל של 3 חודשים , תוכלי לשנות את מערכת היחסים ולחזור להעניק לבנך הבכור את המרכזיות שהוא כל כך זקוק לה עתה. מה דעתך? אהוד גלבוע
מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
