פעוט בן שנה ועשרה - קושי בהתמודדות עם פרידת ההורים

בני הוא פעוט בן שנה ועשרה חדשים לערך. מדובר בילד מקסים וחברותי, חייכן ופעלתן. כשהיה בן שנה וחודש נפרדנו אביו ואני. המסגרת המשפחתית בכללותה היא חמה , תומכת ואוהבת. אנחנו חיים עם הוריי שעוטפים אותו באהבה ואליהם הוא קשור עד מאוד. במהלך השנה האחרונה היתה תקופה שבמהלכה ניתק האב מגע, כשלושה חדשים לערך. כיום התמונה היא שאביו ואני מקיימים הסדרי ראייה מסודרים, פחות או יותר, במסגרתם הוא לוקח את בננו אליו למפגשים בני מספר שעות פעמיים באמצע שבוע ועוד אחד ארוך יותר בסוף השבוע. כיום לי יש קשר חדש בן חצי שנה. הגבר איתו אני מתראה פוגש את בני מדי פעם, אולם החלטנו שלא ליצור כרגע מערכת שתכביד על בני. שינוי נוסף איתו מתמודד בני הוא חזרתי לעבודה, לראשונה מאז הלידה, לפני כחודש. הכנסתי אותו למסגרת מתאימה כמובן טרם תחילת העבודה. אך כרגע בחופשה הוא נמצא אצל מטפלת במהלך הבוקר ומשם עובר לידי אימי בשעות הצהריים. הביה מתעוררת בעיקר לאחר המפגשים עם אביו - הוא לא רגוע בלילה, קם עצבני משינה וקורא " אבאל'ה". (לפעמים הוא קורא כך לסבו). ההתקף האחרון היה קשה במיוחד- את מרבית הלילה בילינו בהרגעתו , הוא צרח ובכה, הקשה את גופו וזרק ידיים ורגליים באופן מצמרר שלא ראיתי לפני כן . איך אני יכולה לעזור לו ? מה לעשות על מנת להקל עליו ? אודה לתגובה מהירה.