אחות חדשה במשפחה

שלום, יש לי 3 בנות. הקטנה בת חודש, הגדולה בת 7. בתי האמצעית, אביב, בת שנתיים וארבעה חודשים מאד קשורה אלי, ועדיין נצמדת אלי ללא הרף מאז הלידה. אני מניקה, ושמתי לב, שהדבר מאד מציק לה. היא מתיישבת לידי, מושכת באוזני ומושכת את זרועות. גם כאשר אני מבקשת ממנה להפסיק (נורא חם לי בזמן הנקה, למרות המיזוג) תוך הבטחה שאחרי ההנקה אני והיא "נתחבר", היא לא מפסיקה. מאז שהגעתי הביתה מביה"ח, הילדה מגיעה מהגן שמחה ומיד כשרואה אותי מטפלת בתינוקת, מתחילה לעשות דברים דווקא (עכשיו היא בחופשה בבית ולכן המצב עוד יותר קיצוני) , מתפרצת בזעם, כועסת מאד וניכר שהמצב החדש לא טוב לה ולא מתאים לה. כשפונים אליה היא ממשיכה במעשיה, ככל הנראה כדי למשוך תשומת לב, או שמתחילה לבכות בכי היסטרי. המצב הזה מאד קשה לי. אני מאד אוהבת אותה ודואגת לומר לה שוב ושוב, לחבק ולנשק, ולהסביר לה את המצב החדש, ולומר לה כמה שאני אוהבת ושאני תמיד אוהב אותה. היא ילדה מאד חכמה ואני יודעת שהיא מבינה שלמרות שיש לנו התינוקת אני מאד אוהבת אותה,אך בהתנהגותה אין שום שיפור עם הזמן. מעולם לא ראיתי כאלה התפרצויות זעם מצידה. בגן ובבית היא היתה ילדה למופת, פשוט מדהימה, אך היא מאד השתנתה בעיני וכואב לי על מצוקתה הרבה. אני כבר ממש מחכה לתחילת שנת הלימודים שאז תלך שוב לגן והדברים יחזרו לשיגרה קצת יותר נורמלית. הבת הגדולה לעומת זאת מנסה להפעילה בזמן הנקות, לשחק איתה, אך אביב מסרבת או מרגיזה גם אותה במקום לשתף איתה פעולה. אנא עצתך, איך להתנהל? מה לעשות כדי לשפר את המצב? קשה לי לוותר על ההנקה (כי שתי הגדולות ינקו, וגם לזו מגיע לא פחות), אני לא מסתדרת עם שאיבות חלב, ועדיין מתקשה להסכים לעבור למתן תרכובת מזון לתינוקות. בעלי לא ממש תומך. מבחינתו - שאני אפסיק להניק ואתן רק בקבוקים, וזה ממש לא מוסיף למצב הרוח שלי. בנוסף - במהלך החופש עכשיו הוא עובד חלקית, כי לא יכול לקחת ימי חופש מלאים, וזה מקשה עלי מאד. אני מנסה להחזיק את עצמי, אך מתעצבנת מהר מאד, ואז מוצאת עצמי צועקת עליה לא פעם, על מנת להפסיק את התנהגותה. אני מאד מדוכאת מהמצב. מה עושים ? איך מרגיעים את המצב ?

אנסה למצוא סידור שכזה, אך אני מתחילה להתרשם שהבעיה הרבה יותר עמוקה, כי גם בין הנקות, כל טיפול בתינוקת (החלפת טיטול, מאמצים להרדימה) מפריע לאביב. למשל היום ניסיתי להרדים את תינוקת במשך 6 שעות. כל פעם נרדמה לזמן קצר, אך התעוררה כתוצאה ממריבות של שתי הגדולות. ואז כאשר כעסתי, שוב נתקלתי בצרחות ובכי היסטרי מצידה של אביב. הבעיה היא שאחרי שאני כועסת והיא בוכה, אני מתחרטת ומתחילה לחבק ולנשק אותה. אחרי הכל - גם היא התינוקת שלי ... והיא יקרה לי מאד. גם לי קצת מוזר המצב החדש שנוצר, בו אני לא יכולה לתת לה את מלוא תשומת הלב כבעבר ...