הפרעת אכילה

שלום, ביתי בת 1.7 שנים כבר מגיל 3.5 חודשים עם בעיית אכילה לא מוגדרת שגורמת לכך שכל האיזון והסדר בבית השתבש ונע סביבה. אנחנו במעקב של רופא גסטרו וכן של מרפאה להפרעת אכילה. אשמח אם תוכל לסייע לי המצב שנוצר גורם לכך שאצלי יש מתח רב לחץ יוצאים ממני רגשות של תיסכול וכעס רב אני כועסת עליה מאוד וגם על עצמי והסביבה ברור לי שהדברים לא יכולים להמשך כך אבל הציר שלנו נע סביבה היום כשנה לאחר שהסגה הזו התחילה אני יותר רגועה ולוקחת את הדברים בפרופורציה אבל עדיין קשה לי .

הקושי מתבטא בכך שאני מרגישה פספוס אדיר בנוגע לאיבחון הבעיה גם בענין ההתנהגות שלי מאז התחלת הבעיות ועד היום. יש לי היום יותר כלים להתמודד ויותר מודעות אבל עדיין בימים קשים שהבת שלי לא אוכלת כלום ומתנגדת בתוקף אני מרגישה רע מאוד עד כדי כך שהקושי הופך לכעס אני יודעת שהיא לא אשמה ושאולי משהו מציק לה אבל חוסר האונים הזה הוא מעיין כדור שלג שאני חייבת לעצור. בעיית האכילה שלה התחילה בכך שלא רצתה לאכול את הבקבוק בתחילה לא נלחצתי אבל כשראיתי שהדבר מתמשך במשך שעות התחלתי להלחץ וניסיתי לפתוח לה את הפה לדחוף את הבקבוק להחזיק אותה שלא תזוז - מה שנקרא האכלה כוחנית היום אני מודעת יותר מאי פעם ומכה על חטא, כשהיא מחליטה לא לאוכל לא יעזור כלום מה שאנסה ובכל דרך היא לא תאכל. הייתי רוצה טיפ לדעת מאיפה בעצם להתחיל לתקן ואיך גם בלי שיחות אין סופיות עם פסיכולוגים בכוחותיי הדלים לתת את שאוכל כדי להביא את המצב לבריאות ריגשית ופיזית הבת שלי פשוט מקסימה ללא הקושי בהאכלה הקשר בינינו הופך להיות מאוד תלותי מצידה היא לא נותת לי לזוז ממנה אם אני בנוחיות או במקלחת היא מסוגלת לעמוד ולדפק על הדלת עד שאפתח או שאצא. בקיצור אני מרגישה שאני צריכה קצת רעיונות להמשך ...