בקשר לשאלותיך..

בס"ד שוב שלום, תודה על ההתייחסות, אני שמחה שחיזקת אותי בנוגע להתערבות , כי לא הייתי בטוחה אם להתערב או לא.. אני קורת המון מאמרים וצמודה לסופר נני ולהצעותיה. אבל בתוך תוכי אני יודעת שאולי לא התכוונו בעצות האלו למיקרה ספציפי כמו שלי שבו הילדה באמת לא מחפשת לריב ומאוד מסתדרת בלשחק לבד ועצמאית וגם עקבתי ככה בלי שייראו וראיתי בוודאות שהילד מציק לה וזה עיניין של שליטה. שאלת אותי איפה אבא בנוגע לגישת החינוך..הוא באותו ראש כמו שלי תמיד זורם אחרייוגם שרואה שהבכור מציק אז ניגש אליו ומרחיק אותו ממנה. אביו גם משחק עמו הרבה ממקדיש לו תשומת לב. אשמח אם תוכל לכוון אותי ולעזור לי באיזה משפטים עליי להשתמש כשאני רואה אותו מרביץ לה ובזמן שאני באה לחלץ אותה.. בכדי לו להאשים אותו ישירות ולצאת מיזה בצורה כזו שאני ניטרלית ולא רק לטובתה.. כי גם ככה הוא חושב שאנחנו לטובתה וזה גורם לו עוד יותר לקינאה וזעם. אנחנו רוצים גם לקחת אותו לטיפול ריגשי כי עלינו על בעייה שיש לו , בעיה בוויסות החושי (לפעמים יש לו רגישות יתר ולפעמים תת רגישות). ולכן נשלח אותו למכון להתפתחות הילד לטיפול ריגשי בעז"ה.

בס"ד קראתי כרגע את תגובתך, באמת תודה, אני אכן מקבלת חיזוקים ואפעל בהתאם בעז"ה:) רציתי להתייעץ לגבי עוד משהו שקשור ליחסים בניהם. שמתי לב שהבכור בנוסף לזה שמציק לאחותו נוטה כל הזמן להחליש אותה ולפגוע בה מבחינה מילולית . דוגמאות: את צובעת מגעיל.. העבודה שלך מגעילה... לא עושים ככה.. תינוקת בת שנה.. את לא מבינה כלום .." זה כ"כ כואב לי... ואני רואה כמה שהיא נפגעת ממנו. היא עוד מעט כבר בת 4 והיא בונה את הביטחון העצמי שלה על סמך סביבתה הקרובה ואני רואה איך שזה מחליש אותה. מה עלייי לעשות?? שאני שומעת את המשפטים האלה.. בנתיים בתגובה אני רק אומרת כל הזמן ההיפך ממה שאומר."מה פיתאום.. את מציירת מאוד יפה ואמא מאוד אוהבת את העבודות שלך.. וכו' וכו'. אבל בכל זאת היא מאוד מעריצה את אחיה ולדעתי די מושפעת ממה שאומר לה. במה אני יכולה לתרום ואיך אשנה את התנהגותו??? האם אני עושה נכון או שעליי להגיב יותר בתקיפות שמתחיל להשפיל אותה..?! תודה