יחסים מורכבים עם האם

הפעם אני כותבת כאן כבת. אני נשואה בסוף שנות השלושים ויש לי שני ילדים. יש לי שלושה אחים ואני הכי קטנה. יש לי בעית תקשורת עם אמא שלי. מצד אחד אני מאוד אוהבת אותה, מעריצה אותה על הידע והחוכמה והנחישות שלה ומודה לה על מה שנתנה לי בחיים ולמדתי לסלוח על מה שהיא פגעה בי. מצד שני, היא לא מקבלת את זה שלי יש דיעה שונה משלה, שצריך לכבד את הפרטיות שלי, שיש דברים שאני מספרת לה אבל אני לא רוצה לספר לאנשים אחרים. להלן מקרה שקרה אתמול- בדרך כלל אנחנו הולכים לבקר את ההורים שלי בימי שבת. אתמול כהרגלי התקשרתי לאמא שלי בבוקר ואז תוך כדי שיחה היא סיפרה שהיא דיברה עם אילו קרובי משפחה והם סיפרו שיש לבת שלהם איזושהי בעיה שחלק ממנה נפתר במהלך השנים אז אמא שלי סיפרה להם שגם לבת שלי יש. אני כעסתי שהיא סיפרה להם והיא לא קיבלה זאת. אמרתי לה שאני לא מעונינת לספר לאחרים. גם ככה קשה לי. אז היא התחילה להגיד "מה יש בזה?", אי אפשר לדבר איתך, את כל דבר מפחדת להגיד וכו' וכו'". והקש ששבר את גב הגמל היה שהיא אמרה "אני זונה, בת זונה אם תספרי לי משהו יותר" אני מאוד נפגעתי ממילותיה ואמרתי לה הרי אני מספרת לך המון דברים אבל אני לא מעונינת להעביר אותם הלאה ואת צריכה לכבד זאת. בסופו של דבר הצבעתי ברגליים ולא באתי לבקר אותה לא היה לי חשק ללכת אליהם. מה דעתך על הענין? כיצד אפשר להעביר לאמא שלי את המסר מבלי שנפגע אחת בשניה? תודה מקרב לב

לצערי, את הבעיה שיש לביתי אי אפשר להסתיר. אבל אנחנו מטפלים ובעה"ש זה יעבור. אני לא משתפת את אמא שלי בדברים שמפריעים לי ואני חוששת שהיא תעביר הלאה. הבעיה שהיא לא מקבלת שיש לי דיעה אחרת משלה, היא חושבת שאני תמיד צריכה להסכים איתה. ובנוסף, אני לא ממהרת לספר לה על בעיות שלי כי אני מרגישה לפעמים שהיא מרחמת ונותנת הרגשה של אין מוצא. תודה על ההקשבה ויום מקסים