בבקשה, אני ממש נואשת.

שלום רב, שמי הדר ואני אם חד הורית לשתי בנות. האחת בת שש וחצי והשניה בת שלוש וחצי. התגרשתי כאשר הילדה הקטנה נולדה . הקשר עם אביה רציף אם כי אני ואביה לא מדברים בשל הליכים משפטיים מורכבים . לפני כשנה הילדה הקטנה החלה עם התקפי זעם כלפי כל מה שלא מוצא חן בעיניה. ניסיתי הכל מכל, להתעלם, להכניס לחדר, לכעוס, לחבק חזק , חיזוקים על התנהגות טובה יותר. מה לא . פשוט כלום. לאחרונה התקפי הזעם פשוט הוחמרו. היא מרביצה לי , נושכת אותי , מטיחה את הראש שלה על הרצפה או על הקיר , צורחת , בועטת את רגליה על הקיר , שורטת את עצמה בלחיים ותולשת לעצמה את השערות. זה נשמע הזוי אבל זה ממש כך. עכשיו למשל השעה אחת עשרה בלילה והיא נמצאת בהתקף זעם מהשעה תשע וחצי . אני פשוט יושבת בחדר עבודה , בוכה וכותבת לך כשהיא צורחת בסלון, היא הספיקה לעשות פיפי ברצפה , ולא מפסיקה לצרוח ולבעוט בכל מה שלידה . לפני כשלושה שבועות היא גרמה לעצמה שבר ברגל בגלל שהיא הטיחה אותה ללא הפסקה! כעת היא עם גבס. עד כדי כך. האבסורד הוא שאני בעצמי אשת חינוך, בעלת מאסטר בחינוך , הייתי קצינה בצה"ל ופה אני פשוט אומללה ואובדת עצות. אני מתמודדת עם הכל לבד בשל היותי חד הורית וגם אין לי כסף למפגשים יקרים עם פסיכולוג לילדים. בבקשה , תן לי קצה של אור, מה אני עושה ?

שהיא אכן אוהבת תוכנית טלויזיה מסויימת אבל אם אראה לה את התוכנית בתשע וחצי בלילה במקום הסדר שקיים שזה אומר סיפור ולמיטה , אז אני פשוט איכנע לה . זה מה שהיא רוצה, לקום מהמיטה ולראות כל לילה טלויזיה עד שהיא נרדמת ולזה אני לא מוכנה. אנסה משהו עם בובה, אני מקווה שזה יעזור. אני לעיתים ממש מפחדת כי זה כמו דר' גקיל ומיסטר הייד. היא יכולהל היות פשוט בובה ופתאום אם היא רוצה משהו - גם בסופר או בכל מקום אחר - זה הופך לטרור, אני כאילו לא מכירה אותה ואני לא מבינה איך הגעתי למצב הזה . הגדולה שלי בכלל לא היתה ככה. יש מישהו באיזור ב"ש שאתה ממליץ עליו , אשתדל לחסוך בדברים אחרים ופשוט אגש אליו לייעוץ ?