קושי בהתמודדות עם הילדות
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
אני אמא לשתי בנות, הגדולה בת 4 והקטנה בת 2, בעבר עבדתי ומאז שהקטנה נולדה אני נמצאת איתה בבית, סך הכל נחמד לי להיות בבית ולגדל את הבנות אך לפעמים בעיקר בזמן האחרון אני מתעצבנת המון וכועסת המון על כל דבר קטן שהן עושות, והן מצליחות לשגע אותי, אם הם שופכות את המשחקים על הרצפה ולא אוספות או לא רוצות לאכול או מבלגנות או לא שומעות בקולי. אני לא מצליחה להרגיע את עצמי במצב אמת ואח"כ כועסת על עצמי שכעסתי עליהן. אשמח לשמוע הצעות כיצד אוכל להרגע ולהתיחס בקלות להתנהגויות שונות שלהן
לזוז...לצאת... האם את מקדישה לעצמך זמן? האם יש לך "זמן איכות עם עצמך?" האם יש לך חצי שעה שלך לבד? את יודעת, אני ישבתי ? שנים בבית, גידלתי את הבנים שלי מיתוך רצון ואהבה, וגם אני בשלב מסויים מצאתי את עצמי באותו מצב, ואז חברה התחילה להוצאי אותי כל יום לשעה הליכה וטיול לבד, לינשום, לא לשמוע את המילה "אמא" שכל כך חלמתי לשמוע ופתאום לפעמים הפכה לפעמים למילה כל כך שנואה... בישביל להיתקדם צריך לזוז...ככה הרגשתי. מקווה שעזרתי קצת...נראה מה אומר איש המקצוע:-)
שלום לך אמא וגם שלום למיקה, אכן גידול הילדים לוקח המון אנרגיות נפשיות ופיזיות. נראה לי שהחברה עוד לא יודעת להעריך את מה שאמהות נותנות לילדיהן באהבה ואת כמות הנתינה העצומה היומיומית שכרוכה בכך. לדעתי יבואו ימים שהערכה הזו תתברר , כאשר יראו את הקשר בין ההתפתחות הפסיכולוגית והנפשית והשיכלית שיראו אצל הילדים שזכו לאמהות משקיעות כל כך. ולעניינו, אני מסכים איתך, מיקה, לגבי הצורך באיוורור ובצורך של אמא להרגיש את עצמה ואת ישותה , ולא רק להיות בתפקיד האם. לדעתי אמא גם אמורה לקבל אנרגיה מהאבא. את לא מזכירה בכלל את הקשר שיש לאבא איתך ועם הבנות. אהוד גלבוע.
מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
