אני לא חברותית
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום.מדברת רחלי. אני בת 13.ובכיתה ז יש לי בעיה.הבנות בכיתה מאוד רוצות שאני ישתתף איתם. ויתחבר איתם.והיהי איתם. אבל אני לא יכולה .אני מיתביישת מאוד מאוד. וחושבת שכבר בגרתי .וזה לא לגילי.לרוץ.ליקפוץ. ותמיד ביגלל זה הם רבות איתי. שאני לא מגובשת.ואני מתומתמת.מפגרת.וכדומה.... אבל אני לא יכולה להישתנות.וזה מאוד קשה לי. אין מי שמבין אותי.וכולן בכיתה מגובשות.וחברותיות. ואני היחידה שתמיד בצד. איך אני יכולה להיתחבר אליהן? ולא להיתביש? ולא להרגיש נבוכה ופטתית כול הזמן? בקשה עזרו לי ,
שלום לך רחלי, אכן הנושא החברתי הוא לא פשוט לכולם. נראה שכולם מרגישים שאוהבים אותם בחברה ורק אותנו לא, אבל למעשה אנשים רבים לא מרגישים בטחון בתחום החברתי. גיל 13 הוא גיל של התחלת ההתבגרות. בגיל הזה מתחילות המחשבות והרגשות שקשורות בדרך כלל במה שקורה בין בנים לבנות. יתכן שזה מה שגורם לך להרגיש בוגרת. אני הייתי מציע לך , גם להיות בוגרת , ולהיות מוכנה לקשרים ולאהבה עם בן , ומצד שני גם להיות בקשר עם הבנות. חשוב שתהי חלק , במיוחד שהבנות אוהבות אותך ורוצות שתהי איתן. מה דעתך? אהוד גלבוע
מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
