עצמאות

שלום, אני בת 23 שאמא שלי מאוד מפחדת עליי ועל האחים שלי, אבל אני לא יכולה לסבול הפחד והחרדה שלה, לכך לפני כ שנים אחרי המלחמה התחלתי להרגיש בחרדות, ממבחנים, מראיונות, מאירועים משפחתיים וכו', שבזמנו היו לי דפיקות לב, סחרחורת... אבל היום שה הופחת ואני מרגישה בדפיקות לב רעידות קצת, התקררות הגוף. והחלטתי להתחיל בטיפול פסיכולוגי והתחלתי והאבחנה לפסיכולוגית אמרה לי שהחרדה היא קשורה לתלות ולעצמאות מההורים, לכל התחלתי להאשים ההורים שלי מאוד וספציפי לאמא, שהכניס אותי לעימותים שהבית והמשפחה שלי לא סובלים את זה. אני לא יודעתאם אני עושה נכון או לא?? האם זאת באמת הבעייה או לא??? אני מרגישה באשמה שאני הולכת לטיפול ומדברת על ההורים שלי, שיתפתי ההורים במה שקורה לפעמים הם נותנים לי העצמאות אבל עדיין הם לא נותנים לי מה שאני רוצה, התייאשתי אני מפחדת מאוד שהטיפול לא יעזור לי לצאת מהפחדים שלי, ואם יצאתי אני מרגישה באשמה שאני מדברת עליהם ואומרת להם דברים כל כך קשים ספציפי לאמא שהיום אמרתי לה שאת הרסת לי בחיים שלי ואתממשיכה להרוס אותם... מה אפשר לעשות האם להמשיך בטיפול??? להמשיך בלהאשים אותה??? האם זה יפיק תועלת????? לא יודעת כלום אני מבולבלת מאוד תעזור לי בבקשהההההההההההההההההההההההההההה תודה

היי, אתה צודק אבל מה לעשות עם הרגשות שעולים כאשר אני רואה אותה, וכאשר היא מתנהגת בצורה שמרגיזה אותי שאני לא יכולה לסבול אותה, גם כאשר אני מדברת ואומרת לה מה שמעצבן אותי ומה שאני רוצה ממנה???? למשל לפני שבועיים שדיברנו שכאשר אהיה בחדר שלי לא רוצה שתיכנסי לחדר, אמרה לי אני נכנסת כי לא רוצה שתדברי עם החברה שלך בדברים כל כך אישיים, אמרתי לה אל תפחדי אני יודעת מה שאני עושה, אמרה לי בסדר אם את מבינה אז אין צורך לכנס לחדר. אחרי שבוע כשהייתי מדברת עם החברה שלי היא דפקה על הדלת פעמיים ונכנה לחדר, אז מה אני אעשה במצב כזה?????? התעצבנתי מאוד ואמרתי לה אם נדבר כל היום זה לא יפיק תועלת ואת תישארי כמו שאת. מקרה אחר היינו אני ואמא ואבא ודודתי ביחד, אמרה לי אמא איפה העצמאות שלך אם את באה איתנו? והייתה רוצה לדבר עוד, כאן אני התעצבנתי מאוד כי דיברה מול דודתי שזה דבר מאוד אישי אז למה לדבר מול דודתי, צעקתי עליה מאוד מול כולם ולא נתתי לה לדבר, אחרי שהלכה דודתי אמרתי לה את שמחה שדיברת מולה??? למה לא אמרת לה שאני נמצאת בטיפול תדידי לה למה לא????!!!!! ואמרתי לה מה את רוצה ממני ומהחיים שלי אני נמצאת בטיפול בגללך את הרסת לי החיים וממשיכה להרוס לי אותם. ברגע הזה אני הרגשתי מאוד באשמה שדיברתי איתה כך ואמרה לי בעתיד יבוא לך בן יגיד לך מה את אומרת לי היום..... :(:(:(:(:(:( באמת אני לא יודעת מה לעשות היא טובה מאוד ואני אוהבת אותה מאוד מאוד ולא יכולה לדמיין החיים שלי בלי אמא, ומצד אחד היא לא נותנת לי העצמאות והחירות שאהי צריכה, בנוסף שהיא גרמה לי להרגיש בחרדות אז מה לעשות???????? מה תעזור ליייייייייי... באמת נמאסססססססססססססססססססס....