בת חמש...

אני אם לשניים. הבכורה בת חמש. מאז שנולדה מאד דעתנית, עקשנית ובודקת גבולות באופן תדיר. מאז שאני זוכרת את עצמי רדפתי אחריה בענייני אוכל ודווקא בשנה האחרונה קבלתי החלטה לצמצם את הלחץ על הנושא. בשנה האחרונה היא הפסיקה לאכול כל מה שהוא חלבוני מבחינתה: ביצה, בשר על כל מיניו וכו'. אני מתקשה מאד לקבל את הדבר ובכל ארוחה מתחילה מחדש סאגה של: "אני לא רוצה", "לא אוכלת", "רק חצי".....והדבר פשוט מורט את עצביי. אני חושבת שבגילה חשוב מאד שתאכל מזונות מסוג זה וניסיתי כבר כל שיטה אפשרית בעניין: מתגמולים ושיכנועים, איומים שתצטרך לעבור בדיקת דם או בדיקת רופא, התעלמות, הפסקת ארוחת הערב הכל......כלום לא עוזר!!!! מתחילים לאכול והיא מייד מתחילה עם הסצינות ופשוט הורסת לכולנו את התיאבון והארוחה כולה. מספר פעמים בחרה ללכת לישון בלי אוכל ועדיין ממשיכה. היום לצערי הדבר הוביל להתפרצות נוראית שלי (יש להניח שזה היה טריגר) כעסתי, צעקתי, התפרצתי והיא בכתה ונבהלה ואני מיוסרת מזה בצורה קיצונית. התייעצתי על הנושא בעבר עם פסיכולוגית ואני מתקשה לקבל את גישת ההתעלמות. בסופו של דבר היא בת חמש ובונה כעת את הגוף שלה ואני לא מוכנה לתת לה לקבוע את התפריט מפני שהוא יכלול בעיקר פחממות וסוכרים. גם ניסיון לתת לה לבחור דברים אחרים כדוגמת : פקאן, קשיו, חלבה, טחינה נתקל בסירוב. מה אני עושה. מיואשת..........

היא מאד אוהבת חיות וטבע וכמובן גם דברים בנליים שילדים בימינו מאד אוהבים כמו ממתקים וטלוויזיה. אני מאד סולדת מכל תרבות הג'אנק ומשתדלת מאד להגביל את נושא הממתקים והטלוויזיה. באופן אישי אני מכינה ואוכלת אוכל בריא ואני מאד משתדלת להעביר את המסר לילדים, מה שלא תמיד מצליח