הכנסת ילד לגן

שלום, בני בן 9 חודשים, ולאחרונה עברנו ניסיון כושל להכניסו לפעוטון, אחרי ששמנו לב כי אינו נרגע בכלל לאחר 10 ימים, מה גם ששמנו לב לדברים שלא מצאו חן בעיניו (בלשון המעטה) במעון, והחלטנו להוציאו משם לעת עתה. ראשית, אשמח לדעת האם כדאי להמתין כמה חודשים כעת לפני ניסיון נוסף, או לנסות מהר ככל שניתן להכניסו שוב. אציין כי ניכרת טראומה עבורו, שכן הוא מחפש אותנו בצורה בולטת בימים האחרונים, לא שש לעבור לידי הסבתות וכו', ואף מתעורר ובוכה בלילות. בנוסף, אשמח לקבל חוות דעת מקצועית לגבי אופן ההכנסה לגן. אמנם במרבית הגנים דוגלים בפרידה מהירה מהילד, ללא עיכובים, דבר שלדעתי כמעט חמור כמו להשאיר אותו באמצע הקניון עם זרים. זאת היות שאיננו מכיר את המטפלות, ולא די בהיכרות של יומיים על מנת להשאיר ילד ללא הוריו בסביבה זרה. מה בעצם שונה מלאבד ילד בקניון (דבר שלדעת כולם עלול לגרום לילד חרדות וכדומה)??? אני חושב שהתהליך הנכון הרבה יותר הדרגתי, מתצן אפשרות להיכרות ממושכת יותר בנוכחות ההורה (שצריך אמנם להשתדל לא להתערב, אבל להיות נוכח לצורך מתן ביטחון לילד). למה למעשה כולם פוסלים אופציה לאפשר לילד להכיר את המטפלת בנוכחות ההורה למשך שבוע שבועיים לפחות, כך שביום שההורה יעזוב את הפעוט עם המטפלת - הוא יוכל להרגיש ביטחון, והבכי יסתכם בכמה דקות של עזיבת ההורה, אבל בוודאי לא בטראומה ובכי ממושך שלעיתים אורך חודשים. לדעתי, ישנה כאן מעין דיעה שהיתה מקובלת בעבר, ומשום מה אף אחד לא טרח "לעדכן" את השיטה, בעולם שמן הסתם כן לומד לחדש שיטות קדומות לתהליכים מגוונים. אשמח לחוות דעתך.