לוד

שלום רב, אני אמא לילד בן שנה וחצי, לאחרונה הרגשתי שינוי בהתנהגות של הילד. יש לציין בני במעון מ-9 חודשים. הוא ילד מאוד חייכן וילד טוב. החינוך היחיד שלו מגיע רק מבעלי וממני וכמובן מהגן, אנחנו מעניקים לו המון אהבה ומפנקים אותו טוב בנתיים הוא בן יחיד שלנו.זה אומר שאין לנו ילדים נוספים ואין ילדים במשפחה בגילאים שלו בכלל. מה שאני מרגישה בתקופה אחרונה שהוא מרביץ עם הידיים שאנחנו מעירים לו על משהו ומתעצבן ופעמים רבות אם אנחנו עושים משהו שהוא לא אוהב אז הוא זורק את עצמו אחורנית, גם בהחלפת טיטול לוקח לי 5 דק' לשים לו טיטול ועד שאני מלבישה אותו אין לו סבלנות כלל כל הזמן אני צריכה להעסיק אותו כדי שיהיה רגוע, גם מקלחת לוקח לי כמה דק' עד שהוא מסכים להיכנס לתוך גיגית של מים ובוכה בכי היסטרי ולאחר שאני מושיבה אותו בכוח הוא נרגע ולא בוכה.ניסיתי בכל דרך לנסות לחנך אותו ולהסביר שאסור להרביץ אך הוא עדיין קטן ולא יודעת עד כמה הוא מודע בכלל למה שהוא עושה אך אני מדברת איתו כל הזמן ומסבירה. מה לעשות באיזה דרך לחנך אותו הכי טוב כדי שלא ילמד דברים כאלה מגיל כזה, אשמח לשמוע את תגובתך. תודה מראש.

קודם כל תודה על תגובתך. חשוב לי לומר שאני מאוד מרוצה מהמטפלות - מאוד. זה לפחות מה התחושה הפנימית שלי אומרת, אני לוקחת את הבן שלי כל יום למעון שלא נמצא קרוב לבית מהסיבה שחשוב לי שיהיה בידיים טובות ושאני יהיה רגועה. התייעצתי גם עם המטפלת לגבי העניין היא טוענת כי זאת תקופה כזאת אצל רוב הילדים ושאני צריכה המון סבלנות אך לומר לך את האמת לא אכפת לי מהילדים האחרים אכפת לי מהבן שלי. חשוב לציין שאני עובדת בכוונה בעבודה עם שעות נוחות כדי לחנך את הילד שלי בדרך הנכונה: כל יום אני ב-3 בבית ואני לוקחת אותו מהמעון וכל זה כדי לתת חינוך טוב לבני. השאלה שלי היא לפי הניסיון שלך בתחום של המון שנים, מה אני כאמא יכולה לעשות כדי לשנות את ההתנהגות של הבן שלי באותו רגע שהוא עושה משהו חריג?