אכילה בבתים אחרים

הי, הבת הגדולה שלי בת 6. ילדה בריאה, גבוהה, רזה וחכמה. היא לא אוהבת לאכול. רב הארוחות הן קצרות... רוצה לקום מהר מהשולחן ואנחנו , ההורים די "נלחמים " איתה על כל ביס וביס שתסיים מהצלחת. אבל, כשהיא הולכת לחברות אחה"צ.. די בסמוך לזמן הגעתה.. היא מבקשת משהוא לאכול. אני יודעת את זה מהאמהות של החברות שמספרות לי בהנאה ובאהבה כמה כיף זה שהילדה שלי אוהבת לאכול/ושהיא אכלה את זה ואת זה... אותי זה מרגיז ובעיני זה לא מנומס. אני מסבירה לה שזה לא יפה ולא מנומס ושאם מציעים לה שתקח אבל, שלא תבקש ובטח לא "על השנייה" שהיא מגיעה ...(הבאתי אותה מהבית.. ובבית היא לא רוצה כלום). לפני כל מפגש עם חברה אני מזהירה אותה/מזכירה לה מה לא לעשות .. היא מהנהנת בראשה.. ובסוף עושה את אותו הדבר. מה לדעתך הסיבה לכך?

הי, ממש לא. היא אוכלת אוכל שבהחלט קיים ונמצא בבית. לא מדובר בתפריטי גורמה (-:.. (כריך/קורנפלקס עם חלב/חטיף דגנים/ביצה/סלט...)