אנא עזרה#

אני פונה אליך כי אזלו כוחותיי ואני לא יודעת מה לעשות. אני אמא לשני בנים מקסימים בני 2.9 ו1.10 אשר עושים לנו חיים "משוגעים" (טוב אף אחד לא אמר שזה יהיה קל) מירב השאלות שלי קשורות לבכור. מגיל 9 חודשים שמתי לב שהילדון שלי התחיל למשוך בשיער ולנשוך (הבנתי שזה שלב התפתחותי) בגיל 11 חודשים המצב החמיר עם הופעת אחיו הקטן. חשוב לציין שהאופי והמזג שלהם שונה. הקטן רגוע יותר וממושמע יותר אך לומד ומחקה את אחיו. מגיל שנה הבכור נמצא במסגרת מעון ויצו (כנ"ל הקטן) המשיכות הסטירות והנשיכות המשיכו גם במעון ולשמחתי פסקו לאחר זמן מה. ביחס לילדים .אך הוא עדיין ממשיך לעשות זאת לאחיו הקטן. אני מרגישה שאני ובן זוגי לגמרי איבדנו עליו שליטה. הוא שובר דברים בבית זורק משחקים מהחלון בורח לכביש בחוץ לא מקשיב ולפעמים גם לא מגיב לקולינו. כמו כן חשוב לציין שכך הוא מתנהג רק כאשר אני או אבא בסביבה. כשהוא עם אמא שלי או עם מטפלת הוא ממושמע וילד "זהב" כשהוא רוצה משהו הוא צורח בבכי מר. יכול להיות שזה בגלל קשיים בשפה? הוא מדבר אבל אני גם רואה שקשה לו לבטא את עצמו. דבר נוסף מגיל 4 חודשים הוא מתעורר מספר פעמים בלילה לשתות בקבוק (לא אוכל בלילה בערך מאותה תקופה) ומאוד קשה לגמול אותו מכך. הוא שותה כליטר מים (תה צמחים) בלילה. לפעמים גם יותר. אנו מחליפים לו 3-4 חיטולים בלילה ומיותר לציין שהשינה של כולנו גרועה מאוד. אני ובן זוגי עובדים הרבה וקמים ממש מוקדם. מותשים ועייפים במשך היום חוזרים הביתה באיפוס כוחות. ניסינו לגמול אותו משתיית לילה זה עבד ל3 ימים אבל הוא מאוד צורח בזמן היקיצות כך שמעיר את הקטן והחגיגה כפולה. ברור שנשברתי. מצטערת על מידע כה רב אך החוסר אונים ורגשות פשוט מציפים אותי. אני יודעת שאני חייבת להיות עקבית אך סדר יום משתנה ועייפות תמידית פשוט לא מאפשרים לי . יש ימים שאני רואה את הילדים רק בבוקר לפני הגן ואז רק למחרת בערב. מה עליי לעשות? איך לפעול? אני מרגישה שאני "מאבדת" את דמותי כאם וכסמכות בבית.