ייעוץ

שלום יש לי ילד (עוד חודשיים בן 4) ילד מקסים, חכם , נבון , יש לו אחות בת שנתיים. מאז שהוא קטן כאשר עצבני יש לו זעם מאוד מוזר בעיניי. לדוגמא: הוא יכול להרים מה שיש לו באותו רגע ביד ולתת בראשו של מי שמעצבן אותו את החפץ, שבוע שעבר התעצבן על אימי והרים כסא קטן לכיוון שלה אך לא זרק אותו בסוף. אם אחותו הקטנה לוקחת לו משחק הוא דוחף אותה. דפוס ההתנהגות שלו לא תמיד אלא מידי פעם , גם לא כ"כ הרבה אבל זה קיים בו, התייעצתי עם הרופאת משפחה לגביו והיא אמרה שאין לי מה לדאוג. ושבמצב כזה לרדת בגובה העיניים ולדבר איתו ולא לצרוח עליו, כי זה מה שאני עושה צועקת עליו שמתנהג ככה. דוגמה נוספת - הייתי איתו בגן משחקים לפתע ראה את חברה שלו עם בימבה, והיא לא רצתה לתת לו את הבימבה הוא צעק והשתולל ובא להרביץ לה ושהרמתי אותו הוא בעט בי ונעץ בגופי את ציפורניו צעקתי עליו לקחתי אותו הביתה ושנרגע עלינו שוב לגן (רק כי אחותו חיכתה לנו בגן משחקים עם חברה שלי.) בני הוא ילד שאם ירצה משחק בחנות ואסביר לו שזה יקר לרוב הוא מבין ולא בוכה ומשתולל לקבל אותו הוא נבון, עם זאת יש לו מלא משחקים חדר משחקים ענק כמו בחנות צעצועים ואני אמרתי לבעלי שאני רואה שהוא כבר בקושי מעריך ובתקופה הזו פחות לקנות לו דברים שככה יעריך. מה את אומרת בנושא של האלימות? יכול להיות שדבר כזה הוא גנטי ? אני שואלת מכיון שאחים שלי שמתעצבנים הם "לא רואים בעינים" זורקים דברים ווכו... אני ובעלי ממש לא כאלה אנחנו זוג מאוד גרוע והוא לא ראה את ההתנהגות הזו מאיתנו ולא מאחים שלי בחיים! אבל אני כבר לא יודעת מאיפה זה בא לו............מחכה לתשובתך תודה קרן.