כבוד והצבת גבולות
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
ערב טוב אהוד, בהמשך לפנייתי תחת הכותרת גירושים טריים, אני מתלבטת האם אפשר לרכוש כבוד מילדתי ,ואני אסביר: אני מאמינה שאם אני מתייחסת אליה בכבוד היא אמורה להשיב באותה המידה. אצלנו זה לא קורה.אני כל הזמן חייה בתחושה שאני צריכה לרכוש את הכבוד שלה כלפיי. היא מתחצפת אליי מקללת אותי בשעות כעס. לא מקבלת את הלא שלי . באופן כללי לא חסר לה חופש ביטוי בבית כמו כן כשאנחנו נתקלות בבעייה אנחנו משוחחות ומעלות רעיונות לפתרון ואז מחליטות מה הכי טוב לעשות. האם זה מה שמבלבל אותה כשאני אומרת לא על דבר מסויים? שמירה על סדר יום: כשאני אומרת לה לצחצח שיניים היא מגיבה מיד ב לא רוצה ,להתקלח ,לעלות למיטה וכן הלאה. כל דבר שקשור בסדר היום שלנו נפגע (תזכורת: התגרשתי לפני 3 חודשים ועברנו לעיר 4 שעות מרחק מהאבא.) חשה שאיבדתי סמכות הורית שהיתה לי ,אני יודעת שהיא בודקת גבולות.כשהיא מסרבת ואני מסבירה היא שוב מסרבת ומתחילה לבכות אבא אבא ואחכ "מיללת "זה יכול להימשך שעה שעתיים ,ונגמר כשהיא מותשת -בזמן הזה מאוד כואב לי עלייה שלא מצליחה להרגע ושלא מבינה שיש דברים שאין עליהם ויכוח. איך אפשר לצאת מהמעגל הזה? תודה וערב טוב.אמא מודאגת.
שלום לך סיגל, את אמורה למצוא את הדברים שמשפיעים על בתך. איתם את אמורה להשפיע עליה לא לבכות . זה יכול להיות משחק, ממתק, טלויזיה , מחשב או כל דבר. את הדברים הללו את מעניקה כאשר היא נוהגת לפי מה שהחלטת. ההתלבטויות שלכן ביחד , מה טוב , גורמות לה לראות אותך כדמות חלשה. מי שאמורה להחליט בבית זו את בלבד. כמובן שחשוב שתשמעי מה דעתה , אבל זה לא אומר שתלכי לפי זה. אהוד גלבוע