בעיות שינה אצל הבת שגורמות לבעיות בזוגיות.
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
שלום. יש לנו שלושה ילדים. בת 4, בן 2.5 ובן שנה. הכל התחיל אצל בתי הבכורה, כשבעלי התלונן שאני לא צריכה לתת לה יד כשהיא נרדמת כשהייתה בת שנה וחצי. מצדי אמרתי לו שזה יעבור. היו לנו הרבה מריבות על כך. זה עבר. כיום, בני רוצה יד (הם ישנים באותו חדר( ואי נותנת. בעלי אומר שהם צריכים ללכת לישון לבד. להגיד "לילה טוב" לתת נשיקה ולמיטה. אני מסכימה-אם זה עובד בטוב. בתי לא מוכנה להשאר לבד להרדם , אלא שאשב לידם. בעלי טוען שאני הורסת לה את העצמאות ובגללי היא תגדל חסרת ביטחון. המצב יוצר הרבה מתחים ומריבות - מיותר לטעמי כי לדעתי אלו מצבים שחולפים. ניסיתי לעשות מה שבעלי ביקש ממני ובתי החזיקה אאת עצמה ערה עד חצות, בוכה, יוצאת מהחדר ובמין סוג של חרדה.ניסיתי את זה שני לילות. גיליתי שכשמכינים אותה לכך שאצא מהחדר לאחר הסיפור היא מחזיקה עצמה ערה וכשלא מדברים איתה על זה, אני יכולה לומר לה שאני יוצאת לשתות מים ובינתיים היא נרדמת. מה לעשות? אני לא רוצה לריב עם בעלי על דברים שחולפים. אני יודעת שהוא צודק, ומביא לי דוגמאות של ילדים אחרים. אך כל אחד עם החבילה שלו, לא? יש פתרון? אשמח לשמוע! תודה מה לעשות?
כמובן שלהגיד לילה טוב וללכת למיטה לאחר סיפור. ועוד עליי לציין שבעלי חושב שיש לפעול כך כדי לחזק את הבטחוןהעצמי שלה שכן היא נמצאת על גבול החרדה כשאבא צריך לקרוא סיפור, או כשאני לא יכולה להיות איתם בחדר. או כשאני יורדת מהאוטו לרגע להביא משהו.זה מגיע בגלים. משתפר וחוזר חלילה. לדעת בעלי אלה יחסי תלות קשים. ועוד אציין שבגן יש לה בטחון עצמי גבוה. היא עצמאית. מביעה את דעתה, עומדת על דעתה. היא חכמה לגילה.מאוד חברותית ונמצאת בקבוצת גיל גבוהה ממנה בשנה בגן. מחכה לעצה.
שלום לך שפרה, לעיתים לנו ההורים יש חרדות פרידה בעצמינו. קשה לנו לשאת את זה שהילדים כבר לא זקוקים לנו . או שהם זקוקים לנו פחות. את הרגשות הללו אנחנו מעבירים לילדים וכך הם מראים לנו שהם זקוקים לנו. כדי שילד יהיה רגוע לפני השינה, חשוב ששני ההורים יהיו רגועים ויבנו דרך משותפת להליכה לישון. מאבק ביניכם והאשמות לא פותרות את הקושי. אני חושב שבעלך אמור למצוא פתרון לכך שהילדים חוששים. הוא אמור לתת להם ביטחון שהם יכולים להירדם ואתם ההורים שומרים עליהם. מה דעתך? אהוד גלבוע