סמכות הורית...

שלום רב, אינני בטוחה אם זה המקום לכתוב בו, אבל בכל זאת... יש לי אח הקטן ממני, בן 27, סובל מקשיים חברתיים וחרדות מאז גיל ההתבגרות.הוא סיים תיכון (וך מאמצים כבירים של אמא שלי), אך השתחרר מהצבא על סעיף נפשי, לא הלך ללמוד מקצוע כלשהו. הוא כרגע עובד שעתיים ביום בחלוקת עיתונים בשעות הערב ולמעשה לאורך כל היום לא עושה כלום. המצב הזה נמשך למעשה מאז שהיה בן 18. הורי ניסו לתת לו עזרה מקצועית מכל הסוגים (פסיכיאטר, פסיכולוג, פסיכותראפיסט) אבל להכל הוא מתנגד. הבעיה האמיתי מתחילה בטרור שהוא משליט בבית. מרוב שהוא משועמם הוא משגע את הורי. השתלט להם על הבית, מחליט מה רואים בטלוויזיה, מחליט איך מנקים את הבית, מחליט מה קונים ומה לא, עושה טרור לאמא שלי סביב נושא של האם לקנות מוצר כלשהו או לא ועד לאיזה מסלול לקחת בבזק למשל. הוא מתערב בכל הנעשה בבית, חייב לדעת הכל וגם חייב להחליט. כל סטייה מהרצון שלו מלוות או בסינונים של הערות מצידו או הסתגרות בחדרו ושתיקה שנמשכת מספר ימים. אני לא מדברת איתו כבר חצי שנה,לא מסוגלת לראות את פניו בכלל כשאני מגיעה להורי, אני פשוט שונאת אותו ואת מה שהוא עושה בבית להורים שלי. ההפרעה הנפשית שלו משתלטת על הבית, הורסת להורי את החיים. אין לו חברים ואין לו כלום בחייו ולכן התחושה היא שהוא מוצץ את דמם וגם לא עושה שום מאמץ לשנות את מצבו. אני לא מבינה למה הם לא מעיפים אותו מהבית. אני לא יודעת כבר מה לומר להם כדי שיפעלו בנושא, אני מרגישה גם שככל שהם נותנים למצב להימשך כך, כך אני יותר מתעבת אותו ולא רוצה שום קשר איתו. מה לעשות?!