בת 4 שלא מקשיבה

אנו הורים לילדה בת 4.4 ילדה חכמה ונבונה, הגננת מספרת רק דברים טובים. הבעיה מתחילה כבר שאני או בעלי מגיעים לאסוף אותה מהגן. היא מיד שואלת מה עושים היום ואם במקרה (חייה מאוד מגוונים חברות הצגות וכו...) אומרים לה שהיום הולכים הביתה היא מתחילה להשתולל כבר בשער של הגן ומגיעה לאוטו בבכי רק אחרי שאני כבר המשכתי ללכת ואין לה ברירה... מגיעים הביתה, היא לא מעסיקה את עצמה בכלום, רק נצמדת אלי ובוכה... לפעמים כשבאה אליה חברה הכל בסדר ולפעמים היא מתנהגת לא יפה גם לחברה (לא אשתף אותך- ומחכה לראות את תגובת כולם... מסתירה את הטלוויזיה... מבקשת חטיף לה ולחברה ואז מציקה לחברה ומפריעה לה לאכול... מקשקשת על הציור של החברה...) עד שבשבוע החלטתי להעניש אותה והתקשרתי לאמא של החברה, סיפרתי את האמת וביקשתי שתבוא לאסוף אותה. לאחר מכן הסברתי לבתי שחברתה הלכה כי לא היה לה נעים והיא לא תרצה להזמין אותה אליה... ביתי החלה לצרוח עד שנרדמה מרוב עייפות ואפילו ללא ארוחת ערב ואני מצאתי עצמי בוכה ומותשת בסוף היום. בנוסף, כל דבר איתה הוא מלחמה, בואי להתקלח- לא רוצה (ועלי לגרור אותה בכח) לפעמים במפגשים משפחתיים גם לא מתייחסת יפה לבת דודה שלה ולפעמים אפילו לסבתא... מרגישים שניסינו את כל הדרכים... ניסינו לשבח אותה על התנהגות טובה, לא להגיד יותר מידי לא... אבל כלום לא עוזר ובדרך כלל ה"עונש" שאנחנו משתמשים בו הוא להגיד לה כאן לא צורחים ומתנהגים לא יפה אם את רוצה לבכות ולצרוחלכי לחדר שלך עד שתרגעי ואל תצאי עד שנגיד שמותר. אבל גם לעונש היא לא מקשיבה אפילו אם אנחנו ממש צועקים והיא יוצאת מהחדר וממשיכה בשלה עד שמגיע הלילה ואנחנו נופלים מהרגליים!!!!! סליחה על המגילה הארוכה(: אבל מה עושים???