קושי בשינה אצל פעוט בן שנה וחודשיים

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

29/12/2011 | 20:55 | מאת: טלי

זוהי פעם שניה שאני כותבת כי מסיבה כלשהי השאלה שלי לא נענתה... שלום רב, במקצועי אני פסיכולוגית מתמחה בחינוכית, ולמרות שהשכלתי היא התפתחותית, כשזה נוגע לילד שלי אני מרגישה חסרת ידע לחלוטין. בני בן השנה וחודשיים, החל לישון לילות שלמים מגיל 4 חודשים, אך סביב גיל 10 חודשים זה החל להשתבש, בעקבות שיניים, מחלות ועוד. התחיל לקום בלילה ועד לפני חודשיים היה אוכל בקבוק גם בלילה. לפני כחודשיים התחלתי לגמול מהבקבוק בכך שנתתי לו מספר פעמים לבכות (ניגשתי אליו אחרי 15-20 דקות, החזרתי למצב שכיבה והסברתי שהולכים לישון) לקח ממש ימים בודדים והתרגל לא לאכול, אך המשיך לקום כמה פעמים, עד שגם זה נפסק, ובמשך כמה זמן ישן אך היה קם מאוד מוקדם (5-5:30) וגם פה ניסיתי את אותה השיטה של לגשת, חיבוק, מוצץ וחזרה למיטה. לפמעים היה נרגע אחרי כמה דקות של בכי וחוזר לישון, לפעמים זה היה נמשך כבר מעבר לחצי שעה וכבר היתה שעה שכבר סביר לאכול (6). אך פה כנראה לא נעשה תהליך של התרגלות. בשבוע האחרון הוא שוב קם כמה פעמים בלילה ומתקשה לחזור לישון לרוב (לוקח שעה עד שנרדם). אני מניחה שהוא שוב מוציא שיניים וזה משפיע עליו. היום למשל, הוא קם פעמיים במשך הלילה בהם ניגשתי והרגעתי אותו, בפעם השניה כבר יצאתי הוא בכה 3 דקות ונרדם. אך לפנות בוקר הוא שוב קם בחמש וחצי, ניגשתי אליו חיבקתי קצת והחזרתי למיטה, אך הפעם הוא צווח במשך 15 דקות ונתתי לו לבכות...עד שבעלי יצא החוצה ולא הבין למה אני לא ניגשת את הילד והכניס לי לראש שאני עושה לו טראומות (יש לציין שרק אני קמה בלילות ולכן מאוד הכעיס אותי שהוא שופט אותי כאשר הוא לא מעורב בתהליך). בסופו של דבר הוא לקח אותו על הידיים והחזיק אותו במשך חצי שעה, עד שכבר נתתי לו בקבוק. מצד אחד אני מרגישה שהוא פגע לי בתהליך, כי אם אני הייתי ניגשת אליו, הייתי שוב מחזירה אותו למצב שכיבה ואומרת שצריך לישון ורואה אם הוא ממשיך לצרוך עוד. פה אני מרגישה שהילד למד שהוא יכול לבכות עד אינסוף כי בסוף יבואו אליו. מצד שני, אני באמת מתחילה לחשוב שאולי אני יוצרת אצל הילד קשיים מסויימים, תלותיות וקושי רגשי בגלל שאני נותנת לו לבכות יותר מכמה דקות. נואשת מלנסות להבין האם אני עושה את הדבר הנכון ומה הדבר הנכון לעשות. אני חייבת עצה לגבי העניין, והאם יצרתי טראומה אצל הילד? האם אני יכולה להשיב את אשר נעשה? בבקשה אני נואשת לעצה מקצועית. חשוב לי לציין כי לילד סדר יום קבוע של אכילה ושינה, והוא ישן בחדר לבד מגיל 0 ללא בעיה בהירדמות לבד. תודה טלי

לקריאה נוספת והעמקה

טלי שלום, מצטער שלא ראיתי את הפנייה שלך קודם לכן. טוב שחזרת וכתבת. בעניין הילדים שלנו, גם לפסיכולוגים אין יתרון על כל אדם אחר. לגבי הבן שלך. לדעתי, ניתן לעשות שני שינויים קטנים שאולי יעזרו במשך הזמן. דבר ראשון , אפשרי למנוע את הבכי של הילד אם מנענים את המיטה. כך בתהליך הדרגתי של הפסקת הנינוע הוא יכנס למצב של הרגעה והוא ירדם . אני לא ממליץ לתת לו בקבוק עם אוכל בלילה, אלא רק מים אם בוכה או זקוק. כמו כן בבוקר אם הוא מתעורר בחמש או בחמש וחצי לא הייתי מנסה להשכיב אותו פעם נוספת אלא מתחיל את היום משעה זו. מה דעתך עד כאן? לגבי בן הזוג. אני לא חושב שאת עושה טראומות לבן שלכם. אבל נראה לי נכון שמכיוון שהוא כבר לא יונק, שגם הבן זוג שלך יתעורר וילך לבן שלכם ולא רק את. מה דעתך גם על כך? אהוד גלבוע

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות