התקפי זעם בילדה בת 6

שלום רב, יש לי בת בת6 ילדה נבונה, שקטה ונעימה שבזמן האחרון אנו חווים איתה התפרצויות זעם רק בבית, מדבר זעום בעיננו זה הופך לבכי, לדיבור לא נעים, כעס ומשפטים כמו אני לא אוהבת את החיים האלו, לא אוהבת את המשפחה שלי ולפעמים להרמת יד עלינו ועל האחות הקטנה שמלווה במשפטי גנאי לא אוהבת את האחות הזו וכד. מוכרחה להגיד שקשה לי עם זה ואני לא יודעת איך להגיב ומה לעשות כשזה קורה, האם להגיב למשפטים הנוראים הללו או להתעלם????הרבה מהמצבים מלווים בכעס על ידינו ובהרמת קול שמגביר אצלה עוד יותר את הבכי ואצלנו את הכעס ולאחר שכולם מותשים מחבקים ומדברים איתה והכול חוזר להיות רגיל.

הקטנה בת שנתים וחצי ובאמת שאנחנו מקדישים לשתיהן זמן ואחהצ אני מנסה להיות עם שתיהן ואנו נותנים לה המון תשומת לב. השאלה שלי מה לעשות כשהיא מתנהגת בצורה כזו שלא אופםינית לה האם לבוא ולחבק ולא לעזוב עד שהיא נרגעת, להתעלם מהקללות והמשפטים הלא נעימים או לנקוט בדרך אחרת.לי אישית מאוד קשה לראות אותה ככה ויכול להיות שהיא מרגישה זאת ולכן היא מחמירה בזה ולכן אני צריכה דרך מסוימת כדי לעבור זאת.