ההורים מציקים

היי...אני בת 30...אני נשואה אוטוטו שנה ויש לי תינוקת בת חצי שנה. אני ובעלי יחד כבר 7 שנים (לא התחתנו בגלל ההריון אלא הקדמנו את התאריך של החתונה). שמתי לב שמאז שנכנסתי להריון פתאום ההורים שלו התחילו לקבוע לנו החלטות...איפה אני אלד...ואם זה בן אז הם עושים את הפדיון...דברים כאלה...ששמתי לב שלא מתאים לי שיהיו...כאילו המשפחה שלי לא קיימת...(זו הנכדה הראשונה של הוריו). לא רק זה....מאז שילדתי את התינוקת המצב נהיה גרוע יותר...הם ממורמרים שאנחנו לא גרים קרוב אליהם (מרחק של שעה נסיעה)...פעם אחת יחידה קרה שכשהם באו אלינו גם דודים שלי היו אצלנו ומאז אמא שלו כל הזמן אומרת שהמשפחה שלי רואה אותה יותר...וכשהילדה היתה מקוררת עם נזלת אז היא אמרה בלי בושה שבטח היא נדבקה מאחד מהמשפחה שלי....מי לעזעזאל מדבר ככה???? ההורים שלי רואים אותה בדיוק באופן שווה משישי לשישי...לא רק זה...אני מניקה את הילדה הנקה מלאה...ותמיד יש להם עם זה בעיות...התינוקת בת חצי שנה...אז יש תלונות למה אני מניקה עד עכשיו...למה לא נותנת לה מים, הם דוחפים לה אוכל ומים מבלי שאנ י אראה...לא מקשיבים שאני אומרת לא להושיב אותה כי היא עוד לא בשלה לזה...אמא שלו כמה פעמים כבר אמרה לתינוקת שהכי חשוב זה אבא וסבתא...מי אומר דברים כאלהה מי???? כאילו אני אמא שלא צריכה להיות קיימת...וגם לא פעם היא אמרה לתינוקת "חבל שאני לא יכולה להניק אותך"...איכס מה זה??? איזה בנאדם מבוגר מדבר ככה???? תמיד מקניטים אותי...מתנשאים מעליי, כאילו פתאום אני כבר לא מספיק טובה...אלא רק הבן והילדה.. .התינוקת אוכלת כל שעתיים שלוש....אז אמא שלו כל הזמן טוענת שהילדה תהיה שמנה ושזה מגעיל...מה שמנה הילדה בקושי עולה במשקל...יועצת ההנקה אמרה לי שהכל בסדר...אז למה לדבר ככה...ובלי בושה אומרים לבעלי שטוב שהילדה דומה למשפחה שלו...לא כי אני מכוערת אלא ככה אפשר לראות שהיא שלו....מי מה איך...למה להגיד דברים כאלה??? הם מתפוצצים מזה שהילדה חייכנית ולא בכיינית...הם טוענים שתינוקות צריכים לבכות....למה שהילדה תבכה אם טוב לה????? מה לעשות??? איך להתמודד עם זה??? דיברתי עם בעלי על זה...הוא מבין אותי...אבל לא יותר מזה....אני מנסה לענות להם באופן שלא ייראה כחוצפה...אבל לפעמים מגיעים מים עד נפש

נכון מאוד....אוקיי יש דברים שהוא יתעמת איתם...אבל איך אנ י אמורה לענות לשאלות של אמו בטלפון כמו "איפה היית בשעה הזו והזו כשהתקשרתי...לא ענית..."או "מי נמצא אצלך?"....וכו וכו..אני לא חושבת שזה עניינה מה אני עושה ואיפה וכמה ולמה....אני אוהבת את ההורים שלו הם אנשים טובים...אבל אני לא אוהבת שנדחפים לפרטיות שלי...איך לענות על שאלות כאלה מבלי לפגוע???...תודה על העזרה