שאלה דחופה מאוד

שלום, הנני אם יחידתנית בלן 7. לבני יש קושי בהתמודדות עם התפרצויות זעם. כאשר הוא מתעצבן קשה לו לשלוט על העצבים ואני מוצאת את עצמי מתמודדת מול אלימות מצידו המתבטאת בלבעוט בי, להרביץ, לטרוק דלתות חזק, לבעוט בחפצים. הדבר הראשון שאני עושה זה לנסות להחזיק אותו בצורת חיבוק כדי למנוע את המשך ההשתוללות שלו.אך לא תמיד אני מצליחה. אתמול ההתפרצות שלו התחילה בעקבות זה ניסתי להסביר לו שבגילו לא נוגעים בשקע של חשמל שאם הוא רוצה להטעין את המשחק שלו עליו לבקש ממני וקל וחומר כאשר הוא יחף - כי מחשמל אפשר להתחשמל וזה מסוכן" ואז ניסתי להוציא לו מהיד את המשחק. ובעקבות זה הוא התחיל להשתולל ואז באה התפרצות שהותירה אותי מרוקנת נפשית. כאשר הזעם עבר לו, הוא כמובן ביקש סליחה ואמר לי "אימא פשוט איש רע ושחור נכנס לי בגוף והוא התנהג לא יפה, אני לא אשם". היתי די מודאגת מהסיפור שלו ואז שאלתי אותו "מי זה האיש הרע"? ואז הוא סיפר לי שסיפרו להם בכיתה סיפור על איש רע שנכנס לאנשים בגוף וגורם לאנשים להתנהג לא יפה. כנראה שבסיפור שהוא שמע היה איזה שהוא מוסר השכל שניסו להעביר להם תוך כדי סיפור. אבל הרגשתי רע עם מה שהוא סיפר ועם ההתנהגות שלו. למרות שהוא ביקש סליחה וביקש נשיקות. היה לי מאוד קשה לעשות סויטש ולא להרגיש כועסת ופגועה שבני בן ה- 7 מרים יד עלי ומתפרע בצורה כזו. כמובן שאחרי ההתפרצות באים ההסברים מצידי, כמה שאני פגועה וכועסת על ההתנהגות הזו. הוא אומר לי "אימא, אני יודע שהתנהגתי לא יפה, זה ממש מכוער איך שהתנהגתי, אני מבטיח לא לחזור שוב על ההתנהגות הזו". אני פונה אליך מבקשת את עזרתך ואת הייעוץ שלך כיצד עלי לנהוג כאשר הוא מתנהג כך? האם ההתנהגות הזו מראה על חוסר בשלות רגשית? האם זה נובע מפינוק יתר. הוא מאוד מפונק, גם בבית ספר אסור לילדים אחרים להפריע לו באמצע משחק ולא פעם המשפוט "את מעצבנת אותי" או "חבר זה מעצבן אותי" שגור בפיו. אודה לך על תשובתך המהירה. בברכה מנדי