הבן שלי וכלתי

שלום רב, אני בעצם לא יודעת מה לשאול מפני שהדברים די ברורים לי אך מפאת הכאב שאני נמצאת בסרט שכזה אשמח לשמוע דעתו של מומחה - תודה. אני אם נשואה באושר. לי שני ילדים בת 45 ובן 42 הבעיות רק עם הבן ואשתו. מזה 20 שנה מאז שנכנסה אשת בני לביתנו ולמשפחתנו היא גרמה לסיכסוכים, שנאה, חוצפה גדולה,ועוד.... ואני שלא התערבתי בחייהם רק נתתי תרמתי ועשיתי מתוך כוונות טובות, לא הצבתי גבולות ואכן הכלה עברה את הגבולות כאשר הבן שלי רק לצידה. הדוגמאות שאני יכולה לכתוב הינן רבות ביותר ומה עוד שגם מבישות. לדעתינו עם השנאה לבת שלי אחות בעלה ולשתים משלושת בנותיה גבלה בחוסר טאקט. כך עברו להן 20 שנה, עם הרבה מאוד נתקים והשלמות לאחר מילים מאוד לא יפות שלה ושלו. לא פעם אמרה לי "את לא אוהבת את הבן שלך" " את רק ילדת אותו" ואת תמיד מגינה על הבת שלך...... ותמיד היו לה פירושים לדברים כפי שהיא מבינה. אם החמאתי לה לדוגמא באירוע משפחתי בפני אנשים שלא זיהו אותה מהעבר אמרתי כי היא משתבחת עם השנים כעסה עלי ופתחה פה נבחני. איימה שאם לא יהיו ארוחות ערב פעמיים בחודש שבוע אצל הוריה ושבוע אצלנו, נחזור למצב שהיה דהיינו נתק. איומים ודרישות ללא סוף. סיפור ארוך מאוד. תמיד תמיד דיבורים לא יפים על הבת שלי ושתים מבנותיה שהיא לא אוהבת ואמרה זאת בפירוש. תמיד חייבים לה. חייבים לזכור את יום ההולדת שלהם, והם אף פעם לא זכרו אף יום הולדת שלנו ולא של בני משפחת הבת שלי. ביקורת על המתנות שקבלו מאיתנו. מה עוד שהיא נוטה לשכוח את הטוב. אני מבינה שקיימת כנראה קינאה כי הבת גרה קרוב לנו, והם התרחקו. לפני כ 8 חודשים הודיעה ביתי לאחיה כי הבת שלה מתחתנת וטסה עם בעלה לארה"ב. הבן שמדבר מאוד לא יפה בשחצנות ובחוצפה לכולם כולל לאשתו, כן הבן שלי, ענה לאחותו שהוא לא מגיע לחתונה. וטוב שהבת שלה נוסעת ל 5 שנים. הבת שלי נפגעה אך למרות הכל הזמינה לחתונה שעד לשעת האירוע לא ברור היה אם הם יגיעו. כלתי שיגעה אותי בשיחות טלפון רבות כל יום וכל שיחה היתה טענה נגד הבת שלי. אמרתי לה לפנות אליה. ענתה לי שוב את מגנה עליה. אני מוסיפה כי הכלה הנכדה שלי לא רצתה שהדוד הבן שלי ואשתו ישתתפו באירוע, לאור התנגותם אליה והפגיעות אליה בילדותה. הם באו והגיעו לחתונה. קרים ולא נחמדים. נתנו מתנה מבישה ומעליבה. כאשר הבן שלי עמד ליד הורי החתן אמרתי לו: תכיר את ההורים של "החתן" והוא לידם ענה לי לא רוצה והלך. התביישתי. יצאו מהאירוע ללא אומר לנו לי ולבעלי שלום. הבת שלי ליוותה אותם, ולנו לא אמרו כאמור שלום. בחתונה כלתי אשת בני רקדה עם אמה, ואני מאחור נתתי לה נשיקה בצוואר, והיא ליד אמה הדפה אותי. כאשר היו כאן לאחר החתונה לנסות ולהסדיר דברים, הכלה בלי שום סיבה פגעה בי בבית שלי, ואמרה שאין לה מה לדבר איתי כי היא מאוכזבת ממני. וגם שיקרה כמו שהיא נוהגת ליד הבן שלי, ואני פרצתי בבכי ואמרתי לבן שעושים ממני שקרנית. ושבחתונה הדפה אותי. הבן ענה "זה מה שמגיע לך". ולקח את אשתו והלכו. מאז כאמור עברו 8 חודשים ולי אם כל הכאב שקט בנשמה. אין לחץ של ארוחות ערב משפחתיות עם לחץ ואוירה עכורה,פרצופים שלהם ועלבונות מהם. אך לאחרונה אני עסוקה בכך שהם חוגגים בעוד שלושה שבועות לבנם הבכור 13 את הבר מצווה והם הזמינו רק את הבת האמצעית של הבת שלי נכדתי בת ה 22 כי רק אותה הם אוהבים. הנכדה הודיעה לדוד שלא תוכל להגיע, והבן שלי הדוד שלה ענה לה כי זה לא חשוב בכלל והוא מחק את כל המשפחה...... והיא שאלה האם גם אותה הוא מחק, והוא ענה שלצערו כן. כך שזה נגמר גם עם היחידה שהם אהבו במשפחה. הנכדה אכן היתה בהתלבטות מאוד גדולה, אך לאחר עלבון באמה, ובנו, החליטה שלא תשתתף. אני מתלבטת אם להתקשר לנכד הבר מצווה ולברך אותי, מפני שכל נסיונותי בעבר בנתק הקודם, הושפלתי עד שדרכו עלי. בעבר אז... נסעתי אליהם לבד ללא בעלי וקבלו אותי בצורה מאוד מכוערת, מעליבה ופוגעת. ישבתי כמו כלב שעות ללא התייחסות מהם. לפחות ראיתי את הנכדים. הפעם אין לי כוונה לנקוט שום צעד. כלתי אמרה לנכדתי - האהובה עליה.. שהיא קצת נסחפה אצלי בבית בפתחון הפה שלה אלי. אך לא חשבו וכנראה לא חושבים לבקש ממני ומבעלי "סליחה".ולא מתכוונים להזמין אותנו לאירוע המיוחד והיחיד בחיים. אני כואבת רק איך הבן שלי יכול לפגוע בהוריו בצורה כזאת. אגב... כלתי התחננה אלי כל יום לפני החתונה של נכדתנו, שבעלי ידבר עם בעלה הבן שלנו. הבטחתי שאעזור לה ויהיה בסדר. טחנה אותי כל יום שעות. מקום לומר לה שאין לי זמן ואני עסוקה, רציתי טוב ונהיה גהנום. בעלי לא רצה להתערב, אך אני התחננתי כי הבטחתי לכלתי. ובאותה שיחה מבעלי לבן, הבן גם הפעם לא דיבר יפה, אמר שאחותו "כלבה" למרות ששבועים לפני כן חגגנו לאשתו יום הולדת בגינה אצל אחותו הבת שלי. בעלי האבא אמר לו שלא יודע מה בדיוק קרה בשיחה בינו לבין אחותו אך הבין כי השיחה היתה לא טובה. ולא כדאי שיהיו מתחים במשפחה שוב כמו ה שלוש וחצי שנים בעבר (בהם היה נתק). הבן ענה לאביו כי יהיה נתק של 8 שנים ולא 3 וחצי. ולאחר מכן אביו צלצל אליו לבדוק אם הילד נרגע, הבן סינן אותו ולא הגיב גם לא על ההודעה שהושארה לו במשיבון. כמה ימים לפני החתונה עוד היתי לכלתי "חמותי היקרה" כך פנתה אלי, ובחתונה הדפה אותי. ועוד הם נעלבו.?! גם בזמן שהינו יחד לאחר הנתק הגדול -הקודם... תמיד היו טענות בקשות, ודרישות. אם אבא לא קם להכין קפה מיד כמו שהבן ביקש, הוא כעס ולאחר מכן גם לא שתה את הקפה וגם לא הגיע לבקר 3 חודשים. באחד הפסחים (פסח) לפני כ - 5 שנים אצלנו בבית החתן שלנו הגיס שלו בעלה של הבת- אחותו, לא קרא בהגדה, וגם הבת לא קראה כפי שהבן רצה, הבן קם מהשולחן הסדר הסתיים האוכל נשאר ללא שנגעו בו, והם נסעו הביתה. אמר לי בעבר בנתק הקודם.... כאשר התכוונתי לצאת מביתכם לאחר נסיון כושל של התפייסות, נתתי לכלתי נשיקה וכאשר נישקתי אותו, הוא דחף אותי ולא רצה לקבל נשיקה. יצא לי מהפה "חוצפן" על כך ענה לי "בהמה, הדיוטית וטיפשה" על הכל עברנו. רצינו שקט. אך לא הולך. פסח האחרון על מנת לפרגן לכלתי הזמנו את ההורים שלה ליומים כולל לינה אז היתי חמותי היקרה, ועתה מאז החתונה של נכדתנו אין לה בי אימון. שום דבר לא שווה. ההורים שלה שפוטים שלהם, ואליהם הם גם מתייחסים בחוצפה רבה מה דעתך? אין לי שום כוונה ללכת לטיפול ו/או ייעוץ. יש לי בעל מאוד מאוד רציני, הגיוני וחבר שלי. הוא הבין מזמן שכל נסיונותינו הם לשוא. באר ללא תחתית. אך אני התעקשתי ניסיתי רק פירגנתי ורק עשיתי כמה שרצינו וכמה שיכולנו. למעט נסיעה אליהם לשמור על ילד חולה כי הם גרים במרחק של כ 100 ק"מ כיוון אחד מאיתנו. הם בחרו לגור רחוק ולנו לא מתאים לקום ב 5 בבוקר ולהגיע אליהם בפקקים ב 7.30. ועל כך אמר הבן לאביו שהוא רק "טייטל" ולא אבא ולכן לא מגיע לנו לשבת איתם לשולחן שבת אצלם. (אגב בעלי אדם לא בריא) שנלמד מההורים שלה. זה מן המעט. אני נסחפת. די. תודה על כל תגובה או התייחסות. א מ א. כן אמא כואבת וגם אמא טובה. כלתי אמרה לא פעם שאני אשה מאוד טובה אבל "מחרבנת" כל שמחה. וגם בחתונה שלהם ראתה את ה"פרצוף" שלי. ת ו ד ה

שלום מר גלבוע. תודה שהשקעת מזמנך בקריאת מכתבי הארוך. המשפט הראשון במכתבי היה "אני בעצם לא יודעת מה לשאול מפני שהדברים די ברורים לי אך מפאת הכאב שאני נמצאת בסרט שכזה אשמח לשמוע דעתו של מומחה - תודה". כתבתי וסיפרתי וחשבתי שאוכל לקבל תגובה שלך לגבי מה שנכתב. זאת בעצם השאלה. כלומר נכון שהסיפור סופר מנקודת מבט שלי שלנו, אשמח אם תוכל אתה להעיר ו/או להאיר דברים, ןהאפ אתה מבין אותנו או את הילדים????? תודה אמא

האם זה יפורסם אם אני כותבת את הבעיה על כלתי המפלצת. אשמח לתגובה