הצבת גבולות לילד בן שנה וחצי

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

17/04/2012 | 18:34 | מאת: מיכל

שלום רב, יש לי ילד בן שנה וחצי, ובדרך ילדה. הוא מלא אנרגיות ושובב ברמות שלא ניתן לתאר בכלל...הבעיה העיקרית שלי היא שאני מאבדת את הסבלנות מאוד מהר וצועקת המון, באופן טבעי אני כזו ועכשיו זה מוקצן מאז שאני בהריון. אני מוצאת את עצמי לפעמים צועקת עליו בצורה שנראית לי לא הגיונית (ובמקצועי אני פסיכולוגית שעובדת עם ילדים, רק כשמגיעים הביתה כל הסבלנות כבר נגמרה) אני מתה עליו ואני גם יודעת שהוא מקבל את כל האהבה שבעולם. אבל מול זה אני גם כועסת הרבה ואז כל הזמן חושבת-האם זו הדרך להציב גבולות? הוא לא מבין בכל מקרה, הוא צוחק לי בפרצוף כשאני צועקת וכועסת, ואני ממש לא מחייכת או שום סימן למשהו מצחיק.והוא ממשיך לנסות אותי כל פעם מחדש שוב ושוב...שום מעצורים. גם לא עם בעלי.מהי הדרך הנכונה ללמד מה מותר ומה אסור בגיל הזה? הוא ילד די נבון ומבין די הרבה לגילו. הוא עדין לא מדבר, אולי 3-4 מילים. וזה בסדר כי גם אני התחלתי מאוחר.אשמח לעצה...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך מיכל, אני חושב שהשאלה שלך היא איך מציבים גבולות לילד בלי לכעוס עליו. נראה לי שאת זה את לא יודעת. הדרך לעשות זאת קשורה לך ולאבא. הצבת גבולות לילד בעיני, היא תהליך שקורה בעזרת שני ההורים. לבד קשה לעשות זאת. בספר שכתבתי - זוגיות והורות - עקרון הדומיננטיות המתחלפת- יש כמה פרקים שעוסקים בנושא של הבניית הסמכות ההורית כלפי הילדים. אני ממליץ לך לקרוא. במידה וזה לא מתאים לך, אני הייתי מציע לך להתייעץ ביחד עם בעלך דרך הדרכת הורים. מה דעתך? אהוד גלבוע

21/04/2012 | 13:37 | מאת: סיגל חדד יועצת שינה ומדריכת הורים

הי, מיכל הצבת גבולות היא נושא מורכב, שמעסיק הורים רבים.בקצרה,בגילאים האלו, הילדים לומדים את כוחם, יכולתם.בוחנים את סביבתם, את ההשפעה על סביבתם.מבינים הקשרים.ילדך, אינו עושה דווקא, כדי לעצבן אותך. סביר שהדברים שעושה באים מתוך חקירה, וסקרנות, מתוך צורך רגשי כלשהו. כאשר את מגיבה לאותם דברים בעוצמה רגשית, הוא מפרש זאת כתשומת לב, בסקרנות של "וואו, עשיתי משהו, אמא מגיבה לי, איזה יופי". רשמת שאת בהיריון, וגם שכשאת מגיעה הביתה כבר אין לך כוח- בדקי האם יש זמן איכות עם הילד. זמן שלכם ביחד, נעים, ואפקטיבי. שהוא לומד שיש תשומת לב מסוג אחר.שלא ירגיש חסר בגלל עבודתך ובגל ההיריון (מה יהיה כשיהיה לו אח/ות קטנים?) יחד עם זאת, בנושאים של משמעת וחינוך, יש להיות קורקטיים, ללא עוצמה רגשית. ולהגיב מבלי להתמהמה. בגיל זה הוא מבין, אמנם בודק גבולות,וחוזר שוב ושוב על ניסיונותיו, אך הוא מבין. וכאשר הוא עושה משהו שהוא קו אדום מבחינתך, עלייך להגיב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.בלי צעקות, בלי כעסים. בלי לצאת משליטה. נתבי את הכעס למשהו יעיל יותר, ונינוח. בהצלחה, אשמח שתכתבי את דעתך סיגל (יועצת שינה ומדריכת הורים)

21/04/2012 | 14:34 | מאת: מיכל

הי סיגל, תודה רבה על תגובתך, כל דבריך נכונים, ולצערי אני יודעת אותם אך מתקשה ביישום המעשי בשל קושי בשליטה עצמית...אבל אני כן יכולה לומר שאני מקפידה על זמן איכול איתו ויש לא מעט למזלי כי אני לא חוזרת בשעות הערב אלא יש לנו כמה שעות יחד.ולכן זה גם מצד שני כל כך קשה.בכל אופן לקחתי את דבריך לתשומת ליבי, זה מחזק את דעתי ואני משתדלת לרסן את תגובתיי... תודה

21/07/2014 | 13:27 | מאת: קרן

איך אפשר לגרום לבנך להבין שמסוכן. אסור. לא. די. זה מילים שיגרמו להפסיק לא לעשות דווקא. גם כשאת מנסה לדבר להסביר או להבהיר

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות