איך לעשות את זה נכון?

אני גרושה מזה כשנתיים פלוס...יש לי ילד בן 6 אני נמצאת במערכת יחסים עם בן זוג מזה שנה+, בחצי שנה האחרונה הוא נכנס לחייו של בני ואני לחייהם של ילדיו. ביולי הקרוב אנחנו עוברים לגור יחד.(גם האקס שלי נמצא במערכת יחסים, בני מכיר את בת זוגו וילדיה טוב, ישן שם, מבלה שם) אני עוזבת את עיר הולדתי ואת עיר מגוריו של אבא של בני(שגר עם בת זוגתו, אך הילד לא יודע עדיין כי הבית קטן והוא יודע שהם גרים אצל סבתא כרגע), ובן זוגי עוזב את עיר מגוריהם של ילדיו בעוד חודשיים(ממש עם תום שנת הלימודים ותחילת החופש הגדול) הסדרי הראייה הנוכחיים של בני עם אביו הם פעם בשבוע (לילה באמצא השבוע) ושבת אחת לשבועיים.(בשבת בה הילד איתי במוצש הוא הולך לישון אצל אביו)הסדרי הראייה הולכים להשתנות.הוא יבוא לראותו פעם בשבוע במהלך השבוע לכמה שעות ולינה תהיה שבת אחת לשבועיים. בני עולה לכיתה א'. במקום המגורים החדש יש ילדה אחת שהוא מכיר טוב מאוד ומסתדר איתה מצויין שגם היא עולה לכיתה א' (והם יהיו באותו הבי"ס ובאותה הכיתה)גם משפחתו של בן זוגי נמצאת בקירבה והמון חברים טובים שאנחנו מכירים. בתקופה האחרונה יש לילד כל מיני התפרצויות זעם, צעקות ובכי מיותר(לא משהו אלים וקשה מאוד אך מאוד לא אופייני לילד רגיש-מאוד רגיש כמו בני) מכמה פליטות פה (מיותרות אך מועילות) הוא הבין שאנחנו כנראה עוזבים את העיר ועוברים דירה.הוא מגיב לרעיון באופן חיובי מאוד על אף שמהגננת הבנתי כי הוא מתרגש מאוד מהעלייה לכיתה א' עם חבריו לגן. אני לא כ"כ יודעת האם ההתנהגות ה"חיובית" לרעיון המעבר היא טובה, או שמא מסתתרים שם "שדים" גדולים... אני רוצה כבר לספר לו כי הזמן שלי קצר ואני פוחדת מזה... מה אני צריכה להגיד או איך אני צריכה להגיד אחרי שהוא כבר שאל אותי האם עוברים דירה? הוא ביקש שאם אנחנו עוברים דירה אז שזה יהיה לבית קרקע(ואנחנו עוברים לבית קרקע). אמרתי לו שאם אנחנו עוברים דירה אז גם בן הזוג שלי עובר איתנו, אז הוא שאל מדוע? אני קצת מבולבלת ולחוצה...