התמודדות עם ילד בן 7

קוראים לי ליהי יש לי 4 ילדים ,ואני פונה לגבי הבן שלי , הוא בן 7 בכיתה א' , הוא מאוד עקשן, בעל דעות מאוד מוזרות. הוא תמיד ה"בסדר", תמיד "זה הוא לא אני", "אני לא עשיתי כלום", "הוא או היא אמרו לי", הוא מתרגז מאוד, הוא פגיע מאוד,רגיש מאוד ובוכה מכל דבר, לדוגמא שקרתה ממש היום, היום, הם יצאו לטיול מבית ספר וביקשתי ממנו שינעל נעלי ספורט והסברתי לו שיהיה לו יותר נוח מאשר עם סנדלים, בזמן שאני מכינה לו את התיק לטיול הוא בא אליי עם סנדלים ולבוש כולו בשחור, כששאלתי אותו למה הוא נועל סנדלים הוא עונה לי" לבשתי שחור כדי שיהיה לי יום לא טוב". לא ידעתי מה לענות לו ואמרתי לו מבלי לחשוב פעמיים, אם אתה לא רוצה יום טוב אז אין בעיה, אתה ללא הולך לטיול. הוא ניגש לדבר עם בעלי ובעלי אמר לו " גש לבקש סליחה והכל יהיה בסדר. הוא לא ניגש לבקש סליחה, נכנס לחדר החליף בגדים לפיג'מה והתנהג בצורה של " אין בעיה, אני לא יבקש סליחה ואני גם לא יילך". אמרנו לו להכנס לחדר, כי בשביל להאשר בבית במקום ללכת לבית ספר זה לא פרס, ולו לא היתה בעיה, הלך לחדר והסתכל לי טוב לעיניים כאילו לא אכפת לו. שלחנו אותו לטיול אחרי שאביו אמר לו שהוא לא מוכן להוא ימשיך להתנהג בצורה כזו. הוא התלבש כמו שהצעתי לו וירד וכל הדרך לא דיבר איתי בכלל. הוא מאוד רגיש, הוא לא משחק עם חבריו לכיתה, רק עם החברים של הכיתה של הבת שלי, ולטענתו כוללללם נגדו. כולם התחילו איתו, וכשאני מנסה לאמת את הדברים איתו הוא משקר לי עוד ועוד... עד שאני אומרת לו: " טוב, אז בוא נתקשר למורה או לאמא של הילד ונדבר איתה.." ואז הוא אומר אבל זה לא היה ככה, זה היה ככה. הוא יכול לסובב אותי ובכל הזמן הזה אני יודעת שהוא משקר לי בלי סוף. איך להתנהג איתו, מה לעשות, להעניש, מ ה???? אני יודה על תשובה מהירה... תודה רבה רבה.

את מתארת מצב קלאסי של ילד שלא "מתקשרים" איתו נכון.לפעמים שינוי קטן בסיגנון התקשורת גורם לשינוי ענק בהתנהגות ובתוצאה הסופית.תוכלי לקבל יותר מידע ופתרונות בספר "הנגיעה של אמא". הרעיון הוא שאם תציגי לו מסר ובקשתך בצורה "נכונה" לו,תקבלי הרבה תוצאת התנהגות הרבה יותר אפקטיבית וטובה בשבילך,וכמובן זה יחזור אליו,ביחסים לא מתוחים וכעוסים בינכם.שווה ניסיון.