גמילה שלא נגמרת...
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הבת שלי בת 3.4. כבר הפסקתי לעקוב אחרי עניין הגמילה אבל אני יודעת בוודאות שהתחלנו לגמול אותה עם הגן בפסח שנה שעברה! היא היתה במצב טוב אבל מעולם לא נגמלה לגמרי...אציין שניסינו כמה שיטות ובינהן לפני כמה חודשים החלטנו להפסיק לה טיטול בשינה כי אולי היא מתבלבלת ולא יודעת מתי היא עם חיתול ומתי בלי. היום היא בלי חיתול בכלל והיא עושה פיפי חופשי גם בגן וגם בבית-נראה כאילו זה לא מעניין אותה והיא בכלל לא טורחת ללכת לשירותים וגם כשמציעים לה היא מתעצבנת ואומרת שאין לה פיפי ואח"כ עושה בתחתונים. גם כשהיא אצל חברות, גם כשהיא ישנה אצל סבתא/דודה. אציין שאני בהריון בחודש התשיעי ויכול להיות שנסיגה התחילה בחודשים האחרונים...ניסינו שיטה שקראנו עליה רבות באינטרנט-לא ליצור עימותים, לתת לה כל מה שהיא רוצה כולל ממתקים והפתעות כדי שתרגיש בטוחה ולא תעשה. זה עזר לכמה ימים וחזר... אני שוקלת להחזיר אותה לטיטולים בלילה או למהלך כל היום כדי שתרגיש לא נעים ותרצה לבד להוריד וללכת לשירותים. קראתי את כל העצות בפורום אבל זה עדיין לא מתאים לענייני... HELP
שלום לך, אני לא חושב שקראת את כל ההמלצות בעניין הגמילה. בכל מקרה , חשוב לא לגרום לבת שלך שתרגיש לא טוב. זו לא הדרך לגמול אותה. צריכים לעשות דרך שבה היא תסכים לעשות את הצרכים שלה בשירותים. לשם כך, חשוב שהיא תשב כל יום שלוש פעמים ביום בשירותים במשך כ 20 דקות. בזמן הזה קוראים לה סיפורים , שרים שירים, מדברים ועוד. מה שחשוב שזה לא יהיה בכח. כדאי שזה יהיה נעים ככל האפשר. לא לגרור אותה בכח לשרותים. בזמן הזה היא יושבת ללא תחתונים או מכנסים מעל האסלה או על הסיר. לאחר מכן אני מציע שהיא תהיה עם טיטול גם בלילה וגם ביום, אם היא מרטיבה. לא לכעוס עליה על זה שלא עשתה בשירותים או שעשתה בטיטול. וגם לא לעמוד עם סטופר ביד מתי היא כבר תיגמל. מה דעתך? אהוד גלבוע