בת 2.5 מחקה אחיינית תינוקת ועם התפרצויות זעם

יש לנו שתי בנות מדהימות, בנות 3.5 ו2.5 . לאחרונה הבת הקטנה החלה להתנהג לידנו כאילו היא תינוקת ולא מוכנה להפסיק עם זה. יתרה מכך, היא חושבת שהיא האחיינית שלה שנולדה לפני חצי שנה וקוראת לעצמה בשמה ודורשת שייקראו לה כך. בנוסף נראה שהיא גם חווה מעין משבר גיל התבגרות עם התקפי זעם ואי-מוכנות לשתף פעולה עם נסיונות לדובב אותה מה היא צריכה/רוצה. יש לציין כי בגן לפי דיווחים שקיבלנו היא מתנהגת בסדר גמור עם שאר הילדים והגננות ושזה התנהגות ידועה על מנת למשוך תשומת לב. תשומת לב היא תמיד קיבלה ומקבלת, לעתים אף יותר מאחותה הגדולה למרות שאנו משתדלים שתמיד הן תקבלנה יחדיו מתנות והפתעות שלא תשרור קינאת אחים. מילא אם אלו היו רק התקפי זעם שלפי הבנתי שכיחים בגיל זה, אבל החיקוי שלה את אחייניתה ואי רצונה "לחזור להיות עצמה" מדיר שינה מעיניי וגורם לא אחת לחיכוכים ובעיות של עמידה בזמנים שלהן בגן ושלנו בעבודה. נראה לפי שעה שהיא מקפידה להתנהג ככה רק איתנו. האם זו התנהגות צפויה או שמא יתכן ויש לנו בעיה לא קלה ויתכן ממושכת? אני פשוט לא יודע איך להתמודד עם תופעה שכזו, אם לעודד למען חשיבה יצירתית או דמיון בריא, או שמא לנסות לעצור ולבחון לעומק אם זה נובע מבעיה נפשית כלשהי של הילדה? אני מבקש לציין שעד לפני מס' שבועות היא הייתה יורדת לבד מהמיטה שלה מוקדם בבוקר ומקבלת פנינו בחיוך וחיבוקים והיום היא ממאנת לקום בבוקר כשמבקשים ממנה, לא מחייכת ולא משתפת פעולה. האם זה מעיד על תחילתה של בעיה הדורשת התייחסות מיוחדת, או שזו התנהגות נורמטיבית לגיל הזה שניתן לעבור על סדר היום ולקבוע שזה יותר "משחק" מאשר בעיה אמיתי? תודה מראש.