אלימות אצל בן שנתיים ושלושה חודשים
דיון מתוך פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
:שלום רב, אני אמא לילד אחד בן שנתיים ו3 חודשים. בני הוא ילד נבון, ורבלי (מדבר כמעט באופן שוטף), רגיש חכם מקסים. יחד עם זאת, כאשר הוא מתוסכל או כאשר הדברים אינם נעשים בדרכו הוא נעשה אלים: מכה אותי באגרופים, צועק, חובט ומשליך חפצים. חשוב לי לציין כי ישנם גבולות ברורים בבית, אינני מתייחסת להתקפי הזעם שלו (השטתחויות על הרצפה וכדומה) אך אני עומדת חסרת אונים אל מול האלימות שהוא מפגין כלפיי וכלפי אנשים אחרים (אבא, סבתא, גננת ועוד..). ניסיתי לשלוח אותו"להירגע" כאשר מתחיל להכות או לצעוק- לפעמים זה עוזר אך לעיתים הוא ממשיך את התקף הזעם וכמובן שאינו מוכן לבקש סליחה.. אני מבינה שכרגע הוא נמצא בשלב "רפרושמור" מבינה שהעמידה על שלו תגרום לו להיות אדם בטוח בעצמו, מבינה שהיכולת להוציא זעם ותסכול הינה חשובה וחשובה גם היכולת שלי להכיל אותו אך אינני מוכנה לסבול אלימות. נראה כי הוא אינו מתרגש כאשר אני כועסת עליו (אני מרימה את קולי ובתגובה הוא צועק עליי בחזרה..), בזמן המקלחת אני הופכת לשק חבטות כאשר "לא בא לו" להתקלח. הגננת הציעה לערוך עימו טבלה שבועית שבה בכל יום שאינו מכה- יקבל חיוך ובסוף השבוע יקבל הפתעה. אני מרגישה כי שבוע (5 ימים) הינו זמן ארוך מידי עבורו ונראה לי שזה נועד לכשלון מראש. האם אתה מציע לערוך טבלה יומית שכזו? אשמח לשמוע את דעתך בנושא ואשמח אם תוכל לעזור לי
שלום פזית. אני לא חושב שיש מקום לאלימות של הבן. אני עקרונית נגד שיטת החיזוקים דרך החיוכים. אני מלמד הורים להשפיע על הילדים שלהם בדרך אחרת. אני מאמין שבדיבורים ומעשים ניתן להשפיע על הילדים גם לא להתפרץ , לא להכות. יש אפשרות שתפני לפסיכולוג של ילדים שנותן הדרכת הורים בנושא? אהוד גלבוע