תיסכול

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

23/01/2013 | 05:20 | מאת: סבתא טריה

יש לנו בן יחיד ממנו נולד נכדנו הראשון לפני כ-10 ימים. אני סבתא מאד מתלהבת ורגשנית. בני פנה אלי ואמר כי הוא מבין את ההתלהבות והרצון שלי אבל לדבריו הוא מפחד שמרוב התלהבות אעשה משהו לתינוק. נשברתי לרסיסים מהאמירה, לא מבינה איך ולמה חושב כך. מה עלי לעשות? בבקשה..זקוקה ליעוץ בדחיפות.

לקריאה נוספת והעמקה

מזל טוב לך סבתא, אכן רגע מרגש. מכיוון שאת האימא של האבא, חשוב לנהוג בזהירות במערכת היחסים שלך עם האימא ועם התינוק. אין ספק שהכלה שלך זקוקה לעזרה והיא תשמח להיעזר בך , אבל הכול בזהירות ולפי הצורך שלה. היא לא יודעת שאת מומחית בלגדל תינוקות. היא אמורה ללמוד ולהכיר אותך וזה ייקח זמן. חשוב שתהיי קשובה אליהם , ניתן לבקר אבל להסתכל על התינוק/ת מרחוק. ממילא בחודש הראשון והשני , חשוב שהתינוק/ת יכירו בעיקר את האימא שלהם. כך נוצר הקשר הראשוני החשוב כל כך בין האימא והתינוק. מה דעתך? אהוד גלבוע

27/01/2013 | 04:43 | מאת: סבתא טריה

28/01/2013 | 16:35 | מאת: סבתא טריה

מסכימה איתך ואין כל בעיה להיות קשובה אך אני מרגישה שהולכת על ביצים ולא ממש יודעת איך לנהוג. כלתי מתנהגת יפה מאד, מיידעת אותי ומרשה לי להחזיק את הילד ובכל זאת, אני מרגישה "בחוץ". מרגישה סבתא שניה, הרי הראשונה זו אמא שלה ואני מבינה את הסיטואציה ובכל זאת. יתכן כי אני צריכה ללמוד את מקומי ולקבל זאת.

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות