אודה לעצתך..

בני בן השלוש וחצי מצוי בתקופה בה קשה לנו לתמודד עם התנהגותו. כל דבר שמבקשים ממנו הוא איננו עושה (כמו לבוא להתלבש,לאכול,לישון,לסדר את הצעצועים שפיזר , להפסיק לעשות משהו מסוכן וכו'...)ופעמים רבות הוא רוצה לקבוע- מי מלביש אותו, איפה מלבישים אותןו וכו'. גם כשהוא שואל אם הוא יכול משהו (עוגיה/חטיף למשל) ואני עונה לו שלא או שאחרי האוכל, הוא איננו מקבל זאת ועושה סקנדל שלם הכולל בכי צרחות השתוללות מכות וכו'. אני מצליחה לגרום לו לעשות דברים רק ע"י 2 דברים: 1. איום בעונש, כולל עד לעונש עצמו (בלי טלויזיה/ממתקים..) 2.הפחדה כמו- תתקלח שלא תתחיל להתגרד ויהיו לך פצעים, תשתה מיים שלא יתייבש לך הגוף..אם תטפס תיפול ותשבור את האף...בכביש אתה תידרס.. וכו' וכו'... אני מבינה שזו לא הדרך אך לצערי כרגע אלו הברירות היחידות שבידי. היום הוא הגדיש את הסאה עד שהפלקתי לו וצעקתי שאני קובעת בבית הזה ולא הוא , שאני מצפה שמחר הוא יקום ויתנצל על כל מה שהתנהג לא יפה וגם יהיה ילד חדש, שמקשיב להוריו.אני רוצה לציין שאחותו בת שנה וחודשיים רואה את מה שקורה כל יום ואני מפחדת שתלמד ממנו את מעשיו הרעי. מה עושים?? תודה!

אני בהחלט מבינה מה שאתה אומר בראשית דבריך, הרי ברור לי גם בזמן שאני עושה את הדברים כי אני שוגה בדרכי, אולם כפי שציינתי, הדברים נעשים מחוסר ברירה, שכן אני חייבת לגרום לו לעשות כדברי בדברים החשובים. אמנם ציינת מה לא לעשות, אך לא ציינת מה כן- כיצד אתה ממליץ לגשת לילד ולגרום לו להיות ממושמע יותר? לצערי בשל חוסר זמן לא אוכל לגשת להדרכה שהצעת, על כן אעריך ביותר תשובה שלך בנושא.