חששות ופחדים

שלום רב! אני בת 19 וסובלת מחוסר הבנה רבה המשפחתי. מאז ומתמיד אמא שולטת על כל צעד שאני עושה בחיי ולא מביאה לי להתפתח בקצב שלי. היא מחליטה עליי לאן אלך והכי חשוב בשלב זה- מה אלמד! לא עשיתי צבא בשל בעיות בריאותיות ונפשיות ואיני יכולה לחשוב אפילו על שירות לאומי מכיוון שהיא כחיים לא תסכים. היא כבר משהו כמו שנה מכריחה אותי ללכת ללמוד את תחום הסיעוד כדי שאני אהיה כמו אחותי הגדולה! כשאני מנסה להתנגד לה היא ממש מתעצבנת ומאשימה את חברה שלי שהיא גוררת אותי למקומות רעים ומשפיעה עליי לרעה. אחרי בית הספר גם בגללה, נאלצתי להתחיל קורסים של פסיכומטרי אותם סיימתי בקושי רב וכמובן ,לא ניגשתי בסוף לבחינה. גם היועצת והפסיכולוגית בבית הספר ניסו לשכנע אותי:החיים נותנים לך לימונים אז תעשי מהם לימונדה! זה מה שעשיתי וכל החודשיים סבלתי מדיכאון נוראי ויום אחד שהיווה את השיא חשבתי שזהו סופי ואני הולכת למות. היא שמה לב למצבי והיתה לצידי אך רק עד סוף התקופה. לאחר מכן היא התחילה ללחוץ מה יהיה איתי ושוב חזרה להחלטות שלה. היא יצרה קשר עם המכללה אך אמרתי להם שעוד לא קיבלתי את תעודת הבגרות והם אמורים ליצור איתי קשר החודש. כל הזמן הזה נורא פחדתי מבואו של חודש מרץ ואני חוששת כי לא אעמוד בכך! אני חושבת הלוואי הם לא יסתפקו בדוח הציונים אלא יצטרכו את התעודה עצמה והלוואי גם בכלל לא אתקבל. איני מוכנה ללמוד בכללי כרגע כי אני שרויה במצב נפשי מאוד קשה ולא מסוגלת לעשות דבר וללמוד בפרט. כל השנים בבית ספר השקעתי כמו מטורפת מפני שרק ככה הצלחתי לשרוד והעובדת סוציולוגית אמרה כי היא גאה בי שבמקום להתדרדר לסמים, אלכוהול וכו אני קברתי את עצמי בלימודים! אך כרגע נגמר לי הכח ואני מפחדת שיהרגו אותי או יזרקו מהבית: האב יכול להיות מאוד אלים אם היא תסיט אותו נגדי וגם היא סובלת מדיכאונות כרוניים ואינה שולטת על מצבה. היא סבורה שרע לי רק בגלל החברות ושאני סתם עצלנית ושהפתרון היחידי הוא כדורים למשך כל החיים דבר שאני מסרבת לו כי הם אינם יעזרו לבעיותיי. גם אחותי סובלת מדיכאונות קשים והיא נמצאת על כדורים חזקים שמונעים ממנה את כושר השיפוט הרציונלי ובנוסף היא ניסתה להתאבד שלוש פעמים ושהתה כחודש וחצי במחלקה פסיכיאטרית היא אם לשתי בנות. בבקשה אשמח לקבל תשובה איני יודעת מה לעשות ואני חושבת על להתאבד! תודה