אני לא יודעת איך להתייחס לאמא שלי

אני בת 40 אמא לילדים קטנים (10 ומטה) והוריי גרים מרחק של שעה נסיעה ממני. אמא שלי עוזרת מאוד לאחיי בגידול ילדיהם כיון שהם גרים בשכנות אבל מאיתנו היא מתעלמת. היא יודעת שאני ובעלי מסתדרים ועובדים והורי בעלי עוזרים לנו עם הילדים אבל עדיין היינו שמחים שהיא תבוא לבקר אותנו או שתיקח את הילדים שלנו לבילויים. כשאני מדברת איתה על זה היא מצדיקה אותי אבל זה לא קורה. הקשר היחיד שלנו הוא כשאנחנו נוסעים אליהם פעם בכמה חודשים היא רואה את הילדים וגם אז זה רק כשכל הנכדים אצלה אז אין יחס מיוחד לילדים שלי וזה כואב לי. בנוסף היא כמעט שלא מתקשרת אלינו - יכולים לעבור שבועיים בלי ,היא תתקשר לכן לרוב אני מתקשרת וזה מציק לי כי היא אמא וסבתא נהדרת לאחיי ולאחייניי והם נהנים ממנה מאוד ואילו אנחנו סוג ב. נכון שהמרחק משחק פה תפ.יד אבל כמו שאמרתי אפשר ליזום ביקורים ולהתקשר ואת זה אין לה כוח לעשות . איך אני אמורה לקבל את זה ולהתייחס? אני רק אוסיף שכאשר אני מעלה זאת בפניה היא אומרת שגם אני יכולה להתקשר ולא צריכה לחכות אבל זה עדיין מעליב כשזה לא קורה. בעלי אומר שהיא פשוט יודעת שפה לא זקוקים לעזרתה ושם כולם סביבה נעזרים בה. מה דעתך??