ילדי מסרבים לבוא אליי

הי..,אני גרושה זה כחצי שנה וחצי..יש לי שני בנים בני 10 ט13...ילדי הורעלו נגדי מהרגע שפתחתי בתיק הגרושים עי אביהם...הוא עשה הכל על מנת לקבל המשמורת ולא לשלם מזונות....אני סרבתי ללכלך ליד הילדים על טביהם....בתחילת הגרושים הם היו באים אלי לימים שלי....לאחר כשנה הכרתי את הבן זוג שלי והחיים שלי איתו הם מלאים באהבה נתינה וכבוד....הכל טוב חוץ מ....הילדים מסרבים לבוא אלי...ואם הם באים אז זה לשעתיים וגם זה קורה פעם בחודש חודשיים...,הם לא ישנו אצלי כבר כ10 חודשים....גם כשהם באים אלי אסור לבן זוג שלי לדבר איתם כי הבן הגדול לא מסכים והבן הקטן נאלץ ללכת לפי דרכו....אני מתייעצת עם עזרה מקצועית....כולם אומרים לי שהזמן יעשה את שלו...אין לי כוחות לזמן הזב....הדכאונות, העצב והבכי נופלים עליי מלא...קשה לבן זוג שלי לראות,את זה ...יש לציין שילדיו שלו כן באים...אוהבים אותי ואני ביום ההוא מקנא ללא הפסקה ושוב כמובן בוכה ובוכה..,.שום יום לא מהנה...אני רואה את הילדים 3 פעמים בשבוע כשהם חוזרים מהבית ספר אני מחכה להם ליד הבית שלהם ויושבת באוטו כאשר הם מידי פעם יוצאים מהבית לקשקש מילה פה מילה שם....טלפונים שלהם אליי ה רק אם הם צריכים משהו,אף פעם לא לשאול בשלומי...כועסים עלי אם אני מתקשרת יותר מפעמיים ביום ובדרך כלל פשוט לא עונים....לדוגמא היוןףם שבת,,..התקשרתי...אין שום הענות מצלידם לא ענו אפילו פעם אחת וכבר ערב......קשה לי....,..

כרגע אני בטיפול...אני מבינה שאני החלשה והילדים מעדיפים את החוזק אז ברור שךא יהוא או יתייחסו אליי....אני צמצמתי את שעות ההמתנה באוטו ליד הבית שלהם...מגיעה ...נמצאת עשר דקות והולכת...אני לא אבקש מהם להישאר אם ירצו ללכת....גם לא מבקשת שיבואו אליי...פה התייאשתי.....יום יבוא אןלי הם יבקשו....מה שכן...חג פורים היתי עם בני הקטן בבית,ספר והוא כל כך התרגש..4 שעות,לא עזב לי את היד ואמר לי שהוא כל כך נהנה..אבל ליד אבא שלו רק אמר היה בסדר