פרק ב

שלום רב!!! אני גרושה עם שני ילדים בני 5 ותשע ונמצאת כרגע בפרק ב עם גרוש ושלושה ילדים בני 5 , 9 , 11 . הילדים שלנו מסתדרים מצויין, הם חברים עוד הרבה לפני שהתחלנו זוגיות נורא אוהבים אחד את השנייה, הילדים שלי מאוד אוהבים את הבן זוג שלי והוא אותם, הילדים שלו נורא אוהבים אותי ואני אותם. הבעיה העיקרית שלנו והכי חשובה שהאמא של הילדים של הבן זוג שלי כל הזמן מדברת עליי בפניי ילדייה בצורה לא נאותה. היא מקללת אותי בפניהם וקוראת לי בשמות ובכל פעם שהם חוזרים אליה לאחר שהותם איתנו הם "זוכים" להטפות , לחקירות ולשיחות עליי ועל אביהם. הילד הקטן של בן זוגי הוא בן 4 ואיתו הבעיה הגדולה. אספר בקצרה הילדים שוהים אצל אביהם פעמיים בשבוע כולל לינה וכל שבת שנייה . במים אלו אנו ישנים כולנו ביחד באחד מהבתים (אנחנו גרים בבתים נפרדיםואף עושים שבתות משותפים. השינה המשותפת אינה החלטה רק שלנו אלא דרישת הילדים להיות יחד . יש גם ימים שרק אניי נמצאת עם כל הילדים ולהיך , יוצאים ביחד מבלים ואף יש ימים שני נמצאת רק עם הילדים שלו או שהוא רק עם שלי. הילד הקטן בן ה 4 של בן זוגי חווה בכל פעם שהוא חוזר לאימו סדרת הטפות ודיבורים על הנושא. הילד מבובלבל מאוד כי אימו מבקשת ממנו לא לרצות לישון אצלי ובמיוחד לא לבוא למיטה שבא אני ואביו ישנים. כמגיעה שנת השינה הילד נכנס לבלבול מטורף ולא למצוא את עצמו. אציין דבר חשוב שהוא מבקש להישאר אצלי ואף דורש מאביו לבוא אליי אך כשמגיעה שנת השינה הוא נכנס לאותו בלבול ואף אומר לאביו אמא אמרה לי לא לישון איתכם . אנו תמיד שואלים את הילדים לפני ולא מכריחים אותם לכלום . הילדים מאושרים אצלי , נורא אוהבים אותי ןאני אותם. נוח להם לידי ובביתי. אציין שהילד נרדם בסופו של דבר , יש ימים שהוא בןכה קצת יותר ויש ימים שהוא פשוט נרדם אך בלילה כשהוא רוצה לבוא לאביו (כמו בכל לילה רגיל) הוא מוצא את עצמו בבעיה ומסתובב בבית ממקום למקום כי אמא שלו אמרה לו לא ללכת למיטה שבה אביו ישן עם בת זוגתו. האמא במלחמה אינטנסיבית על הזוגיות שלנו , שום דבר לא מוצא חן בעיניה , היא קוראת לי מכשפה בפני הילדים ומספרת לילדים דברים עליי. הילדים הגדולים כבר מזמן הפסיקו לקחת את הדברים שלה קשה ולהיכנס לבלבולים , הם אומרים גם לאביהם שהם אוהבים אותי וטוב להם לידי, הם דורשים לבוא אליי ולישון אצלי ואף לבלות איתי לבד. שאלתי היא כזאת : האם להמשיך לישון ביחד למרות הבלבול של הילד או לתת לו זמן מנוחה, האם זה בסדר לישון ביחד בכל הימים שהם אצל אביהם או להחליט על יום אחד שהם ישנים בנפרד. אציין אנחנו תמיד מסבירים לילד שאמא שלו לא מחליטה בבית שלנו ואם להם נוח אז הכל בסדר. אין אנו כופים עליואו על שאר הילדים שום דבר אך אנחנו באמת לא יודעים מה לעשות עם המצב הקיים. מצד אחד אין לנו שום רצון שהאמא תכתיב לנו את חיינו מצד שני לי באופן אישי כואב לראות את הילד בבלבול עצום לפני השינה ובמהלך הלילה. האם להמשיך בדרך שלנו מבלי לתת לה להפריע לנו? האם להתחשב בילד שזה אנו רצונו אך הוא מושפע מאמו ? מה לעשות ? האמא לא תרפה אף פעם האם נכון יהיה לנו באיזשהוא שלב לעבור למגורים שותפים ? תודה מראש