יחסים בעיתיים עם הבת הגדולה

יש לי 3 ילדים, הגדולה בת 20 והאחרים צעירים ממנה בשנתיים ובארבע שנים. היחסים עם הילדים הצעירים מצוינים, לעומת זה היחסים עם הבת הגדולה תמיד היו בעייתיים. יש לי הרגשה שהיא כל הזמן נגדי, כל הזמן יש לה ביקורות עלי ועל מה שאני עושה. אני מאד משתדלת לתמוך בה עם כל מיני בעיות וקשיים שיש לה, אני עושה בשבילה המון, לא חוסכת ממנה כלום, מתעלמת מכל מיני "שיגעונות" שלה, ומשקיעה בה יותר מאשר בילדים האחרים. כל זה לא עוזר לקרב בינינו ולתקן את היחס השלילי כלפי. לרוב היחסים רגועים, אבל בכל מיני הזדמנויות היא אומרת לי דברים או מתייחסת אלי בצורה מאד פוגעת. אחת לכמה חודשים קורה שאני מתעייפת מכל המאמצים להיות בסדר אתה ואני מעזה להגיד לה שהיא לא בסדר ופוגעת בי. היא מצידה טוענת שאני לא בסדר ושהיא מפחדת ממני שאני אצעק עליה (דבר שקרה פעמים בודדות בכל שנות חייה). היחסים בינה לבין בעלי-אבא שלה תמיד היו טובים. אתו היא מנהלת שיחות ארוכות ומעדכנת אותו בכל דבר. אליו היא מתקשרת מהצבא או כשהיא מחוץ לבית ואיתי היא לא מדברת כלל. אליו היא מדברת יפה ומתנהגת יפה. הוא מתעלם מהיחס שלה כלפי. כשהיא מתייחסת אלי בצורה פוגעת מול העיניים שלו, הוא שותק, לא תומך בי, ואחרי כן הם הולכים למטבח ומשוחחים במשך שעות כאילו כלום. אמרתי לו הרבה פעמים שזה פוגע בי, שזה משאיר אותי לבד מולה וזה שהוא הולך ותומך בה אוטומטית זה מעין פרס ומחזק את ההתנהגות הזאת. אני מנסה לדבר איתו, אבל הוא שותק, מתעלם, מכחיש, תוקף חזרה - וכל זה גורם לי להרגיש פגועה עוד יותר. מה אפשר לעשות?