פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

הבן שלי בן 9 אובחן עם סוכרת נעורים, הוא אמור להזריק אינסולין לנטוס וגם קצר, אמא שלו ואני גרושים ורק כשהוא אצלה הוא מסכים לאכול נכון בלי שטויות, להתאזן ניסיתי לדבר איתו אבל ללא הצלחה סיפרתי לגרושתי וגם היא חסרת אונים כי הוא לא מקשיב לה וממשיך להתנהג כך כשהוא אצלי מה כדאי לעשות?

בני, בן ה-14 , מגיע מבית הספר ומבלה שעות בחדרו לבד (רוב הזמן משחק במחשב) בבית הספר נאמר לי כי אין לו בעיות חברתיות. עם זאת מבקשת לדעת האם העניין נורמאלי. נראה כי אין לו כל צורך במפגש חברתי עם בני גילו מעבר לשעות בית הספר. דאגתי נובעת מכך שהחופש הגדול קרב ובא. הבחור לא מתכנן להשתתף בשום פעילות במהלך החופש הגדול. מחכה לתשובתכם

יכולות להיות כמה דברים..: יכול להיות שהוא בפייסבוק\אייסיקיו יכול להיות שהוא מוזמן אבל לא רוצה..

ציפי יקרה, אכן ההסתגרות בחדר בפעילות מול מחשב מוכרת מאוד בגילאים אלה, יותר ויותר בני נוער מנהלים את הקשרים החברתיים באמצעות המחשב. לדעתי כדאי להגביל את מספר שעות המחשב, על מנת לאפשר לבנכם לחפש אפשרויות בילוי אחרות במשך הקיץ.ההדבלה צריכה להעשות בשיחה איתו ובהבהרה שההגבלה היא על מנת לעודד אותו להיות גם מחוץ לבית. בהצלחה בתיה

שלום בני בן שנתיים וחצי הולך לישון בשעה 9 בערב לידי בסלן אני מניחה אותו במיטה שלו בחדר שלו יש לו חדר לבד שלפני 3 חודשיים עבר אליו לפני היה ישן בחדר אחד יחד עם אחיו בן ה 11 שנים כיום לבד החדר חשוך אבל בשעה 12.3 קם בעם 1 אני ניגשת אילו שמה לו מוצץ והוא חוזר לישון לאחר מכן בין 2.3 ל3 בלילה בילד קם ולא מוכן לחזור לישון במיטה שלו אלה במיטה שלי ביני לבין בעלי ניסית להיות איתו עד שירדם ורק אני באה לצאת מבחדר והוא מתחיל לבכות הוא ילד מאוד מפונק וילד אחרי מרווח של 8.5 שניים מה לעשות אני עובדת עצות בתודה מראש

אני כול הזמן מרגישה שאני עדיפות שנייה,כיאלו אני כן חלק מ...אבל אני כול הזמן מרגישה שאף אחד לא באמת צריך אותי שם ושאוהבים אותי.לדוגמא אם אנחנו ביחד אף פעם לא ישאלו אותי ראשונה אם בא לי להפגש (לישון אצלה לבא אליה הוא לבוא איתה למקומות) כאלה דברים.אני לא יודעת למה.וגם עוד מעט חופש ואני מפחדת שינתקו איתי קשרים ואני ממש מפחדת לקרת החופש... מה לעשות לפי דעתכם?תודה לכול העוזרים(:

יש לי שאלה? את מהחבר'ה? יכוול להיות בגלל שזה בגלל שאת לא מדברת הרבה?

אני כן חלק לפחות עד לפני כמה זמן עכשיו זה די ישתנה ואני מפחדת שבגלל החופש אז כולם היתגבשו בלעדי ואני כבר לא יהיה. והנושא של" עדיפות שנייה " מאוד מפריע לי. ואני חושבת שזה בגלל שאני לא מדברת הרב או שאני לא דומיננטית.

שלום רב... בני בן חצי שנה , עברתי לידה בניתוח דחוף ואושפזתי עוד חודש ביולדות עקב רעלת הריון חמורה. בני נולד פג וגם היה מאושפז חודש. מרגע הלידה ועד עכשיו אני ובעלי היינו יחד איתו 24 ש' - פיטרו את בעלי מעבודה ואני עזבתי את שלי - למען הילד . כמו כן בשלושה חודשים ראשונים היינו בבתי חולים שוב ושוב בגלל מחלות וסיבוכים של הילד. חצי שנה מאז והכל בסדר עם הבן שלי. מה שנפגם זה הזוגיות שלנו. אני לא נמשכת יותר לבעלי גם לא מרגישה שיש משהו משותף לי ולו (חוץ מהילד כמובן) , אנחנו כל היום ורוב הזמן רבים ומתווכחים אין אווירה טובה בבית. כל דבר שבעלי עושה ואומר מעצבן או מגעיל אותי וגם בעלי חש את זה. אין לי שליטה בזה . אנחנו מחפשים עבודה וללא הצלחה.זה גורם למתח בבית. היום רבנו והילד התחיל להכנס להיסטריה ובכי קורע לב. אני לא יודעת כבר מה לעשות. בעלי אומר שאני בדיכאון וצריכה ללכת לטיפול פסיכולוגי. אני לא מסוגלת זה כאילו נכשלתי. אני מרגישה שאני מפרקת את המשפחה שלי במו ידי ועושה נזק לבני . מה אני עושה? האם מה שבעלי טוען זה נכון? אנא עזור לי תודה רבה וסליחה על האורך...

שלום! ש לי שני ילדים הבת הבכורה שלי עוד מעט בת 4. היא מאוד אינטיליגנטית ואני מרגישה עליה שיש לה המון יכולות. למרות זאת כשהיא בחברה היא לא משתתפת, כשהיינו בטיפת חלב היא ענתה הכל הפוך בכוונה כאילו היא לא יודעת כלום. פעמים רבות היא אומרת שהיא לא יודעת על אף שאני יודעת שהיא יודעת. גם בגן הגננת אמרה שהיא לא משתתפת. מה זה אומר ואך אוכל ליעל את הבעיה?

בתי בקרוב בת חמש. בינקותה חברות המליצו לשים במיטתה כמה מוצצים כדי שאם תתעורר תושיט יד ותמצא אחד בקלות. אולם במהרה הילדה התמכרה למצב קבוע של שלושה מוצצים, בעיקר לצורך הרגעה או הירדמות: אחד בפה, אחד ביד שמאל ואחד ביד ימין שאיתו היא מחככת את האף בפטמת המוצץ. כשהיתה בת שלוש וחצי גמלנו אותה ממוצץ אחד כך שנשארו שניים. כמה חודשים אחר כך גמלנו גם מהמוצץ השני, זה שאיתו היא מחככת את האף (גמילה לא קלה, עד היום היא מתחננת במצבי עייפות קיצוניים למוצץ נוסף ביד, איתו היא רוצה לעשות נעים - אבל נענית בסירוב). לפני כחודשיים גמלנו מהמוצץ היחיד במשך היום - וכרגע היא ישנה עם המוצץ רק בלילה. התכנון הוא לגמול אותה גם בלילה בעוד כחודש (עם תום הגן). אבל אני ממש בדילמה. מצד אחד רופאת השיניים אמרה שהיא חייבת דחוף להיפטר מהמוצץ. מצד שני במשך היום פעמים רבות היא מוצצת את השיער או החולצה או סתם משחקת עם הלשון, ואני רואה שממש קשה לה. היא עצמה מאוד קשורה למוצץ ואומרת לי שוב ושוב שיהיה לה מאוד קשה בלילה בלי מוצץ. אני מבטיחה שאנשק ואחבק אותה ברגעים הקשים, אבל למעשה אני חוששת שאני מפילה עליה תיק כבד מדי... אשמח לקבל עצה. תודה רבה

יש לי ילד בן שנה בדיוק עוד שבוע, לפני שבוע וחצי נולדה לנו בת ומאז שחזרתי מבית החולים הילד שינה את כל ההתנהגות שלו לרעה אני מודעת לכך שזה מקנאה לתינוקת אבל אנחנו מתיחסים אליו הרבה יותר מאליה . הוא היה לפני כן ילד מקסים שנרדם לבד ואוכל טוב ומשחק ובקיצור הוא היה מקסים כבר שבוע וחצי שהוא בוכה כל היום וכשצריך לישון הוא לא מוכן להיכנס למיטה שלו והוא צורח ובוכה , הוא מתנהג באגרסיביות מעיף דברים לא מוכן לאכול כלום אלים כלפינו וכלפיי התינוקת הוא נדבק אליי במיוחד יותר מלכל אחד אחר בקיצור אני לא מכירה אותו כבר. בבקשה תעזרו לי אני מתוסכלת ובגלל זה יש לי המון מריבות עם בעלי אני צריכה יעוץ איך להתנהג איתו!!!!

רצינו עוד ילד תכננו לעשות זאת כשהילד יהיה בן חצי שנה אבל קרה לפני

שלום, קשה לי , נגמרה לי הסבלנות, איך יתכן שאין לי סבלנות לילדים שלי, ואני כל הזמן כועסת ועצבנית וכמעט שקרובה להרים יד, חשוב לי לציין שעד לא מזמן החשבתי את עצמי לסבלנית ובעלת נתינה לילדים, היום אין לי כח, חשק וזמן אפילו לספר סיפור, לשחק משחק, מה קרה לי??האם זו תקופה שתחלוף?? האם זה בגלל שהילדים גדלו(5 ו-2)והם כל הזמן רבים? או שהדרישות גדלו?וצריך יותר מסתם להאכיל, לקלח ולשיר שיר? (אולי אני צריכה כדורי הגעה??) אודה לך אם תתתייס למצבי

שלום,בהמשך לתגובתך ב9/6 בקשר להתייחסות של בעלי אלי ואל הילדים זו התעלמות- הוא יודע מה המצב, אני מספרת לו, אבל אני לא בטוחה שהוא מבין את המשמעות של להיות אבא ולהיות בזוגיות, אכן כל העומס של טיפול בילדים ובבית הוא עלי.

שלום רב מזה זמן רב אני חשה "שבויה " במערכת היחסים עם שני בני בני 38 ו 42 שנים. זוכה לביקורת על כל החלטה שאינה לטעמם בנושאים הקשורים אליהם ואחרים. מרגישה כאילו הצורך שלהם בכספי גורם להם להיות יותר תוקפניים. גם בעלי שותף להרגשתי ההבדל היחיד בנינו הוא השפה הבוטה שבה הוא משתמש בויכוחים עם הבן הצעיר שלא נשאר אדיש ומשיב מלחמה שעה בבוטות יתרה. מבולבלת ומרגישה שחייבים לשנות ולתקן ולא יודעת איך - אם כי להבנתי יש כאן פריצת גבולות של הילדים כאשר הגבולות היו בודאי רעועים מלכתחילה. אשמח לחוות דעת. תודה

אני בשנות הארבעים המאוחרות לחיי. נקלעתי למצב כלכלי קשה עד להחריד וכולי מלא חובות. כיום אני מתגורר בגפי בדירת חדר קטנה בשכירות כאשר להורי יש דירת 5 חדרים כאשר 2 מהם פנויים. אני מתחנן השכם והערב להורי שיקבלו אותי חזרה לביתם. בנוסף עלי לציין כי אני אדם מאוד חולה מהבחינה הנפשית אך אינני גורם שום נזק, לא לעצמי ולא לאחרים אלא מטפל בעצמי בבריאות הנפש ויש לי סל שיקום. איך אני יכול לגרום להורי לקבל אותי חזרה לביתם כאשר הכסף לשכירות עומד להיגמר ואני עלול להיזרק ממש לרחוב? אני מטופל תרופתית בתרופות אשר איכשהוא מייצבות אותי אך החרדות מהיום של מחר נטרידות את מנוחתי ללא הרף והורי יכולים לפתור את הבעיה במחי יד. אימי מוכנה לקבל אותי חזרה אך אבי הוא הבעיה. אני במצוקה קשה עד מאוד ואודה על תשובה.

שלום, רציתי להתייעץ בנושא זה, כי הוא מתחיל להתיש אותנו. אני אמא לתאומים מדהימים. הבת ילדה מדהימה ותמיד אמרתי שהיא החלום של כל הורה. נוחה, מעסיקה את עצמה, לא בוכה סתם, ישנה כמו שצריך כמעט מהרגע שנולדה. הבן הוא בן. ילד מדהים שהיו לו קצת תסכולי גיל שנתיים שחלפו אחרי שהראינו לו שהתפרצויות הזעם שלו לא עובדות עלינו. מאז גם השובב הזה הפך להיות חלומו של כל הורה. לפני שבועיים וחצי בערך הבת שלי התחילה לפתח מחלה שגררה גם דלקות אוזניים, כל פעם אוזן אחרת. אח"כ גם חום. עד היום היא סוחבת מחלה של כשבועיים וחצי. כשהיא ממש היתה על הפנים וסבלה לקחנו אותה הרבה על הידיים לנחם אותה והלרגיע. עכשיו היא כל הזמן רוצה על הידיים ובעיקר על שלי. היא לא נותנת לי לזוז ואם אני לא מרימה אותה היא בוכה ומתעצבנת. אני מסבירה לה בצורה מאוד ברורה שאני לא יכולה כי... אני הידיים שלי תפוסות... כי אני עם הבן שלי על הידיים (גם הוא צריך לקבל קצת יחס לפעמים)... כי היא כבדה. היא גם רוצה שאעמוד כל הזמן. היא עושה את זה בעיקר לי. לאחרונה היא התחילה לעשות את זה גם לגננות בגן. הבוקר היא עשתה לי את זה שוב. נתתי לה לבכות אחרי שהסברתי לה שאני לא יכולה וכמובן נתתי חיזוקים חיוביים לבן על התנהגות יפה.אחרי כמה דקות הלכתי וחיבקתי אותה, הסברתי לה, נתתי לה יד והיא התרצתה. דברים שחשוב לי לציין: הם נכנסו לגן בתחילת אפריל. הקליטה שלהם היתה קלה מאוד, עד שהיא התחילה להשבר אחרי כשבועיים וכמעט כל יום היא בוכה בפרידה. דבר נוסף - אני התחלתי עבודה חדשה שמצריכה ממני קצת יותר שעות עבודה. אבל במקומי מגיע בעלי (אבא שלהם) לשמור עליהם ולהוציא אותם מהגן. כשאני איתם בבית, אני לא עונה לטלפונים ואני 100% איתם ונותנת את כל הפינוק ותשומת הלב. מה עושים? אני מפחדת שהיא מתוסכלת וצריכה אותי ואני לא נותנת לה את כל החום שהיא צריכה. מצד שני אני לא רוצה שהיא תתנהג ככה. היא נראית ממש מתוסכלת לאחרונה. היא כמעט ולא מחייכת וצוחקת. תודה (וסליחה על האורך :))

לפני שהילדים התחילו ללכת לגן אני חזרתי פעמיים בשבוע בסביבות שבע ורבע וכל השאר בסביבות חמש. הם היו בבית עם מטפלת. כשהילדים התחילו ללכת לגן אני בדיוק סיימתי את העבודה שלי והייתי בחודש חופש עד התחלת העבודה החדשה. אז הייתי אוספת אותם כל יום מהגן קצת לפני 4. כשהתחלתי את עבודתי החדשה במאי הארכנו להם את השהות בגן בעוד שעה בערך. עכשיו בעלי מוציא אותם 3 פעמים בשבוע מהגן בחמש ואני פעמיים. בשלוש הפעמים שאני מגיעה מאוחר אני חוזרת עד שעה שש וחצי. לעיתים פעם אחת בשבע ורבע.

היי, יש לנו שני ילדים; בת-12, ובן -8. יש בניהם כל הזמן ויכוחים ומריבות שעושה רושם שהגדולה איננה אוהבת אותו כלל וכלל, היא כל הזמן מנסה "לשלוט" עליו (בעצם לא רק עליו), להגיד לו מה לעשות ומה לא, מתי, מה ליראות בטלויזיה ובאיזה עוצמה, כשהוא קורא עיתון בבוקר "מפריע" לה העיתון כשהיא יושבת לידו, לאחרונה זה אפילו מחמיר למרות שנלקחים ממנה המון דברים שהיא אוהבת כגון: חברים וחברות, טלויזיה, מחשב, יציאה משותפת עם החברים, אין זה מונע ממנה להמשיך להתנהג כך. הבן לא תמיד מוותר לה וכשזה קורה מתחיל כל הסיפור של בכי, דיבור לא יפה וצרחות בבית, דבר שגורם לו צרידות רצינית ביותר, למרות שהסברנו לבן לא מעט פעמים שאסור לו ליצעוק מיכוון שזה גורם לו לצרידות וכתוצאה מזה לא תמיד מבינים את מה שהוא אומר, אתמול זה היה השיא, חזרתי הביתה לאחר אין ספור טלפונים לעבודתי מהבית, שברקע נשמעים צרחות ובכי, כעסתי על שניהם בצורה מאוד מאוד חזקה, במשך מס' דקות ארוכות לא הפסקתי לצעוק עליהם, במיוחד על בני והכרחתי אותו לצרוח שוב על מנת שיעלם לו הקול לגמרי, הוא כמובן החל לבכות וביקש שאני יעזוב אותו ואחותו "פתאום" באה לעזרתו, בכל מקרה עד שהוא לא צעק פעמיים לא עזבתי אותו. ידוע לי שגרמתי לאיזה שהוא טראומה שיצאה משליטתי, אני בוכה על כך מאז המקרה וצר לי שכך נעשו הדברים, ידוע לי שנהגתי בחוסר חוכמה לחלוטין, אינני יודעת כיצד אפשר לשפר את הנעשה בבית, וכיצד אם בכלל יש דרך שבה אוכל "לתקן" את הנעשה? אודה על תשובתך

בני בן ה- 5 ילד מקסים וחכם, ופעל טמפרמנט רגוע במיוחד בגן נחשב לילד מקובל ועדין, (הגננות תמיד אומרות שהלוואי שכל הילדים היו כמוהו והן לא היו צריכות לעבוד קשה...). בבית הוא תמיד מתלונן, אף פעם לא מרוצה משום דבר,יש לי תחושה שהוא מתוסכל כי היה רוצה תשומת לב רק אליו אך ככל שאני משתדלת זה בלתי אפשרי כשיש עוד 2 אחיות בבית (6 ושנתיים)ורוב אחה"צ אני לבד עם שלושתם עד שבעלי מגיע מהעבודה בערב. אני מנסה לפנות איתו זמן איכות, אך תמיד הוא לא מרוצה ובסוף מתלונן.בחודש האחרון החל עם התפרצויות זעם של כ- 5 דק' שנובעות בד"כ מתסכול לאחר מריבה עם אחיותיו. הוא טוען שהוא תמיד צודק במריבה ובכל זאת כועסים עליו,ואז הוא מתחיל בצרחות מחרידות, זריקת חפצים, ומכות(בעיטות, סחיבת שיער, נשיכות) לי ולאחיותיו. אני מודאגת מאוד, ההתפרצויות מבהילות אותי וגם את אחיותיו שלפעמים בוכות מהבהלה. אני לא רוצה להחזיר לו כמובן אך נאלצת להחזיק בכח את ידיו שלא ימשיך להרביץ. אח"כ הוא נרגע ומבקש סליחה ואז אני מדברת איתו ומסבירה לו שאפשר לכעוס אך בשום אופן לא להכות אך זה לא עוזר בפעם הבאה הוא חוזר לאותו דפוס התנהגות. כשאבא בבית אין התקפי זעם ברמה של מכות אלא רק צעקות. מה עושים? אני מודאגת מאוד!

שלום אז ככה ,אני טס לחתונה של דוד שלי ואני אשאר שם במשך חודש,אשן בסלון עם עוד כמה אנשים והבעיה שלי היא שאני בגיל ההתבגרות ולכן אני מתעורר עם זקפה כל בוקר (ואני לא מאונן) אז מה אני יכול לעשות במצב הזה?

הבעיה הזו היא קוראת לכולם (מי שבגיל ההתבגרות) אתה לאא תוכל להתחמק מימנה וב' עם אתה כולכך מבוהל מיזה תשים מכנס בזמן השינה וכך לא תיצרך להגיע לסטואציה "המביכה" הזו

אנונימי יקר, זקפה בבוקר זה דבר טבעי ביותר אך בהחלט אפשר להבין את החששות והמבוכה שאתה עלול להרגיש.לשאלתך, נראה שהדבר הטוב ביותר לעשות הוא לישון עם מכנס רחב כדי להסוות את הזקפה.מה דעתך?אפשר גם להתייעץ עם חברים טובים שלך, אולי תגלה עוד אפשרויות להתמודד עם החששות שלך. בהצלחה בתיה

הבת שלי בת 5 וחודש. נמצאת בגן ציבורי בישוב, שנה שניה בגן זה. מפותחת מבחינה קוגנטיבית ומאוד יצירתית. בבית שמחה ומאושרת אבל לא מעוניינת ללכת לגן. כשהולכים היא מתקשה בפרידה בבוקר. הפרידה מלווה בבכי. הגננת אומרת שהיא נרגעת אחרי, אולם היו ימים שהיא בכתה גם במהלך היום. אני משתדלת להיות רגועה ואסרטיבית אבל הגננת נראית אובדת עצות. אני מתחילה להילחץ מהעניין ולחשוב שיש בעיה בביטחון עצמיוכו'. היא מעט ביישנית אבל יודעת להגיד מה היא רוצה. אני חוששת מהשנה הבאה ומכיתה א' וגם מתחילה להתמלא רגשות אשם. האוירה בגן מעט קשוח ויש הקפדה על גבולות. היא יודעת לקבל גבולות אבל משהו בגן לא עובד בשבילה. אני במקצועי עוסקת בתחום הטיפול ובגלל זה עוד יותר מוטרדת... מה לעשות? שיח עם הגננת לא מקדם את המצב.... הילדה משדרת מצוקה דחוף עצה!!!

בשנה הבאה היא תעלה לגן חובה בישוב, עם גננת אחרת. האם לגבות את הקליטה בגן עם טיפול? או מספיק לדבר עם הגננת?

בשנה הבאה היא תעלה לגן חובה בישוב, עם גננת אחרת. האם לגבות את הקליטה בגן עם טיפול? או מספיק לדבר עם הגננת?

שלום אהוד, ובכן הבחור בן 23 ושהוא יוצא עם בחורה אחרי שתי פגישות מוצלחות, הוא נכנס לחרדה ומנתק את הקשר האם תופעה ידועה של תסביך האדפוס, למה זה קורה לו

שלום, אני, אחי ואמי חוששים לאחותי. היא בת 30+, חכמה,אינטיליגנטית, נראית טוב...אבל, בכל הקשור לבחירת הגברים בחייה היא עושה טעויות קשות! היא הייתה נשואה והתגרשה תוך שנה, מאז היו לה מערכות יחסים של שנה-שנתיים וכולן נגמרו רע. הסיפור תמיד דומה- היא פוגשת מישהו, מתאהבת מעל הראש וזורקת את חייה הקודמים לפח- מנתקת קשר עם חברות/עוזבת עבודה/בית. לאחר תקופה גם הקשרים האלה מסתיימים והיא חוזרת לנקודת ההתחלה-בלי דירה, בלי עבודה ועם לב שבור. בעבר ניסינו לדבר איתה על זה, אבל כל פעם שאמרנו משהו שלא מצא חן בעיניה היא הפסיקה לדבר איתנו לתקופות ארוכות (בדרך כלל, עד שהקשר עם הבחור החדש נגמר) והינה שוב אותו סיפור- היא פגשה מישהו חדש (שלדבריה " קצת" חמום מוח) היא כבר עברה לגור איתו לאחר חודשיים בסך הכל, עזבה את דירתה, את העבודה ,לא מדברת עם חברות ורוצה להתחתן איתו. עלי לציין שלתקופות קצרות היא הלכה לטיפול פסיכולגי אבל אף פעם לא התמידה. מה עושים? אנחנו דואגים לה...

אז מה אתה ממליץ לעשות? אני לא חושבת שאני אדישה...אוף.. יש לי בעיות עם עצמי אני כול היום דואגת וחושבת... קשה לי להיות עצמי ולגרום לאנשים לאוהב אותי כמו שאני.אני יודעת שאני כותבת דברים קצת מופשטים ושקשה לענות עליהם. אבל תודה רבה רבה רבה לך(:

בגיל ההתגברות זה קורא לכולם המוח מתפתך ובגלל זה יש שאלות שלא חשבת אליהם קודם למשל: יש אלוהים? האם הוא קיים? יש לי הרבה חברים? זה קורה לכולם שהם חושבים יותר מיידי..

חסויה יקרה, מה מטריד אותך? מה מעסיק אותך כל היום עד שקשה לך להיות מחוברת לרגשות שלך ולחברייך?שאלתי אלייך, מה יקרה אם לא תדאגי, אם תשחררי את עצמך קצת מהדאגות, מה לדעתך יקרה אז?חשבי על כך. בהצלחה בתיה

אני מכירה את התופעה של "תסביך אדיפוס" מהרבה ספרות שקראתי, אך לא הגעתי לידע כיצד מגיב בחור בן 23 שסבל מהתופעה?? כיצד זה ישפיע על יצירת קשר עם בת זוג???

שלום כתבתי לך בהשתלשלות מטה כי ביתי אינה אוכלת והתייחסת בתשובתך לכך שיתכן ומבקשת בכך שאדאג ואהיה יותר חרדה אני חושבת שאנחנו כהורים מעניקים מעל ומעבר תשומת לב ואיני מבינה מה יכול לגרום לילד לנסות לעורר דאגה כלפיו אשמח אם תאיר לי את הנק' הזו מבחינת רופא ילדים הוא ממש לא מייחס חשיבות למרות שהעליתי כמה וכמה פעמים את הנושא אכן מתוך דאגה. לדוג' היום היא חזרה מהגן מן הסתם לא אכלה צהריים שמתי לה ארוחת צהריים היא לא נגעה בה. ישבנו לאכול סביב השולחן היא ממש לא היתה סבלנית ויתרה מכך התחילה להשתולל נותנים לה היא מועכת אותו וזורקת על הריצפה...אבטיח כנ"ל.. היא התנהגה כ"כ לא יפה ביקשה לאחר זמן מסוים שלא התייחסנו אלינ ולאחר בקשה שלא תתנהג כך בקבוק ונרדמה. זאת אומרת שבסופ"ש ההזנה שלה מסתכמת בסימילאק 2-3 בקבקוקים ביום ממש פחות מתינוק !!! מבחינת בעיה גופנית כנראה שלא קיימת מאחר ובגן מתארים שאוכלת יפה מאוד!! מה שמעלה יותר את התסכול קודם התאמצנו ו"רדפנו" שתאכל כעת אני מציעה ללא לחץ אך שום תוצאה לא נראית באופק... אני די מתוסכלת וכל הזמן מרגישה רע ומנסה להבין האם משהו בהתנהגות שלנו עד כדי כך שגויה??? אגב אשמח לטיפים מה עושים כשילד נכנס להתנהגות לא יפה כאשר ניסיתי לקחת ממנה הטושים (ציירה על הקיר) היא התחילה לצחוק כאילו אני משחקת איתה אם כי השתדלתי להיות אסרטיבית כיצד נוהגים והאם שטף של "לא..לא..לא...לא גורם להחרפת ההתנהגות?? אשמח לכל עזרה או הכוונה על מנת לשפר המצב שגורם לי ולבעלי לא להיות שקטים ומאוד "עצובים".... תודה ושבת שלום. **אגב מה כוונתך בשאלה מדוע היא מתייחסת לאביה כך "זוז מפה.." וכד'... ממה זה יכול לנבוע?.

בתי בת הארבע מציירת פנים בצורה הפוכה.זה ממול רואה את הפרצוף ישר. האם יש לזה משמעות כלשהי???

נחנו משפחה מאושרת לשלושה ילדים מקסימים ומוצלחים . בתי באמצעית בת 23 טוענת לא מעט שאני שונאת אותה ואוהבת את הבן הבכור והבת הקטנה . אני מאוד אוהבת את כולם ותומכת ומקדישה לכל אחד בהתאם למצב ולצרכים שלו . מה עןושים עם תחושה זו של בתי ? כיצד להתמודד

בתי בת ה - 5 עומדת על שלה. כאשר אנו יוצאים מהבית לסופר או לחנות או לסופר פארם היא חושבת שכל הזמן מגיע לה משהו(ממתק, צעצוע, משחק וכו')כאשר אני אומרת לה לא מתחילות סצנות לא נעימות ואני יסביר. לדוגמא כאשר היא מבקשת גלידה ואני אומרת לה לא מכיוון שיש בבית וכאשר נגיע הביתה אני יתן לך היא מתחילה לבעוט בדברים, לבעוט במכוניות, להרביץ לאמא שלה מכות חזקות וזאת לפני כל האנשים, ממש לא אכפת לה שרואים אותה מרביצה לאמא שלה, כמו כן היא גם מתנוססת במילים כמו מטומטמת, מפגרת, חוצפנית וכו',כאשר אני רואה שהיא עושה זאת לעיני כולם אני מתביישת ואינני יודעת מה לעשות? אנשים המומים שילדה מרביצה לאימה. כיצד אני אמורה להגיב במקרה שכזה????????????? זו לא פעם ראשונה זה דבר שחוזר על עצמו כבר הרבה פעמים אבל אדגיש שבכל פעם שהיא עושה זאת אני לא נכנעת לה לעומת אביה שכן נכנע לה.

אני ובעלי מתגרשים עוד שבוע,כרגע מתגוררים באותו הבית הפרדה שלנו נעשת הצורה היפה ביותר ממש כחברים טובים והבנה כי אנו לא מתאימים אחד לשני,אנו לא יודעים איך לספר ומה לספר ואיך לעשות את המהלך שהאבא יוצא מהבית.... יש לנן ילד בן 3.3 שנים.... אשמח אם מישהו יוכל לעזור לנו

בזמן האחרון אני וחברה שלי התרחקנו,ואנחנו יושבות ביחד באוטבוס לבצפר. אין לנו אל מה לדבר,יש שתיקה ממש לא נעימה ואני חושבת שזאת הסיבה שגם התרחקנו.ואני ממש לא רוצה להתרחק ממנה והיא חסרה לי ואני מאוד אוהבת אותה. אם תוכלו לתת לי עצות אולי איך להעביר את הנסיעה יותר נעימה,או נושאים אפילו מאוד שטחיים שאפשאר לדבר עליהם, אני ממש ממש אודה לכם.

היי, איזה נושאים את רואה שהיא אוהבת? למשל סוסים אז תדברו על סוסים\למשל ספרים.. יש יותר מה 100000000000000 נושאים בעולם רק תבדקי עם החברה שלך אוהבת כמה מהם..

הי זה לא כזה פשוט היא אוהבת ריקוד וכזה..וגם היא לא זורמת בדיבור אז זה קצת בעיה.. וכול יום אני מדברת איתה על זה... גם שכחתי לכתוב שנגיד אנחנו עומדים בקבוצות אני מרגישה ממש לא קשורה אשמח אם גם תייעץ לי איך להיות קשורה. תודה רבה רבה רבה רבה(:

בני בן5 הכי קטן בבית.אחרי 2 בנים גדולים 12,16.התחיל לאחרונה להתנהג בחוצפה כלפיי.כאשר כועס עליי קורא לי חוצפנית, מעצבנת ואומר לי-"תסתמי את הפה,תשתקי"וכו'.האם צריך להתעלם עד יעבור זעם או להתייחס לדברים שלו??איך לנהוג. יש לציין כי לעיתים קרובות הוא זועם ומנסה את הגבולות שלי בכול הזדמנות.

שלום יש לי בעיה אני בן 14 והתחלתי לפני שנה לאונן ואני לא מפסיק כל היום ולפעמים אפילו פעמים וזה מחליש אותי וזה גם אסור מהתורה מה עלי לעשות כדי להפסיק

ככה אוננות היא דבר טיבעי שבה בצורך .. זה לא אשמתך שאתה מאונן אם אתה רוצה להפסיק תנסה אבל לא תצליח כי זה קשה מאוד לגבי הפסוק בתורה עם אתה דתי/מאמין אז אתה צריך להבין שזה תמיד יתנגש .. תנסה לעשות יום אחד או שבוע בלי לאונן תנסה :) אחר

אורי יקר, אוננות זה דבר טבעי בגילך, לכן זה גם לא יכול להחליש אותך אך יתכן שהקונפליקט שאתה נמצא בו בהיותך נער מאמין,יכול להחליש אותך. מה שבטוח זה שאתה לא הנער הדתי הראשון וגם לא האחרון שמתמודד עם הקונפליקט הנ"ל. בהצלחה בתיה

שלום רב 1.ביתי בת שנתיים וארבעה חודשים.נולד לה אח לפני כשלושה חודשים. האם גישתנו מוטעית וחופשיה מדי להלן דוגמאות: 1.שולחן הסלון הוזז מאז שנולדה ובמקומו מונחים שני מזרנים עליהם בעצם היא יושבת כשחוזרת מהגן ולפני השינה מבקשת בקבוק ונרדמת על המזרן בסלון אז אנחנו לוקחים אותה למיטתה. 2.לעיתים באמצע הלילה היא מגיעה לחדרנו וישנה איתנו עד שאחד מאיתנו מחזיר אותה למיטתה. 3.הרגלנו הילדה כך שאחה"צ בד"כ עושים משו כייפי אולם זה ממש על בסיס יומי כך שהיא שואלת מדי יום מה עושים היום? לדוג' חוגים,משחקיה,סיבוב בשכונה.זאת מאחר ונורא קשה להעסיק אותה בבית כי אין לה הרבה סבלנות והיא קופצת ממקום למקום. לציין ממש מאז שהיתה קטנה. 4.כעת כשאני בחופשת לידה מי שמוציא אותה מהגן זה אחי או גיסתי.לאחר כחצי שעה אביה אוסף אותה האם היא מרגישה חוסר או מאחר ומדובר במשפחה זה לא ממש בעייתי? 5.שוב...מאז שנולדה תזזיתית וחסרת תיאבון לחלוטין!!! בגן מספרים שאוכלת יפה מאוד בבית יצאו לי כבר קרניי מייאוש:) ניסיתי לארגן ארוחה משפחתית אך הדבר נחל כישלון ולכן או ששותה רק בקבוק או שאני מניחה לה בסלון את הארוחה שלה ולא סביב שולחן האוכל (בד"כ איננו רעבים בערב כך שזה לא ממש נוהג אצלנו לאכול בערב מסודר) 6.כאשר ילד אומר לך "זוז מפה..." או "חצוף" האם שגוי לשאול אותו מדוע אמר זאת? הורות זו משימה קשה ואני ממש מבקשת את התייחסותך לשאלותיי חוששת שמא אני עושה המון טעויות אם כי הילדה בד"כ צחקנית עירנית ושמחה - איני רוצה לגרום לה לחוסר סדר בעתיד...אולי בשל התנהגויות אלו.

ראשית תודה על ההתייחסות איך עושים את השינויים הללו ? הרדמתה במיטה והחזרתה כשמגיעה אלינו הדבר כרוך במאמץ מצידנו ובכי מצידה - יש לנו חולשה לבכי :(( מה גם ואנחנו לא ישנים בכלל בלילה כך שאין לנו ממש כוח להיות איתנים ולשמוע יבבות - כנראה טעות גדולה שלנו! האם נכון לבצע השינויים דווקא עכשיו כשיש אח קטן - היא לא תקשר זאת אליו? היא הרי מגיעה לחדרנו ורואה שהוא ישן איתנו זה לא פוגע בה באיזושהיא דרך ? פתאום "אסור" לה לישון איתנו? אגב הדבר התחיל מאחר וכשהיתה חולה אני זו שרציתי שתישן איתי מתוך דאגה. בנוסף,האם "בסדר" לשאול אותה מדוע אומרת "זוז מכאן" או "חצופה" או רק להגיד שאסור לומר זאת וזהו. אני לא מתארת מצב יומיומי אלא מס' ספור של פעמים שמילים אלו נשמעו ובעיקר כלפי אביה. כמו כן מה בנוגע לנושא ההזנה ? לא יתכן שבגן יגידו לי שהיא אוכלת ואילו בבית בסופ"ש /חגים היא פשוט תרעב !!! ולא תרצה להכניס כלום לפיה (היא לוקחת ביס ממשהו ומוציאה בחזרה ) תודה מראש.

שלום, אני אמא לילדה בת 4.5 וילדה בת שנה וחודשיים. יש לי בעיה עם בתי הבכורה והיא שהילדה לוקחת דברים (לדוגמא: מדבקות,צעצועים וכו') מתיקים של ילדים בגן ואני מגלה זאת כאשר אני פותחת לה את התיק. שוחחתי עם הילדה בכל פעם שמצאתי אצלה דברים שלא שייכים לה בתיק וניסיתי לברר של מי הדברים ואיך הגיעו לתיק שלה אך תשובות אמיתיות לא קיבלתי, כל פעם זו היתה תשובה אחרת וכבר לא ידעתי למה להאמין. כמו כן כל הילדים בגן יודעים שברגע שחסר להם משהו בתיק הילדה שלי לקחה. כשהייתי מגיעה בבוקר לגן כל הזמן הגננת היתה פונה לילדה ושואלת אותה אם לקחה? השיחות שלי כבר לא עוזרות כמו כן גם אמרתי לה שמעתה ואילך כל פעם שהגיע לגן אני יבדוק לה את התיק אך גם זה לא עוזר אציין כי בכל פעם אני מחזירה את הנלקח לגננת אבל הילדה ממשיכה בשלה ואני אובדת עצות ולא יודעת כיצד להגיב ומה לעשות!!!אנא, ארצה לקבל ייעוץ כיצד להיפתר מבעיה זו, תודה.

אז ככה אני חושבת שיש לי בעיה שאני לא חייה את הרגע זאת אומרת בכול מקום שאני נמצאת אני חושבת אל מה יהיה מחר,ואפילו מה יהיה עודז כמה שנים. לדוגמא שהייתי ביסודי רציתי להגיע לחטיבה חשבתי שזה יהיה קל עכשיו אני בחטיבה ונרא לי שהיה לי טוב ביסודי עכשיו אנ יכבר רוצה להיות גדולה(לסיים בצפר לגמריי)זה נרא לי הרבה יותר כיף וטוב.אני כול הזמן מודאגת ממה יגידו ש... מה יהיה כש...איך אני יסתתדר ב...אפילו אם זה רחוק כשאני לחוצה זה גורם לי להרגשה נוראית אין לי תאבון אני לא מצליחה לישון ועוד... תודה לכול מי שיעזור לי אני ממש צריכה טיפים איך לא לבזבז את החים. תודה רבה רבה רבה.

שאלה שלי היא: יש לך חברים? אם כן הרבה\קצת.. וב' את צריכה לחיות הרגע זו אומר שאת צריכה לעשות משהוא ולא לחשוב מי יקרה כי אז את תחשבי כאל טיפוס דיכאוני.. אני צריך שתעני על השאלה.. בדחיפות אחר :)

יש לי חברים, אין לי הרבה וגם זה קצת בעייתי עכשיו.אני יודעת שאני צריכה לחיות את הרגע אבל זה מאוד קשה לי... אשמח אם תיתן לי טיפים איך. תודה רבה(:

אני יושן בזמן האחרון ב 6 בערב ומתעורר ב 6 בבוקר כל יום. אז קשה לי מאוד כאשר אני מתעורר כי אני עדין רוצה לישון. אמרו לי שבגיל ההתבגרות יושנים יותר ואוכלים יותר?האם זה נכון? וב' יש לך איזו עצה? או משהוא כי אני לא יכול יותר אני מפסיד את רוב הבנות מצוה וזה מעצבן אותי.. שלך.אחר

אני לא חושבת שצריך לישון ב6 בערב. זה מאוד מאוד מוקדם ואני חושבת שכול ילד קם בבוקר וקצת עייף,לפחות אני. אני לא חושבת שאתה צריך לפסס את האירועים בגלל זה,תקום בבוקר ואם אם תיהיה קצת עייף,תשטוף פנים תלך לבית הספר זה יעבור.

אני לא שולט בזה שאני עייף אני רק יושב וכבר נירדם..

לפני כחודשיים נולד לנו ילד שני. ביתנו הבכורה (היום בת שנתיים וחמש) קיבלה אותו בהתחלה בשמחה- באה בסקרנות לראות אותו עושה אמבטיה ומחליף חיתול, נישקה וחיבקה- אבל אחרי כחודש, כנראה כשהיא הבינה שמעכשיו היא מתחלקת בתשומת הלב, ושזה עניין תמידי וקבוע ההתנהגות שלה השתנתה. היא מחפשת הזדמנויות להרביץ לו, להוציא לו את המוצץ מהפה, לקפוץ לידו-- וכמעט עליו וברגע שהוא בוכה היא מיד מתחילה גם לבכות. היא ילדה חכמה ומבינה אבל אף הסבר לא עוזר. היא גם החלה להסתובב הרבה עם מוצץ, לבכות ולצעוק מאוד בקלות ואפילו להרביץ לנו. אנחנו מאוד מנסים לפרגן להתנהגות טובה שלה ולכעוס ולהסביר על רעה אבל זה לא עוזר. מה לעשות??????

היתי שמחה לשמוע כמה עצות קונקרטיות. אני מאוד משתדלת לפנות לה זמן- כשסבתא באה לשמור עליו אני תמיד מתפנה אליה ומשתדלת לעשות לה כיף, וכשהתינוק ישן אני מייד איתה-- אבל זה כאילו לא מספיק. מה שהכי מדאיג אותי זה שהיא מגלה כלפיו אלימות. אני מסבירה לה שוב ושוב והיא מבטיחה "לגעת בו רק חלש" אבל זה לא עוזר.

איך נותנים לבכור בן 10 להרגיש בכור יש לו אחיות בנות 8 ושנתיים. האם אפשר לקבל דוגמאות.

שלום אני כחודש אחרי לידה. כשלושה חודשים לפני הלידה עזבתי את מקום עבודתי מרצוני, כי לא יכולתי יותר. מאז ישבתי בבית וההרגשה הייתה שאני פשוט נרכבת. אני שנאתי את כולם, לא היה לי כוח לטפל בילד הגדול בין 3.5, פשוט עשיתי אותו אומלל, לא היתה לי סבלנות אליו וכל דבר שהוא עשה עצבן אותי. דבר זה גרם לי לבכות כל הזמן, כי הרגשתי עם זה נורא ולא שלטתי בזה. הרגשתי גם שנאה כלפי בן זוגי, אולי גם איפושהו קנאה על כך שהוא עובד ומצליח ואני מתפרקת בבית, למרות שהוא מאוד תמך בי כל הזמן. הייתי פשוט בלתי נסבלת, כעסתי על כל דבר, לא תפקדתי בכלל ולפעמים רציתי לא לשרוד את הלידה. כיום אני חודש אחרי הלידה. הבעיה היא שכל זה נמשך, ואני לא מצליחה לתפקד ושונאת את כל העולם, אני מאמללת את בעלי וילדים שלי, ואין לי כוח לכלום. אני כל כך מתוסכלת. זה נראה כאילו החיים שלי נגמרו וכעת אני אהיה תקועה לנצח עם שני ילדים ולעולם לא אתפתח. בנוסף לכך גם אין לי עבודה ולא ידוע כמה זמן אהיה עוד בבית וזה משגע אותי. גם אין לי כל כך חברים כי איכשהו ניתקתי קשר עם כולם.החיים שלי פשוט מתפרקים והבן זוג כבר לא תומך בי כי נמאס לו. מה לעשות?

אני בת 14 וחודשיים קיבלתי מחזור בפעם הראשונה לפני שנה ומאז לא קיבלתי שוב לפני כמה חודשים הלכתי לרופא והוא אמר שאם תעבור שנה ואני לא יקבל הוא יביא לי כדורים אני מפחדת לקחת כדורים כי הרבה אומרים לי שיהיה לי בעיה בהריון מה לעשות? אם אפשר תשובה מהר כי זה ממש דחוף!

דנה יקרה, מדוע להתחיל לדאוג עכשיו על משהו שיש לך עוד כמעט שנה עד שיתממש אם בכלל, ייתכן שעד אז תקבלי מחזור שוב ולא תצטרכי לקחת כדורים. חשבי על כך. בהצלחה בתיה

אבל כבר עברה השנה שהוא דיבר עליה...ואני מפחדת לקחת כדורים

שלום, אני בת 16..השדיים שלי לא שווים בגודל שלהם..האם זה יסתדר מעצמו מתישהו?..כי אני ממש מתביישת בזה :?$..

מישהי יקרה, אינני מוסמכת לענות על שאלה זו אך אם זה מאוד מטריד אותך כדאי לפנות לרופא המטפל(זה אומר להתגבר על הבושה...) ולהתייעץ בהצלחה בתיה

000000בתי בת ה-4 משחקת אותה קטנה, חלה אצלה רגריסייה רצינית לאחר הולדת הבן שהוא בן שנה היום. בת ה-4 חזרה לחיתולים ומסרבת ללכת על הרגלים?? מה עושים?? אשמח להדרכה

שלום אהוד, קבלתי את תשובתך בהבנה..זה מדבר אלי. האם דרך משחק עם בובות אוכל לשקף לה כמה כיף בלהיות גדולה?? במידה וכן האם תוכל לכוון אותי בנושא. תודה רבה

שלום בני בן השנתיים נמצא במיסגרת ביתית עם 5 ילדים עם מטפלת מוסמכת.במסגרת ישנו ילד שאם מתעצבן הוא נושך את הילד שמעצבן אותו.בתקופה האחרונה בני ננשך מספר פעמים פעם בגב והיום הגיע הביתה עם נשיכה ביד.בני ילד טוב שלא יודע להחזיר.מה לעשות כדי לשים לתופעה סוף?המטפלת טוענת שהוריו יודעים. תודה

אם היינו מוציאים מהמסגרת כל בן שנתיים שנושך הגנים היו ריקים. ראי מאמר מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=316

שלום, עוד מעט אני אהיה בן 18 והאיבר שלי מאוד קטן (14 ס"מ בזקפה). אני מאוד גבוה וזה נראה ממש מצחיק, אני לא שמן והאיבר שלי קטן ודק מאוד. אני מאוד מתבייש, תיכף אני אתגייס לצבא ואני לא אוכל להתקלח שם מהבושה. אין לי בעיה של ביטחון, אבל הנושא הזה מביש אותי מאוד. אני נמנע מסיטואציות מיניות עם בחורות, נמנע מלצאת לחופשות עם חברים, בקיצור איפה שיכול להיות שיראו את איבר המין שלי. כל הזמן הסבירו לי שזה גיל ההתבגרות וזה עוד יגדל בכל הפורומים שאליהם פניתי, אבל אני כבר בן 18 והמצב לא משתפר. מה אוכל לעשות כדי להגדיל את איבר המין שלי? האם אוננות עוזרת להגדיל את איבר המין או שזה סתם מיתוס ? תודה רבה.

חסוי יקר, אנא פנה לרופא המטפל והוא יוכל להפנות אותך לטיפול במידת הצורך, בכל מקרה אל תתפתה לנסות דברים שעלולים לפגוע בך בעתיד. בהצלחה בתיה

שלום בני בן השנתיים נמצא במיסגרת ביתית עם 5 ילדים עם מטפלת מוסמכת.במסגרת ישנו ילד שאם מתעצבן הוא נושך את הילד שמעצבן אותו.בתקופה האחרונה בני ננשך מספר פעמים פעם בגב והיום הגיע הביתה עם נשיכה ביד.בני ילד טוב שלא יודע להחזיר.מה לעשות כדי לשים לתופעה סוף?המטפלת טוענת שהוריו יודעים. תודה

בעיה חמורה.. יש כמה דרכים לפתור את הבעיה: א':תנסי לדבר עם המטפלת שתעביר את הילד שמרביץ לאזור בלי כלום. ב':תנסי לדבר עם ההורים של הילד ג'(וזה הכי קשה):תעבירי את בנך למקום אחר..

ואם במקום אחר גם יהיו נשיכות...??

אני בת 16, ושכבתי עם מישהו לפני שבועיים בדיוק ללא קונדום..הוא לא גמר בפנים אבל לפי מה שהבנתי אתמול..ישנם זרעים שמופרשים באמצע קיום יחסי המין ולכן יכול להיות שאני בהריון :S.. אני ממש לא יודעת מה לעשות..ואיך לבדוק את זה..כי אני לא רוצה שההורים שלי יגלו ולפי מה שהבנתי, את הבדיקות אפשר לעשות רק לאחר איחור של המחזור והן לא בדיוק אמינות.. אני מפחדת גם שאני לא אטפל בזה בזמן ואני לא יוכל לעשות הפלה..כי לפי מה שקראתי יש גלולה שאפשר לקחת.. בבקשה תעזרו לי למצוא פיתרון..אין לי עם מי לדבר ואני ממש מפחדת מה לעשות ?? :\\

אני לא מבבינה בזה כול כך אבל לפי מה שאני יודעת אפשר לקבל לרופא נשים ללא הורים. תנסי ללכת,לפני שזה יהיה מאוחר מידי.גם אם זה לא יעזור אני חושבת שכדאי.

תספרי להורים אחרי זה היה מאוחר מיידי וגם עם לא תספרי להוריך אז לא יכעסו אלה יכולים להיות יותר קיצונים וב' תספרי למי ששכבת איתו את זה ותיקני ערכה לבדיקת הריון.. עם את כן אז תספרי מיד להוריך עם לא אז בסדר ..

ליאן יקרה, אל תשארי לבד עם הדאגה,ראשית מה חששותיך בלספר להורייך על דאגתך? דעי שהורים יכולים להפתיע לטובה ולעזור דווקא באותם מקרים שהנער/ה לא מאמין שאכן זאת אפשרות. אם עדיין את משוכנעת או קשה לך לפנות אליהם אז כדאי למצוא אדם בוגר שאת סומכת עליו(דודה, אחות גדולה,מורה,יועצת בית הספר)או כל אדם אחר שאת בוטחת בו ובקשי את עזרתה, חשוב לדעת שיועצת בית הספר הוכשרה גם לטפל בנושאים של מין לא בטוח לכן זו בהחלט יכולה להיות אופציה טובה עבורך. בהצלחה בתיה

תלי לסופר פארם ותקני מכשיר שבודק אם את בהריון... אם זה אומר שזה חיובי אז את בהריון אם זה שלילי אז את ללא בהריון מקווה שעזרתי חחח :]

שלום, אני מטפלת דיאדית באמא וילד כבן עשר, ישנם קשיים רבים ורקע ארוך אך קצרה היריעה... רציתי להתיעץ לגבי אחת הפגישות- קורה לא אחת שעולה נושא שמטריד את שניהם, אני מאפשרת את השיחה על כך אך תוך כמה דקות של חילופי דברים, הילד מתחיל להרים קולו ולבכות, כולו כועס, נעלב ועצוב, האם כועסת ומתוסכלת ב"חזרה" ואני לעיתים אובדת עצות כצד יש להגיב, לעיתים התחושה שאני משתפת פעולה עם מערכת היחסים הבעייתית ביניהם ולא מצליחה לעזור, לדוגמה היום הילד הגיע במצב רוח טוב, ויצא עם דמעות בעיניים. ברור לי שהמטרה בטיפול אינה הנאה, ובכל זאת חשוב לי לשמוע דעות על כך. מה דעתך? תודה רבה

אמא שלי לחוצה מזה שאני עושה סקס למרות שאני נזהרת (לוקחת גלולות וגם לקחתי גרדסיל חיסון לפפילומה). נמאס לי להסביר לה ונראה לי שעדיף פשוט לשקר ולהגיד שהפסקתי, למרות שזה לא נכון ואףפעם עד עכשיו לא שיקרתי לה. מה דעתך?

אני לא יודע בת כמה את,אבל אני חושב שלשקר זה לא טוב בכול מקרה. את צריכה להבין את דאגתה של אמך,תסבירי לה שאת ילדה גדולה(אם כן..) ושזה ענינים שלך יותר משלה,כמובן תנעלו שיחה נעימה ורגועה.תגידי לה שאת מעריכה את דאגתה אבל זאת ההחלטה שלך אם לקבל את ההצעה שלה או לא.מק7ווה שעזרתי.

קטיה יקרה, בעיני אמון הוא דבר מאוד חשוב ועוד יותר כאשר מדובר באמון בין הורים לילדים ואם את משקרת לאמך את פוגעת באמון שלה בך, דבר שכמובן ישפיע על מערכת היחסים ביניכן. מאידך אני מאוד יכולה להבין שבמצב שלכן כרגע התנגדותה של אמך לדבר שאת חושבת שהוא נכון לך מאוד יכול להרגיז... השאלה החשובה בעיני היא מה מטריד את אמך? האם ניסית לשוחח ולברר זאת איתה? כדאי לשבת במקום ובזמן שמתאים לשתיכן ולפתח שיחה פתוחה ביניכן, נסי להקשיב לדבר שמטריד את אמך ובקשי ממנה להקשיב לטענותייך, אולי תגלו שהמרחק ביניכן אינו גדול? בהצלחה בתיה

שלום אני ילד בן 14 ומתחיל שנה הבאה תיכון היה לנו לפני כמה זמן שבת גיבוש ובגלל שיש לי קול של בת צחקו עלי ברושם הראשוני כבר הייתי עם שלושה ילדים אז 1 אומר לשני בלי שאני ישמע שבא נלך למקום אחר ואחד אמר שאני צריך ללכת לבית ספר של בנות אבל יש לי חבר ממש ממש טוב אחד ועד כמה שאני חושב שאני יהיה חבר שלהם מה עלי לעשות עם להתעלם מ4 או לא בתודה ענקית דניאל

אני חושבת שכדאי לך לנסות להכיר עוד ילדים חדשים,וגם אם הילדים האלו נראחם לך נחמדים אל תנתק איתם קשר ,לך תדע אם הילד שהעיר לך על הקול התכון להעליב אותך,וזה שרצה ללכת,אולי רצהב לחוות מהכול לראות את כולם,להספיק,ופשוט לא היה לו נעים. מצד שני יכול להיות שהם באמת לא נחמדים. אז תפעיל את השיקול הדעת,ואל תהיה תלוי בהם.מקווה שעזרתי,בהצלחה בשנה הבאה

דניאל יקר, לא קל לעשות מעברים, ובחיים אנו מתנסים בהרבה מעברים(יציאה מהבית לפעוטון,לגן, לכתה א',חטיבה,תיכון, צבא, לימודים, עבודה וכו'), המאפיין במעברים אלו הם המתח שהמעבר מכניס אותנו,(כן גם את המבוגרים). מעבר לתיכון מאופיין בהרבה מתח בעיקר סביב הנושא החברתי,וכפי שאתה היית קצת במתח באותה שבת, סביב המקום והחיפוש אחר חברים חדשים, גם אחרים בקבוצה היו מתוחים, לכן ייתכן שלא ממש התכוונו לפגוע בך, אני מאוד ממליצה לך לתת הזדמנות נוספת לכל מי שנראה לך נחמד ושיכול להיות חבר טוב, חלק מאותם נערים אכן יתאימו לך ובאופן טבעי חלק אחר של הנערים פחות יתאימו לך.(אגב גם בעולם המבוגרים קורה אותו הדבר, כך שתראה התנסות זו ככניסה לעולם המבוגרים) בהצלחה, בתיה

שלום, רציתי לדעת עם כאשר אני מאונן,עושה ביד..הפין שלי יקטן.. או עם תיהיה לזה השפעה על העתיד? הרבה חברים שלי ואני מודאגים לגבי עניין זה והייתי שמח לקבל תשובה. תודה.

אוננות לא משפיע עם הפין יגדל\יקטן אינך צריך לחשוש מיזה

אנונימי יקר, אוננות היא פעולה טבעית הגורמת הנעה, ואינה פוגעת בשום צורה על גודל איבר המין. בתיה

שלום רב יש לי ילד בן 10 וילדה בת 5 . אני רוצה לשאול מה עושים אם לילדה יש התקף זעם בגן ואני מדברת עם הגננת והיא שואלת אותי מה לעשות , זה בתבטא בלצעוק ולא רוצה וכעס . אשמח לקבל תשובה בהקדם

לאדון אהוד גלבוע שלום אני מבינה שצריך לבדוק ואנחנו בודקים . אבל השאלה זה איך מטפלים באותו רגע הגננת שואלת " מה את רוצה שאני יעשה ??" מה אומר לה בכל זאת אני בעבודה וכואב לי לשמוע שזה ככה , איך מרגיעים אותה ??

בהודעה הקודמת סיפרתי שחברתי בזמן האחרון יורדת עלי ומשפילה אותי,אף אחד לא ענה לי אז אני יכתוב אז זב בנוסח אחר ואולי יותר יבנו.אני לא יודעת מה לעשות היא כול הזמן רבה איתי כיאלוב"צחוק" והיא יורדת עלי לא בצחוק ואני לא יודעת מה לעשות.לכולם היא עושה את זה וכולם מעירים לה אבל אני בהתחלה לקחתי את זה בצחוק ואני לא יכולה פתאום להשתנות. היא רבה איתי אם אני מעירה לה.וכולם אוהבים אותה ומתחנפים אלייה גם היא איתי בתנועה ובמחנות ואני מפחדת להיות לבד בטיוים. ואני מפחדת שיעשו עליי חרם כי אם יעשו אלי חרם אני יתאבד. אני מרגישה שלא רוצים אותי שלאף אחד לא אכפת מימני ואף אחד לא באמת אוהב אותי(חוץ מדודה שלי האישה הכי מדהימה שיש בעולם וגם היא בחול עכשיו). אני לא יודעת איך לגרום לה לכבד אותי ואת החולשות שלי כי היא יודעת שאני ככה כי אפילו פעם נפתחתי בפניה ואמרתי לה.רע לי בבית ספר.באמת אני מקווה שיענו לי אני חייבת שמישהו ידבר איתי על זה, יעזור לי.באמת תודה רבה רבה רבה אם יענו לי.

אינני יודע בת כמה את ובאיזה כיתה את. מה שכן תשאלי את עצמך רק שאלה אחת...למה את נותנת כל הרבה כח בחיים שלך לחברה שלך....תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שאת שווה בדיוק כמו חברתך ולהגיע להצלחה את לא זקוקה לה כלל.

אני מבינה למה אתה מתכון,הבעיה שיש לנו כמו חבורה כזאת ושם כולם אוהבים אותה ועושים מה שהיא אומרת בצורה עיוורת.אני חושבת שאין לי בטחון עצמי בשביל לעמוד על מה שטוב לי.. אני צריכה לעבוד על זה.תודה רבה רבה עזרת לי(:

אני לא יודעת מה לעשות.היא מציקה לי ואני מפחדת שאם אני יריס ריתה כולם יריבו איתי.היא כול יום משנה את דעתה ולא רק לגבי לגבי כולם. כולם גם אוהבים אותה ומתחנפים אלייה. ואין לי עם מי לדבר על זה.היא גם אומרת משהו שמציק לה ועושה אותו דבר בידיוק לילדה אחרת גם לי.ורק שהיא עצובה היא באה אליי.והיא לא אחת כזאת שעם מדברים איתה זה עובר. איך לגרום לה להפסיק?איך לגרום לה לכבד אותי?בבקשה תענו לי אני חייבת עזרה

א:למה הם מתחנפים עליה? ב:תנסי להיות כמה שאת .. ג:אל תריבי בחיים.. זה סתם גורר לוויכוחים ולעיטים לעלימות מילולית\פיזית.

אני חושבת שמתחנפים אלייה כי מפחדים ממנה,וגם היא מממש צבועה אז יכול להיות שהם לא יודעים מי היא. תודה שענית לי(:

יש לי חברה שהיא חברה הכי טובה שלי בזמן האחרון היא כול הזמן יורדת עלי ומשפילה אותי אני לא יודעת מה לעשות כולם אוהבים אותה ואין לי עם מי לדבר... אני די מקובלת בזכותה ועם אריב איתה כולם יריבו איתי כולם די שפוטים שלה. נימאס לי ממנה ואני לא יודעת איך לגרום לה לכבד אותי... תענו לי בבקשה אני חייבת עזרה!

א:בת כמה את? ב: האם זה כל השכבה או רק הכיתה? ג:תקחי אותה שיחה ב-4 עיינים ותדברי איתה על זה..