פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

אני בת 13 ואני כבר בבית ספר חטיבת ביניים. לפני שהגעתי לבית ספר הזה חשבתי שארכוש מלא חברות חדשות איך שהגעתי לבית ספר נכנסתי לכיתה שלי והבנות שבכיתה שלי לא ממש חמודות ואולי גם קצת טיפשות. אבל בכיתה אחרת יש ילדות מאוד חמודות שאני אשמח להכיר אותם אבל כול הזמן שאני מנסה להכיר לי חברות חדשות אני לא מצליחה, הרבה מהחברות הישנות שלי שכבר לא איתי בכיתה הצליחו להשיג חברות ורק אני לא ואני כול הזמן נכנסת לדיכאון ואני לא יודעת מה לעשות איך לרכשו חברות חדשות אנא עזרי לי!!

מיכל יקרה, אכן קשה מאוד להיות ללא חברות ובדידות זו יכולה מאוד להכניס לדיכאון,האם הקושי ברכישת חברות החלה בחטיבה או זה מוכר לך מבית הספר היסודי? האם ניסית להתייעץ עם מחנכת הכיתה או היועצת? כדאי, הן יכולות לעזור לך בנושא. בהצלחה בתיה

שלום. ביתי בת ה-10 היא ילדה מאוד סגורה ובישנית - מעט מאוד חברות, מדברת מעט ובשקט רב בכיתה (בבית מדברת רגיל) ובשנה האחרונה סובלת מהתפרצויות של זעם \ בכי\צרכות קיצוניות. רציתי לשלוח אותה לאבחון ואיני יודעת מהיכן להתחיל כי רופא משפחה אמר לי שהיא כבר לא בגיל של התפתחות הילד. אשמח לקבל עצה בנושא. תודה.

שלום , בתי ילדה בת 7 לומדת בכיתה א' , בתקופה אחרונה , יש הרבה תלונות מבית ספר , שהילדה מפטפטת בשיעורים , "מציקה לילדים מסביבה " , ואפילו תפסו אותה על גניבה ( זה היה מקרה חד פעמי ) . יש לציין כי הילדה חלתה בדלקת קרום המוח ויראלית ובהתחלה חשבנו שבעקבות המחלה , ומכיוון שהייתה הרבה זמן בבית הילדה כצט מתפנקת אך עם הזמן לטענת המורים ישנה ירדה משמעותית גם ב התנהגות וגם בלימודים . לטענת המורה הילדה לא מודעת לכך שעשתה משהוא לא תקין אלא מביטה בתמימות . נקבעה לנו פגישה עם יועצת ופסיכולוגית של בית ספר . המפחיד אותי שלא יעשו מהילדה שלי איזו מפלת בזמן שאני כאם רואה שהילדה היא פשוט זקוקה יותר לחיזוקים ולא לכעסים . בבית היא ילדה אמצעית " סנדוויצית " , ילדה של הורים גרשים . מנסה תמיד למשוך תשומת לב ודי שתלתנית . אך לא היו מקרים של גניבות בבית או אצל חברים , למרות זה היא משקרת לעתים קרובות . אני משוחחת איתה הרבה וההסבר שלה שהיא " לחוצה ופוחדת מעונש על המעשה לכן משקרחת " הוסבר לילדה כמה וכמה פעמים שהעונש הוא על שקר ולא על מעשה . מה תמליצו לי לעשות ? תודה

שלום , יש לציין כי אני נשואה שנית ויש לנו עוד ילד משותף , גם אבא של הילדה נשואי שנית עם תינוקת קטנה . כך שיש לילדה דמות גברית בבית , בעלי מאד אוהב את הילדה ומתייחס אליה בדיוק כמו לבן שלו . כמו כן יש לה אח גדול בן 13 בנישואים הראשונים שלי . השאלה היא האם כל ההתנהגות היא מצוקה או שפשוט הילדה מצאה דרך בצורה כזו למשוך את תשומת ליבנו . תודה נטלי

שלום , יש לציין כי אני נשואה שנית ויש לנו עוד ילד משותף , גם אבא של הילדה נשואי שנית עם תינוקת קטנה . כך שיש לילדה דמות גברית בבית , בעלי מאד אוהב את הילדה ומתייחס אליה בדיוק כמו לבן שלו . כמו כן יש לה אח גדול בן 13 בנישואים הראשונים שלי . השאלה היא האם כל ההתנהגות היא מצוקה או שפשוט הילדה מצאה דרך בצורה כזו למשוך את תשומת ליבנו . תודה נטלי

אהלן, אני בן שמונה עשרה כיום אבל סובל מהבעיה כבר מספר שנים. הבעיה היא שאני מגיע לאקט מיני עם בחורה, אני לא מצליח להגיע לזקפה. הבעיה התרחשה בכל הפעמים שניסיתי לקיים יחסי מין (עם בנות שונות) הפעם הראשונה הייתה בגיל 15, אך גם היום הבעיה זהה ואף קשה יותר. כמובן שהדבר מפריע מאוד ויוצר אצלי לחץ רב. אשמח לעזרה.

אנונימי יקר, יכולות להיות סיבות רבות לבעית זקפה,(הן סיבה רגשית והן גופנית)אני מאוד ממליצה לך לפנות למומחה בנושא. בהצלחה בתיה

שלום בתי בת 3 ואנני יודעת מה לעשות ? מיום שהיא נולדה עד גיל שנה וחצי קצת יותר הייתה בוכה בלילות בכי של בהלה בכי לא מובן מן התקפות מוזרות זה עבר לה אבל יש לה התפרציות של בכי ונורא עצבנית ועויינת נורא קשה לי להגדיר את הבעיה כי אנני יודעת בוודאות שזו אכן בעיה היא ילדה ראשונה מפונקת אבל עצמאית ובוגרת וחכמה לגילה היא יכולה כל היום להיות בסדר גמור אבל תמיד ידש לה את השעה או שעתיים שהיא בוכה אבל בכי עם המון עצביים יש לה אחות קטנה שנולדה לפני 3 חודש אכן הכל התגבר אצלה מבחינת רגשות ואני מבינה זאת אבל תמיד היא הייתה כזאת היא מאוד רכושנית לדברים שלה ( אמרו לי גיל)היא בקושי אוכלת למשל שישי שבת 3 כפיות מקוטג' ושוקולד 1 2 עוגיות מגוחך לפי דעתי. היא בגן עם עוד 20 ילד הגננות אומרות שהיא בסדר אבל אני לא מאמינה יש לה בת דודה בגן שהיא מאוד דומיננטית והן לא מסתדרות בכלל בת הדודה תמיד מכה את הילדה שלי ויש להן עוד 3 שנים ביחד ואני מפחדת שהיא תוריד לה את ביטחון העצמי . בזמן האחרון שהיא מתעצבנת היא מכה את עצמה על הראש היא מקבלת התקפות של בכי שאי אפשר לעצור אותם וזה נובע שהולכים לישון! שאומרים לה לא! שאנשים באים והולכים מהבית ! היא עוברת בכל לילה למיטתי.יש פינוק אבל זה מעבר לפינוק לפי דעתי מה עושים האם היא זקוקה לאיבחון? לטיפול? אנני יודעת אני שואלת הורים שרואים אותה מהצד וכל אחד נותן חוות דעת שונה אשמח לתשובה מהירה אובדת עצות

שלום! ברצוני להגיב להמשך בתי אינה ישנה איתי היא עוברת למיטתי בלילה אבל אני מחזירה אותה למיטה ,בשעות הערב מקראים סיפור והיא הולכת לישון במיטה בשעות 4-5 בבוקר היא באה למיטתי ואני מחזירה אותה זה ממש לא מפריע לי בזוגיות ! גבולות יש לילדה אם אני אומרת לא כי אני לא מסכימה סתם סוכריה אז היא מנסה פעם נוספת כנסיון של כל ילד ולא נשאר לא יש מצבים שהיא בוכה בגלל הלא הזה אבל זה לא הבעיה הבעיה היא איך שהיא בוכה העצביים שהיא מוציאה היאט עויינת בבכי היא צועקת זורקת דברים ממש רואים את העצביים שלה על הפרוץ ,מעבר לזה היא רגישה ונעלבת מכל דבר הכל גם אם היא אמרה משהו מצחיק והמשפחה צוחקת היא בוכה ומתלוננת שצחקנו עליה "אל תצחקו עלי"ואני מסבירה לה שצוחקים איתה לא עוזר.יש ימים שהיא מדהימה מקשיבה, עוזרת,סובלנית ויש ימים שההיא כועסת בוכה ללא הפסק פסיכולג ?? מה הסיבות?העצביים?הבכי? עודף רגישות ?זה זקוקו לטיפול ??? אשמח להמשיך לקבל תגובות ממך והסברים

בוקר טוב, קשה לי קצת לגולל את הסיפור שלי והרגשות הקשים אבל אני אנסה. אני בת 38 ובעלי גדול ממני ב- 9 שנים. יש לנו נסיכה קרובה לגיל 3 ואנו נשואים 12 שנה. שהתחתנתי עם בעלי כנראה לא הרגשתי מספיק מוכנה לכך ולא רציתי להביא ילדים מה גם שהיה לי קושי מאוד גדול בקיום יחסים. ממבט לאחור נראה לי שהייתי זקוקה לבעלי שיהיה כל כולו שלי ויהיה לידי. לאחר 5 שנות נישואין התחלנו בבירור פיריון והדרך לא הייתה קלה, לאחר שנתיים נכנסתי להיריון ובגיל 35 ילדתי את הנסיכה שלי. היום אני בסבב שני ושוב בטיפולים. אני מרגישה כמו מרוץ מטורף נגד הזמן. יש לי כל כך הרבה רגשות אשמה שלא ניסיתי להכנס להיריון בגיל צעיר ובזבזתי הרבה שנים. המרוץ הזה נגד השעון הביולוגי הורג אותי. החברים של בעלי כבר לכולם יש ילדים שהולכים לצבא, אחותו הגדולה כבר סבתא, האחות השניה כבר חיתנה ילדה ולשאר יש גם ילדים גדולים. בתחילת ההריון שלי אמא של בעלי נפטרה וכשהנסיכה שלי הייתה בת שנה וחצי נפטר אביו. מיותר לציין איזה חרא הרגשתי שהם לא זכו להיות יותר איתנו ועם הילדה. ושוב רגשות אשמה למה זה לא קרה לפני. אני ובעלי שנינו הכי קטנים במשפחה, גם לי יש אחים שהילדים שלהם כבר גדולים אבל המשפחה שלנו יותר מגובשת והם מאוד מאוד אוהבים את הבת שלי. מאוד מפריע לי שהמשפחה של בעלי מאוד מרוחקת ולא מגובשת וכמעט אין קשר אחרי שההורים שלו נפטרו. אני מרגישה בדידות איומה, רגשות אשמה, קושי במציאת עצמי בעולם הקריירה למרות שאני אקדמאית ויש לי מקצוע מבוקש. אני מנסה לתת לבת שלי חיים טובים ולהעניק לה מהכל- אהבה, חום, גבולות, משפחה, בילויים מחוץ לבית, זמן איכות איתי ועם בעלי, משחקים ברוחב הלב ואכן יש לנו ילדה טפו טפו. בעצם אני מרגישה תקועה עם עצמי והרגשות שלי ולפעמים אני מרגישה שאני חיה רק בשביל הבת שלי ולא יותר. תודה על ההקשבה.

מר גלבוע שלום אני אשה גרושה מזה 5 שנים מגדלת ילדה בת 15 ילדתי גונבת כספים מזה כמה שנים .הפעם הראשונה שהיא נתפסה היתה כאשר הוציאה כסף מהכספומט ולקחה לעצמה 200 שח זמן קצר לאחר מכן היא גנבה כסף מהחבר שהיה לי באותה ההעת. לאחר שדיברנו רבות בנושא הפנתי אותה לשיחה עם פסיכולוגית שכמובן השליחה את הסיבה לענין הגירושין וכו והמליצה לי לדבר ולדבר שוב עם הילדה ולנסות להבין מה מציק לה. חלפו שנתיים שקטות ואז שמעתי נשנגנבו מהבית של החברה שוב 200 שקלים היא הכחישה ואני האמנתי. היום גיליתי שהיא גנבה מבית של מכרים 2000 שח אני רוצה לספר שבתי ילדה מקסימה בעלת מזג נעים חמה ורגישה נבונה ואינטילגנטית פעילה, תורמת לחברה אוהבת אדם וכולם מאוד מוקסמים ממנה.יחד עם זה היא משקרת במצח נחושה וברגעים אלה אני מרגישה שהיא אדם אחר. ברור לי שאני צריכה לטפל מבקשת לדעת בדחיפות מה לעשות ובאיזה מסגרת

בן שלי, בן 15.5 לזוג גרוש וגר עם אמו ואחותו בת 16.5. לאחרונה החלו איתו בעיות, המתבטאות בכך, שאינו הולך לעיתים קרובות לבית ספר, יש לו ירידה גדולה בהישגים בלימודים (לפני מספר שנים היה מצטיין בכיתה ואילו היום יש לו הרבה נכשל). המצב שלו מאוד מורכב, עם אחותו הם לא מדברים, אמו כל הזמן צועקת עליו, הגיע אף זמן שהילד רצה לעזוב את הבית ועבר לשבועיים לדודה, שם דווקה חל שיפור בתפקודו ובמצב רוחו. יש לציין שהילד מכור למחשב , יושב מול המחשב כל רגע פנוי עד הלילה. ולא מצליח לקום בבוקר. אני לא רואה הרבה את הילד,כי גם אני גר קצת במרחק וגם אינו עונה לי לטלפון אחרי שאני מתקשר פעם אחרי פעם. בזמנו אמו מנעה ללא הרף הסדרי ראיה למרות הצו. אבל אני לא רוצה להכנס לעניינים אלה, כי היום שכחנו מכל הויכוחים עם הגרושה וטובת הילד היא מעל הכל. כשאני נפגש איתו (לפחות אחת לשבועיים בשישי שבת ובאמצע שבוע מתי שמסתדר לו לבוא) , אני מנסה לשכנע אותו להתחיל ללמוד, אך לא מצליח. יש לי הרגשה שהילד יש לו חרדה : לפעמים הוא לא ניגש לבחינות, כי הוא פוחד להכשל. ייתכן והוא גם נכנס ללחץ בזמן בחינה, כי לפעמים הוא יודע את החומר ובסוף נכשל. יש לו עוד כמה סימנים מוזרים, כגון : הוא מתבייש להוריד חולצה בבריכה. יש לו כבר שנים לפעמים רעד בכפות ידיים - אני לא יודע מה זה אומר. יש לו גם אנמיה וחוסר ברזל. אני דואג ופוחד שהילד מתדרדר. מה לעשות? האם יש הסבר להתנהגות זו של הילד? תודה

שלום לכולנו. שאלה מהותית. ילדתי (קטנתי) בת 16 ביקשה אותי להתלוות אליה לטיול קצר אל רופא הנשים... סוגיה בעיתיית מבחינה פסיכולוגית וקשה מבחינה הורית. היא טוענת שחברותיה נוטלות גלולות כדי לסדר את המחזור החודשי ושגם היא מעוניינת. האם להאמין? או שמא זוהי הכנה בלתי נמנעת לקיום יחסי מין? איך ניגשים לעניין...? רוב תודות.

שלום שירה, ראשית הרשי לי להחמיא לך על הפתיחות שבתך מרגישה כלפייך, זה לא ברור מאליו שנערה בת 16 פונה לאם ומבקשת להתלוות אליה לרופא נשים.אם בתך עשתה זאת סימן שיש אמון גדול בין בתך לבינך(לפחות מצד בתך),קבלי זאת כמחמאה שבטוח מגיע לך! לגבי שאלתך האם זה באמת "לסדר את המחזור" או "הכנה לקיום יחסי מין" אני מבינה את דאגתך אך האם יש לבתך חבר קבוע? האם בתך הנה נערה בוגרת שבדרך כלל משתפת אותך ואת מעורה בחייה?מתאורייך נראה לי שבתך כה בוגרת ונותנת בך אמון שהיא לא "מנסה לעבוד עלייך",ובמידה ויהיה לה חבר ותרצה להתחיל במערכת אינטימית,קרוב לוודאי שאת תדעי על כך. מה דעתך?חשבי על כך. בהצלחה בתיה

ביתי בת 6 בת בכורה אחות לילד בן 2 הילדה חכמה,פקחית,אוהבת חמה ובוגרת הבעיה היא שאנו חווים כרגע מיני "גיל התבגרות" אצלה. מדובר בכעסים שלה כלפינו שאני מפרשת אותם כביטוי לקנאה ( אך אין כל סיבה היא מקבלת יחס חם ואוהב לכל הדעות), התחצפויות וצורת התנהגות לא נעימה כלפינו. באופן כללי היא ילדה מקסימה אבל אין יום שאין עימותים בנושאים אלו ואחרים ביננו לבינה. כל עימות כזה גורר התנגדות לא נעימה כלפינו שיוצר אצלנו כעס רב. הענין הוא שיש לי מין תחושה שכל הסבר שלנו כל איום כלפיה שבו אנו מנסים לסיים את ה"מאבק" לא מצליח גם בדרך הטובה וגם הרעה. לעיתים אני מרגישה שאני עומדת לאבד שליטה . היום למשל לאחר המקלחת סרקתי אותה ועשיתי לה צמה לאחר שסיימתי היא אמרה לי שהצמה רופפת אז הסברתי שרצוי לישון עם שיער לא הדוק אז היא התחילה להרוס את הצמה בכוח הסברתי לה שטרחתי וקלעתי צמה ואם תהרוס אותה היא תישאר עם השער כמו שהוא- היא המשיכה ופשוט"צפצפה" עלי. ואז ביקשה קוקו והתחילה לצעוק ולהשתולל הסברתי שלא נעימה לי ההתנהגות הזו והיא מבזבזת את זמן הקראת הסיפור שרצתה אך היא בשלה. אח"כ ביקשתי ממנה לגשת למיטה והסברתי לה שאין היום סיפור אז היא ממשיכה בשלה לא מקשיבה לדבריי ומניחה ידים על האוזניים -כאילו לא שומעת ולא מקשיבה אני בשלי לא צועקת ומסבירה שממש לא נעים לי ושאם היא תמשיך בהתנהגות הזו גם אליה יתנהגו לא יפה ברגע זה התחילה למלמל ולחקות אותי -זו דוגמה קטנה למאבקים יומ יומיים שאשמח לקבל דרך נכונה להתמודד איתם.

שבת שלום, מסכימה בהחלט עם דבריך רואה בהחלט את הדברים בצורה שהצגת אשמח לקבל הכוונות בעניין תודה

בני בן 10.5 בן בכור. ילד חכם במיוחד אך חסר ביטחון וככל שגודל כך בטחונו העצמי יורד. מאז שהיה קטן ידע להעסיק את עצמו ולעיתים אף היה מתבודד ומשחק לבד וכשהגיע לבית הספר לא העז ליצור קשרים, אני הייתי מזמינה כל יום חברים והילדים אהבו מאוד לבוא אלינו ולשחק איתו אך כשהגיעו לבית ספר למחרת הוא לא היה הולך איתם אלא היה משחק לבד למרות שהם מצידם לא דחו אותו! אני חושבת שכל הבעיה נעוצה בכך שהוא מאוד חכם שמתעניין בדברים שממש לא מעניינים את בני גילו ולכן כאשר הוא מנסה לפתח שיחות הם מתנערים ממנו, חשוב לי לציין שלעיתים גם אנו אפילו מתקשים לנהל עימו שיחות בנושאים שמעניינים אותו ( הוא יכול לדבר שעות על מערכת השמש למשל)בזמן האחרון המצב מחמיר ובטחונו העצמי יורד עד כדי כך שדיבורו הופך חלש ולעיתים כמעת בילתי נשמע אפילו איתנו הוריו! אנו עושים כל שביכולתינו להעניק לו כל דבר, מתיחסים אליו בכבוד מעניקים לו המון חום ואהבה וכל דבר שאפשר כדי שירגיש אהוב ומוגן אך דבר לא עוזר. חשבנו ללכת ליעוץ להורים או אפילו לפסיכולוג אך אנו עובדי עצות כי מצד אחד יש לו 3 חברים שאיתם הוא מסתדר מצוין אך נראה שהוא תמיד מעדיף להיות עם עצמוהעיקר לא לצאת מהבית אפילו לא למקומות שילדים אוהבים כמו פארקים קניונים וכדומה. שאלתי היא האם לדעתך יש לבדוק אפשרות להעבירו לבית ספר שמפתח תחומי עניין כשלו? האם לגשת לפסיכולוג או יעוץ הורים? או פשוט לתת לו להסתדר בכוחות עצמו ולפתח את בטחונו העצמי וכישוריו החברתיים?(סליחה על המכתב הארוך אך רציתי לפרט על מנת לקבל תשובה כמה שיותר מדוייקת)

שלום, בני בן שנה וארבעה חודשים וכבר מתחיל לעמוד על שלו.. הוא חוזר בשעה ארבע מהמעון ומאז אני נמצאת איתו. בזמן האחרון הוא לא מסכים לשחק לבד במשחקים שלו. אם אני מתרחקת קצת או אפילו יושבת לידו על הספה, הוא מיד בוכה ונעמד לידי ומחכה שארים אותו. דבר זה יוצר מצב שבו אני מרגישה תסכול שאני לא יכולה לעשות שום דבר לידו. שאלתי היא איך אני גורמת לכך שהוא ידע לשחק גם לבד? איך אני מפחיתה את התלות שלו בי? תודה.

אני משדלת מאוד לשחק איתו כמה שאפשר. אני מרגישה שאני צריכה לנצל כל רגע שאני איתו. אבל לפעמים אני צריכה לקחת משהו מהחדר השני, או ללכת רגע לשירותים או אפילו להכין לו את הצלחת לארוחת הערב וזה תמיד מלווה בצרחות (יש לנו בית מאוד קטן, כך שאני לא מתרחקת הרבה...). גם כשאני איתו ליד המשחקים הוא נדבק אלי ולא מסתכל כמעט על המשחק.הבעיה האמיתית היא בשבתות וחגים כשאנחנו נמצאים איתו יום שלם וזה פשוט הורס את הזמנים הכי טובים שלנו איתו. אנחנו מרגישים מותשים אחרי יום כזה, כי זה דורש מאיתנו רק לנסות לרצות אותו שלא יבכה כל הזמן... החשש שלי הוא שזה יהפוך להרגל.

שלום רב. אני אמא לילד בן שנתיים וליד בן חודשיים. לילדי הגדול אף פעם לא הצבתי גבולות ועכשיו זה בא לידי ביטוי לאחר שנולד לו אח. הוא לא מוכן לקבל את המילה לא,כאשר אנחנו כועסים עליו הוא צועק עלינו או מרביץ אני פשוט מרגישה שניכשלתי באימהות. ובגלל כל המתחים שיש בבית אני ובעלי כל הזמן רבים. הודה לך על עזרתך.

איך מגיעים להדרכת הורות האם יש באיזור הצפון

היי, אחותי בת 17 ולפני כשבוע ברחה באופן סופי מהבית (אספה כמה בגדים, דברים של העבודה והלכה). הסיבה לבריחה היא ההגבלה של ההורים (בעיקר אמא) - מבחינת שעה לחזור הביתה, ביקורת על החברים שהיא מסתובבת עימם, הזנחה של הלימודים. נשאר לה בקושי 3 חודשים לסיום יב והיא החלה לזלזל בבגרויות ובלימודים בכלל. אימי דואגת מאוד, כי היא אינה יודעת איפה היא ישנה ועם מי היא מסתובבת. איך ניתן לגרום לה לחזור הביתה? איך אפשר לגשר על הבלאגן בין ההורה לילדו? שניהן יותר מידי גאוותניות בשביל להודות בטעויותהן, ונראה כאילו אחותי ממש מנסה לעשות דווקא. אבא שלי לא מראה עניין בנושא, ומשתדל לא לדבר על כך. בבקשה עזרו לי, אני דיי אובדת עצות בנושא.

רוב הריבים הם על הנושאים שציינתי למעלה. הריבים והסכסוכים בניהם החלו כשאחותי החליטה שהיא "גדולה" מידי בשביל הצבת גבולות של שעה וקבלת ביקורות על החברים שלה.. כבר יותר משנה שהמצב בניהם לא משהו בכלל. כפתרון זמני, שכנעתי אותה לבוא לישון אצלי עד שהמצב יסודר בבית. השאלה היא איך ניתן לשכנע אותה ללכת לטיפול פסיכולוגי משותף (כי הדבר נראה לה חריג ולא מקובל...) ואיך ניתן לגשר על הפערים בניהם, לפחות כדי שיוכלו לגור יחד באותו בית בלי לריב כל הזמן ולהפריע למהלך היום אחת של השניה ? תודה על התשובה המהירה....

שלום. יש לי ילדה בת שנתיים ו 4חד'. מגיל שנה וחצי היא מורידה מכנסיים בלילה ואפילו ביום ומכניסה את היד לתוך החיתול ונוגעת , בעיקר בלילה.. וגם בגן היא עוב את זה די הרבה אני עכשיו גומלת אותה מחיתול והיא מכניסה את ידה גם בשינה וגם בגןץ אשמח אם תוכלי ליעץ לי איך מתמודדים עם זה. איך להגיב?

הי. קדם כל תודה שהגבת.. אני מאוד משתדלת גם להעסיק אותה וגם להגיד לה שזה לא יפה.. היא לא בדיוק מבינה. היא עושה את זה בכל זאת. ובעיקר בלילה ובבוקר כשהיא מתעוררת.. היא נמצאת בגן עד 16:00 והגננת אומרת שכשהיא הולכת לישון אז היא נרדמת עם היד בפנים... השאלה אם זה עובר??

שלום, בן שלי, בן 15.5 לזוג גרוש וגר עם אמו ואחותו בת 16.5. לאחרונה החלו איתו בעיות, המתבטאות בכך, שאינו הולך לעיתים קרובות לבית ספר, יש לו ירידה חזקה בהישגם בלימודים (לפני מספר שנים היה מצטיין בכיתה ואילו היום יש לו הרבה נכשל). המצב שלו מאוד מורכב, עם אחותו הם לא מדברים, אמו כל הזמן צועקת עליו, הגיע אף זמן שהילד רצה לעזוב את הבית ועבר לשבועיים לדודה, שם דווקה חל שיפור בתפקודו. יש לציין שהילד מכור למחשב , יושב מול המחשב כל רגע פנוי עד הלילה. ולא מצליח לקום בבוקר. אני לא רואה הרבה את הילד, כשאני נפגש איתו, אני מנסה לשכנע אותו להתחיל ללמוד, אך לא מצליח. יש לי הרגשה שהילד יש לו חרדה : לפעמים הוא לא ניגש לבחינות, כי הוא פוחד להכשל. ייתכן והוא גם נכנס ללחץ בזמן בחינה, כי לפעמים הוא יודע את החומר ובסוף נכשל. יש לו כמה עוד כמה סימנים מוזרים, כגון : הוא מתבייש להוריד חולצה בבריכה. יש לו כבר שנים לפעמים רעד בכפות ידיים - אני לא יודע מה זה אומר. יש לו גם אנמיה וחוסר ברזל. אני דואג ופוחד שהילד מתדרדר. מה לעשות? גרושתי חושבת לקחת אותו לפסיכולוג, אך אני מפחד שזה רק יידרדר את המצב. אני לא בטוח שהתפקוד של גרושתי הוא זה שמביא למצב. תודה

זה קרה גם לבתי , אותם תסמינים , אין מה לדאוג לגשת לפסיכולוג . צריך רק לבדוק את הכשרתו של בעל המקצוע כי אם לא זה באמת יכול לדרדר אותו

תודה על התשובה, אבל הייתי מבקש לקבל תשובה מוסמכת ממנהל הפורום. תודה

שלום, בן שלי, בן 15.5 לזוג גרוש וגר עם אמו ואחותו בת 16.5. לאחרונה החלו איתו בעיות, המתבטאות בכך, שאינו הולך לעיתים קרובות לבית ספר, יש לו ירידה חזקה בהישגם בלימודים (לפני מספר שנים היה מצטיין בכיתה ואילו היום יש לו הרבה נכשל). המצב שלו מאוד מורכב, עם אחותו הם לא מדברים, אמו כל הזמן צועקת עליו, הגיע אף זמן שהילד רצה לעזוב את הבית ועבר לשבועיים לדודה, שם דווקה חל שיפור בתפקודו. יש לציין שהילד מכור למחשב , יושב מול המחשב כל רגע פנוי עד הלילה. ולא מצליח לקום בבוקר. אני לא רואה הרבה את הילד, כשאני נפגש איתו, אני מנסה לשכנע אותו להתחיל ללמוד, אך לא מצליח. יש לי הרגשה שהילד יש לו חרדה : לפעמים הוא לא ניגש לבחינות, כי הוא פוחד להכשל. ייתכן והוא גם נכנס ללחץ בזמן בחינה, כי לפעמים הוא יודע את החומר ובסוף נכשל. יש לו כמה עוד כמה סימנים מוזרים, כגון : הוא מתבייש להוריד חולצה בבריכה. יש לו כבר שנים לפעמים רעד בכפות ידיים - אני לא יודע מה זה אומר. יש לו גם אנמיה וחוסר ברזל. אני דואג ופוחד שהילד מתדרדר. מה לעשות? גרושתי חושבת לקחת אותו לפסיכולוג, אך אני מפחד שזה רק יידרדר את המצב. אני לא בטוח שהתפקוד של גרושתי הוא זה שמביא למצב. תודה

דני יקר, אכן אתה מתאר מצב של נער הנמצא במצוקה, לכן הרעיון של גרושתך לפנות לעזרה רגשית עבורו הנו רעיון מצויין, לא ברור לי מדוע אתה חושש שפניה זו תדרדר את מצבו?אשמח לשמוע את חששותיך. ברור לי ביותר שבמידה ותעביר לבנך את המסר שטיפול עלול לפגוע במצבו, בנך לא ישתף פעולה וכך לא יקבל את העזרה שצריך, ככל שתפנו מהר יותר לעזרה כך הסיכויים שההתנגדות שלו לטיפול תקטן. בהצלחה בתיה

את לא עוזרת בכלל לילדים פה שמבקשים ממך עצות . את רק אומרת לפנות לרופא פסיכולוג ושאת לא יכולה לעזור. אז בשביל מה פתחת את הפורום הזה ? את לא עונה לאף אחד, ואת בכלל לא מומחית בדברים האלה. את לא מסוגלת לענות לאף אחד ! ילדים נרשמים פה לפורום וצריכים את העזרה שלך, ומה את עושה ? אומרת להם לפנות לאנשים אחרים. אז בשביל מה את פה ?

רוני יקרה, אני מבינה שאת מאוד מתוסכלת מהקושי שלי לענות לך לגבי המשקל שלך,אני שוב מצטערת, ישנם דברים שאינני מומחית להם, ביניהם כל הנושא הרפואי היות ואינני רופאה. לכן בנושאים רפואיים אני מפנה לאנשים המומחים בנושא. בהצלחה בתיה

שלום, רציתי לשאול מה עושים כשילד בן 6 מציק ללא הרף לאחיו בן ה-3 (צביטות, כאפות, בעיטות, וכו וכו) וכלום לא עוזר?

שלום רב שאלתי היא מאיזה גיל אפשר להשתמש בדיאודוראנט? בתי בת ה-8 יש לה ריח זיעה לא נעים, ושאלתי היא האם בגילה אפשר כבר להשתמש בדיאודוראנט או שזה מוקדם עדיין? בתודה מראש אילנית

אילנית יקרה, אנא התייעצי עם הרופא המטפל בתיה

בתיה שלום! אני בת 15 ויש לי מלא תסביכים של גיל ההתבגרות.. לפעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה להיות אני עצמי.. כמו פוזה כזאת שאני לא מצליחה להוריד, ואני מנסה.. זה ממש מפריע לי ונמאס לי מזה.. גם אני לא מצליחה לנוח, אני כל הזמן מודאגת ובלחץ, משום סיבה. המצבי רוח שלי משתנים כל פרק זמן קצר ואני מתחרפנת.. מה אני יכולה לעשות?

חסויה יקרה, זה נקרא גיל ההתבגרות, ומצבי הרוח הם השפעת ההורמונים, קחי הרבה אויר לנשימה, ניתן להרגע בעזרת תרגילי נשימה, וההבנה שלא כל מה שנראה כסוף העולם זה אכן סוף העולם, אני יודעת קל יותר להגיד מלעשות,אך זה אפשרי אם מחליטים להיות סובלניים לעצמך ולמצבי הרוח שלך. זה עובר בסוף.... הרבה הצלחה והרבה קבלה עצמית! בתיה

אני כבר נכנסתי לגיל ההתגברות השבוע... (אני בן 12) ואז התחיל המשבר אם ההורים שלי הם צוקים עלי ומעליבים אותי וגם ככה דוד שלי.......(מצד אמא) גם אין לי הרבה חברים ואני לא מרגיש שצריכים אותי בעולם הזה כבר.... ואני בוכה כמעט כל יום..

נדב יקר, נשמע שאתה עובר תקופה מאוד קשה, תקופה בה אתה מרגיש מאוד לא מובן על ידי סביבתך ומאוד לבד, אנא אל תשאר לבד,פנה ליועצת בית הספר או מחנכת הכתה ובקש את עזרתן, ישנה גם אפשרות לפנות לאחים גדולים או קרובי משפחה שאתה סומך עליהם, החשוב ביותר במצבך הוא לא להשאר לבד בקשיים! בהצלחה בתיה

אני לא סומך על האנשים כבר.... ואני לא יודע מה לעשות...........

[בן 15] מה זאת אומר "נכנסתי לגיל ההתבגרות השבוע"? כאילו שבוע לפני היומהולדת אתה ילד שמח וחיכן ושבוע אחרי היום ההולדת אתה אגרסיבי במשבר ורוצה להתאבד גיל ההתבגרות מה? אז אם כל כך דחוף לך להרגיש מתבגר אז תגיב כמו אחד כזה ולא כמו תינוק שבוכה שההורים שלו יורדים עליו! אז דבר ראשון אם דוד שלך יורד עליך ליד ההורים אתה צריך להרים טיפה את הקול להסתקל לו בעניים ולהסביר לו שהוא לא יצחק עליך כי זה פוגע בך(כל עוד אתה ילד אם מישהו פוגע בך זאת עדיין נקודת כח על פני מבוגר)ושאם הוא לא רוצה שיהיו לכם יחסים טובים כמו של דוד ואחיין אז אין לך שום בעיה רק זה לא אומר שיש לו זכות לרדת עליך! ועם ההורים שלך תדבר כל אחד לחוד כשאתם לבד (פה לא להרים את הקול בהתחלה) ותסביר להם שאתה שזה מעצבן שהם יורדים עליך וזה מעליב ופוגע וגורם לך להרגיש רע עם עצמיך ושאתה לא מבין למה אתה צריך להרגיש רע כשאתה מדבר עם ההורים שלך תעשה את השיחות עם ההורים בטווח זמן קצר בין אחת לשניה את אותה השיחה בערך ואם אבא שלך עושה את זה שוב אז פשוט תחזיר לו בירידה משלך נגיד משהו כמו "לא כאילו שאתה יותר טוב" ואם הוא עשה את זה ממש מעליב אז כשיש שתיקה בשיחה או שאתה יכול לקשר את זה לשיחה תרמוז על זה שכאילו הוא בוגד באמא שלך ואתה לא קשור נגיד משהו כמו "אבא, מה זאת בתלפון התכוונה כשהיא אמרה "אני מחכה לעוד לילה סוער, אבל לא ירד אז גשם איך לילה סוער?" (חחח אני אכזרי) או משהו כמו (טוב נמאס לי שאסור לי לספר שאבא בוגד בך נימאס כל פעם אני רואה הכל ושותק ונימאס לי זה יותר מידי כמה אני יכול לספוג כשאני רואה את המשפחה שלי ככה מתפרקת) והם בטח ישאלו אותך בשני המקרים מתי אז תגיד איזה יום שאתה יודע שאמא שלך לא הייתה בבית ואם אין יום כזה תגיד משהו כמו: (טוב די לא זוכר לא אמרתי לא רוצה להתערב שאבא יעשה מה שהוא רוצה ולא אכפת לי ודי ועזבו אותי לא רוצה אני לא אחרי על היחסים שלכת די (הכל בטון מילל ופגוע)) ובקשר לחברים אין לך הרבה אז דבר ראשון עם מי שיש לך תצא יותר (גם לחזק את הקשר וגם למצוא תרוץ לא ליהיות בבית) ודבר שני פשוט תשיג חברים ואולי אפילו חברה

התאבת זה פיתרון קבוע לבעיה זמנית

אני נשוי מזה 14 שנה,אני לא אוהב את אישתי אפילו שונא,אני לא מתגרש בגלל הילדים. התחתנתי עם אישתי ללא ידיעה שהיא חיה בדיכאון וחרדות ,הרגשתי את זה על בשרי , רק בשנה האחרונה,אין יום שהגוף לא מתכווץ ממנה בגלל הדיכאון שלה שמשליך על כל הבית. אני רוצה טיפ מה לעשות ולהיות אדיש במצבים של כעס והרגשת התכווציות בגוף ממנה,שבעקבות הנ"ל יש מיגרנות וחוסר שינה רציף,אני מבקש מאלוהים אם יש שיתן לי ללכת לישון בשקט ובשלווה ,וללא ברירה לחיות עם המצב שהגורל נתן לי. תודה ואשמח לתשובה.

שלום, יש לי 2 בנים בני 3 ו-6. באופן קבוע בשעת ארוחת הערב הם לא יושבים לשניה בודדת, קמים, קופצים, רצים, בורחים, צוחקים. וכתוצאה גם לא אוכלים. עונש (ללכת לחדר) וצעקות לא עוזרים. זה הפך כבר לסיוט אחד מתמשך. מה לעשות?

אני בת 15 וחצי ויש לי מחזור מאוד חזק וחשבתי להתחיל לקחת גלולות כי שמעתי מבנות אחרות שזה מסדר את המחזור ומקל עליו. אבל השאלה שלי היא אם אני לא צעירה מידי בשביל להתחיל לקחת גלולות?

הדס יקרה, זו החלטה שאת צריכה לעשות בהתייעצות עם רופא מטפל ואמך. בהצלחה בתיה

שלום, בני בן 6, יעלה לכיתה א' בקרוב. עד לפני חודש בערך, היה ילד ממושמע ונוח לבריות. לאחרונה חל שינוי. לא יודעת למה לשייך את השינוי שחל בו. הדבר מורגש גם בגן וגם בבית. בגן - הוא פתאום לא מקשיב לגננת, למשל: מתקיים משחק במעגל, הוא אינו מוזמן, לפתע הוא קם ומזמין עצמו. הגננת מעירה לו, אך אינו מתייחס. בבית - זה בא לידי ביטוי במאבקי כוחות: מספר פעמים שאני צריכה לבקש ממנו להכנס לאמבטיה, עונה בחוצפה. חשוב לומר שהוא גדל עם גבולות מגיל 0. זקוקה לעזרה, לא יודעת מה לעשות כדי להחזיר אותו לתלם. תודה, מיה

ראשית, בדר"כ עד היום לא הייתה לבני בעיה של קבלת סמכות, להיפך, הוא היה נחשב לילד החנון, הטוב, שמקשיב ועוזר. סמכות אביו תמיד הייתה אותו דבר: הוא קל יותר איתו, מרשה לעצמו פחות להתמודד עם אי הסכמותיו של בני, פחות מתעקש על כל גבול, אבל עדיין מציב גבולות.לעיתים מקבל את סמכות אביו ולעיתים פחות. כמו שציינתי השינוי הוא רק בחודש האחרון - האם יכול להיות שרע לו בגן? מישהו עשה לו משהו מעליב והוא רוצה להראות את נוכחותו. ההתנהגות הזאת חריגה לבני. מחכה לתשובתך, תודה מראש על ההתיחסות. מיה

שלום רב. ילד שלי בן 4.5 לא נוגע בעוף ולא בבשר. כמה פעמים , יצא ונכנס פירור של בשר לפה של הילד, אבל הוא ממש הקיא . בגן דיווחו על אותה תופעה. אנחנו אוהבים בשר וכל המשפחה אוכלת לידו, והוא אומר כשאני יהיה גדול , גם אני אוכל בשר. בגן אמרו לי אולי יש צורך לפנות למרכז להתפתחות הילד? מה דעתכם?

הילדה שלי בת שנה ותשע מגיבה בצעקות ומכות והשלכת חפצים כשמקבלת תשובה שלילית למה שהיא רוצה או כשמשהו לא נראה לה אני מסבירה לה שזה לא יפה ומשוחחת איתה המון בזמן המקרה והיא שוב ושוב חוזרת על זה מה עלי לעשות?

שלום שמי רותם ובתי בת שנה ו9 חודשים מאז ומתמיד היה לה בעיות עם הלילה מתעוררת המון למוצץ או לאוכל עברנו את זה ובאמת היה שיפור עכשיו כבר שבועיים שהיא מתעוררת בלילה ב4 בבוקר ומבקשת לאכול את הפורמולה שלה ואז וזרת לישון ברצוני לדעת מה עלי לעשות ואיך אני מחזירה אותה לשגרה שאוכלים לפני השינה וכשקמים בבוקר ולא באמצע הלילה

אני מקווה מאוד שזה יעזור והיא תמשיך לישון במידה והיא ממשיכה לבכות ולבקש אוכל אני אמורה להתעקש ?

שלום אני ילד בן 14 עוד שנה אני בתיכון אני לא מקובל יש 2 ילדים שאני הולך איתם לתיכון אחד חבר שלי אחד לא מפסיק לצחוק עלי ורציתי לישאול אם י לך טיפים בשבילי לפתוח דף נקי בתיכון ומה כדאי לעשות נ.ב. הקול שלי מתחלף ויש לי התנהגות קצת נשית וגם על זה צוחקים עלי בתודה ומקווה שיעזרו לי דני...

דני יקר, אתה בגיל הנכון לתחלופת הקול, זה לא נעים אך בקרוב יהיה לך קול גברי, זה רק עניין של זמן. לגבי הקשיים החברתיים, והרצון לעשות שינויים אני מאוד ממליצה לך לפנות לעזרה רגשית, אותה עזרה תוכל לך לעשות את השינוי ולקבל יותר את עצמך. בהצלחה בתיה

שלום, הננ אם חד- הורית לבן 5. לפני כמה לילות הוא חלם חלום שהפחיד אותו מאוד. לקח לי כשעתיים עד שהצלחתי להרגיע אותו. ישבתי לידו עד שהוא נרגע, מידי פעם הוא פרץ בבכי והיה נדמה לו שהוא רואה דברים בחדר, למרות שהחדר שלו מואר במנורת לילה והבית לא חשוך. אני דואגת להשאיר אור בפרוזדור שמקשר בין החדרים. עד אותו לילה לא נתקלתי בקשיים כאשר הוא היה צריך ללכת לישון. בשעה 7:30, אחרי ארוחת ערב,מקלחת וסיפור הוא היה נרדם בקלות. מאז אותו לילה הוא פשוט פוחד להכנס לחדר בלעדי, הוא פוחד ללכת לשירותים לבד (למרות שאני מדליקה אור. כל רעש מקפיץ אותו ונדמה לו שדמות מהסדרה "דורה" נמצאת בבית. הוא שואל אותי כל הזמן אם אותה דמות לא תצא מהטלויזיה וכו. כל זמן שהוא ער והטלויזיה דולקת אני מקפידה על התכנים שהוא צופה ורק ערוץ הופ דולק. מעולם לא החלפתי ערוץ אחר (אפילו לא ראיתי חדשות לידו). למרות כל זה הוא לאחרונה בחרדה וכל לילה הוא מתעורר ומספר שהוא מתקשה לישון ומאזין לרחשים שבבית ומחוץ לבית. כל פעם שהוא קורא לי אני נגשת אליו מנסה להרגיע אותו, חוזרת למיטה ושוב זה קורה וכך חוזר חלילה. לפעמים זה יכול לקחת שעה שלמה. שאלתי היא כזו: האם פחדים מסוג זה שכיחים בגיל הזה? כיצד עלי לנהוג? האם זה לא דורש התייחסות אחרת (חוץ מניסיונות ההרגעה שלי)? אודה לך על תשובתך המהירה. בברכה דניאלה

שלום א י בבעיה א יתית א י שו את כל יום יותר את הילדה שלי א י רוצה לאהוב אותה בא ת כ ו שא א צריכה לאהוב א י א א רעה לי אף פעם לא היתה א א א י לא יודעת ה לעשות א י בדכאון

אני בת 12 ו4 חודשים . אני שוקלת 48 - 49 והגובה שלי הוא 1.61 האם אני שוקלת בהתאם לגילי ? בתודה מראש , רוני

רוני יקרה, אם את מוטרדת ממשקלך,כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. בהצלחה בתיה

אני לא מוטרדת ממשקלי . רק רציתי לדעת אם אני שוקלת נכון לגילי . אשמח אם תעני לי על שאלתי .

שלום רב. בני בן 5, אמצעי בין בת 9 וחצי, ובין בן שנה וחצי. הילד חכם מאוד. אבל: הוא נוהג לשחק עם בנות בגן כל הזמן מאז שהיה קטן מאוד (שנתיים). איננו מתעניין כלל במשחקים "של בנים", כלומר משחקי מלחמה, דמויות מלחמתיות מערוצי הילדים השונים. הוא אוהב לשיר ולרקוד, אוהב לשחק עם בובות.הוא מאוד אוהב להיות עם אחותו וחברותיה. בחברת בני גילו מהגן הוא לא אוהב להיות. נכון שהוא גם משתולל בבית, קופץ על הספה וכו', אבל אשקר אם אומר שאינני מודאגת! בחוץ הוא מאוד ביישן בימי הולדת של ילדים מהגן.הוא נצמד אליי וזה כבר מרגיז מאוד! מה ניתן לומר עליו: האם בוודאות ניתן לומר שהוא יהיה הומו? האם אוכל לשנות את זה ע"י התנהגות מסויימת שלנו? האם זוהי "הפרעה" שמקורה בגנים? מה הרפואה היום יודעת בנידון ממחקרים שנעשו? מה ניתן לעשות כדי שהוא ישתחרר כאשר הוא נמצא בחברה?

שלום, יש לי ילד בן 10 הוא ילד נורמטיבי לכל דבר אך יש לו קשיים מאז היותו קטן בשינוי שיגרה. לדוגמא: אחרי חופשת פסח הידיעה שביום האחרון של החופש הוא צריך לחזור לשיגרת הלימודים יצרה אצלו קושי להירדם לילה לפני החזרה לבה"ס והוא היה צריך אותי לידו . כמו כן בלילות הבאים . הילד מבקש עזררה הוא טוען כי יש לו חלומות רעים ושאינו מציח להירדם . בנוסף קיימת אצלו תופעה מזה זמן רב שהוא מבקש שנלחץ עם הציפרניים שלנו על היד שלו או בכל מיני מקומות כמו בפנים או ברגל עד כדי סימן. אבקש עזרתכם כיצד עלי לפעול ועם מי עליי להתיעץ בנושאים אלה תודה ובברכה

לבתי בת השש יש שערות על הידים והיא מאוד מתביישת בהן ועכשיו שהגיע הקיץ היא לא מוכנה ללכת עם חולצות קצרות רק לאחר שיכנועים מרובים...,היא מבקשת להוריד את השערות. השאלה שלי היא האם לשתף איתה פעולה או להסביר לה שזה מה שיש והיא צריכה ללמוד לאהוב את עצמה עם הדברים הטובים וגם הדברים שפחות נראים לה. נראה לי שכבר בגיל שש להתחיל עם הורדת שיער בשעווה זה מוקדם מידי? אשמח לשמוע את דעתך . תודה

שלום מירב, על מנת לקבל תשובה לשאלתך, אנו ממליצים לך להתייעץ עם רופא מומחה, אשר בהתאם לנתונים האישיים של בתך יוכל להתאים את הטיפול האידיאלי עבורה. להסרת שיער שיטות רבות, אך כיום הסרת השיער הינה פעולה קלה ופשוטה מאי פעם. במקום לגלח, למרוט, להסיר בשעווה או לעבור טיפולי אלקטרוליזה, ניתן ליהנות מטיפול נוח ומהיר המתבצע באמצעות קרן לייזר או קרן אור. יחד עם זאת, רק רופא יוכל לייעץ אם בתך יכולה לעבור טיפול שכזה. כמו כן, במידה ותבחרו לבצע את הטיפול במכון שיש לו הסדר עם קופת החולים בה בתך מבוטחת, ייתכן ותוכלו לקבל הנחה. לפרטים נוספים הינך מוזמנת להתקשר אלינו ל- 2829* ונשמח לקשר אותך עם רופא מומחה. רק בריאות ואסתטיקה, כללית אסתטיקה

שלום! שמי בר ואני בת 16. יש לי משפחה גדולה ומאושרת ברוך ה'. משפחה ממוצעת, מסורתיים מינוס.. אחים שלי חילוניים, אני היחידה ששומרת שבת בבית, ההורים שלי בין דתי לחילוני.. אומנם לא נוסעים בשבת אבל מדליקים אור פה ושם או מיקרוגל וכו'. אני אומרת את זה כי יכול להיות שזה קשור למה שאני הולכת לספר. אני מרגישה די רע לומר את זה או לחשוב את זה, אבל אני קצת חושדת באמא שלי. ז"א, היא גורמת לי לחשוד.במשך החודשים האחרונים, כמעט חצי שנה אני שמה לב לכמה תופעות מוזרות.. היא כל הזמן מסמסת בפלאפון, היא יוצאת מהבית לפעמים לחצי שעה וחוזרת רק עם מוצר אחד או שניים ואומרת ש"היה תור ארוך מאוד בסופר".. אני שמה לב שהיא כל הזמן מרגישה צורך להסביר מה היא עושה כדי שאני כאילו לא אחשוד.. למשל, כשהיא פותחת את הפלאפון ומתחילה לכתוב SMS היא אומרת "אני שולחת SMS לדגנית.." (חברה שלה מהעבודה, או "צופיה התקשרה אליי ולא עניתי לה..". היא כל הזמן מוחקת את השיחות היוצאות והנכנסות בפלאפון, מוחקת את כל הSMSים, גם דואר יוצא וגם נכנס. פעם אחת היא שכחה טיוטה, אני לא זוכרת את הניסוח המדויק אבל זה היה משהו עם להתענג, ובעלי היקר. ולא, זה לא נשלח לאבא שלי. בדקתי בפלאפון שלו, ואבא שלי שיהיה בריא, לא יודע אפילו לפתוח או לשלוח את הSMSים, שלא לדבר על למחוק אחד מהם.. אבא שלי כל כך תמים וצדיק, הוא בחיים לא ישים לב לזה. פעם אחת היא שכחה למחוק SMS אחד בדואר היוצא וכתבה לו שהיא מתגעגעת מאוד או משהו כזה. המספר כמובן לא שמור, היא בוודאי זוכרת אותו בע"פ. העתקתי את המספר וכשבאתי לשמור אותו בפלאפון שלי, הופיע סימן שאומר שהמספר כבר קיים בתא 67. בדקתי מה המספר והתברר שזה מספר של חבר של המשפחה, הוא גרוש, ועובד במקום העבודה של אמא שלי. כך הם הכירו, בכל אופן. אמא שלי כנראה חושבת שאני טיפשה בקטע הזה. ובכן, היא טועה לחלוטין. אני ערה לכל מה שמתרחש ושמה לב להכל, לכל מה שהיא עושה. לכל הפסיכולוגיה ההפוכה בשקל שהיא חושבת שאני אוכלת אותה ואני כל כך, כל כך, לא. מה אני יכולה לעשות במצב כזה? מצד אחד- אם אני אחשוף את השקר שלה (במידה ואכן יש כזה) זה עלול חס וחלילה, חס ושלום, ליצור בלאגן גדול במשפחה שלי (ח"ו). אבל מצד שני- קשה לי לבלוע כל הזמן את הצפרדע הזאת, לראות דברים מבלי להגיב, לראות אותה שולחת SMS ועושה קטעים קטנים כאלה של תחמנות מבלי להגיב. ייתכן גם שאני טועה. רוב הסיכויים שלא. אז מה לעשות..? תודה רבה!!

חמודה, אני כ"כ מבינה לליבך תיזמי איתה שיחה אחד על אחד דברי איתה לא בצרחות ולא בבלאגן את והיא בשקט אני בטוחה שהיא "תשפוך לך" דברי איתה בהצלחה ושה' ישמור אותך ואת ביתך - אמן

אני חושבת שילדה בת 16 לא יכולה לחיות בסרט מתח כזה כל הזמן, אני בטוחה שאים תדברי עם אמא שלך את יכולה לקבל הסבר למעשיה, ואולי את טועה אז היא תוכיח לך שאת טועה ותשתכנעי, בטח לא לחיות ככה במתח,ותקשיבי לתשובות שלה אל תהיה נסערת מדי מלהקשיב כי לפעמים יש חשדות שב. בהצלחה.

אני אמא לשני ילדים אחד בן 4 והשני עוד מעט בן שנתיים, הקושי אצלי עם הבכור הוא לאחרונה התחיל להתנהג שונה, הוא לא עונה לדרישותי, הוא מרביץ לאח שלו מתוך קנאה, הוא עושה הכל דווקא כדי שירגיז אותי,אני מתאפקת ומתאפקת ומשתמשת בשיטות חינוכיות אך לבסוף הוא מאלץ אותי להרביץ לו , אני כל כך מיואשת שבסוף אני מרביצה לו שאני את זה לא רוצה אז מה עלי לעשות?

מודה לך על התשובה ועזרת לי הרבה ומעניין אותי אם מוכרים את הספר בסטימצקי

רציתי לשאול, יש לי אחיינית בת 5, חרדתית מאד, פוחדת ממדרגות, מחושך, מרעשים, ועוד ועוד, בנוסף לכך היא אוכלת במשך היום מספר גמדים, מטרנה בבקבוק, ביסקויט פטיבר, זה הכל, לא נוגעת בשום אוכל אחר. הילדה מטופלת בבי"ח רמב"ם להשגחה מידי כמה חודשים, אולם גם משם לא הגיעה הישועה וגם שם קוראים לזה ילדה חרדתית ולא נותנים לאמא כלים כיצד להתמודד עם הבעיה, יש לה עוד ילד בן שנתיים רגיל לחלוטין. שאלתי היא כיצד אפשר לעזור לאמא ולילדה להתמודד עם הפחדים שלה, ושתתחיל לאכל כמו כל הילדים, אוכל אמיתי. אשמח לקבל תגובה למייל שלי.תודה

גילו אצלי סכרת נעורים, רשמו לי בין היתר אינסולין לנטוס ואמרו שהוא לא משמין, אני לא ממש מקובלת בכיתה והדבר האחרון שאני צריכה עכשיו זה להשמין ובגלל זה אני עדיין חוששת להזריק אותו..

ליעד יקרה, אני מצטערת אך אינני מתמצאת בנושא זה, כדאי להתייעץ בפורום בנושא סכרת נעורים. בהצלחה בתיה

שלום,אני כבר לא יודעת מה לעשות ויפנו אותי לאתר שלכם ילדה שלי בת 3,היא גמולה מהטיתול מגיל 2.4,אבל יש לנו בעייה היא מאוד מפחדת לעשות קקי,לא משנה אם זה טיתול או עשלה היא פשוט מחזיקה הכל ביפנים בכוח,אני תמיד מנסה להסביר לה ,אבל שום דבר לא הולך.אולי תוכלי לעזור לי מה אפשר לעשות?

יש לי ידיד טוב,והתאהבתי בו. לא גיליתי לו את זה כי פחדתי שזה יהרוס את הידידות שלנו. יום אחד הוא אמר לי שיש לו משהו לספר לי.הוא סיפר לי שהוא אוהב את החברה שלי!!! ואני לא יודעת מה לעשות עכשיו! אני לא יכולה לספר לחברה שלי שאני אוהבת אותו כי היא לא החברה הכי טובה שלי ואני לא מרגישה בטוחה להיפתח בפניה.ואולי היא גם אוהבת אותו? (למרות שידיד שלי אמר שלא היה לה מה להגיד כשהוא גילה לה שהוא אוהב אותה..) מה לעשות?פשוט לשתוק ולפרגן?לדבר איתם?... חשוב לציין שאנחנו קבוצה שנפגשת הרבה ושני הילדים האלו בקבוצה-איך אני אוכל לבלות איתם אחרי כל הסיפור הזה?! עזרה בבקשה!!

ילדה עם בעיה יקרה, אכן נשמע קצת מסובך, לא פעם קורה לנו שאנו אוהבים משהו שהוא אוהב משהו אחר, נראה לי שכאן הבעיה דומה,או שלא? לשאלתך מה לעשות, זה כבר תלוי בך, את טוענת שאת ידידה טובה שלו אך לא מעוניינת לספר לו את התאהבותך בו כדי לא להפסיד את הידידות, מצד שני קשה לך לקבל שידידך אוהב משהי אחרת, נראה שכאן את מכניסה את עצמך למלכוד, כאילו שלא את ולא משהי אחרת יכולים לצאת איתו, נראה קצת לא הוגן לא? חשבי על כך, וייתכן שלפעמים בחיים צריך לקחת סיכונים או להיות מוכנים לוותר, מה דעתך? בהצלחה בתיה

שלום, ביתי הגיעה לגיל 2.8 ונראה לי שכבר הגיע הזמן לגמול אותה (היא יודעת מתי יש לה יציאה גדולה). הבעיה שבהתחלה (לפני כ-3 ימים) היא התלהבה מהרעיון (יכולה לשבת בשרותים 4 פעמים בשעה 5 דקות כל פעם) אבל ככל שעוברים הימים נראה כי היא הולכת אחורה... משמע שהיא ממש בוכה בשרותים ולפעמים אפילו מנסה לקום בכח מהמושב . היום אחרי שהתעוררה מהשינה רציתי להוריד לה את החיתול והיא ממש צרחה ולא הסכימה, אתמול באמבטיה יצא לה שתן על הרגלים היא ממש צרחה.... יכול להיות שעדיין היא לא מוכנה או שזה סוג של "פינוק" האם להמשיך בתהליך?

אני בת 17 וחצי,בגיל 16 וחצי הלכתי לרופא לראות למה אני לא מקבלת מחזור ועשינו כל מיניי בדיקות,שלחו אותי לכל הבדיקות האפשריות וראו שהכל תקין.הרופא הביא לי כדורים שכנראה יש בהם הורמונים וקיבלתי,ככה המשכתי כל חודש ואז אמר לי להפסיק,הפסקתי ולא קיבלתי מחזור.האם יש חשש לעקרות?

דורית יקרה, אנא המשיכי להתייעץ עם הרופא המטפל. בהצלחה בתיה

שלום בתיה אני ילד בן 14 עוד שנה אני הולך לתיכון ורציתי לישאול יש לי בעיה בבית ספר שאני פשוט חש את זה שאו שצחקים עלי חברים שלי שאני חושב שהם ואין לי חבר אחד שמגן עלי ואני לא מקובל ורציתי לישאול אם את יכולה לתת לי טיפים איך בתיכון שאני הולך עליו מהכיתה רק אני ועוד 2 ילדים אחד חבר שלי אחד לא מפסיק לצחוק עלי ולרדת עלי. מה אני עושה כדי להיות מקובל ולהפוך מחננה חלשה שמתנהג כמו בת למשהו מקובל ולפתוח דף חדש? ממני דני.

דני יקר, נראה לי שנער שיודע לבטא כל כך טוב את קשייו לא יכול להיות "חננה", בכל מקרה במידה ואתה מרגיש חסר ביטחון בחברה ומעוניין לעשות שינוי, ניתן להעזר בקבוצות העובדות על כישורים חברתיים או לפנות לטיפול פרטני בנושא של דימוי עצמי. בהצלחה בתיה

שלום רב! בני בן שנה ושלוש חודשים רציתי להכניס אותו לגן ואינני יודעת מה ההבדל בין גן עירה לגן פרטי מה עדיף.. אציין כי זה לא קשור לעניין כספי!! רק רציתי לדעת מה יותר טוב?.

ילדתי לפני שלושה חודשיים, ומאז הבן הגדול שלי נושך ומרביץ בלי סוף , במיוחד לתינוק הקטן , אני מסבירה ומדברת איתו הרבה , שיפסיק ושזה כואב לו , והוא ממשיך בשלו , בנוסף הוא מתנהג כך אליי ואל בעלי וגם כן בגן שלו. אני מנסה ללמד אותו את ההפך במקום נשיכה נשיקה , במקום להרביץ ללטף , וכלום לא עוזר. כל המצב הזה נהיה מתסכל ביותר, אשמח לקבל עצה בהקדם האפשרי תודה ט.

ט? שלום .הילד שלך מגיב כך בגלל שהוא מקנא . מכיוון שלפני שהתינוק נולד כל תשומת הלב שלכם היה עליו ועכשיו אתם עם התינוק . לפי דעתי את או בעלך מידי פעם צריכים לקחת אותו ולעשות לו טיול כשתשומת לבכם אליו ואחר כך לקנות לו איזה גלידה . וגם את או בעלך צריכים להגיד לו דבר כזה כל פעם שאתה מתנהג יפה אני או אבא נקנה לך הפתעה ועד שהוא ירגע ותשתדלי להרחיק ממנו את התינוק . 

שלום רב, בני בן 3 וארבעה חודשים (יש אח בן שנה וארבעה חודשים) מאוד קשור אליי. היחסים במשפחה מצויינים וגם האבא מאוד קשור לילד. הילד מאוד אוהב את האב ואת האח. לפני כחודש החלו סימפטומים של חרדת נטישה אצל בני הבכור בכל הקשור אליי. הוא חייב להיות בקשר עין איתי כל הזמן גם בתוך הבית. נלחץ אם אני בחדר אחר. אם אני יוצאת לרגע מהאמבטיה להכין בגדים והוא ואחיו נשארים עם האבא הוא נכנס להיסטריה ללא כל סיבה. לא זכור לי אירוע מסויים שהיה עלול לגרום לשינוי בהתנהגותו. איך עליי לעזור לו להתמודד עם המצב? תודה!

אני אב לילדה בת 5 עם CP קשה . מאז הולדתה לא השלמתי עם מה שקרה לנו ואני נמצא במצב של לחץ קשה ואי השלמה המפריעה לתפקודי. שאלתי, לאיזה טיפול עלי לפנות ואם יש מומחה מיוחד לעניין ? תודה

ויש לי תאומים בני שנתיים וחצי. בתקופה האחרונה אחד מהם רוצה תמיד את מה שיש לשני וכל דבר אומר שזה שלו. השני מנסה לא לוותר בדרך כלל ללא הצלחה ולפעמים הוא פשוט מוותר. בדרך כלל אני מתערבת ולא מוותרת ואז יש שעה של בכי וסקנדל. שאלתי היא האם עלי להתערב או לתת להם להסתדר לבד?