פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

שלום לכולם. רציתי לשתף אותכם במשהוא ממש לא מובן לי. אני עובד צעיר בחברה גדולה, שכאשר יש חופש אז העובדים האחרים במשרדים השונים (המתחם הוא דיי גדול ומכיל מלא משרדים) מביאים את הילדים שלהם (כיוון שהם בחופש מהלימודים). בעבודה יש פינת עישון. אז הייתי שם, ו-4 ילדים בכיתות א' - ג' בערך, שיחקו שם. הם זרקו לי איזה שאלה, ואני מתוך נימוס הגבתי עליה. אחרי כמה דקות שחזרתי למקום העבודה שלי, הם באו לשם, וניסו "לשחק" איתי. אז ניסתי לדבר איתם ממש יפה בגישה שאני עסוק ועובד והם בשלהם, לוקחים את הדברים בצחוק, ולא מקשיבים. קיצור, ניסתי כל דרך בבקשה ממש יפה להגיד להם (ובצורה שנשמעת הגיונית ומשתלמת להם) אבל זה לא עזר, עד שבא עמית שלי למקום ודיבר אליהם בצורה איומית, שיקרא להורים שלהם (שדרך אגב השתמשתי בזה - ולא עזר). אז השאלה שלי, האם לילדים לא עוזר גישה מבינה וסלחנית? ורק גישה של דיסטנס וקרירות יעילה?

יונה יקרה, אנא פרטי את שאלתך. בתיה

ביתי המתבגרת עושה סקס עם קונדום. היא לא מבינה שחוץ מאיידס יש גם מחלות כמו פפילומה (סרטן צוואר הרחם), שקונדום לא מונע. ניסיתי לשכנע אותה לקחת חיסון נגד סרטן צוואר הרחם, אך היא מסרבת. האם לאסור עליה לישון אצל החבר שלה עד שתסכים?

אמא יקרה, בת כמה בתך? נושא האיסור הוא כמובן תלוי בגילה של בתך, כמו כן באופן אישי אני מאמינה יותר בדיבור הישיר ובהבנה ההדדית מאשר בפקודות וכוחניות. נסי לשוחח עם בתך ולהעביר לה את דאגתך ולנסות להקשיב להתנגדות שלה לחיסון, ניתן להתייעץ עם רופא או דמות אחרת ששתיכן סומכות עליה. בהצלחה בתיה

בתיה שלום. אני בת 13 ומעולם לא היה לי חבר. אני בת בכורה עם עוד שני אחים ואמי מתנגדת לכך שאצא עם בנים. לכל חברותיי יש חבר. יש מעט מאוד שאין. יש ילד בכיתה מעליי שמוצא חן בעיניי והוא רוצה בי גם. אני לא יודעת עם להתקדם איתו לשלב הבא כי אני לא רוצה להסתיר זאת מאמי. אני מבינה את ההתנגדות שלה לנושא זה, בכל זאת אני ביתה ולא נעים לשחרר אותי כ"כ מהר וזה לא שהוא יעשה בי מעשים מיניים, לא עושים הרבה בגיל 13, רק נשיקה בפה מדי פעם. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה להסתיר מאמי, וגם לא לוותר. עזרי לי בבקשה.

בת 13 יקרה, מאוד בוגר מצדך להחליט לא להסתיר מאמך ולהבין שאמך רוצה רק את טובתך. אני מאוד מאמינה בדיבור ישיר ומזמינה אותך לשוחח בכנות עם אמך על כך. אין דבר שעם שיחה ישירה לא נפתר, אני מאמינה שיחד תוכלו למצוא את הנוסחה שתתאים גם לאמך וגם לך. בהצלחה בתיה

אני רק רוצה להוסיף לזאת שכתבה מעלי שאם שיחה ישירה לא עוזרת אז כניראה משהו דפוק אצל האמא וזה לא צריך לעצור אותך אם משהו דפוק אצל האמא(יכול ליהיות או תחשת תיקון שלה קרה משהו לא טוב עם החבר הראשון אז היא מוכנה שיהיה לך חבר שני אבל לא חבר ראשון (ותאמיני לי זה קורה לי זה קרה שאמה שלי לא רצתה שאני אצה עם בנות ואמרתי לה שכבר הייתה לי חברה למרות שלא הייתה לי [הייתי בן 13] ואז היא הסכימה) ואם כל זה לא עובד אז זה לא אומר שזה צריך לעצור אותך מלהשיג מה שאת רוצה תגידי פשוט שאת יוצאת עם חברות ותצאי איתו (תגידי את זה לחברה שלך כדי שאם אמא שלך תשאל עם מי את יוצאת אז תגידי לה שעם זאת ותוכלי לקמבן משהו) קודם לכי הכי גלוי שאפשר ולאט לאט תרדי ברמת האמיתיות נ.ב אל תגידי "רוצה בי" זה נשמע מטומתם ואת לא מטומתמת אז במקום זה תגידי "בקטע שלי" אל תדברי עם חבר שלך על "שלבים" בחברות כי זה מראה על זה שכאילו מה שאת רוצה בקשר זה לא אותו אלה להתקדם בשלבים שאת יודע מתי להתקדם ואיך ואף אחד לא ירצה אותך אם הוא לא ירגיש חשוב ולא ירגיש שאת רוצה אותו

שלום,אני בת 15 ויש לי בעיה, הבעיה היא שאני שומעת מלא קליקים ברגליים שלי כשאני הולכת רגיל לבצפר או לכל מקום אחר או כאשר אני עושה ספורט. חברה שלי אמרה לי שזה בגלל שאני גודלת וגובהת. אגב אני עושה הרבה ספורט כמו ריצות,אירובי,רכיבה ועוד. ובעבר לא היה לי את כל הקליקים האלו.

מאיה יקרה, אנא התייעצי עם רופא מטפל, אינני יכולה לעזור לך בשאלה זו

שמתי טמפון יחסית גדול... ודחפתי אותו ממש עמוק.. (הוא היה בלי מוליך) לאחר כמה שעת יצאה לי הפרשות עם דם או משהו מוזר.... זה אומר שנקרע לי קרום הבתולים?... תודה.. אני בת 15 וחצי אם זה עוזר...

חסוי יקרה, לדעתי אין לך מה לדאוג בנושא קרום הבתולין אך אם את לא שקטה אנא פני לרופא המטפל והתייעצי עמו. בהצלחה בתיה

שלום, אני בת 32, אם חד הורית לתינוקת בת שנה בקרוב. בתי נולדה לאחר הריון לא מתוכנן מגבר שהייתי אתו בקשר בזמנו. כשהוא שמע על ההריון ועל כך שאיני מתכוונת לבצע הפלה ניתק עימי את הקשר . בעזרת מוסד המסייע לנשים במצבי, הגענו להסכם מזונות המקובל על שנינו. אמרתי לבחור שהוא מוזמן תמיד ליצור קשר ולראות את בתו. עד כה הוא לא עשה כן. גם לאחר ששלחתי לו תמונה, הוא ביקש שאפסיק וכי הוא לא מעוניין בקשר. לדעתי הוא לא שיתף איש בסביבה שלו בכך שיש לו בת. יש לציין כי הוא רווק בשנות ה30 המאוחרות. רציתי להתייעץ - האם עלי ליידע את הוריו בכך, או שמא זה רק יסכן את הקשר שאולי יהיה לו עם ביתנו בעתיד? תודה.

תודה על תגובתך.. הארת את עיני. כל כך פשוט ונכון. חג שמח!

שלום רב, מה שלומך עידית? מבקשת עצתך בדחיפות. ילדיי בגירים. כולם עובדים מאוד קשה. בונים את עצמם. שאלתי: האם עליהם לסייע לי להכין את הסדר? האם עליהם להתפנות להביא את אימי? בתי עובדת מאוד מאוד קשה עד שעות מאוחרות וגם אין לה כל זיקה לעניני מטבח. בניי כנ"ל. אימי מתעקשת שמישהו יבוא לקחתה, אחרת לא תבוא. מסרבת להבין שעובדים קשה טוענת שחינוך לא נכון. ******** אשמח להקשיב לעצתך. בכבוד רב! עידית.

בני בן שלוש וחצי בקרוב והוא עדיין עושה את הקקי בטיטול.ניסינו כל דבר ולמרות שהוא מבין ומודע לכך שאת הקקי יש לעשות בשירותים הוא עושה זאת בטיטול.אני מבקשת לדעת מאיפה נובע הקושי שלו לעשות את הקקי בשירותים ואיך ניתן לגמול אותו מהרגל זה?(עם הפיפי היה בסדר והוא לא מרטיב בלילה)תודה צופיה.

גלבוע שלום! בתי בת ה-3 ילדה מאוד נבונה עדינה ,ילדה פשוט מקסימה. אנחנו בבית דוגלים בשיטה של שיחה,דיבור בצורה נעימה ושקטה. לאחרונה המתוקה שלי חוזרת הבייתה עם סימנים שאכן הרביצו לה בגן.כשהיא נשאלת על הסימנים כמו" ספרי לי מה קרה היום בגן? מי מציק/הרביץ לך? התשובה המידית שלה זה : די! אני מניחה לה ושמתאים לה היא אכן מספרת לי אך אני לא יודעת כיצד בדיוק להסביר לה איך להתמודד עם הסיטואציה הזאת? איך אני מסבירה ומה עושים? בתודה סימה.

אני מודה לך על תשובתך,אני אכן אפנה לגננת אך אני עדיין לא מבינה איך מלמדים ילדה בת 3 להתמודד עם מצבי אלימות ? תודה סימה.

שלום קוראים לי יוני ויש לי בעיה שאנו בציבור החרדי ואצלינו יש שידוכים ואחותי בגיל הזה ויש לי את ההרגשה שאת כל תשומת הלב ההורים שלי נותנים לה ואם לא לה אז לסבתא שלי שחולה ואני מרגיש ימים שלמים שאף אחד לא מתייחס אלי מה עלי לעשות מאת: יוני

יוני יקר, טבעי ביותר שתרגיש חסר תשומת לב כאשר באמצע מתעסקים עם שידוכים של אחותך או דאגה לסבים הקשישים. האם יש לך אח גדול או קרוב משפחה שאתה יכול לשתף אותו בהרגשתך? אני בטוחה שאם תשתף אדם קרוב אליך תרגיש טוב יותר. בהצלחה בתיה

בני בן 17 עם דימוי עצמי נמוך מאז "היוולדו" לאורך כל השנים היו ויש התמודדויות והן מחריפות בגי ההתבגרות כמובן שהבעיה מורכבת ודימוי עצמי נמוך הוא אחד המרכיבים. בני מטופל כ3 שנים אצל פסיכולוג ואני לא בטוחה כרגע שהוא בכתובת הנכונה מהסיבה הפשוטה שההתקדמות מאוד איטית וכפי שזה נראה זה יכול להימשך שנים בצורה הזו. אני אובדת עצות לגבי שיטה טיפולית אחרת מאוד יהיה קשה להעביר את בני למשהו אחר כך שאני צריכה להיות בטוחה שאכן אני מעבירה אותו לטובת דרך "נכונה" יותר עבורו. אשמח לקבל את עצתך. תודה מראש אורין

אורין יקר, אני מאוד ממליצה לך לפנות לפסיכולוג של בנך ולציין את דאגתך לגבי אי ההתקדמות של בנך, חשוב שתשתף את בנך בדאגתך. החשוב ביותר הוא לא לעשות שום צעד ללא הסכמת בנך. בהצלחה בתיה

יש לי בעיה תקשורת התנהגותית בסביבה ובחברה התנהגות שלי מוזרה מאוד ולא משנה מה אני עושה אני יודע שאני חריג מוזר שונה

מפחיתות או מגבירות חצ'קונים?

הבן שלי ישן במיטה נפרדת ליד מיטת ההורים הוא יושן בסביבות השעה 8 בערב יושן 4-5 שעות רצוף ולאחר מכן מתחיל להתהפך במיטה שינויי תנוחה רואים שהוא רוצה להרדם אך הוא מצליח אני עוזרת לו ססדרת אותו מכסה אותו מחזירה לו מוצץ לפעמים זה עוזר ולפעמים לא

שלום, מקווה שאני בפורום הנכון... אחי בשנות ה-30 לחייו התחיל קשר עם בחורה שמתברר כטיפה בעייתית, הם נפרדו בעבר בגלל שאחי גילה שהיא שיקרה לו, חזרו לקשר לאחר שהבטיחה שלא תשקר שוב. אמיביררה פרטים אודות הבחורה,בגלל תחושה אישית שמשהו לא תקין, ומצאה ששוב שיקרה לו, היא התאמתה עם אחי והוא אמר לה שאם תבוא אליו עם הוכחות עובדתיות הוא יסיים את הקשר, לאחר שבוע היא באה אליו עם עובדות לגבי שקריה והוא הגיב בצורה קיצונית ואמר שהוא מתרחק ממנה עכשיו לתקופה ולא יגיע לליל הסדר, גם בגלל שיגיעו בני המשפחה שהיו מעורבים בגילוי העובדות (חוקרים פרטיים). אמי לא מפסיקה לבכות מאז, לא מוכנה לעשות ליל סדר בלעדיו, שמחה מצד אחד שחשפה את שקריה ולקחה בחשבון שיגיב בצורה כזו. אבל מאחר ואמר לה שאם תגיע עם עובדות הוא יסיים את הקשר איתה, ולפתע הוא שינה את הגישה וכועס עליה שביררה את הפרטים, אמי מאוד מתוסכלת ולא יודעת כיצד לפעול, קרוב המשפחה החוקר אמר שישוחח איתו אך לדעתי אי אפשר לבנות על זה. אני יודעת שזה נושא רגיש- מצד אחד לחדור לפרטיותו ומצד שני אכפת לנו שלא יסתבך עם שקרנית שתנצל אותו, הוא אדם מקסים ומוצלח עם לב רחב ביותר. כיצד עלינו לפעול? תודה

היי, ביתי בת 15.5 מעוניינת לבצע החלקת שיער יפנית. הילדה לא אוהבת את שיערה הגלי. אני חייב לציין שיש לה גם נשירת שיער. מה לעשות?

מצטערת זה אינו תחום ההתמחות שלי. בתיה

בני בן שנתיים וארבעה ,כשבועיים וחצי במעון,ביומיים האחרונים אני מקבלת תלונות שהוא מכה ילדים שלא עשו לא כלום. כמובן שזה עשה לי רע מאד,הוא ילד חכם מאד אך באותה עת גם שובב.לפעמים גם מושך בשערות לאחיו בן השנה,ומכה אותו סתם. ניסיתי לדבר איתו על כך ולהסביר לו שאסור להכות שזה לא נעים וכואב,מה אפשר לעשות? איך לשנות לו את ההתנהגות? אני ממש לא רוצה שתידבק לו סטיגמה של ילד שובב ומכה.

מה עושים עם ילד שלא מקבל מרות . פחות בבית ויותר בבית ספר . הילד בן 13.. אומר שהוא לא רוצה ללמוד .. קשה לו לשבת להכין שיעורים ..ועוד .. איך אתם מצעים לי להתחיל לטפל בעיניין דחוף !

שלום רב. ילדתי את בני הצעיר לפני שלשום..היום שחוררתי הביתה. בני הבכור מתנהג מוזר אליי..את אחיו הוא קיבל בזרועות פתוחות.. אני מרגישה ש..כאילו הוא כועס עליי או משהו.. האם זה טיבעי? ומה עליי לעשות כדיי לקרב אותו אליי שוב? תנו עיצה.. סופי

בני בן שנה ועשרה חודשים עד עכשיו לא יושן לילה שלם רצוף הוא מתהפך כל הלךילה מתיעורר בהתקפי בכייש לציין שהוא עדיין משתמש במוצץ ויושן במיטה שלו אבל לידי המשך היום הוא יושן אולי חצי שעה בגן ובבית הוא מסרב לישון שינת צה

אני בת 13 וחצי , ויש איזה 5 חצ'קונים בגב . אני לא יודעת מה לעשות . אמא שלי אמרה שזה בגלל זאני לא אוכלת בריא . אני משתדלת לאול בריא אבל מדי פעם אני אוכלת איזה עוגייה או שוקולד . אני לא יודעת מה לעשות כי עור מעט קייץ והולכים עם בגד ים לבריכה .

גם לי יש את זה, שימי משחה נגד חצקונים (אותה משחה של הפנים יכולה להיות גם בגב) ואגב אמרת קיץ, סתם שתידאי שהשמש דווקא מייבשת את הפצעים

אנא הוועצי עם רופא עור בהצלחה בתיה

בני בן 16 וסובל מבעיות הנ"ל וכולל בעייה שאין לו חברים מחוץ לבית הספר...כששאלתי פסיכיאטר לילדים מה ההנחייה ..נענתי "שאם אם בעיות מיוחדות בתפקוד ניתן להתעלם מזמ"...היות ואני ואישתי מתלבטים לאיזה פסיכולוג ללכת? האם קוגניטיבי או אחר...אנא אם יש לך כיוון להארה והנחייה ..

גלילי יקר, לצערי אינני מסכימה עם הפסיכיאטר שהתייעצתם איתו ואני מאוד ממליצה להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים ונוער, לקבוע פגישה ולהקדיש לכך זמן ורצינות! בהצלחה בתיה

הפסייאטר שדיברנו איתו היה מומחה לילדים ונוער,ובנתיים גם מצא לו חבר .השאלה אם ניתן לראות עד היכן יתפתחו המצב.הנחייתך

אל תזניחו . פנו בדחיפות לפסיכולוג קליני שמומחה בטיפול קוגנטיבי (cbt ) .

יש לי ילד בן 4.5 מקסים, נהדר וחכם. תמיד התייחסתי אליו כאל בוגר מאד, כי הוא תמיד הבין ופעל לפי הנדרש. בזמן האחרון כל דבר שאני מבקשת הוא עושה הפוך ואם כועסים עליו אז הוא מתבכיין. לפני כמה ימים הוא טען שאנחנו כועסים עליו המון. מצד אחד כואב לי לכעוס אבל הוא עושה דברים בלתי נסבלים (לקפוץ לכביש, לבעוט באחיו סתם כך, לשבור משחקים). ההתנהגות הזו מאד לא אופיינית לו וגם בגן שמו לב לשינוי. מה עושים? אני אובדת עצות. האם זה נורמלי? איך לדבר איתו?

שלום אני בן 16. ובזמן האחרון אני נכנס לדכאונות בגלל הנושא הזה שאני לא רוצה לגדול.. אני לא רוצה את הצרות של גדולים.. לא רוצה להשתנות.. לא רוצה להתקדם אלה לצבא לגיל ה20 להיות בעל אחריות מלאה.. אני מרגיש שלאט לאט אני גם עוזב את ההורים... זה ממש גורם לי לצפות בתמונות ולבכות... אני לא יודע מה לעשות אני מרגיש בתוך מקום שהשעון מתקתק ואני רק גודל... אני לא רוצה שגם ההורים יפסיקו לפק כמו כל הזמן.. יפסיקו להתייחס אליי כמו ילד.. הם גם הזמן האחרון נותנים לי לעשות די מה שאני רוצה.. כבר לא מקפידים עלי לא כלום...

שתוכלי תעזרי לי בבקשה.. אני צריך איזה משהוו שאני כבר יצא מהסרט הזה... אני מתגעגעה לימים שיכולתי לשבת בלי דאגות ולשחק בצעצועים... ולחבק את הההורים בלי להתפדח ולהתבייש. את יודעת אולי מאיפה זה נובע?

דניאל יקר, אני מבינה את החששות שלך מהאפשרות של לגדול עם זאת אין זה טבעי לנער בן 16 להכנס לחרדה ודיכאון מהגדילה לכן אני מאוד ממליצה לך לפנות לעזרה רגשית שיכולה לעזור לך להתגבר על החרדות ולאפשר לך לצמוח בצורה בריאה וטובה. בהצלחה בתיה

שלום אני מכירה מקרוב את מה שאתה מתאר - תוכל להתעניין גם בקופת החולים שלך לגבי טיפול הומאופתי שיכול לתקן לך את התחושה של גדילה מתוך פחד. בברכה דר דניאל ND

בני בן5.6,מאז שנתו השניה בגן המורה בקשה ללכת להתפתחות הילד כי נראה לה שיש משהו לא ברור שעוצר אותו,ומייד מלאנו תפסים,בנתים הילד עלה לגן חובה והמורה החדשה ידעה על מה שרקה והרגישה שיש פער בינו לביני גילו,ואז לפני חודש עבר הילד בדיקה בהתפתחות הילד ובקשו בדיקת פסיכולוג.ובאותו זמן התחילו ההרשמות לכתה א והמורה אמרה שכדי להשאירו עוד שנה בגן.לפני כמה ימים בדק אותו הפסיכולוג ועד כמה התלהב מהילד מחוכמתו מהתנהגותו מדבריו מציוריו.וקבע שהילד לא ירביח אם ישאר עוד שנה בגן וכי הוא כמעט לא בדק אף ילד ברמת החוכמה הזו,ואז המורה הופתעה ואמרה איך זה שהוא לא עבד קודם, אני מתלבטת אם לשאירו בגן או לרשום אותו לבית ספר! אנא תן לי עצות!

ד"ר אוהד היקר פונה אני אלייך בבקשה להתיעצות למצב בו אני נמצאת כי איני יודעת מה לעשות וכיצד לפעול בצורה הטובה ביותר שתבאו על ידי ביטוי בסופו של דבר כלפי הילדה שלי. אני בת 22 רווקה, אמא לילדה בת שנתיים ו3 חודשים. הבת שלי נולדה מהריון לא מתוחנן אך משמח לפחות מצד שלי, שהרתי (בגיל 19 וחצי) סיפרתי על כך לחבר שלי, שהוא אביה של הילדה, על ההריון והוא הגיב בחריפות שהבצע הפלה, אני בחורה מאמינה ולכן אמרתי לו שהפלה אינה באה בחשבון, לאחר שאופציה זו נדחתה הוא ביקש ממני כי ימסור את התינוק לאימוץ כשאלד אותו לאחיו ואישתו כי זו עקרה, ולטענתו גם כך אני צעירה מדי בכדי להיות אמא. לאחר שנאמר לו שגם אופציה זו לא בא בחשבון הוא עזב אותי ולא היה בקשר כל ההריון. ביום הולדתה של הילדה הוא הגיע לחדר לידה, לא היה נוכח במהלך לידה אך נכנס לחדר אחרי היה שם כשעה והלך ומאז עברו עוד כ5 חודשים עד שהיה בקשר שוב. לאחר זמן זה הוא חזר ואמר כי רוצה להתחתן איתי ואני הסכמתי מתוך רצון לב נות לילדתי משפחה, גדלתי ללא אב ולכן ראיתי את ההחלטה כנכונה ביותר כלפי הילדה שלי.נשאנו שהילדה הייתה בת 9 חודשים, נשאוים אזרחיים כי היהדות שלי עדיין בבדיקה ביורוקרטית והוא לא יהודי .אני מודה באשמה ואומרת שהייתי מודעת לכך שאביה של הילדה היה מעורב בבעיות סמים, אך ידעו לי גם שהוא עבר מוסד גמילה שהיה בבעלותו של אביו המאמץ והם בעצמם משפחה מאוד מבוססת ומצליחה ולכן הרושם שקיבלתי היה כי הייתה זו מעידה חד פעמית שלו ושהוא בריא לחלוטין.לאחר החתונה עברנו להתגורר יחד והצטרפה אלינו גם אמי שהיא משפחתי היחידה בארץ, ואני שמחה שהיא עברה להתגורר איתנו למרות שאני יודעת שזהו לא הרעיון האולטימטיבי במיוחד לא לזוג טרי. לאחר שעברנו להתגורר יחד התגלתה האמת הקשה- מעבר לחוסר שלו להתנהג כבעל בכול תחום בחיים או כהורה, הוא היה שותה בכמויות אדירות ובנוסף צורך סמים מהסוג הכבד. כל כספנו חהחתונה נעלמו כל גם כספו מפיקדון צבאי שפדה לאחר החתונה. יום אחד שחזרתי הביתה מהעבודה ואמי לא הייתה מצאתיו על הספה ישן שלצידו בקבוק יין וילדתנו הייתה לבד בתוך הלול. זה בערך מה ששבר את גב הגמל,היו גם כמה מקרי אלימות שנוספו. בגלל שלא היה לי משאבים ותקציב דל מאוד היה לי מאוד קשה לעזוב כי הייתי חרדה ללאן אלך עם ילדתי. בסופו של דבר הרמתי את עצמי ועזבתי ונעזרתי במשפחות של חברות וחברים וסך הכול היינו יחד כזוג נשאוי כ5 חודשים. ההחלטה שלי לעזוב הייתה קשה ביגלל הסיבה המשפחתית, נורא פחדתי שהילדה תשאל שאלות כשתיהיה גדולה וכ". היום אני כבר חזקה הרבה יותר וממש אין לי חרדות שנוצרו מהעבר רק תחושה של בזבוז זמן. מה שמעסיק אותי בימים אלו הוא הרצון של האב להמשיך לראות את הילדה ואף לקחת אותה אליו. לאחר שנפרדנו לא דיברנו כמה חודשים והוא לא ראה את הילדה אותם חודשים לאחר מכן אפשרתי לו לראות אותה בימים שסיכמנו והוא אף נתן לי מזונות לכמה חודשים (3) והיה נראה שהכול בסדר אך הוא המשיך פתאום לריב איתי על ימים שהוא רואה אותה- שהיו אלה הימים שלו והוא לא הגיע היה זה בסדר, אך אם היה מקרה שבו איני יכולה שיגיע היה מתעצבן ואומר שהוא לא ישלם לי אותו החודש כי אני לא נותנת לו לראות אותה. היו גם ימים כי רצה שאגיע אליו הביתה, התחמקתי מזה כול פעם מתוך פחד שנוצר בעקבות כול אותם מקרי אלימות. היום הוא רואה את הילדה לפעמים ולא נותן לי מזונות מתקשר ומאיים על כל שבסופו של דבר יקח את הילדה אליו וכי איני חומר לאמא בגלל שלדברו אני "זונה" בעקבות זה שיש לי בן זוג כרגע. סיפרתי את הסיפור המלא על מנת לבגיע לנקודות הבאות ושם אני בעצם צריכה עזרה :לא הלכתי עד היום לבית משפט כי אני חושבת שזוה תהליך מכוער מאוד ובנוסף כי איני מעוניית שיתן לי כסף בגלל שהתוצאה של זה תיהיה שבית המשפט יפסוק לטובתו הסדרי ראיה עם הילדה לבדו, מה שמאוד מפחיד אותי מהסיבה שהוא היה צורך סמים ואף גיליתי שהיו לו מספר נפילות ( איבוד הקרה) שביגללן היה מאושפז והסיבה אליהן הייתה צריכת יתר. בנוסף בית המשפט מסתמך על דעתם של פקידות סעד וממה שהבנתי מנשים רבות עובדות סוציאליות יוצאות מנקודת הנחה שאב צריך להיות ולא משנה מה הוא-גם הוא נרקומן אלכהוליסט, מה שגורם לילהרתע לפנות לבית משפט עוד יותר. יש לי כרגע בחיים בן זוג שאינו מתגורר איתי אבל הוא מאוד קשור לילדה ואוהב אותה,מעניק לה ובאמת מתייחס אלייה כאב אם זאת הוא מדגיש כי הוא אינו אביה כי לא רוצה לגרום בלבול לילדה. מהמפגשים של ה עם אביה כשהיו ,התרשמתי כי האינטרקציה שלהם היא מאוד דלה, לעיתים היה מגיע לביתי ואפילו לא משחק איתה אלה מסתכל על טלויזיה ומתייחס מדי פעם. הוא לעולם לא מביא עמו שום דבר ומלין שאין לו כסף אך הוא ממשיך לקנות לעצמו סיגריות ועוד דברים, שבעלות חפיסה היה יכול לקנות לה סוכריה או במבה, המתנה היחידה שקיבלה היא ביום הולדתה. חשוב לי לציין כי איני מבטלת את אביה של הילדה ביגלל שבן זוגי מתיייחס לילדה כאילו הוא אביה, אם רק היה אביה הביולוגי אדם חם וטוב לב ,מעניק,יציב בנפשו והייתי רואה מצדו קמיעה אמיתית אלייה, קרוב לודאי שהיינו עוד יחד, אך גם אם לא ,הייתי בשמחה מסכימה שהוא יקח אותה גם לישון אצלו וכ"ו. במצב כזה אני מאוד חרדה שמה בית המשפט יפסוק לטובתו ולמה יכולות להיות ההשלכות של זה, בימים אלו אנחנו ראוים יותר ויותר אבות שרוצחים את ילדיהם על בסיס גירושים מכוערים ואני רואה באבייה של ילדתי את הפרופיל הזה בדיוק, בנוסף לחוסר יציבותו לאחר שימוש ממושך בסמים ואלכהול. לסיום אני הכי רוצה את הטוב ביותר לילדה שלי אני מוכנה לוותר על קצבת המזונות רק לביטחונה, ואני עושה הכול על מנת לספק לה את הטוב ביותר שיכול להיות...שאלה היא מה אתה בתור מומחה ממליץ שיהיה טוב ביותר בשבילה מבחינה נפשית. אך לנקות ומה לעשות?מה לגבי בן הזוג , האם זה בסדר שהוא מעניק לה כאילו הוא אביה? מה הטעטיות שאני עושה?

לבתיה שלום! אני אמא לשני ילדים.ילדה בת 10 וחצי וילד בכתה א'.הבעיה שלי דווקא עם הילדה.היא ילדה מחוננת,טופסת הכל בקלות ובמפגשים עם המורים אני ממש יוצאת מאוד מרוצה.אבל אני חושבת שחברות שלה הרבה פעמים מנצלות אותה ודוחות.כשמישהו מחסיר בית הספר היא הראשונה שדואגת לו להשלמת שיעורי בית אבל שהיא צריכה משהו אז מתחילות הבעיות. למרות זאת בבית היא מתנהגת אחרת,ממש מוציאה אותי מדעתי,כל יום יש לי ריב איתה על אותם הדברים.להכניס אותה למקלחת זה כמו לצאת למלחמה.אותו דבר גם לסדר את השער (בעלת שער מקורזל) ולעל לסדר את החדר שלה אני ממש לא מדברת.כאשר אני פונה עלייה היא אומרת שניה וככה מושכת שעות עד שאני מאבדת את הסלנות. נסיתי הכל: הסברתי למה חשוב את כל זה,צעקתי (לרוה אחרי הצעקות היא מגיבה כי כאשרת אני מדברת היא פשוט מתעלמת. אני כבר לא יודת איך להתנהג אלייה,אחרי כל ריב איתה אני מרגישה אשמה ומפלצת. אנא עזרי לי תודה מראש

לי יקרה, את מתארת התנהגות של ילדה שמאוד רוצה לקבוע דברים לעצמה ואף יתכן שקצת "נמאס" לה להיות בחוץ "הבסדר" כל הזמן ולכן בבית מרשה לעצמה להיות קצת "לא בסדר". אני מציעה לך לשוחח איתה על ההתנהגות שלה ולאפשר לה קצת יותר אפשרויות של החלטות שלה, לדוג' לאפשר לה לקבוע את הזמן למקלחת בתנאי שעושה כל יום, וכך הלאה. בהצלחה בתיה

רציתי לדעת האם עדיף לילדים שהסדרי הראייה לאחר גירושי הוריהם יהיו קבועים. סוג עבודתי הוא כזה שלא מאפשר הסדרי ראייה בימים קבועים. האם הדבר יכול להזיק לילדים כאשר הימים ישתנו כל פעם ? או שעדיפים ימים קבועים ע"מ לשמור על מסגרת חייהם בזמן קשה זה?

תודה רבה.

לאחרונה אני חווה התקפי זעם אצל בני בן ה- 5 (עוד חודש). אני יודעת שזה דבר שכיח אצל ילדים בני 2-4 אבל האם זה נורמלי אצל ילד בן5 ? יש לציין כי בני ילד חכם מאוד, מקובל בקרב חבריו בגן, יש לו אחות בת 2 ויחסיהם נעים בין הצקות לאהבה גדולה. אולם בשבוע האחרון הוא מידי יום חוטף התקפי זעם, מתחיל לצעוק ולבכות, להציק ולהשליך חפצים, הוא לא מקשיב, מציק לאחותו באותו מעמד, ולא ברור מה עובר עליו. כשאני שואלת הוא לא מגיב לנושא. למיטב ידיעתי לא קרה שום דבר חריג בגן ואני ממש לא יודעת להתמודד. יש לציין כי זה קורה לרוב איתי ולא עם בעלי.כמו כן אציין כי הוא היה עם חולה עם חום נמוך פעמיים בשבועיים האחרונים וחששתי שאולי זה סוג של מחלת הנשיקה (טרם עשינו בדיקות)- האם יש קשר?

זה נכון שגלולות יכולות להקל על תחושת בחילה בזמן המחזור? אשמח לשמוע דעה מקצועית. אם זה משנה משהו אז אני בת 17

הדס יקרה, אנא התייעצי עם רופא מטפל בנדון. תודה בתיה

בני בן ה-4 וחצי גמול לגמרי חזר לעשות קקי במכנסיים, מתחיל במכנסיים ואח"כ רץ לשירותים, בשירותים מסתבך עם הניגוב ומתלכלך, הגענו למצב שהגננת לא מוכנה לנגב לו וקוראת לנו מהעבודה שנחליף לו בגדים.היינו בייעוץ פסיכולוגי ואמרו לנו לבדוק בעיה בסוגרים, למי פונים בנושא?

ביתי בת 11 וחצי לאחרונה נראית לי מאד מכונסת בעצמה , היא משקיעה השנה יותר בלימודים והיא עשתה קפיצה משמעותית, משתתפת בחוגיםודי פעילה. מצד שני יש ירידה במעורבות החברתית שלה היא היתה הרבה יותר פעילה ועכשיו נראה שהיא מתרחקת. שוחחנו על זה מספר פעמים וישר עולה לה עצב והיא אומרת שהיא מרגישה שלא אוהבים אותה ולא מזמינים אותה לצאת ותמיד מזמנים שתי בנות (מאד דומיננטיות שהיו חברות שלה ) ותוך כדי שיחה היא העלתה את זה שהיא שמנה (מלאה אבל היא חושבת שמנה) ושהיא לא אוהבת את כל הבתמצוות כי היא לא יכולה ללבוש מה שהיא רוצה ושכל החברות שלה רזות ולכן אותם מזמינים ואותה לא. ניסיתי להראות לה את היכולות שלה , את יופיה , כשרונות ועוד.. היא לא רואה כלום ! בעינה זה הכי חשוב עכשיו שהיא לא נראת טוב (וזה לא נכון) ראיתי בשיחה שהדימוי שלה והבטחון ירודים מאד. האם עלי לקחת אותה לפסיכולוגית? אני מפחדת שאיני יודעת מה זה יעשה לה? איך היא תקבל את זה ? מצד שני איני רוצה שתכנס ככה לחטיבת הביניים אלא חזקה יותר ובטוחה. מה עלי לעשות?

מירב יקרה, בתך החלה את גיל ההתבגרות המתבטא כרגע אצלה בהסתכלות שלה על עצמה ביחס לחברותיה והביקורת הנוקפת שלה כלפי עצמה. חשוב ביותר לתת לה היום עזרה רגשית, דבר שיכול לעזור לה לראות את הדברים הטובים שבה (אמא אינה אוביקטיבית, לכן לא חשוב מה תגידי, בתך לא "תקנה" זאת). ללא עזרה חיצונית, בתך עלולה לבחור להתחיל דיאטות רעב כדי "להראות רזה" לכן חשוב לפנות לעזרה, בתך עדיין בגיל שתוכל להנות מהטיפול מבלי "לבעוט" בו. בהצלחה בתיה

אשמח אם תכווני אותי מעט לגבי סוג הטיפול האם פסיכולוגית? האם משהו באומנות שיכול לעזור? מה הן האפשרויות? אני קצת חוששת מטיפול פסיכולוגי רגיל אולי זה יגיד לה משהו על עצמה וגם כך הבטחון עכשיו בעייתי. תודה

שלום בתיה אני אמא ל4 ילדים יש לי המון בעיות עם בתי בת ה 14 שהיא השלישית מביניהם הילדה יפה חטובה ומאוד מפותחת מבחינה חיצונית ולא נראית כלל בגילה בשנתיים האחרונות המצב ממש קשה בבית בגללה היא אומנם יחסית ילדה טובה אבל "בועטת" בכל כוחה לרוב אין לי מושג מי החברה שהיא מסובבת איתם למעט מס' חברות שאני מכירה ומבינה שהן ילדות טובות היא טוענת שמעולם לא היה לה מגע עם בן כלשהו והחברים של אח שלה פשוט כל הזמן באים אליו ומתחננים שישמור על אחותו שמתחיל לצאת לה שם לא טוב היא מתלבשת לטעמי מאוד חשוף ופרובוקטיבי ולדעתה זה בסדר להראות כך מכנסיים קצרים מידי, חזה בולט שממש "משתפך" מהחזיה עונה בצורה צעקנית וחצופה מאוד לי כבר אין יותר כוחות לתמודד עם זה, האחים הגדולים שלה כועסים עליה כל הזמן ואין דקה שקט בבית ולרוב זה בגללה הגענו בעלי ואני למצב שאני אפילו לא יודעת איך להגדיר כדי שזה לא ישמע כאילו היא עוברת סוג של התעללות פיזית או מילולית מרוב כעס פשוט נפלטים לי מהפה מילים שאף אמא לא מעיזה להגיד לבת שלה והידיים כבר "ברחו" לי מרוב שהיא חוצפנית וממש לא מנסה אפילו להבין מה רוצים ממנה אני במצב נואש וצריכה עזרה דחוףףףף!!!!!! אני פשוט מרגישה שאני "מאבדת" את הילדה המצב הכלכלי בבית לא מאפשר לי לגשת לקבל עזרה בתשלום ואין לי מושג למי פנות אודה לך על תשובתך המהירה

אמא של... יקרה, מפנייתך ברור שהמצב קשה ביותר, ונשמע שאתם (המשפחה) במצב של מצוקה בתקשורת בינכם לבין הבת בת ה14. ראשית לא להתייאש(קל יותר להגיד מליישם), כהורים אין לנו את זכות הייאוש למרות שלפעמים אנו מרגישים כך (לגיטימי להרגיש לא לגיטימי להתנהג את היאוש), בכל ישוב (כמעט) יש מרכז ציבורי לטיפול משפחתי, אנא פני במהירות האפשרית למרכז הציבורי(המחירים לטיפול מסובסדים), אין לי ספק שעם עזרה חיצונית תצליחו לעלות על דרך המלך בתקשורת המשפחתית. בהצלחה, בתיה

תודה על תשןבתך אני אפנה עוד שבוע לברר

מזה 30 שנה אני חיה עם בעלי , לאחרונה בעלי התחיל לשתות אלכוהול במהלך השבוע יין ובסוף שבוע וודקה - כל יום כוס מלאה אני מדגישה לא כוסית , עקב זאת הדבר מאוד מציק לי וגורם לי להתכווצויות של פחד , לעיתים עקב השתייה הופך להיות מאוד רגיש ותוקפני . ייעצתי לו שנלך לשיחות אינו מעוניין וככל שאני משוחחת איתו על השתייה הוא מתחיל להיות עצבני ועוד יותר שותה . אני חסרת אונים אנני יודעת מה לעשות כל לילה אני לא ישנה ופוחדת מהמחר. יש לציין שאנו זוג שאוהבים אחד את השני , ובכל שנות נישואינו היו עליות וירידות שאלתי האם אני מגזימה במחשבותיי ומה עלי לעשות באופן מידי- אשמח לקבל תגובה .

בני נמצא בגן תת חובה ישנה קבוצה של בנים בגן שהם בינהם חברים טובים ואילו בני מנסה להכנס לקבוצה אך נידחה על ידם.נוצר מצב בגן שבני דחוי. לכן בתור ילד שאינו בוגר מספיק הוא לעיתים מישתמש באלימות על מנת ליבלוט. הוא ילד חכם בצורה בלתי רגילה אך אינו יודע כיצד ליצור קשר עם ילדים אני מנסה לדבר איתו ומסביר לו שאף אחד לא רוצה להיות חבר של ילד אלים אך זה לא עוזר. אני ניקרע מלראות את בני מישתוקק לקשר עם חברים אך נימצא במצוקה מה לעשות?

אנחנו זוג רווקה , גרוש + ילד אנחנו מתחתנים ושאלתנו האם מקובל להביא את הילד לחתונה ???? אשמח לתשובה בהקדם תודה מראש אמ

אני בת 36 אמא לעידו בו 4.5 ויהונתן בן 2. עידו הוא ילד מאוד רגיש ומפונק יתר על המידה. הוא לא יודע להביע נכון את הכעסים שלו ולכן הוא בוכה וגם מכה אותנו ההורים. בזמן האחרון אני מרגישה שהוא מאוד מקנא מאח שלו. לאחרונה הוא ממש כעוס בבית במיוחד בערה לפני השינה ואז הוא מתחיל להכות ולבכות וגם קצת בבוקר. נכון לציין שבגן הגננת אומרת שהוא ממש ילד טוב, מאושר וחייכני. אני ממש מיואשת ולא יודעת איך להתמודד איתו ואיך לעשות זאת בדרך הנכונה, ולגרום לו להביע את העכסים והרצונות שלו בדרך הנכונה.

שלום רב, בני הוא ילד מתבגר ולאחרונה הוא מראה סימנים מאוד מוזרים והם: -בפורים האחרון הוא ביקש להיתחפש לבת (והוא מאוד אהב את הרעיון).וזרמתי וכן חיפשתי אותו, והאמת שאני לא יודעת אם זה היה נכון. -ובאחד מיימי החג בפורים הוא מרח לעצמו לק,ואודם אדום בלחיים. -והיום הוא שוב פעם מרח לעצמו לק. כדור רגל, גולות, וכל מיני משחקים של בנים לא מדבר אליו. (בובות לחימה וסרטי לחימה אנימציה כן מדברים אליו) ועיתים נדירות הוא רוצה לישון עם דובי!!!! ומאוד חשוב לי לציין שיש לי 2 במשפחה שלאחרונה יצאו מהארון. והשאלה האם זה נורמטיבית לפשר ההתנהגות או שיש מקום לדאגה???

שלום, בני בן ה- 4 וחצי הזמין אחה"צ חבר לביתנו ולאחר כמה רגעים של שקט הגעתי לחדרו ושמעתי אותם מתלחששים, מייד קראתי להם החוצה והפסקתי את המשחק שלהם. כשהחבר הלך שאלתי את בני במה הם שיחקו והוא לא אמר לי את האמת ולאחר שאמרתי לו ששמעתי אותם ואני רוצה לשמוע ממנו מה הם עשו הוא אמר שהם שיחקו בחיבוקים ערומים- הם מורידים חלק תחתון ומתחבקים בעמידה. יש לציין שבני יודע שהמשחק אסור שכן לפני כמה חודשים הוא הזמין חברה הביתה וניסה לשדל אותה לשחק בחתונה ולהתנשק, כשהיא לא הסכימה הוא אמר לה שהוא יתן לה משחקים בתמורה. שוחחתי איתו על המקרה והסברתי לו שעליו לכבד את רצון חברו. לאחר כשבוע הוא הזמין אליו חבר ובמהלך משחק באמבטיה עלה לראשונה המשחק בעירום והוא ביקש מחברו לעשות חיבוק בולבולים וטוסיקים אני חייבת לציין שהוא ידע שהמשחק אסור שכן הוא אמר נעשה את זה מהם לפני שאמא באה ושוב כשהבר לא הסכים הוא ניסה לשכנע אותו בכל מני דרכים. לאחר התיעצות דיברתי איתו על הנושא והסברתי לו על האיברים הצנועים ושמשחקים כאלו אסורים ואסור לאף אחד לגעת בו ואסור לו לגעת באיברים צנועים של חבריו. מאז הנושא לא חזר למיטב ידיעתי עד היום. אני מאוד מודאגת מהנושא ולא יודעת איך לפעול. חשוב לציין שאנחנו הורים שנמצאים בבית רב שעות היממה ולוקחים את הילדים לבית הספר וחוגים והילדים נפגשים מעט מאוד עם אנשים זרים. לתשובתך הדחופה אודה - אני מוטרפת מדאגה. תודה.

אנשים יקרים עזרו לי הבן שלי בן 11 מרביץ בבית ספר ובכל פעם בגלל משהו אחר. ותמיד משהו אחר התחיל איתו אני חושש שהזרקו אותו מבית הספר וחושש שיותר שזה יחמיר עד רמה שבסוף האבד אותו . אני מוכן לנסות הכל תודה על ההקשבה ומחכה לתגובה נ ב סה"כ הוא ילד חכם ופיקח ובעל ציוניים גבוהים

היי אהוד תודה על תגובתך בהמשך ילדי אינו ילד שמוכה בבית לא ע"י ההורים ולא ע"י אחותו הקטנה ממנו ב 4 שנים . למיטב ידיעתי בבית הספר לא מרביצים לו אלא מה שקורה לדוגמא מקרה אחרון: הם בשיעור ספורט שיחקו כדור יד ( משחק עם הרבה מגע פיזי) ותפתח ויכוח בין בני לילד אחר (כולל קללות )ומשם למכות . לא שבני הוא זה שהולך ומרביץ לכל דבר ,אלא שיש לו פתיל קצר מאוד ומשם זה מגיע לאלימות הן מילולית והן פיזית . לגבי סמכות ההורים לא כל כך הבנתי ואיך אפשר לבנות סמכות ? כאשר אני מבקש ממנו לבצע משימות בבית או לגביו הוא מבצע כמו ללכת להתקלח או להכין שיעורי בית . אז באמת שלא הבנתי את כוונת סמכות הורים תודה מוקי

איבר המין שלי לא עומד כמו שצריך ליילד בגילי..והוא גם לא כל כך גדולל ובנסוף להכל אני גומר מהר מאוד..מה אני צריל לעשות? אני בן 18 והוא עומד יחסית חלש

מנשה יקר, אינני יודעת למה אתה מתכוון במשפט "עומד יחסית חלש", אך אם הדבר מטריד אותך כדאי שתיגש לרופא מטפל ותתייעץ איתו. בהצלחה בתיה

אניגרושה שנה ושלושה חודשים ,יש לי שלושה ילדים בגילאי 17,14,7 קיימת המון מתיחות ביני לבין הגרוש שלי אנו עדיין "נלחמים" בבית המשפט . שתי הבנות הולכות אליו פעמיים בשבוע ובני הבכור אינו הולך אליו אבל הם בקשר טלפוני ונפגשים מדי פעם.הגרוש שלי לא משלם מזונות בכלל וטוען שאינו עובד ואין באפשרותו בגלל מצבו הכללי לשלם לי מזונות , זה יוצר המון מתיחות גם ביני לבין הילדים כי כמובן שזה משפיע על הכלכלה בבית,הגרוש שלי חי עם חברתו ולפני מס' ימים נולד להם ילד.. לאור המתיחות הרבה וההרגשה המזלזלת מהגרוש שלי שהחוסר רצון לשלם לי מזונות כי הוא מנסה להלחיץ אותי ולחייב אותי לחתום על הסכם לא הוגן (לכן פניתי לבית המשפט)החלטתי כי ילדיי ילכו אליו בדיוק בימים שלי הסדרי הראייה ובשעות שפסק בית המשפט.הילדים רואים ומרגשים את המתח ואת החוסר של הכסף שנוצר בגלל המזונות הוא משתמש בהם ומסיט אותם ומספר להם כל מיני דברים.הם מעורבים הם יודעים שהוא לא משלם ועכשיו יש וויכוח חדש שהוא רוצה שהם יבואו לברית של התינוק שלו למרות שזה לא ביום של הסדרי הראייה ואני מוצאת את עצמי בקונפליקט גדול האם זה פייר לא לשלם מזונות עבור צרכים שוטפים ולדעת כי זה מקשה מאוד את חיי היום יום ולהתעלם מזה לחלוטין אפילו בתשלומים חרגים כמו רופא שיניים או פסיכולוג או כל דבר אחר שהוא לא משתתף כלל. ופתאום שיש כזאת חגיגה של ילד חדש הילדים יש להם מקום ומשמעות...לי בהרגשה זה מאוד קשה ניראה לי צבוע ומשחק איך אבא יכול להתנהג כך...האם אני צריכה לתת להם ללכת?

שלום כשהיא מתעצבנת על הילדים מתחילה להרביץ אותם , הילד הגדול פעם הרביצה במכל גדול , פעם הרביצה ללילד הקטן על הפנים שלו וסימנים נשארו על פניו של הילד. אני מבקש שלא תרביץ הידים , היא אומרת שהיא לא מרגישה מה עשתה ולא הצליחה לשלוט על עצמה . מה צריך לעשות במקרה כזה . אישתי היתה לה בעיות בהריונות הראשון , הלידה היתה בשבוע 24 והילד נפטר אחרי 16 ימים . היתה לה הפלה בהריון השלישי לאחר איבחון רופאי מוטעה . מה המלצתכם ומה אפשר לעשות ? אני מפחד על הילדים

ביתי בת ה-16 פוחדת מאוד ממחטים. היא מסרבת לקבל כל טיפול רפואי שהוא, כולל חיסונים. אני מעוניינת לחסן אותה נגד סרטן צוואר הרחם (גרדסיל) אך חוששת מתגובתה. כיצד ניתן להקל על החרדה שלה ולאפשר קבלת החיסון, המציל חיים?

שירן יקרה, איך בתך התמודדה כל השנים האלה עם החרדה? איך בתך קיבלה חיסונים כל השנים? בתך נערה בוגרת, כדאי לשוחח איתה ולנסות לחשוב יחד מה יכול לעזור לה להתגבר ומה עזר לה כל השנים האלה להתגבר על הפחד ממחטים ובכל זאת לקבל את החיסונים. אם עדיין קשה לבתך כדאי לבדוק אפשרות של מפגש אחד או שניים עם איש מקצוע במטרה לעבוד על החרדה של בתך ממחטים ומחרדות נוספות במידה ויש לה. בהצלחה בתיה

ביתי בת ה-9 פוחדת מאוד ממחטים. היא מסרבת לקבל כל טיפול רפואי שהוא, כולל חיסונים. אני מעוניינת לחסן אותה נגד סרטן צוואר הרחם (גרדסיל) אך חוששת מתגובתה. כיצד ניתן להקל על החרדה שלה ולאפשר קבלת החיסון, המציל חיים?

אני בן 16 ולפני חודשיים גילחתי שערות ברגליים ובבית שחי ובמפסאה וזה גדל שמצב קודם.האם יש סכנה בכך?

דניאל יקר, אין שום סכנה שידועה לי בגילוח רגליים או מפסעות(בנות עושות זאת כל הזמן) עם זאת לא ברור לי מדוע נער בן 16 ירצה לגלח את גופו?. שאלה למחשבה... שבוע מוצלח בתיה

שלום רב רציתי להתייעץ לגבי הסדרי ראייה המתאימים ונכונים לילד. החלטתי להביא ילד יחד עם שותף (שנינו סטרייטים). שותפי רוצה להיות שותף מלא לכל מה שקשור לגידול הילד ואני שמחה על כך. בימים אלו אנחנו מדברים על סעיפי ההסכם ורציתי להתייעץ בנוגע להסדרי הראייה מגיל 4, גיל עליו החלטנו שבו הסדר הראייה יתחיל ויהיה עד כמה שאפשר שווה ושווה. בהתחלה חשבתי כי עדיף שהחלוקה תהיה כזו שהילד יהיה בכל אחד משני הבתים רצף של ימים, כמובן קבועים (א-ג אצל האב, ג-ו- אצל האם, סופ"ש סירוגין- כשסוף השבוע מחולק ו אחרי הגן ועד למוצ"ש, מוצ"ש - עד א) . כעת אני נוטה לחשוב כי ייתכן ועדיף לילד ההסדר המקובל יותר, בו הילד שוהה בימי ב' +ד' אצל האב וסופי השבוע מלאים (ו' עד ראשון)לסרוגין אצל האב והאם. על פי ההסדר האחרון, המקובל, יוצא שהילד ישן במשך השבוע, לילה אצל האב לילה אצל האם... מצב שבהתחלה חשבתי שיגרום לילד בלבול והטרדה אך מאידך אני חושבת כרגע, שעבור ילד קטן שני לילות או שלושה לילות ברצף להיות מנותק מהאם או מהאב (מודה שאני חושבת שלרוב הניתוק מהאם הוא קשה יותר) אינו טוב לילד, הוא ארוך מידי. כמו כן אני חושבת על מידת המעורבות היום יומית בחיי הילד, בית ספר, חוויות... מבקשת את עזרתך, דעתך, בנוגע לכך רוצה לדעת מה עדיף מבחינה רגשית לילד. תודה רבה ושבוע טוב

הי אני טלי היתה לי מריבה קשה אם חברה ותמיד שיש לי מריבה אם משהוא כגון חבר, חברה, אחות ,אמא ,אבא אני מגיבה קשה גם מבחינת כעס בתוך (לא על מישהוא )וגם קשה לי לישון אני בוכה הרבה שזה קורה ומעשימה את עצמי למרות שזה לא אני ואני בטוחה בזה אני פשוט אחת שלא יכולה לשתוק ואם אני שותקת אני עוד יותר מקבלת את זה קשה =( מה את מציעה לי לעשות?

טלי יקרה, כעס הנו רגש טבעי שקיים אצל כולנו, מה אנו עושים עם הכעס זה כבר דבר אחר. לפי מה שאת כותבת אני מבינה שאת "בולעת" את הכעס, דבר הגורם לך להרבה בכי וקושי להרדם, אני מבינה נכון? לדעתי יש צורך בללמוד לדבר את הכעס במקום להתנהג אותו, תנסי להסביר את רגשותייך, ליקרים לך, ובמידה ועדיין את מרגישה שכעס וכאב מאוד קשים לך, אפשר לפנות לעזרה של איש מקצוע, שיוכל לעזור לך לדבר את הפגיעה והכעס. בהצלחה בתיה

הי בתיה אני חן אני בת 15 יש לי ולחברותי עבודה בביולוגיה שבא אנו צריכים להכין ארוחה בריאה הכוללת את כול אבות המזון כתפריט האם תוכלי לאמליץ לי על תפריט ?רעיון לארוחה?ומה יכול להיות קינוח לסעודה בתודה חן בהקדם האפשרי

חן יקרה, מצטערת אך אינני מבינה בתחום התזונה, פני לדיאטנית של הקופה, היא תוכל לעזור לך בתחום זה. בהצלחה בתיה