פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

אני בת 11 וחצי, וכבר התחיל לגדול לי שערות בבית השחי. אני פוחדת ללכת עם גופיות, או דברים שבהם יראו לי את השערות, ואני פוחדת שאולי ירדו עליי, וזה ממש מביך, כי הילדה היחידה...

דנה יקרה, כנראה שאת נכנסת לשלב ההתפתחות הגופנית וכנראה שאת מהראשונות מכתתך(לפי תאורך). אם זאת זכרי שבמהרה שאר חברותייך יבואו בעקבותייך, (הצמיחה הגופנית היא טבעית כפי שאת יודעת). טבעי שתרגישי מבוכה בתחילה, תני לעצמך זמן להתרגל לגופך, אני מאמינה שבמהרה תואבי את השינויים שגופך יעבור. בהצלחה בתיה

שלום, בתי בת 17 ומעוניינת לקיים יחסי מין עם החבר שלה. לא התלהבתי מכך אבל לקחתי אותה לרופא נשים והוא הציע לה להשתמש בגלולות למניעת הריון על מנת למנוע כניסה להריון. הבעייה היא שהיא לא לוקחת גלולות בזמן ושוכחת לקחת בכל פעם. השאלה היא : מה לעשות ? אני לא רוצה שהיא תיכנס להריון ! הסברתי לה שעליה לקחת באופן סדיר את הגלולה ולמרות השיחה איתה היא עדיין שוכחת מדי פעם לקחת אותה. מה עלי לעשות ? מחכה לתשובה מהירה, האמא המודאגת

אמא יקרה, לצערך הרב אין כאן הרבה שאת יכולה לעשות, כל עוד את תקחי את האחריות להזכיר לבתך לקחת גלולה, היא לא תיקח אחריות זו! אם בתך מספיק בוגרת לקיים יחסים היא בטוח בוגרת מספיק למצוא דרך לזכור לקחת את הגלולה! אין לי ספק שגם בתך וחברה אינם מעונינים להכנס להריון, לכן לפעמים כהורים עלינו לזכור לקחת צעד אחורה ולאפשר לילדינו להיות בוגרים ולקחת את האחריות השייכת להם. בהצלחה בתיה

שלום, בני בן ה 16 התקשר אליי הבוקר והודיע לי כי כואב לו הגרון ויש לו מעט חום. ביקשתי שיקום ישתה ויתכן שזה רק יובש בגרון. חשוב לציין כי אתמול הוא ציין כי התבטלו מספר שיעורים ובשביל שיעור אחד לדעתו זה מיותר,אני ביקשתי שילך מאחר וכמות ההעדרויות שלו לא ריאליות, פעם הוא לא התעורר השעון מעורר לא העיר אותו, פעם כאב ראש , סיבות סיבות סיבות.... למרות זאת הוא נשאר בבית , בצהריים התקשר אליי וביקש שאקבע תור לרופא, ביקשתי מבעלי שיעשה זאת והוא ציין כי הילד מרגיש טוב ואין צורך. בבואי הביתה לאחר יום עבודה , ביקש הילד ללכת לחברתו אמרתי לו שאיני מרשה, ואז התחילה סאגה ושאלות למה לא? לבסוף הוא קם והלך. ה"עונש" שלדעתי צריך לקבל הילד הוא : כל בקשה תישלל מראש לפחות למשך שבוע , לדעתי יבקש כסף לצאת לבלות - לא יקבל, יבקש לקנות בגדים - לא יקבל האם לדעתך זאת שיטה נכונה? אשמח לקבל תגובה תודה ענקית על התשובות אשמח לקבל המלצות כיצד להתנהג.

אמא יקרה, לפני שאת פונה לעונשים כדאי לברר מדוע בנך מחסיר כה רבות בבית הספר, האם קשה לו לימודית? האם חברתית לא טוב לו? מה חושב בית הספר על העדרויות אלו? איך צוות המורים רואה את בנך?. כדאי לשבת עם בנך ולברר שאלות אלו וכיצד אם בכלל אתם יכולים לעזור לו. לאחר מכן כדאי לקבוע חוקים ברורים לגבי חיסורים,לדוג' יש רק יומיים בשנה המותרים לחיסורים לא מוצדקים מבחינתכם(על סגנון ימי הצהרה שיש למבוגרים במקום העבודה), חיסורים לא מוצדקים או ללא אישורכם יגרור אחריו מחיר כגון ניתוק מחשב לתקופה, או אין יציאה לחברה וכו'. חשוב לזכור לא לאבד פרופורציות, מדי פעם מותר למתבגר "לבעוט" קצת, אין זה נכון מצד ההורים להשתמש אז בכל "התותחים" אפשר להתחיל "בנשק קל" ובעיקר לדעת להשתמש קצת בהומור במצבים מסוימים. בהצלחה בתיה

אני חושב שאני היפוכונדרי... מחרדה לחלות בסרטן או להדבק באיידס אני חושב על זה כל היום ומפחד. כל כאב קטן אני משוכנע שזה סרטן!!... אני חיי ככה וממתפלל שלא יכאב לי כלום ביום למחרת כדי לא לפחד, ואני לא יודע איך לשכנע את עצמי שהכל בסדר, והרי אני לא יכול ללכת לרופא כל פעם. הדבר נהיה אצלי לפני בערך חודשיים, אני עוד מעט בן 16... יש איזו שיטת הרגעה?... תודה על העצות

דור יקר, כנראה שקרה משהו לפני חודשיים שהכניס אותך לחרדה סביב מחלות ומוות. אל תשאר עם החרדה לבד! פנה בדחיפות לעזרה רגשית בנושא, ייתכן שמספר מפגשים מועטים עם איש מקצוע יספיקו כדי להחזיר לך את הביטחון בעצמך ובבריאותך. בהצלחה בתיה

שלום, מאחר ומידי בוקר אני על תקן שעון מעורר הגורר ויכוחים וכו'. הודעתי לילדי בני 19.6 ו 16 כי החל מהיום באחריותם לקום לבד ע"י שעון מעורר או נייד אני מסירה אחריות לנושא זה. לצערי הילד הגדול קם והילד הצעיר המשיך לישון (חשוב לציין כי הצעיר היה מתוכנן להיות בבית הספר בשעה השלישית) כשהגעתי לאחר יום עבודה שאלתי איך היה בבית ספר ? הוא ענה שלא קם מאחר ולא הערתי אותו. הודעתי לו שאני דבקה בהחלטתי וזה אחריות שלו!! עליו לכוון את השעון מעורר או להזמין השכמה או כל דבר אחר שיעזור מלבדי. אני מקווה שלא "אשבר" והמשיך בדרך זו על מנת להקנות הרגלי אחריות ולהמנע מצעקות הבוקר. אשמח לשמוע את תגובתך בנושא. תודה רבה

יישר כוח אמא מחנכת!!! מרגיז ביותר לקחת אחריות על דבר שאינו באחריותך ועוד לקבל על כך צעקות וכעסים. לשאלתך את דעתי, זה תלוי באיך זה עובד כרגע אם אכן בנך מצליח להתעורר אז כנראה זה היה הדבר הנכון לעשות. אם זה לא עובד ובנך מחסיר לימודים כי אינו מצליח להתעורר לבד אז צריך לשבת איתו ולבדוק יחד מה הוא צריך כדי לעזור לו לקום כמובן כשגם את קובעת את הגבולות שלך בנושא. לדוג' אינך מוכנה לשמוע צעקות, את מוכנה להעיר רק פעם אחת, אם את אחראית להעיר אז את גם קובעת את זמן הליכה לישון וכו'. בהצלחה בתיה

שלום, יש לנו ילדה בת 11.7. יושבת שעות מול המחשב בתוכנת הicq מדברת עם נערים ונערות שלא מבית הספר שלה. שם הכירה אחיות תאומות בנות 13.5 (גרות בעיר אחרת) היא לא מפסיקה לדבר איתם (גם טלפונית) ופשוט "התאהבה" בהן. בנות אלה לא לרוחנו, מציטוט לשיחות שלהן הבנתי שבנות אלו מדברות בשפת רחוב ולא מתאימות כלל לבת שלנו ולחברה שלה. יש לנו עימות קשים איתה היא לא מוכנה לוותר עליהן ואף רוצה שיבואו אליה בחופשת חנוכה ואנחנו לא מוכנים בשום אופן שהן תבואנה. היא התחילה לדבר לא יפה אלינו ולהתחצף מאוד. איך אפשר לנתק אותה מהן, אם בכלל? מאז גם יש ירידה בלימודים ואי הכנה שיעורי בית. מה לעשות????

בטי יקרה, בתך היא רק בת 11.7, שימי לב היא עדיין צעירה וזקוקה מאוד לגבולות שלכם!מותר לה לצעוק, מותר לה להתאכזב אך עדיין אתם קובעים את החוקים בבית. בנושא חברים אם אתם לא מעונינים שהיא תכנס לצ'טים אפשר בהחלט למנוע זאת ממנה, וכן אפשר להגביל שעות ישיבה מול מחשב.לגבי בקשתה של בתכם שחברות מסוימות יגיעו לבקר בביתכם, זו החלטה שלכם אך זכרו שזו יכולה להיות הזדמנות עבורכם להתרשם מאותן ילדות ובמידת הצורך להגביל קשר זה.כמו כן חשוב ביותר כבר עכשיו להבהיר לבתכם מה הם הקווים האדומים שלכם גם בנושא השפה המקובלת בביתכם, וגם בנושא רמת הלימודים שאתם מצפים ממנה(חשוב כמובן לזכור שאם היא נמצאת בחטיבה טיבעי ביותר שתיהיה ירידה מסוימת בהשגים בגלל ההבדל בין בי"ס יסודי לחטיבה)! בהצלחה בתיה

בכל פעם שאני מקבלת מחזור, מתחיל לי כאב מציק כזה בחזה שאני אף פעם לא יודעת ממה הוא נובע. זה נורמלי? יש לזה תרופה כלשהי?

איילת יקרה, אנא פני לרופא מטפל. בתיה

כדאי לך לפנות לרופא, בדיוק כמו שנכתב פה. ממה שאני כן יודעת, מה שאת מתארת נשמע פשוט כמו גודש בחזה לקראת מחזור. לי מה שעזר זה גלולות נגד היריון (פמינט, אבל נראה לי שכל גלולה יכולה לעזור), ובכל מקרה- רק רופא יוכל לומר לך בוודאות אם זה זה.

שלום, בני בן ה 16 אתמול הגיע הביתה וציין כי כואב לו הראש , ביקשתי שיאכל משהו ויקח כדור. הבוקר כשניסיתי להעיר אותו טען כי כואב לו הראש ואינו יכול ללכת כך לבית הספר. לצערי אני לא כ"כ מאמינה לו וגם כועסת שמפסיד ימי לימוד, בחודש וחצי האחרונים הוא החסיר לפחות 4 ימים וזה מאוד משמעותי בכיתה יא'. אשמח לקבל המלצות.

אמא יקרה, שבי עם בנך ובררי איתו סיבת החיסורים הרבים, האם קשה לו בבית הספר חברתית או לימודית וזו הסיבה לחיסוריו הרבים? כדאי גם לעשות בדיקות דם ולברר נושא ברזל היכולים להצביע על עייפות כרונית וכאבי ראש. כמו כן כדאי להחליט ביחד איך אפשר לעזור לו למנוע חיסורים ככל האפשר. אפשר לקבוע מספר ימי"חופש" שמותרים בשנה (כפי שיש בעולם המבוגרים)ולאחר שימים אלו נוצלו אין יותר חיסורים. החשוב ביותר הוא לשוחח עם בנך ולקבוע את החוקים, וכמובן על חיסור לבית הספר ללא הסכמתך אין את מחויבת לתת אישור לבית הספר, כך שבנך יצטרך להתמודד עם החיסור הלא מוצדק מול ההנהלה. בהצלחה בתיה

לבתי יש חבר זה 9 חודשים. היא ילדה יפה אבל יש לה מידי פעם בעיות עם חברות. לאחרונה, שתי חברות שלה ניתקו איתה את הקשר וכשניסתה להתנצל (לדבריה על משהו שלא עשתה) ענתה לה אחת מהן - "אני אוהבת אותך אבל זה מאוחר מידי" מאז אף החריף המצב לא רק שהן לא חברות שלה הן עויינות מפיצות שקרים ומקללות (לא לשכוח שמדובר בבנות בנות 16 כשבתי שאלה את אחת מהן מה קרה ושתסביר לה למה הן כועסות היא ענתה שהיא נוטשת אותם כל הזמן ולא נמצאת שם בשבילן מאז שיש לה חבר. אז בתי אמרה לה שהיא תעשה מאמץ לא לעשות את זה . עכשיו הן כבר אומרות שהן נתקו את היחסים איתה כי היא השתנתה והפכה לאגרסיבית ו"ביצ'ית" בתי אומרת שזה ההפך ושהיא ניסתה לסדר בטוב את המצב ולא הלך. מאד קשה לה והיא מבלה הפסקות שלמות בשירותים כדי שלא יבחינו שהיא לבד אני ממש אובדת עיצות ואין לי יותר מה להגיד לה כדי לשפר את מצבה . היא שואלת אותי למה זה מגיע לה? והיא לא יודעת מה היא עושה לא נכון כי זו לא הפעם הראשונה. היתה לה חברה טובה מאד שגם איתה נגמר הקשר בברוגז גדול. לפני הברוגז הודתה החברה שקשה לה עם זה שבתי כל כך יפה ויש לה חבר וכך זה התדרדר למצב זהה לזה שיש לה עכשיו עם שתי החברות האלה. האם תוכלו לסייע ? המון תודה ענת

ענת יקרה, אומרים שבנות הם "עם מיוחד", וכנראה לכך התכוונו לא? הקונפליקט בין חבר לחברות הוא קונפליקט מוכר וידוע בגיל ההתבגרות, הבנות שעד עכשיו היו חברות הכי טובות, קשה להן לקבל את ה"בחירה" בחבר במקומן ומבחינתן הן מרגישות מן בגידה בחברות "לעד"(מיותר לציין שכל אחת מהן היתה בוחרת בחבר, בדיוק כפי שעשתה בתך) על כן הכעס והפגיעה מובנים אך עדיין זה לא אומר שעל בתך לוותר בחבר, אלא להיות סובלנית ולחפש חברות אחרות היכולות לקבל אותה כפי שהיא. זה קשה ומתסכל מאוד כרגע אך זו בהחלט תקופה שצריך לעבור אותה. חשוב שבתך תדע שאין היא אשמה במצב! בהצלחה בתיה

יש לי בת מתבגרת (17) היה לה חבר רציני (חבר ראשון) במשך כמעט שנתיים.. הם קיימו יחסי מין (היא משתפת אותי בדרך כלל ופתוחה איתי בשיחות בינינו) הם נפרדו לפני כמה חודשים טובים ולפני כמה ימים היא פנתה אלי וניהלנו שיחה היא שיתפה אותי שהיא לא יודעת מה לעשות כי יש לה חשק מיני..והיא לא יודעת מה לעשות..היא אמרה לי שחבל בכלל ששכבה עם החבר שלה כי אם לא היה קורה אז היא לא הייתה מכירה את זה ועכשיו לא היה לה חשק.. (היא ילדה ממש רצינית, לא אחת שהולכת עם כל אחד, לא סטוצים ודברים כאלה, היה לה רק חבר אחד הראשון והאחרון בינתיים..) אז אני פונה אליך בבקשה לתת לי רעיון או תשובות מה לומר לה.. אינני יודעת איך "לאכול את זה" אני מאד שמחה שהיא פתוחה איתי אך אין לי ממש תשובות בקשר לעניין הספציפי הזה של חשק מיני..היא מאד לא רוצה להפגע ולהכנס למערכות יחסיים בגילה הצעיר.. הספיק לה.. והיא זאת שנפרדה מהבחור. מה לומר לה? האם זה בסדר להגיד לה שהיא צריכה לחשוב על דברים אחרים כשחשק עולה לה?? או שמה לעשות פעילוצ גופנית, ספורט משהו ש"יעסיק" אותה? אני אובדת עצות ומאד מבקשת את עזרתך. תודה מראש!!אמא מודאגת--

אמא מודאגת יקרה, כל הכבוד לך ולבתך על היכולת ליצור מערכת יחסים פתוחה ובעלת אמון הדדי. סימן שגם את כהורה מעבירה לבתך מסר שאת שם בשבילה ללא תנאים! לגבי שאלתך, ראשית להסכים עם בתך שטבעי ביותר שאם חוותה חויה מינית טובה היא תשאר עם חשק לחוויה דומה, עם זאת, המין הוא חלק של קשר ויכול להיות שבתך מדברת כרגע על צורך בקשר עם בן המין השני ולאו דווקא רק לצורך המיני. יתכן גם שעולים לבתך שאלות לגבי האם עשתה נכון בכך שקיימה יחסים עם בן שלבסוף נפרדה ממנו,וכרגע מחפשת סיבות לכעוס על עצמה. שווה שיחה פתוחה על כך,בתך בעצמה תצטרך לבדוק מה הן הדרכים העוזרים לה להתמודד כרגע עם חסך זה.תמיד נשארת האפשרות לפנות לעזרה רגשית כדי לעבד את הפרידה והרגשות המתלווים לפרידה זו (גם אם הפרידה הייתה ביוזמתה עדיין יכולים להיות רגשות מעורבים). בהצלחה בתיה

שלום. אני בת 13, והיום הייתי בשירותים ויצא לי שתן וצואה, לאחר שאני ניגבתי שמתי לב לדם (לא קיבלתי מחזור). מכיוון שזה לא היה שתן בלבד אני די מודאגת. יש לי ממה לדאוג?

עד היום אני לא קיבלתי מחזור, אבל הדם נורא מלחיץ אותי. לאחר הפעם הזו הפסיק לי הדם לגמרי! התחתונים שלי היו נקיות לגמרי.

משהי יקרה, אין לדעתי מה לדאוג אך תמיד כדאי לפנות לרופא המטפל במקרה של דאגה וספק. כדאי מאוד גם לערב את אמך. בהצלחה בתיה

שלום אני מתבגרת ולפני כמה זמן שמעתי מישהיא דו מינית שאומרת שהיא רוצה חום של אישה ודודה שלי אמרה לי שהיא שאלה מישהיא למה היא לסבית ושהיא היא ענתה לה והיא (דודה שלי) אמרה לי שהיא חשבה על זה וזה נכון... האם דברים שאומרים לך יכולים לשנות את דעותיך המיניות האם יכול להיות לזה השפעה כי אני לא רוצה להיות כזאת אני אוהבת להמשך לגברים...

ללא שם יקרה, בגיל ההתבגרות טבעי ביותר שיהיה בלבול סביב הזהות המינית אך אל דאגה זה לא משהו שקורה בן יום או בגלל דבר שמשהו אמר. המשיכי להנות ממי שאת וממי שאת נמשכת אליו. בברכה בתיה

לבתי הבכורה (בת 12) חבר ראשון מזה כחודש, היות ואנחנו ההורים לא מכירים אותו (מלבד זה שאנחנו יודעים שהם לומדים באותו ביה"ס ובאותה שכבה) ברצוני לערוך שיחה עם החבר, אך איני יודע בדיוק מה/ איך לומר. אינני רוצה להפחידו אך מצד שני אני רוצה להבין במי מדובר ולתת גבולות. מה נכון להגיד ומה לא?

שלום לך גיל, הרצון שלך להכיר את הילד היוצא עם בתך, הוא רצון מאוד נכון,באופן כללי חשוב להרגיל את הילדים שהחברים שלהם נכנסים הביתה ומהבית יוצאים ולא לנהוג להפגש באזור "נטרלי". עם זאת אכן חשוב גם לזכור שמדובר בגיל צעיר ולכן זה עדיין לא חברות רצינית עד כדי חשיבות להבין מהן כוונות הנער.כן חשוב להזמין הביתה ולשוחח לאו דווקא על בתך אלא יותר להכיר באופן כללי. זכור מדובר בנער בן 12!בנושא הגבולות, לא ברור לי על אלו גבולות אתה מדבר אך חשוב לזכור שאתה אחראי לשים גבולות לבתך ולא לנער החבר שלה. קח אויר, נכנסת לגיל המקסים עם כל המשמעויות שלו! בהצלחה בתיה

שלום, ביתי בת 14 - גובהה 1.46 מ'. היא קיבלה מחזור בגיל 12 נאמר לי שהגובה לאחר מחזור איטי מאוד - בין 4-6 ס"מ. אני מודאגת - כי היא נמוכה מאוד ביחס לחברותיה בגילה, ולא ידעתי שהגובה מואט אחרי קבלת מחזור. האם ניתן לעשות משהו בנידון?? האם יש משהו שאפשר לעשות כדי שהילדה תצמח בעוד כמה ס"מ?? אשמח לשמוע ולהבין. תודה. וידי

הי וידי, נא התייעצי עם רופא משפחה. בברכה בתיה

בהמשך להמלצותיך שוחחתי עם המורה שאינה רואה כל בעיה. לדבריה הילד מרוצה בבית הספר ומחבריו. אותי כאם זה לחלוטין לא מספק משום שאני חווה אצלו אימוץ דפוס של המנעות מכל מה שמרמז רק שינוי בכל תחום בחיים. בולט ביותר הוא כמובן התחום החברתי. כל נסיון שלי לחלץ ממנו שיחה ישירה או עקיפה על הנושא נתקל בחומת התנגדות. הילד עוד מעט בן 15 ומתנהג כאילו הוא עדיין ביסודי. מה ואיך לעשות?

אורנה יקרה, אני מבינה שתשובת המורה לא הרגיעה אותך,עדיין יש התנהגויות של בנך המטרידות אותך מאוד, לכן אני ממליצה לפנות לטיפול משפחתי על מנת לעזור לך ולבנך להתמודד עם החששות שאת רואה המשפיעות באופן טבעי על בנך ועל התנהלות המשפחה כולה. בהצלחה בתיה

שלום רב, רציתי לברר מאיזה גיל נותנים את החיסון לסרטן צוואר הרחם (גרדסיל), האם יש תופעות לוואי ובכמה זריקות מדובר? יש לי בת שקרובה לגיל ההתבגרות ואני רוצה לחסן אותה לפני שתתחיל לקיים יחסי מין, כי הבנתי שאז זה הכי יעיל...

אמא יקרה, אנא התייעצי עם רופא המשפחה. בהצלחה בתיה

שלום, אני אמא לשלושה ילדים, בת 12.5 בת 8 ובן 4.5 בקן משפחתי זוגי וחם. לא מחסירים מילדינו דבר, חומרי ורגשי. הבעיה היא בת ה-12.5 שגיל ההתבגרות שלה הביא עימו משב רוח לא מרענן בכלל, הילדה בועטת בכל מוסכמות הבית, רבה איתנו ההורים ועם אחיה הקטנים. מעליבה את כולם במילים בוטות כולל אותנו ההורים. אנו לא עוברים בשתיקה על העלבונות שהיא מטיחה בכולנו... מענישים במקומות הכי כואבים מבחינתה (רגשית) דבר שלא עובד כיע היא לא משנה את התנהגותה. שוחחנו איתה רבות . הסברנו לה שהיא הבת שלנו ואנו אוהבים אותה ונאהב אותה תמיד אבל שהיא חייבת לשנות הגישה שלה כלפינו. חיבוקים נשיקות 10 שעות וזה עובר... אני כאמא מרגישה שהיא מוציאה ממני כל היום רק כעס ואני כל היום מסתובבת עצבנית בגללה אותו דבר לגבי בעלי. בגלל אותו כעס אני לא מגיעה איתה לרגע של חיבוק שיגרתי בין אמא לבת .. שני הקטנים מתרפקים עלי כל היום ואני נהנית מזה.. אם היא מתקרבת אלי אני מרגישה שאני עושה זאת מתוך אילוץ.. מתוך מחוייבות ולא מתוך קרבה אמיתית ... וזה קורע את ליבי ... כמה שאני מנסה להתקרב אליה - היא בועטת בי יותר חזק. אני כותבת את שורות אלה כשדמעות בעיני .. זו ביתי בכורתי ואין לי ספק באהבתי אליה. אבל היא נשמטת לי מבין האצבעות. מה אני עושה לא בסדר? למה זה קורה לי ? ואיפה לעזעזל הילדה הקטנה והמתוקה שילדתי לפני 12.5 שנים...? תודה מראש... דורית

דורית יקרה, אתם רק מתחילים את גיל ההתבגרות, ובעיטות אלה מסמנות זאת, אך השאלה היותר משמעותית בעיני היא הכעס שבעיטות אלה עושות לך ולבעלך, אני קוראת בין השורות שאת לוקחת מאוד באופן אישי את ההתנהגות של בתך וכאן אולי הסיבה לקושי שלך בלתת לה חיבוקים ונשיקות כשבתך צריכה אותם. אני גם שומעת את תחושות האשם שרגשות אלה משאירים לך, לכן אני מאוד ממליצה לפנות לטיפול משפחתי כדי ללמוד איך לתקשר ולהתמודד עם הבעיטות של בתך והתנהגויות של הילדים הצעירים שלך. בהצלחה בתיה

מזדהה מעומק ליבי עם כל מה שתיארת. גם לי יש 2 בנות בנות 17 ו-15 ונסיכה בת 4-הגדולות מציאות ממני רק דברים רעים-מילים בוטות שהן משמיעות וחוצפה הפכו להיות מנת עניין שבשיגרה, דמעות הינן מנת חלקי מידי יום-אני מתייסרת ואובדת עיצות.חום וחיבוקים הינן משהו מאולץ שאיני מסוגלת לספק להן . םנית לייעוץ, יש טע, זה באמת עוזר ??

קיבלתי מחזור די באיחור (בגיל 15), ואני מקבלת כבר שנה, אבל כל פעם לפני המחזור אני מתחילה להכנס ממש לסוג של "טירוף" ואני אשכרה לא מכירה את עצמי... מ תחילה להתעצבן על כל דבר קטן, מה שבדרך כלל ממש לא קורה לי. מה זה יכול להיות?

מה שיש לך זה פשוט תסמונת קדם ויסתית... מה שיש לרוב הבנות, אצל כל אחת בוריאציה אחרת. לאחותי מה שעזר זה גלולות נגד היריון מסוג פמינט. אני פשוט מנסה לשחות הרבה באותה תקופה ולהירגע. :)

אביבית יקרה, לא לדאוג, מצבי רוח לפני מחזור זה מצב טבעי ואכן נקרא תסמונת קדם ויסתית אך אם את מוטרדת פני לרופא גניקולוג. בהצלחה בתיה

שלום אני בן 16 ואני מרגיש חסר ביטחון כל הזמן בייחוד שאני עם חברים ושאני עם חברים אז אני מדבר אבל אני מרגיש שאני אומר שטויות ולא רוצים להקשיב ולא מתייחסים ואני לא אומר דברים לעניין ואני מרגיש שרק לי זה ככה ולילד אחר לא ואני לא מבין על מה הם מדברים וגם בשיעורים בבית ספר אני לא מצליח להבין על מה כולם מדברים ואני כל הזמן אומר שטויות ואני לא עושה את זה בכוונה.

מור יקר, האם המצב שאתה מתאר הוא חדש לך או תמיד הרגשת שאתה שונה מחברייך בכך שאינך מבין מה קורה מסביבך? אם מצב זה שאתה מתאר הנו מצב שתמיד היה כך כדאי מאוד לעשות אבחון פסיכולוגי דידקטי וכן מבחן טובה כדי לבדוק נושא ליקויי למידה ובעיות קשב וריכוז, משום שאתה מתאר מצב של לא להבין מה קורה מסביבך דבר היכול להסביר קשיי ריכוז וקשיי למידה. כמו כן ייתכן ויש לך קושי להבין סביבות חברתיות,שוב קשיים אלו יכולים לנבוע מקשיי למידה. שום דבר אינו בלתי פתיר ולכן חבל להשאר עם התחושה של "לא מוצלח" עצם פנייתך לפורום מצביע על הרבה מודעות ורצון לשנות! בהצלחה בתיה

בני -18- מאובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז מטופל ברטלין[מינון לפי הרגשתו]אולם התופעות המתוארות זהות -מה עושים?

שלום לכם, אני בן 17 עד מעט ויש לי כמה שאלות קודם כל יש לי חברים אבל אני לא ממש יוצא איתם בימי שישי וזה כי הם בעניני השתייה והנרגילה שאני ממש לא בעד זה ולכן אני כאילו "הילד הטוב" והם גם שומעים רוק ואני ממש לא מתחבר לזה ולכן מה שיוצא הוא שאני כמעט נשאר כל הזמן בבית בימי שישי ולא חווה ממש את התקופה שאמורה להיות כביול הטובה ביותר בחיי.. מה אני יכול לעשות לנצל את תקופה זו?? ושאלה שנייה שלי : אני יחסית דיי שעיר לעומת אחרים, ממש יש לי הרבה שיערות ואפילו על הישבן עצמו ואני מפחד שזה יפגע לי במערכות יחסים עם בנות.. האם לבנות יש משהו נגד שיער??

טל יקר, כנראה שהחברים שאתה מתאר אינם באמת החברים שמתאמים לך, ויתכן וכדאי לבדוק התחברויות עם חברים שיש להם אותם תחומי עניין כמו לך. בעניין השיער, אני לא יכולה לענות בשם הבנות אך אני יכולה להבטיח לך שאם אתה תרגיש נוח עם הגוף שלך גם הבת שאיתה יהיה לך מערכת יחסים תרגיש נוח איתו. בהצלחה בתיה

שלום, שמי טל בת 16 יש לי בעיה של חולמנות יתר, זה יכול להתבטא בשיעורים בבצפר, למשך שיעור ואפילו מחציתו אני יכולה לשכוח כל מה שקורה סביבי ולהתרכז בזה. אבל הבעיה מתחרשת למעשה במשך כל שעות היום אני פשוט מדמיינת דברים, שבדרך כלל לא קורים (מצבים שלא קרו לי) ויש לי מן עולם כזה שאני כביכול חיה בו בדמיון. קשה לי להסביר איך זה... אני יכולה להתחיל לדמיין משהו ולהיות מאד מרוכזת בזה ולשכוח מכל מה שקורה סביבי באותו רגע רציתי לדעת אם יש לזה הסבר, העולם הזה של הדמיון אכן גורם לי סוג של אושר עד כמה שזה נשמע מוזר כי זה מגוון ומשנה קצת את החיים בעולם האמיתי. כמו שכבר ציינתי אני מדיימנת על דברים שלא קרו ושכנראה גם לא יקרו, אפשר להגיד שהדמיון מושפע מדברים שאני רואה בטלוויזיה אם זה במצבים אמיתיים מהחיים או אפילו תוכניות מופרזות קצת. אם יש הסבר\מעיד על משהו אשמח לקבל תשובה. תודה, טל =]

טל יקרה, האם בעית החולמנות שאת מתארת היא בעיה של הזמן האחרון? איך את מתמודדת עם בית הספר? האם יש לך קשיים לימדיים? יתכן ואת מתארת מצב של הפרעת קשב וריכוז(מה שקוראים add בשפה המקצועית) בעיית קשב וריכוז יכולה לנבוע מבעיה אורגנית או תוצאה של קושי רגשי. השאלה החשובה ביותר בעיני היא האם חולמנות זו מפריעה לך בתפקוד היומיומי שלך? אם התשובה לכך היא חיובית אז כדאי לעבור אבחון שיוכל לתת לך תשובה ולעזור לך להתמודד עם הקושי שאת מתארת, אם חולמנות זו אינה מפריעה לך בתפקודך היומיומי אז אין לדעתי סיבה לעשות משהו בנדון. בהצלחה בתיה

שלום, בני בן ה 16 אינו מקפיד להגיע הביתה לאחר בית הספר , הולך לחברה, לחבר ואינו מודיע, החברים החדשים שעימם הוא מסתובב אינם לטעמי ולמרות בקשותיי להגיע הביתה ושאלות למה אתה אצל החבר שאינו גר באזור מגורינו , הוא לא עונה , כאשר אני שואלת אותו מתי הוא מגיע , הוא צועק ועונה אני לא יודע. אני יודעת מה לעשות , אשמח לקבל יעוץ. תודה

אמא יקרה, קראי את תשובתי לאמא הנואשת ולאמא המיואשת מתאריך 2.11.09, נראה לי שתוכלי להעזר בתשובות אלו. בהצלחה בתיה

שלום, בני בן ה 16 מתלבש בצורה שאינה משביעת רצון.לרוב הוא חובש כובע ולעיתים נדמה כי הינו מתנהג כמו "ערס" , משפחתנו אינה כזוולמרות בקשותיי שיוריד את הכובע הוא אינו מוכן. אני חוששת שהוא יאמץ את דמות ה"ערס". מה לעשות?

אמא יקרה, אחד מהאיפיונים של גיל ההתבגרות הוא הצורך של הנער/ה לבנות לעצמם את הזהות האישית שלהם, זהות זו חייבת להיות שונה מזהות ההורים, לכן לפעמים בני הנוער בוחרים להבליט שוני זה בקודי הלבוש שלהם.כנראה שחבישת הכובע אצל בנך הוא צורך שלו להגיד "אני שונה מכם" זה עדיין לא הופך אותו להתנהג או להיות "ערס". ככל שאת תדרשי ממנו יותר להוריד את הכובע או במילים אחרות "להיות כמוכם" כך בנך יחפש להבליט שוני זה בדרכים קיצוניות יותר. בגלל הצורך של המתבגר לבנות לעצמו זהות אישית, גיל זה מזמן לנו הרבה מתח וויכוחים עם המתבגר שלנו.אני ממליצה לא להכנס לכל אירוע קטן כאילו זו "מלחמת עולם", כדאי לבחור את אותם הקווים האדומים ורק עליהם להתעקש ועל שאר הדברים כדאי לעבור על סדר היום. והכובע? כפי שנחבש כך הוא יורד מהראש... בהצלחה בתיה

שלום , אני אם לשלושה בנים בגילאים 19 וחצי, 16 ו3 חודשים ו-9 וחמישה חודשים. בני בן ה 16 לומד בכיתה יא'. בכיתה י' הוא הסתובב עם ילדים שאני מכירה מבתים טובים,ילדים טובים והחל מסוף שנת כיתה י והשנה בכיתה יא' הוא מסתובב עם ילדים שלטעמי אינם מתאימים לו, אחד מהם נשר מבית הספר ועובד , בעבר ניסית ל"הכתיב" לו עם מי להפגש אך בעלי טען כי זה גורם לאנטי וחברים מתחלפים. בני רוב הזמן נמצא עם חברים ואינו בבית . כאשר הוא לא הגיע הביתה לאחר בית הספר ביקשתי ממנו להקפיד להגיע הביתה ראשית ולאחר מכן ללכת לחברים הבטיח שכך יהיה אך בפועל זה לא קורה.עשיתי עימו שיחה בדבר הלימודים ,נוכחות בבית הספר והתנהגותו , הוא מבין את החשיבות ולעיתים לומד אך לא מתייחס ברצינות יתרה., לקראת מבחנים מקפיד ללמוד ולא יותר.דיברתי עימו ואף סיכמנו על שעות הגעה אך הוא לא מקפיד על כך .עקב ההתמודדות עימו אני מוצאת את עצמי צורחת עליו - תקלה מבחינתי, אך הוא מוציא אותי מדעתי, כאשר אני שואלת אותו מתי הוא יגיע הוא מציין שעה אך לא מגיע. תמיד הוא צודק וכולם אשמים. אשמח לקבל פידבק כיצד להתהג עימו. תודה מראש!

אמא יקרה, גיל ההתבגרות זה גיל שמחפשים הרבה עצמאות מההורים, עצמאות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים, אי הגעה הביתה בזמן, בחירת חברים שלא תמיד מתאימים לרצון ההורים וכו'. נראה שבנך מחפש דרכים לבטא את עצמאותו, עם זאת נראה שעצמאות זו קשה לך,והשאלה שלי אלייך היא מה מטריד אותך? מהו החשש שלך לגבי בנך? האם את יכולה למקד חשש זה? לאחר שתצליחי למקד את החשש יהיה לך קל יותר לשוחח עם בנך ולהגיע איתו להסכמים ברורים כאשר גם התוצאה לאי עמידה בהסכם תיהיה ברורה לך ולו. החשוב ביותר עם מתבגרים הוא תמיד להשאיר ערוצי תקשורת פתוחים. בהצלחה בתיה

שלום אני בת 14 ובערך בחופש הגדול ראית כל מיני סרטים בטלויזייה על לסביות וזה נורא הפחיד אותי ... לא הצלחתי לישון בלילות ופשוט היה לי התקפיי פניקה אפילו שידעתי שאני א כזאת אבל עכשיו כל פעם שאני יראה בת יפה אני יכנס לפחד נוראי ולחץ רב לא יודעת למה זה פשוט לא מפסיק ואני מתחילה לחשוב שאני כזאת אפילו שתמיד אני מתאהבת רק בבנים אבל מה שעוד יותר הפחיד אותי זה שעכשיו יש לנו מדריך חדש והוא נורא חתיך ואני לא כל כך דלוקה עליו וזה נורא מוזר בעיניי כי כל פעם שאני רואה בחור חמוד אני ישר מתאהבת בוא לא יודעת מה יש לי אבל אתמול ילד חתיך הסתכל עליי ונרא התרגשתי ממש חשבתי על זה כל היום ועכשיו כאילו כלום אין לי חשב לשום דבר האם אני דו ? מה יש לי אני ממש משתגעת כבר

אנונימית יקרה, טבעי ביותר שבגילך יעלו שאלות בנושא זהות מינית,אל דאגה את לא משתגעת את רק מתפתחת בצורה טבעית ביותר. תני לעצמך את הזמן. זכרי גם שלא חייבים לראות סרטים שמכניסים אותך לחרדה. בהצלחה בתיה

בתי בת 14.2 בכיתה ט' הכירה בבית ספרה בחור בן 16.10 בכיתה י"א והקשר הפך לחברות כעבור שבועיים החליטה לשתף אותי בכך מאז אני אובדת עצות האם גילה של ביתי לא צעיר מדי לקשר זוגי? מה עלי לעשות, ובאיזה צעדים לנקוט? אודה לתשובתך המהירה

אתי יקרה, מה מטריד אותך בחברות זו? האם הבחור לא נראה מתאים לבתך? האם את חוששת שחברות זו תפגע בלימודים של בתך? האם את חוששת לקיום יחסי מין בגיל מוקדם?מדוע את אובדת עצות? נסי לברר בינך לבין עצמך מה מטריד ומדאיג אותך ולאחר ברור זה תוכלי לשוחח על כך עם בתך ולקבוע יחד חוקים המתאימים לך ולה בנושא חברות זו. בהצלחה בתיה

הילדה שלי בת 14 מאז שנולדה לא אהבה ללכת לישון אבל בשנתיים האחרונות היא מתקשה מאוד להרדם (אחרי שכבר נרדמת היא ישנה חזק מאוד ושינה רצופה). בתקופה זו היא גם סובלת מלחץ מהלימודים - למרות שאף פעם לא לחצנו עליה בבית ותמיד אמרנו לה שהיא לא חייבת להביא מאיות - למרות שהיא דורשת מעצמה ועד כה עשתה זאת די בקלילות בלי "לחרוש" יותר מדי בשנתיים האחרונות נראה כי קשה לה יותר ויש לה הרבה שיעורים ( זה החל קצת אחרי שנסענו לשליחות בחו"ל) אבל היא גם רגישה בנושא חברות - ויש לה חברות- אבל היא מנתחת כל מילה או מבט ונעלבת בקלות. היא רגישה גם לגבי המשפחה חשוב לה שנהנה ויש לה ממש יסורים אם משהו שאמרה או עשתה פגע במישהו והיא יכולה לשאול מליון פעם אם זה בסדר ואני חשה את הייסורים שלה. מצד שני היא חסרת סבלנות ומתפרצת ומתחצפת . היא זקוקה לעזרה ומה שניסיתי לא מצליח כל כך (יש ביננו קשר חזק והיא מספרת לי הרבה) אני מבקשת לדעת אם יש פתרון שאפשר לנסות ליישם כי פה אין למי לפנות לעזרה מקצועית ואני גם לא רוצה שהיא תרגיש שמשהו לא בסדר אצלה, אני מדגישה בפניה שזה חלק מגיל ההתבגרות וכל אחד חווה את זה אחרת. מה אפשר לעשות לפחות לעת עתה והאם מדובר בבעיה רצינית? תו

מירי יקרה, את מציינת שבתך מתקשה להרדם ומאוד חרדה להתנהגות שלה, אין לי ספק שבתך מרגישה כבר שמשהו לא בסדר איתה ולכן אין סיבה, לדעתי לא לפנות לעזרה מקצועית אלא להפך, חשוב לפנות וכמה שיותר מהר כדי לעזור לבתך להתמודד עם הקשיים שלה.זכרי שככל שבני הנוער גדלים קשה להם יותר להעזר באיש מקצוע. בהצלחה בתיה

אחותי בת כ-15 בעלת עודף משקל (גדול מאוד) אני יודעת שהיא גם סובלת מהצקות חברתיות בנושא זה למרות שהיא לא מדברת על זה. היא לא מעוניינת בדיאטה או תזונה נכונה. אציין שאמא שלי קיבלה עצה מהצוות של מרכז תזונה נכונה לנוער של הכללית לפני מעל שנה שהיא צריכה לתת לה זמן אבל היא רק משמינה יותר ויותר. לאחרונה יש לה מצבי רוח קיצוניים ותחושות תסכול רבות. אוסיף שאני בתור ילדה סבלתי מדחייה חברתית ולקח לי שנים רבות להתגבר על שנים אלו ולכן ליבי נקרע מהידיעה על מה שבודאי עובר עליה יום יום. בבקשה אני צריכה עצה. אחותי אדם נפלא ונעים, תמיד עוזרת. מה אוכל לעשות כדי לגרום לה לטפל בעצמה? בעיקר מבחינה בריאותית וגם מבחינה חיצונית(חברתית)? חשוב להוסיף שנושא המשקל שלה הוא מעין "טאבו" ואנו לא מדברות עליו כלל. בבקשה תעזרו לי לעזור לה.

שרונה יקרה, איזה כייף לאחותך שיש לה אחות כמוך! לצערי הרב ללא שיתוף הפעולה של אחותך לא תוכלי לעזור לה. נראה שאחותך מצאה באוכל סיפוק גם לרעב רגשי ולא רק רעב פיזי. מצב זה הנו מוכר וניתן לטיפול אצל דיאטנית בשילוב של טיפול רגשי.שוחחי עם אחותך, בררי מה קורה לה, איך הולך לה בבית הספר, עם החברים, האם היא מרוצה מסגנון חייה, יתכן שבשיחה איתה תוכלי לעזור לה ולשכנע אותה לקבל את העזרה שהיא זקוקה לה.אך זכרי האחריות על השינוי נמצא אצל אחותך. בהצלחה בתיה

אמא שלי קרה ורעה אליי ואני מבקשת ממנה עזרה מפסיכולוגית והיא אומרת לי כל הזמן את המשפט:"אף אחד לא יעזור לך אם לא תעזרי לעצמך...אין עזרה חיצונית" כל הבית לא מדבר איתי (בהוראות של אמא שלי) אני כל כך לבד ואני חסרת ערך אני בוכה לאמא שלי מתוך העצב שלי וכל מה שהיא שומעת זה את המשפטים שאני אומרת במה היא לא בסדר ועל זה היא כועסת עליי בבקשה אני ממש לא יודעת מה לעשות בא לי לסיים עם כל הכאב הזה זה נמשך כמה שנים כשאני מדברת איתה על נושאים לא קשורים פתאום היא מראה לי שהבטחון העצמי שלי והערכה העצמית מאוד נמוכים אני צריכה להוכיח את עצמי גם לפני ההורים שלי? רק כשאני אהיה שמחה ומזמינה או אוציא ציונים גבוהים הם יאהבו אותי? אני מרגישה כמו בחדר קטן שחור ורע למה היא לא מוכנה לקבוע לי תור עם פסיכולוגית שגם ככה התביישתי לבקש ממנה את זה ואני כל הזמן מזכירה לה להתקשר אליה והיא אומרת שהיא לא עונה לה. היא לא צריכה להיות מדענית גדולה כדי להיות אמא שלי היא פשוט צריכה לאהוב אותי ולפעול מתוך זה אבל אף אחד לא אוהב אותי..מצידי שתעמיד פנים זה יהיה הרבה יותר טוב אני רק לא מבינה למה היא לא מדברת אליי למה היא ואף אחד אחר לא אוהבת אותי אני לא עושה דברים כדי לפגוע בה למרות שהיא אומרת שכן אפילו אני הייתי מבינה שהדברים הרעים שיוצאים ממני זה צעקה של הכאב שלי אני רוצה שתעזרי לי להבין אותה! אני בת 16 ואני מבקשת שתעזרי לי.. מכמה שמובן מהמכתב הזה:/

plom יקרה, את כותבת מאוד בברור את כאבייך, אינני יודעת מהי הסיבה להתנהגותה של אמך אך אין לי ספק שאת מאוד סובלת וזקוקה מאוד לעזרה ובדחיפות. האם המורה או יועצת בית הספר הנם דמויות שאת סומכת עליהן? אם כן פני אליהן,יועצת בית הספר תוכל תדע איך לעזור לך לתקשר עם אמך. במידה ואינך מרגישה נוח איתה(מה שחבל) חשבי על דמות מבוגרת אחרת(אולי דודה) שאמך סומכת עליה ושאת יכולה לבקש את התערבותה בינך לאמך. בכל מקרה אל תשארי עם הכאב לבד,יש לך גם את האפשרות לפנות למרכז למתבגר(יש מרכזים ציבוריים לטיפול במתבגרים) ובקשי שם את עזרתם! בהצלחה בתיה

אין לי אף אחד זאת הסיבה ואמא שלי אומרת לי ולכולם שאני מרחמת על עצמי ובגלל זה אני לא לומדת טוב אני שונאת אותה אף אחד לא מדבר איתי בגללה ומתייחסים אליי בהתאם כמו ילדה שמרחמת על עצמה ומתרחקים ממני פשוט בא לי למות אני לא יודעת מה לעשות היא לא תבין כלום עד שאני אמות אי אפשר לדבר איתה ואני כל הזמן רק בבית כי אין לי כלום

בני בן 13 סובל מהצקות רבות של ילד בכיתתו שמכנה אותו בשמות גנאי, לילד המציק חברו עוד מספר ילדים ובני הפך למטרה קלה להצקותהם, ערבנו את המורה ויועצת בית הספר אולם עדיין אן פתרון וההצקות נמשכות, זה מפריע לבני המון ופוגע לו בבטחון העצמי (שגם ככה הוא לא רב ), איך אני יכולה לסייע לילדי? ובכלל מה ניתן לעשות עם ילד בעל בטחון עצמי נמוך (מלבד המון שיחות מוטיבציה והבלטת תכונותיו הטובות , נקודות החוזקה שלו, ומשוב חיובי להתנהגות רצויה???

נועם יקר, תפקיד בית הספר הוא לדאוג לבריאותם הנפשית של כל התלמידים הלומדים בבית הספר, לכן חשוב לדרוש מבית הספר התערבות שתאפשר לבנכם להרגיש בנוח במסגרת זו. במקביל חשוב גם שבנכם ידע להתמודד עם ילדים שהם שונים ממנו לכן כדאי להפנות אותו לטיפול רגשי כדי לעזור לו להאמין בעצמו יותר ולראות את אותם הנקודות שהוא חזק בהם. בהצלחה בתיה

בקשר לטיפול רגשי, עדיף אצל מאמן או פסיכולוג?

שלום. יש לי ילדה בת 16 שמקיימת יחסים עם החבר שלה. אני רוצה שתתחסן נגד סרטן צוואר הרחם ופפילומה, אבל היא מפחדת מזריקות ולא מוכנה. אני חוששת מאוד לבריאותה, אבל ברור לי שבגיל 16 אי אפשר לחסן נגד רצון הילד. מה עושים?

אמא יקרה, נראה לי שפרט מלדבר ולחשוב יחד עם בתך איך יכולה להתגבר על חששות המחט, אין כאן הרבה מה לעשות, היות ולא מדובר (תודה לאל) בדבר שהוא הכרחי בריאותית (עד כמה שאני מבינה) והיות ולא מדובר כאן על התנגדות אידאולוגית של בתך לחיסון אלא רק חשש מהזריקה, נראה לי ששיחה הגיונית ולמידה מהעבר של התמודדויות דומות עם פחד, יכולים לעזור כאן לעשות את הצעד לקראת החיסון. בהצלחה בתיה

שלוך לך בתיה, תודה על התשובה. אני עדיין מתלבטת. את צודקת שלא מדוב במצב חירום בריאותי, אבל מאחר ואימי נפטרה מסרטן צוואר הרחם חשוב לי מאוד למנוע מביתי את המחלה האיומה הזו. המחשבה שכל מה שמפריד בינה ובין מצב של ביטחון בריאותי (לפחות בתחום זה) הוא שלוש זריקות מטריפה אותי. אם היא מספיק גדולה לקיים יחסים היא אמורה להיות מספיק גדולה כדי לשאת את אמצעי המניעה למחלות ולסכנות הכרוכות בהם!

אני בת 17 והגובה שלי 1.57 אני רוצה לדעת אם יש משהו שיכול לעזור לי לגבוהה בלפחות עוד 7 ס"מ

שלי יקרה, לא פנית לפורום הנכון, אם כי אינני בטוחה שיש פורום או אדם שיוכל לייעץ לך איך "לקבל" עוד 7 סמ' לגובהך. אולי כדאי כבר בגילך להשלים עם עובדת הגובה ולראות מה הם אותם הדברים המיוחדים בך ושאת אוהבת!חשבי על כך. בהצלחה בתיה

בני בן 14.5 אינו יוצא כמעט מן הבית. הילד, שהיה מאוד חברותי ועצמאי מחשבתית בבית הספר היסודי- מבלה את רוב עיתותיו במשחקי מחשב בבית. (כדורגל וכדורסל), יוצא פעמיים בשבוע לשחק כדורגל עם ילדים מהשכבה וחוץ מזה אינו מנהל חיי חברה מחוץ לכתלי בית הספר. בבית הספר עצמו מסתובב עם עוד שני חברים מהיסודי, ספורטאים מצטיינים שמוצאים את המעגל החברתי שלהם בקרב חבריהם לקבוצות הספורט. יוצא שבני נותר לבדו בבית. (לדעתי זהו סוג של בחירה דווקא בשני אלה). עוד אוסיף כי למעט ההתבגרות הכרונולוגית והחיצונית, לא נראה כי נפשית הוא עובר איזשהו תהליך התבגרות. הוא ממשיך לשמר התנהגויות ילדותיות, מאוד קשור אלי- אמו. כאילו מסרב לקבל את תהליך ההתבגרות וחושש ממנו. הוא ילד שתמיד היה ביישן אולם בשנתים האחרונות תכונה זו מתעצמת ומתגברת. כמו כן יש באישיותו סוג של נוקשות וחוסר גמישות לגבי שינויים. השאלה היא מה עושים. הילד אינו יוצא מן הבית. ובחופשים ימים שלמים הוא מבלה בבית מבלי לצאת אפילו למספר דקות. אנא עזרתכם ועצתכם.

אורנה יקרה, כפי שתוכלי לקרוא מספר פניות קודמות בפורום, בחירת המחשב כחבר הטוב ביותר זו בחירה שלצערי יותר ויותר בני נוער בוחרים אותה. אין צורך במחשב להתחשב, אין חשש לעלבונות ואין שום מאמץ להתחבב אל המחשב, בקיצור קל יותר להתחבר אל המחשב מאשר לבני גילך, אך יותר ויותר בני נוער שוכחים איך יוצרים קשר ישיר עם בני נוער ולכן אתם ההורים צריכים להיות ערניים(וכך את עושה) ולהתערב כשרואים המנעות חברתית זו! לגבי שאלתך מה עושים, ראשית פונים לבית הספר ומבקשים לדעת איך בנך מתפקד חברתית, האם יש קשרים נוספים פרט לאותם שני חברים? שנית יש צורך לדעתי לפנות לעזרה רגשית וזאת לאור הנוקשות באישיות שאת מציינת וכן את החשש שלו להפרדות ממך, כנראה שיש ביטחון מסויים שבנך עדיין מחפש אותו בקשריו איתך ולא עם בני גילו. בהצלחה בתיה

שלום, אני בן 14 . בזמן האחרון התחילו לי זקפות לא רצויות בבית ובבית הספר. אפילו אם אני לא חושב על שום דבר פתאום עומד לי באמצע הכיתה. אני יודע שזה טבעי, אבל הבעיה שלי זה שאנשים שמים לב לזה. אם פתאום עומד לי בכיתה החברים והחברות ואפילו המורים רואים את זה. הם לא צוחקים עלי או משהו כזה אבל זה עדיין מאוד מביך. מה אני אמור לעשות? איך אפשר להסתיר את זה ? או למנוע את זה? תודה מראש... =)

לבן 14, זקפה זה אכן דבר טבעי ואכן מאוד מביך כשזה קורה במקום ציבורי ומושך תשומת לב! אינני מכירה דרך למנוע זאת, אני מציעה לך לפנות לרופא ולהתייעץ איתו. בהצלחה בתיה

בני ילד מקסים ונבון , מעדיף להיות בבית ולא לצאת עם חבריו למסיבות (בני- מצווה), או אפילו לסרט או לבילוי אחר , אף אחד לא מתקשר אליו, גם לא אחרי העדרות של מספר ימים מבית הספר , הוא מוותר גם על מפגשים עים בני המשפחה המורחבת ומעדיף לשחק במשחקי רשת במחשב. מה עושים? ניסיתי לדבר איתו ולהבהיר לו את חשיבות הקשרים החברתיים בגילו, ביקשתי שיזמין חבר אלינו, אך הוא טען שאן לו את מי וכי הוא לא מצליח לתקשר עם בני גילו, נא עזרתך,אני מיואשת

נויה יקרה, לצערי יורת ויותר בני נוער מגלים את משחקי הרשת והופכים אותם למפגשים החברתיים שלהם לשעות אחר הצהריים. מאוד חשוב כהורים לא לתת לזה יד, בטח לא כאשר בנך מציין שאין לו חברים ויותר ויותר מוותר על יציאתו מהבית.ממתי את רואה את התופעה הזאת? איך בנך היה בצעירותו? איפה חבריו מהיסודי? צרי קשר עם היועצת והמחנכת בררי איתם איך הם רואים את בנך, מה הוא עושה בזמן ההפסקה, איך הן רואות את התנהגותו החברתית בכיתה ובהפסקה. שוחחי עם בנך ושאלי אותו האם הוא מרוצה ממצב זה, האם הוא לא מוזמן למסיבות או הוא נמנע מללכת אליהן? חקרי קצת את המצב והתייעצי עם היועצת של בית הספר, ייתכן ותצטרכו להעזר באיש מקצוע כדי לאפשר לבנכם לצאת שוב מהבית לחברה בחוץ. בהצלחה בתיה

יש לי ילד בן 13 לא שמן ולא רזה נראה טוב לגילו אך מאוד מציק לו שהחזה (הפטמות) שלו גדולות ובולטות באופן כזה שזה נראה גם כשהוא לובש חולצה לעיתים אומר כשהוא נוגע בפטמות הם כואבות לו (להבדיל מאחיו הגדולים שהתופעה הזו לא היתה להם) האם יש טיפול לזה האם אני צריכה ללכת לרופא אודה לך באם תייעץ לי מה לעשות. תיקי.

תיקי יקרה, פני לרופא המשפחה והתייעצי עמו. בהצלחה בתיה

שלום , בתי בת 12.5 , בכיתה ח' . לאחרונה היא בתחילה לאיים בהתאבדויות , היא כותבת מכתבים שהיא מיואשת מהחיים והיא רוצה כל הזמן לברוח . כמובן שיש חילוקי דיעות ומצבי רוח של גיל ההתבגרות , אבל תופעת מכתבי ההתאבדויות האלו מפחידים אותי . תוכלו לעזור לי , לפני שיהיה מאוחר מידי. תודה

לינקי יקרה, כשנער/ה מדברים וכותבים על רצון להתאבד צריך להתייחס בשיא הרצינות. בתך כאן מאותת לך על מצוקה, לכן עלייך לפנות מיידית לתחנה לבריאות הנפש במקום מגורייך או למטפל המנוסה בעבודה עם מתבגרים. זה מסוג הדברים ש"הזמן לא עושה את שלו". בהצלחה בתיה

ביתי בת ה12 קיבלה עד כה 2 מחזורים- בתחילת אוגוסט ובתחילת ספטמבר. החודש לא קיבלה מחזור. האם יש מקום לדאגה? האם צריך להפנותה לרופא נשים?

ממה שאני יודעת על בתי, זה נפוץ שבהתחלה המחזור לא סדיר ולפעמים אפילו מדלג על חודש או אפילו חודשיים. מה שכן אפשר לעשות כדי להסדיר את המחזור זה לקחת גלולות נגד היריון. נראה לי שגיל 12 צעיר מדי בשביל זה, אבל את צריכה רופא שייעץ יותר טוב ממני. בתי התחליה לקחת את גלולות פמינט כמעט בגיל 15, ואז זה כבר התאים יותר ובאמת עזר לה.

שלום רחל, זו שאלה שכדאי לשאול אותה בפורום המתאים או אצל הרופא המטפל בהצלחה בתיה

שלום רב רציתי לדעת מאיזה גיל מומלץ להשתמש בטמפונים. האם שימוש בטמפונים בגיל צעיר יכול לגרום לדלקות ולעקרות בעתיד. תודה

שלום שרה, נא להתייעץ בפורום המתאים. בתיה

שלום. בימים האחרונים אני החלטתי לחזור לקבוצת הכדורסל העירונית אבל במשחקי הליגה משחקים עם גופייה (אתם יודעים) פה מתחילה הבעייה שאני הילד היחיד בקבוצה עם שערות בבית שחי (אנחנו בני 13+) ואני מתבייש אני מצפה לעזרה תודה!!

חסוי יקר, אני מבינה את המבוכה ועם זאת זכור זה רק עניין של זמן ובמהרה לרוב חברייך יהיו שערות בבית השחי. מיותר להגיד שאין לי ספק שכרגע חברייך מאוד מקנאים בך, שכן שערות אלה מעידות על התבגרות מינית! בהצלחה בתיה

כל פעם שאני באה לבית ספר אני מפחדת פחד מוות מזה שאני פתאום אקבל מחזור ושאני לא אהיה מוכנה לזה ושאני אתפדח לאלללה! כי המחזור שלי בא מתי שבא לו ובכלל לא סדיר וזה מחרפן אותי ואין לי שיגרה ככה ואני כל הזמן בחוסר בטחון.ץ.. יש איזה תרופה לזה???

מורן יקרה, אין תרופה לכך, אך כן חשוב שתדעי שמצבך והרגשתך טבעים הם. הקפידי לקחת איתך תמיד את העזרה שאת זקוקה לה ובמידת הצורך תמיד תוכלי לפנות ליועצת בית הספר. בהצלחה בתיה

אין לך מה לפחד, יש פתרון פשוט לאללה... חשבת על גלולות?? הן מסדרות לך את המחזור פיקס, ממש על היום המדויק, וככה אין לך הפתעות אף פעםםם! אני התחלתי ליטול פמינט לפני שנתיים, ומאז שהתחלתי המחזור שלי דופק כמו שעון.

שלום אני כבר פעילה מינית יותר משנתיים ורק עכשיו שמעתי על החיסון נגד סרטן צוואר הרחם ויבלות באיברי המין. האם זה מאוחר מידי בשבילי לקחת אותו?

יערה יקרה, נא התייעצי עם רופא גניקולוג בהצלחה בתיה

אני פשוט כל כך שונאת ללכת לרופא נשים תמיד יש תחושה שהוא מזלזל בשאלות שלי אבל צריך אני בעצמי יודעת שצריך....

אני פשוט כל כך שונאת ללכת לרופא נשים תמיד יש תחושה שהוא מזלזל בשאלות שלי אבל צריך אני בעצמי יודעת שצריך....

בני בן ה - 16 שתמיד היה ילד קשה, אבל בחודשים האחרונים המצב החמיר. ממש אי אפשר לדבר איתו, הוא נורא עצבני- מוציא המון כעסים עלי על אחותו התאומה ועל כל הסובבים אותו. גם בבית ספר פורק עול וכבר התחילו טלפונים מבית הספר. אינו מוכן ללכת לטיפול פסיכולוגי , הסכים לקחת משהו להרגעה שאני לא יודעת אם יעזור. ממש אנחנו לא מצליחים להוציא שלושה משפטים בלי לריב. אני ממש מרגישה כי הוא נשמט ממני. אשמח לקבל עצות כיצד לנהוג וכן תרופת הרגעה (עדיף טבעית) שאולי תרגיע אותו כי המצב בלתי נסבל.

רחל יקרה, אכן בנך בגיל ההתבגרות אך עדיין זה לא אומר שאתם צריכים לקבל את ההתנהגות הפוגעת שלו. זכותו לא להגיע לטיפול אך זכותכם וחובתכם להבהיר לו שיש גבולות שאתם לא מוכנים לעבור עליהם כך שאם הוא אינו יכול להרגיע את עצמו ואם אינו מוכן להגיע לטיפול כדי ללמוד דרכים אחרות להתמודדות, אז יש דברים שהוא יפסיד, כגון שעות מחשב/טלויזיה, נייד וכו', חשוב שתקבלו החלטה משותפת עם בעלך וכן תהיו מאוד ברורים עם בנכם מה הם הגבולות שלכם ולמה אתם לא מוכנים לעבור על סדר היום. בנוסף הייתי מאוד ממליצה לכם לפנות לטיפול משפחתי ולהבהיר לו שחשוב שיגיע איתכם לטיפול כדי ששם יוכל להביע את כעסיו ותוכלו ביחד להתקדם הלאה. בהצלחה בתיה

שלום רב, אני אמא ל-3 ילדים בני 11 7 ו-5 (בת).בני הבכור בן 11 ילד בכיתה ו , מקבל קונצרטה מזה 3 שנים מאז ומעולם ילד היפר אקטיבי כשהתחלנו בטיפול חלה רגיעה משמעותית באורח חיינו הילד תלמיד מן השורה הראשונה מנהיג חברתי מבריק בתחומים מסויימים (מחשב מתמטיקה) ספורטאי מצטיין. יש לו את כל התכונות המתבקשות שלכאורה ייהיו לו חיים מושלמים. בעבר הייתי מקפידה איתו על הכנת שיעורים על רמת הייגינה גבוהה היום הרפתי ואני למעשה נותנת לו להתנהל בקצב שלו הדבר היחיד שאנו ההורים דורשים ממנו זה שההתנהלות בבית תהיה רגועה שיכבד את סביבתו ידאג לניקיון סביבתי מינימלי (אני עובדת סביבו בכל הנוגע לניקיון סביבתי )ולניקיון אישי זו תמצית המטלות שלו בבית הוא צריך לקום ללכת לבית ספר לחזור לצאת לפעילות אם ישנה לאכול להתרחץ וללכת לישון בזמן.זהו! שום מטלות שום אחראיות שום נטלים ההורים זמינים ונוכחים בכל שעות הימצאותו בבית . לאחרונה חלה נסיגה בהתנהגותו הוא מסרב לשתף פעולה בכל נושא . הקימה וההתארגנות בבוקר פשוט גובל בטירוף זה מתחיל בזה שהקימה היא קשה לו ולאחר מכן הוא מסרב ללבוש את הבגדים שאני מכינה לו הוא רגזן כועס ומקטר כשהוא נכנס לשטוף פנים אז הוא יוצא מבלי לצחצח שיניים ושוב מחזירים אותו ושוב הוא לא מצחצח וכך זה נמשך לעיתים כ3-4 פעמים לבוקר ואז יש בעיה עם ארוחת הבוקר ועד הרגע שהוא יוצא אנו חווים פשוט מועקה שקשה לתאר במילים למזלי שני הקטנים הם הכי קלים בעולם אז אותם אני מספיקה להוציא בזמן אחרת הם היו מאחרים את ההסעות .הוא מעולם לא אובחן כהפרעת קשב וריכוז אך נוירולוג לאחר שיחה קצרה ובדיקה ושיחה איתנו ההורים הבין שהילד חייב את הכדור בית הספר לא מדווח על מצבו וממילא הבעיות איתו בבית ספר הן שוליות על סף המינוריות אין תלונות למעט לעיתים על הגשת עבודה או הבאת ציוד הציונים שלו גבוהים ובסך הכל על פי דברי המורה והתרשמותינו כהורים הילד עמוד התווך בכיתתו. לאור כל זאת הקושי בהתמודדות איתו הוא קשה מנשוא הילד הוא מרדן וחצוף הוא מתחצף אליי בצורה איומה מזלזל בי יש לי עימו עימותים קשים ביותר בנושא המזון הוא אוהב מזון עתיר שומנים וקלוריות (מטוגנים גנק פוד למניהם) ואני לעיתים רחוקות מרשה את המזונות הללו. בעבר לכדור השפעה ממתנת על התיאבון . היום הילד בצורה אובססיבית לחלוטין מדבר ודורש אוכל כל היום כל משפט שלו מתחיל באוכל בחלומות על אוכל בסוגי אוכל הכל סביב האוכל בשל מטען גנטי שלילי במשפחתי של השמנת יתר אני חרדה לתת לו לאכול חופשי כשלמעשה רק אני מונעת את השמנתו כשהוא מתארח אצל הוריי הוא עולה כ-3 קילו בשבוע בדוק! הדבר האחרון שאני צריכה שבנוסף לשער התופעות שהוא יהיה גם שמן היום הוא כבר עגלגל מאחר שהוא מסרב לעשות כל סוג של פעילות גופנית למעט ישיבה מול מסך המחשב ואנחנו נלחמים איתו גם בגזרה זו אני רושמת אותו לחוגים אני שולחת אותו לטיולים הוא הולך לפעולה הכל בחוסר רצון בחוסר חשק כאילו מענישים אותו טיולים שהם טיולי טבע הם פשוט עינוי עבורו הוא מסרב להצטרף . כל יציאה מותנית בזה שהוא יאכל מקדונלד ודומיו.הגידול שלו מאז ומעולם היה קשה 8 חודשים ראשונים הוא לא ישן דקה בלילה שנתיים וחצי הוא הקיא את כל מזונותיו כי הוא אכל מדי מהר והכל היה עולה. בגיל 4 כשאחיו הופיע הוא החל להרטיב ומאז ועד היום הוא מרטיב אנו מעירים אותו בבוקר על מנת שישתין אחרת הוא קם רטוב . (טופל בפעמונית ובמינריו וטרם נגמל) בעיות משמעת בעבר בעיות של אלימות בבית הספר(לפני הכדור) בעיות חברתיות את הכל ספגתי אך היום אני חסרת אונים מול ההשפלות שלו הוא פוגע במשפחה שלמה הוא חי בחממה כל מי שנכנס לביתינו רואה כמה השקעה יש בילדים הוא חי בממלכה אישית ופרטית עם כל מה שילד בגילו חפץ אני מאפשרת אירוח חברים על בסיס יומי כל התנאים שיהי לו טוב ולכולנו טוב אך הוא מתיש אותי איך אפשר להתחיל יום בצורה כזאת אני מסתובבת חצי יום עם קוצר נשימה ועד שאני משתחררת הוא כבר מגיע מבית הספר ועד שהוא הולך לישון אני וגם בעלי למרות שאיתו החיכוך קטן יותר מטבע הדברים מותשים ואין לילה שאני עוצמת את עיני ואין לי עצב צער וחרדות בקשר לעתידו ובמקום לישון אני ממררת בבכי כרגע אני כותבת מתוך ייאוש עמוק ומבעד לעיניים רטובות ואדומות כשאתמול בערב ניהלנו איתו שיחה ללא נוכחות האחים בת שעה וחצי וביקשו לדעת מה מפריע לו למה הוא מתנהג כך ניסינו לרדת לעומקם של דברים ביקשנו על גבול ההתחננו שיקום בבוקר בצורה יותר רגועה ומה קיבלנו. שדיברנו לריק כי היום הוא קם והתחיל לצעוק ולבעוט ולהתעכב ביציאה ואז הוא פיספס את ההסעה וכרגע הוא מתרווח לו בחדרו מפסיד בית ספר ואני ובעלי מרגישים שאנו מול שוקת שבורה ולא יודעים מה לעשות כבר לקחנו אותו בעבר לטיפול פסיכולוגי והוא סרב לשתף פעולה ואני לחלטין אובדת עצות אין לי מושג מה מניע את הילד להתנהג בצורה כזאת בעלי הוא אדם חרוץ שאין דבר שלא ירעיף על ילדיו את כל מרצנו את אנו משקיעים בילדים את כל זממנו אנו משקיעים בילדים אנו מאוד מעורבים בחייהם הוא לא ילד נטוש לא ילד מקופח לא טעון טיפוח ולמרות זאת הוא עושה כל מה שביכולתו לפגוע במשפחתו למה? למה? האם את יכולה להאיר את עיננו האם את יכולה לעזור לנו אנא, תודה מראש

לולי יקרה, קראתי בעיון רב את מה שכתבת וניכר מהכתוב הסבל הרב העובר עליכם. אין ספק שעובר על בנכם משהו, אך ללא ספק אין הוא יכול לשים את הדבר במילים. את כותבת שהנו ספורטאי מצטיין אך אינו משתתף היום בשום חוג ספורט, מה קרה? את כותבת שלאחרונה חלה התדרדרות במצבו ההתנהגותי בבית, את יכולה "לשים את האצבע" ממתי חלה ההתדרדרות? האם היה ארוע במשפחה, או אולי בבית הספר שיכול להסביר התדרדרות זו בהתנהגות בנכם? חשבו על כך.כשילד אינו מתארגן כרגיל לבית הספר, הוא אומר משהו על מה שקורה לו, ייתכן ועובר עליו משהו שם ואינו יכול לספר או אינו יודע כיצד לספר, כדאי לברר בבית הספר, שיבדקו מה קורה איתו בהפסקות, עם מי הוא מבלה, מי הם חבריו הקרבים וכו'. לבסוף אני מאוד ממליצה כבר עכשיו לפנות לטיפול משפחתי כדי לאפשר למשפחתכם לעבור משבר זה, בנכם עדיין צעיר והתנהגות קיצונית זו תלך ותחריף עם הגיל לכן חשוב כבר עכשיו לפנות לעזרה כדי לראות מה קורה לבנכם. העזרה היא לכל המשפחה שכן כל המשפחה כרגע נפגעת מהתנהגות זו של בנכם שכפי שציינתי ברור שהיא באה לאחר דבר מה שקרה לבנכם, וחשוב לא להסכים להתנהגות אך גם לא לסמן את בנכם כ"ילד בעייתי" "קשה" "בלתי ניתן לריסון". אלא כקושי שכרגע הוא עובר ואתם תעברו ותתמודדו יחד איתו! בהצלחה בתיה

שלום, נער כבן 14 איים בביצוע התאבדות לפני כ- 10 ימים. הנער מסרב ללכת לטיפול כמו גם לבית הספר ונמצא בבית בהשגחה. מבקש שמות של פסיכיאטור/ פסיכולוג מומלצים המוכנים לגשת לביתו של הילד ולבצע את האבחון שם - אזור ראשל"צ.

שלום דניאל, אין לי שמות להמליץ, מצטערת, אך אפשר לפנות לשרות הפסיכולוגי של העיר וכן למרכז לבריאות הנפש ולבקש המלצות ועזרה מיידית מהם. בהצלחה בתיה

היי, יש לי בעיה נורא נורא נורא גדולה. אין לי בכלל חוש הומור... אני צוחק מבדיחות ושטויות של אחרים, אבל לי אין שום דבר מצחיק להוסיף, או שכשאני מוסיף כר זה פשוט לא מצחיק. זה לא בעיה שאין לנו את אותו חוש הומור כי אני ניסיתי את זה על כמויות של אנשים. אני פשוט לא מצחיק... זה פוגע לי בצורה רצינית בקשרים חברתיים ובכללי באיכות החיים. אני בן 16. תודה רבה מראש.

שלום מישהו יקר, לא כולנו אותו דבר, יש כאלה שיש להם חוש הומור וכאלה שאין להם, כפי שיש עוד הרבה תכונות שלאחרים אין ולך יש. אולי כדאי שתתחיל להתרכז באותם תכונות חיוביות שיש לך ותוותר לעצמך על חוש ההומור שאין לך? חשוב על כך, בתיה

אני בת 15 וחצי, ויש לי חבר כבר חודשיים שאני לגמרי מאוהבת בו. בזמן האחרון הוא מפציר בי שאני אתחיל לקחת גלולות אבל יש לי חברות שאומרות שיש בפנים הורמונים ושזה לא כדאי לי בכלל. הן צודקות?

סיגל יקרה, לפני שאלת ההורמונים בגלולות(שאלה שכדאי להתייעץ עם רופא גניקולוג ולא להחליט לבד!) אני רוצה לשאול אותך האם את מוכנה כבר להתחיל בקשר מיני? איך את מרגישה בנושא זה? חשוב שכאשר תחליטי על תחילת מערכת מינית עם בן זוגך, זו תיהיה החלטה שלך ולא כתוצאה של לחץ מצידו של חברך משום שאת זאת שתצטרכי להתמודד עם הרגשות שלך בנושא. בהצלחה בתיה

שלום, אני עוד חודש בן 13 ואני מודאג בקשר לגודל איבר המין שלי. כאשר הוא בזקפה האורך שלו הוא 6.5 ס"מ וכאשר הוא רפוי הגודל שלו הוא 4.5 ס"מ. הגובה שלי הוא 1.65 מ' והמשקל הוא (משקל גבוה מאוד יחסית לגובה ולגיל) 75 ק"ג. עוד משהו, באיזור איבר המין יש דיי הרבה שומן והוא כאילו עוטף טיפה את איבר המין, גם בקשר לזה אני מודאג. תודה, ר'.

אנונימי יקר, אינני יכולה לעזור לך בדאגה זו אך אני מציעה לך לפנות להתייעצות רפואית וגם לתת לעצמך עוד זמן, אתה רק בתחילת תקופת ההתפתחות המינית שלך. בהצלחה בתיה

אני נשבע לך אפילו זה לא אובססיה ולא כלום היא מחנכת שלי כבר שנה שנייה ולא היהי לי אליה כלום שנה שעברה. אני פשוט אוהב אותה כל כך כל כך, שאני בא לבית ספר אני מחפש אותה תמיד ושאני רואה אותה שהיא אומרת לי בוקר טוב עם החיוך המושלם הזה שלה אני מאושר לכל החיים תאמיני לי, החיים לא חשבתי אני ירגיש ככה למישהי, באמת אני אומר לך שאני מדבר איתה אני בלחץ כולי אני מתחיל לפחד להזיע לרעוד הלב שלי דופק בעוצמות כאילו רצתי מרתון, וזה כאילו רק אני והיא בעולם וזהו. עכשיו אני רוצה לדעת אם יש סיכול לפחות כי אני לא רוצה לסבול? בסדר את לא מכירה אותה אבל בכללי בין מורה לתלמיד שסיים יכול להיות משהו או שזה בלתי אפשרי? מה את חושבת כי אני לא רוצה לסבול

אני מצטערת אם אני נשמעת משביתת שמחות אבל הרעיון הזה של קשר רומנטי בין מורה לתלמידה הוא מאוד לא מקובל גם אם הסתימה תקופת הלימודים. סיפורים נדירים כאלה שהתרחשו הסתיימו לרוב בבתי משפט. לפעמים המשיכה לסיפור בלי סיכוי הוא פתרון לאי רצון בהתמודדות עם קשר אמיתי ואפשרי (כמו למשל להתאהב בזמרת או שחקנית קולנוע) ואולי על זה שווה לעבוד. בהצלחה.

למה בתי משפט? אם אני מסיים ללמוד ואחרי כמה חודשים ינסה איתה משהו והיא תרצה( סתם דוגמא), אז אם היא תרצה, אז למה שזה יגיע לבית משפט אם אני לא לומד ולא יותר?

רז יקר, קראתי בעיון רב את כל ההתכתבויות שלך בפורום ונראה לי שאתה די החלטת על צעדייך לאחר שתסיים את לימודייך כך שחבל להמשיך לדון בכך. אני דווקא רוצה להזמין אותך לתת לעצמך היום זמן להכיר בנות בגילך ואם וכאשר תסיים את בית הספר עדיין תרגיש שאתה רוצה לנסות להכיר את המורה יותר אז לך על זה.בכל מקרה אף אחד לא יכול להיות במקומך ובמקום המורה שלך, רק שניכם יודעים איך אתם מרגישים לכן ייתכן ואתה עלול להתאכזב מהתגובה של מורתך ולאף אחד אין אפשרות לנבא את העתיד. מצטערת.מה שכן,לך יש כרגע אפשרות לתת לעצמך צ'אנס לבדוק איך אתה מרגיש עם בנות גילך, הזדמנות שלא הייתי מפספסת. בהצלחה בתיה

פה את טועה. מאז שהתאהבתי בה אני לא יכול להיות עם אחרות, תאמיני לי. תמיד אני יוצא, אני נראה די טוב בלי להשוויץ ומתחילות אתי בנות אבל אני לא רוצה אף אחת. תחשבי, מאז שהתאהבתי במורה שלי אז ניסיתי עם 3 בנות ואם אף אחת לא הלך כי הרגשתי לא טוב אבל בכלל לא טוב בלב והרגשה של דחייה לבנות האלה כי אני מצאתי את האחת של חיי. עכשיו שאלתי כמה פעמים ולא עניתם לי, זה לא עובר על החוק נכון? שחצי שנה בערך אחרי שסיימתי ללמוד אני יתחיל איתה כי היא כבר לא תחשב למורה שלי?

היי שוב.אני נואשת בני מסרב לייצור קשר כלשהו עימי חרף מריבה קשה שהייתה ביינינו ורוצה לעבור לגור עם סבו.מה עושים ואיך מתמודדים בכדי שהמצב לא ידרדר???????תודה

חני יקרה, חסר לי הרבה מידע כדי לענות לשאלתך,אך אני מאוד מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית לך ולבנך כדי שתוכלו להתגבר על הקושי ולהמשיך קדימה ומחוזקים יותר. בהצלחה. בתיה