פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

אמא שלי מציקה לי בזמן האחרון שאני מכורה למסטיקים. לי זה נשמע הזוי לגמרי אבל היא אומרת דברים כמו "אני לא רואה אותך אפילו שניה בלי מסטיק בפה" או "את לא יכולה להפסיק גם אם את רוצה" והאמת שאני קצת לא מבינה על מה היא מדברת כי זה נכון, אני באמת מאוד אוהבת מסטיקים אבל מפה ללהגיע לזה שאני מכורה? היא אומרת שזה נראה לה קטע כזה של גיל ההתבגרות, שפשוט נתקעים על משהו. ככה היא מגדירה את זה. ובזמן האחרון היא אפילו התחילה להגיד שזה נהיה יקר כל הסיפור הזה, כי אני יכולה לחסל איזה שלוש קופסאות מסטיקים ביום. מה אני יכולה להגיד לה?

נעמה יקרה, השאלה שלי אלייך היא מה המסטיק מספק לך? האם זה מונע ממך לאכול וזו הסיבה ללעיסה האין סופית? חשוב להיות ערנית לכך שכן לפעמים אנו יכולים לשכוח לאכול בזכות הלעיסה. אם אין שם בעיה ואת אוכלת ומתפקדת היטב בשאר התחומים אז אולי כדאי לבדוק עם אמא האם הנושא הכספי הוא שמטריד אותה או שיש נושאים אחרים הקשורים ללעיסה שלך שמטרידים אותה ושם לנסות יחד להגיע לפשרה שתתאים לשתיכן. בהצלחה בתיה

די מזמן נפרדתי מחבר שלי ..ועכשיו יש לי כבר חבר ...... אבל הבעיה שלי היא שכל פעם אני מוצאת את עצמי חושבת על אותו חבר שנפרדתי ממנו .. ואני ממש רוצה לחזור אליו!!!!!!!!!! וזה ממש רציני , מה אני יכולה לעשות בקשר לזה??!!!

קושקוש יקרה, אכן קשה להפרד מחבר ורגשות ומחשבות על החבר הם רק טבעיים, חשוב לתת זמן להתגבר על האובדן לפני שמתחילים מערכת יחסים חדשה. נראה לי שרצת מהר מדי לחבר חדש כדי לשכוח את הישן אך מה לעשות לראש שלנו תוכניות אחרות... במידה ואת מרגישה שהזמן לא עוזר אלא מקשה עלייך יותר אז כדאי לחשוב על פגישות טיפוליות כדי לבדוק איפה הקושי שלך בפרידה. בהצלחה בתיה

שלום יש לי קושי רב עם ילד בן 15 עם ADHD ואני לא מצליחה לדבר איתן ולא לריב בלי סוף והיה לי קשר טוב איתו כל השנים ואני לא רוצה לאבד אותו איך אפשר לתת לו מענה ולהגיד לו אני כאן בשבילך.

לפנות לטיפול.. בהצלחה.

אמא יקרה, כנראה שבנך הגיע לגיל הנפלא בו צריך קצת "לבעוט" וכשהנער הוא בנוסף להיותו מתבגר גם עם adhd "הבעיטות" חזקות יותר בעוצמתם! אם תחושתך היא שאין לכם כרגע רגעים של ביחד ללא הכעסים אז כדאי לפנות לעזרה אצל מטפל העובד עם מתבגרים ועם בעיות קשב וריכוז. בהצלחה בתיה

אני נפגשת איתן פעם ב..אבל אי אפשר כל יום להיפגש עם החברות האלו. אשמח אם תעני לי על השאלה, איך ארחיב את החברויות שלי עם ילדים ביישוב שלי ולא רק עם הבנות ?

תמרה יקרה, זה רק תלוי בך, עד כמה את מוכנה להפתח לחברה של הישוב שלפי הבנתי אינה דתית ועומדת בפני הקריטריונים שלך. בדקי עם עצמך מה רצונותייך הכנים ואם אכן את רוצה להיות יותר מעורבת בחברה של הישוב, בדקי אלו פעילויות יש בישוב כדי להשתתף בהם וכך להפתח יותר לחברה של הישוב. (חוגים, יציאות וכו'). בהצלחה בתיה

אני בת 17 ואני חושבת שאני מספיק בוגרת להחליט אם בא לי לקחת גלולות או לא אמא שלי כל הזמן אומרת שזה ממש לא בשבילי ולא מוכנה להקשיב אפילו אני לא יודעת מה הבעיה שלה ולא יודעת איך לשכנע אותה כי ניסיתי ממש הרבה

הילה יקרה, את צודקת ברמת העיקרון,אך לפעמים ההורים דואגים ומנסים לעזור לילדים לאו דווקא במקום שהילד זקוק לעזרה. סבלנות, אני מקווה שברור לך שאמך רוצה לטובתך גם אם אינה עושה כרגע את הדבר הנכון לדעתך. שוחחי איתה, הסבירי לה את מחשבותייך תנסי לעזור לה להתגבר על חששותיה, ובמידה ואינך מצליחה לבד העזרי באדם מבוגר מהמשפחה שגם את וגם אמך סומכים על שיקול דעתו/ה. בהצלחה בתיה

אתמול הייתי אצל רופא נשים לבד ובקשתי שלא יספר לאמא.. קבלתי פמינט ואני עכישו מתכננת לקנות ואני חושבת שאני לא אספר לה פשוט על זה לפחות עד גיל 18 שאז ממש לא יהיה לה מה לעשות עם זה

שלום בתיה הבן שלי בן 15 בריא בלי בעיות בריאותיות אבל יש משהו שמפריע לי ובמיוחד לו .. הטבור שלו נמצא בחוץ לא כמו של כל המשפחה והחברים . אצל כל המשפחה הטבור בתוך ורק אצלו הוא בחוץ ? למה הוא ככה ? ויש לעשות משהו בזה ? תודה מחכה לתשובה מהירה

אצל כל המשפחה הטבור בתוך ורק אצלו הוא בחוץ בלי סימן שאלה ..

סימה יקרה, זהו נושא רפואי אנא התייעצי עם רופא המשפחה. בתיה

שלום אני בן 15ו8 חודשים לפני כשנה החל אצלי הפחד להיות הומו לא קראתי מאמרים או ראיתי משהו שקשור והומו פשוט יום אחד התחלתי לחשוב על זה .לפני זה תמיד התגרתי מינית מבנות ורציתי חברה ועל בנים לא חשבתי בכלל כאובייקט מיני או משהו כזה.כיום אני מרגיש משהו שלא הרגשתי אז שזה גבר נאה שאני מסתכל עליו ישר יש לי עוררות רגשית של פחד וחרדה רציתי לדעת האם זה אומר שאני נימשך לגברים חשוב לי להזכיר ללא עוררות מינית בבקשה תעזרו לי אני ממש חרד ובדיכאון ובוכה המון.

רון יקר, בגילך זה טבעי ביותר להיות מבולבל בזהות המינית, אין מה לחשוש או להיות חרד. אם הבלבול גורם לך לכל כך הרבה עוגמת נפש עד כדי דיכאון (הבכי הרב) אני ממליצה לך בחום לפנות לעזרה רגשית. בהצלחה בתיה

היי חמוד, כל שיש לי להמליץ זה על מטפלת מעולה רק בשל שאלת הזהות המינית וביקר סביב החרדות ותחושת הדיכאון הבלתי פוסקת.רצוי לא להזניח מצבים כאלה וחשוב לטפל בהם.. שרון ברנע, מתוקה ומקסימה.ממליץ בחום על טיפול אצלה, מניסיון.

בתי בת 10 (חכמה יפה וביטחון עצמי בסדר לא הכי גבוה) עד היום היתה בקבוצה של 5 בנות המקובלות של הכיתה אך בחופש הגדול 3 בנות החזקות של הקבוצה החליטו לא לדבר איתה בלי סיבה. בתי קצת לחוצה מהפחד שהיא תגיע לביה"ס והבנות יחליטו להחרים אותה, כמו שקרה בעבר עם ילדה אחרת. שאלתי אליך מה לעשות כאמא? האם לארגן מסיבת פיג'מות או נסיעה למקום כייפי עם הבנות שלא מדברות עם בתי? או לשכנע אותה להתחיל לבלות בחופש עם בנות אחרות מהכיתה? הרי נשאר עוד חודש לחופש הגדול. מה לעשות כדי למנוע את החרם בהתחלת השנה? תודה אמא מודאגת.

ליאת יקרה, אכן אין מצב יותר קשה כהורה מלראות את הילד שלך חרד למצבו החברתי. אני מבינה שבתך חרדה לחרם שאולי יתקיים בעוד חודש, השאירי דאגה זו לבתך ואת כאמא תיהי שם עבורה מבלי להצטרף לחרדה! שוחחי עם בתך חשבי יחד איתה איך היא יכולה להמשיך להנות מהחופשה ובבוא העת אם אכן יהיה חרם תוכלי לעזור לה להתמודד ולהעזר בצוות בית הספר. בהצלחה בתיה

בתיה שלום, התלבטתי מאוד אם לכתוב בפורום זה, ואם בכלל לכתוב או להתייעץ. אני ילדה בת 13 ובזמן האחרון אני נתקלת בהמון בעיות עם המשפחה. זה מתבטא בכך שיש המון ריבים קטנים שמתעוררים פתאום (ולא רק ביני לבית ההורים או האח אלה גם בין אחי להוריי או שמדובר בקונפליקט משותף). למשל בסכסוך האחרון, הלכנו לפסטיבל מחול בעיר שלנו- כל המשפחה (אני, אחי והוריי), כשבקושי הצלחתי להוציא את ההורים מהבית. הבילוי היה מאוד מדכא כשהבנתי שכולם ממש "עושים לי טובה" שהם באים! אני אפילו קצת הסתכסתי עם אבא שלי רק בגלל שקניתי לי פלאפל, ודעתו על כך הייתה שיש כל הזמן פלאפלים, גם בלי פסטיבלים, ושאני יטעם משהו אחר שאין כל יום! זה ממש עיצבן אותי שאנחנו רבים בגלל כאלה שטויות. אותם קונפליקטים נוצרים מדי יום ויום וזה הורס כל אווירה משפחתית שנוצרת (אם נוצרת), כך גם אני מרגישה שאין איחוד בינינו והאהבה אחד כלפי השני לא הדדית. שמתי לב שבתקופה האחרונה ההורים שלי מתלוננים שהם ממש עייפים, שאנחנו לא מביאים להם מנוחה בלילה- אני ואח שלי (בגלל שאנחנו מסתובבים בבית ושוכבים לישון מאוחר, כי זה החופש הגדול).אני לא יודעת אם זה קשור בכלל- ההערה הקודמת, אבל יש לי עוד הערה שאולי תישמע לך הסיבה לכל הקונפליקטים האלה: אני עוברת שינויים עקב גיל ההתבגרות ואני בוכה ומתבאסת לעיתים ממש קרובות, יוצא לי לבכות לפחות פעם ביומיים. לפני התקופה הזו (שלהשערתי נמשכת כ-3 שבועות) הייתי "חברה של אמא" ויכולתי להיפתח אליה, סיפרתי לה מה עובר עליי ומתי שבכיתי לא היססתי לפנות אליה, היא תמיד אמרה שלי שזה ככה לפני קבלת המחזור (שעוד לא קיבלתי) ואחרי שאני אקבל מחזור, המצב הנפשי שלי ייתאזן. אז מה שבעצם רציתי להעיר זה שאולי אני מרגישה בחוסר האיחוד והאהבה הזו בגלל המצב הזה של גיל ההתבגרות. אני ממש מצטערת שנאלצת לקרוא את כללללל זה, אבל אני מקווה שבכל זאת תוכלי לענות לי ולעזור לי! תודה

אנונימית יקרה, אני מאוד מודה לך שנכנסת לפורום זה ותרמת לנו מרגישותך ומדרך ההסתכלות שלך שהנה מאוד בוגרת! תודה רבה לך! אני מאמינה שהרבה בני נוער מודים לך כרגע על השתתפותך והכנות שלך! לגבי שאלתך, אכן יכול להיות שבגלל המתח הפנימי שלך, כרגע כל משפחתך נראת לך מתוחה ולא מאוחדת, יכול להיות גם שכרגע אתם עוברים תקופה של מתח (שאינה קשורה אלייך!), החשוב בעיני הוא לא לראות הכל שחור, אך אם אכן את בוכה יותר מדי,וקשה לך להנות כרגע מחברותייך, וממשפחתך, כדאי ללכת להתייעצות עם מטפל/ת המתמחה בגיל ההתבגרות. יכול להיות שהאפשרות לשיחות טיפוליות יעזרו לך לעבור תקופה מתוחה זו. העיקר אל תשארי לבד עם מצוקתך! בהצלחה בתיה

יש לי ילדה בת 16.5 שירדה עם חבר שלה לאילת גם הוא בן גילה לאחר שוידאתי שהיא לא מתכוונת לקיים יחסי מין ,אנו מדברים על כך חופשי בבית ושהיא אחראית על עצמה הרשתי לה .הילדה הודיעה לי שהיא מתכוונת לרדת שוב בסוכות האם עליי לאפשר לה,היכן הגבול הנכון ברור לי שלצורך כך אינה צריכה לרדת לאילת 0

דינה יקרה, את שואלת האם לאפשר לבתך לרדת לאילת בסוכות?אני מבינה שאת חוששת מקיום יחסי מין, חשש זה הוא שמביא אותך להתלבט אם לאשר לבתך לרדת לאילת בסוכות? אם כן אז אכן את צודקת, בתך יכולה לקיים יחסים בכל מקום ולא רק באילת, ובמקום לאסור עליה זאת, אם אכן אתן מדברות על הכל אז אני ממליצה מאוד לשוחח בפתיחות בנושא קיום יחסים ולעודד את בתך לפנות אלייך בבוא העת כדי שתוכלי לתאם לה פגישה עם גניקולוג והתאמת גלולות. חשבי על כך, בתיה קריגר

שלום,אנע עולה לכיתה י' ורציתי לציין את הבעיה שלי: אני לומדת בבית ספר דתי לא ביישוב שאני גרה בו ויש לי מספר מועט של חברות מהביצפר שהן לא גרות ביישוב שלי.בחופש הזה אני כל כך בודדה כ'כ לבד..החברות כל אחת עם החבר או החבר'ה שלה ואני גרה בחור שכל הנערים והנערות בגילי הם בבית ספר חילוני,אני בקושי מכירה אנשים מהיישוב שלי בגילי כמה שזה נשמע מדהים.. אבל אני לא הכי פתוחה וחברותית בעולם, אך המצב שלי גרוע ביותר,עד שאנו נפגשות החברות זה פעם בשבועיים ואני מכירה איזה 2 בנות מהיישוב שלי שהקשר שלנו ממש רופף ואנו לא חברות אך אין לי מושג איך לחדש את החברות בנינו. ניסיתי ללכת לצופים,אבל לא אהבתי ולא הרגשתי שייכת, הם כל הזמן מדברים על נושאים שונים ואני נלחצתי להביע דעה במקום חדש.בבקשה תעייצי לי מה אני יכולה לעשות כדי להכיר עוד אנשים מהיישוב שלי,נמאס לי כבר אני כל היום מתבטלת ומצד שני אין לי את האפשרות להכיר אנשים מהיישוב.תודה מראש.

תמרה יקרה, אכן זו בעיה מוכרת, כשלומדים מחוץ לישוב בזמן החופשה מהלימודים מרגישים מאוד את הבדידות. לא ברור לי מדוע את לא נפגשת עם חברותייך מהלימודים? אפשר לארח חברה למספר ימים ואחר כך להתארח אצלה וכך להעביר את תקופת החופשה, מה דעתך? בהצלחה בתיה

במקרה שמעתי על ילדה בת 9 שקיבלה מחזור חודשי, האם זה יכול להיות או שיכול להיות שהיא נאנסה ודיממה (שזה החשד המרכזי שלי). אנא תשובתכם המקצועית בהקדם.

כיום בעקבות שינויים תזונתיים, הורמונים שנכנסים למזון, חשיפה לחומרים שונים ירד גיל המחזור באופן דרמטי ולמרות שגיל 9 עדיין לא שכיח מוצאים כמה וכמה מקרים כאלו.

חסיד יקר, יתכן וזה אכן מחזור אך לפי דבריך יש חשש לאונס ואם אכן היה אונס אותה ילדה זקוקה בדחיפות לעזרה! בתיה

בתיה שלום ביקשתי לקבל אנפורמציה על תופעה של קדם וסת אצל בנות שזו הוסת הראשונה לא קיימת אצלנו בעיה פשוט ביתי שאלה אותי על זה כי שמעה על כך מחברה אני לא שמעתי על תופעה כזאת יתכן שאני לא יודעת הכל ואני לא רוצה לענות לביתי תשובה לא נכונה ביתי בת 11 ומתוודאת לראשונה לעולם הנשי תודה מיר

מיר יקרה, פני לספרות המקצועית. כפי שציינתי בעבר, אני אישית ממליצה מאוד על הסדרה "המדריך הישראלי למתבגר" סדרה המחולקת לפי גילאים ולבנים /בנות, ישנה חוברת לבנות לגילאי 10-12 ושם תוכלי לקבל את התשובות המתאימות לבתך. בהצלחה בתיה

אני התחלתי לקחת גלולות פמינט לפני שלושה חודשים כדי להסדיר את המחזור בלי שאמא שלי ידעה על כך, עכשיו אני מרגישה כאילו אני מסתירה ממנה סודות גרעין וממש לא נעים לי איך לספר לה? אני מפחדת שהיא תכעס או תתעצבן

עדי יקרה, האם את הבכורה בבית? האם לדעתך יש לאמא סיבה מוצדקת לכעוס? במידה ואת מאוד חוששת מתגובת אמא, את יכולה להעזר באחות גדולה (אם יש) או קרובת משפחה שהנך מרגישה נוח ושאמא סומכת עליה כדי שתעזור לך לספר לאמך על כך. בכל מקרה בעיני תמיד עדיף לספר את האמת מאשר לשמור את הסוד אשר מפריע במהלך הקשר הישיר בינך לאמך. חשבי על כך. בהצלחה בתיה

שלום מצאתי מתחת למיטה של בני בן ה 17 עטים חלולים , כמות נכבדה, ובקבוקי בירה, בני וחבריו נוהגים לצאת יום יום בערב וחוזרים רק לפנות בוקר , ברור לי שהם שותים אך הופתעתי לגלות עטים חלולים , מיד התחלתי לחשוד בסמים וכד'. עד כמה שידוע לי בני לא מעשן סיגריות , רצות לי הרבה מחשבות בראש, מה לעשות? אמא מודאגת

מזל יקרה, שוחחי עם בנך על הדאגה שלך!דאגתך בהחלט במקום וחשוב שתשתפי את בנך. את מכירה את החברה שבנך יוצא איתם? האם חל שינוי התנהגות אצלו בזמן האחרון? כדאי לשים לב לנקודות אלו ובמידת הצורך לשתף את הורי החברים כדי שכולכם תיהיו ערניים יותר וכך תוכלו לעזור לילדים במידת הצורך.גם אם בנך בן 17 עדיין עלול לעשות שטויות וחשוב להיות שם ולעזור במידת הצורך! בהצלחה בתיה

לפני כחצי שנה, קיבלנו טלפון מחברת הנקיון שמספקת לנו שירותי עוזרות בית מידי יום שישי: "העוזרת לא מוכנה להשאר לבד עם בני בן ה -15 כי בפעם האחרונה שהיתה אצלנו בבית היא נשארה איתו לבד ולטענתה נגע בה". אני הייתי ממש בהלם טוטאלי. מדובר בילד טוב, שקט, תלמיד מצטיין ללא בעיות התנהגות או כל דבר חריג אחר. עדיין אין לו קשר עם בנות. מיהרתי לדבר איתו. בהתחלה אמר שהוא לא זוכר אבל לאחר שהפעלתי לחץ הוא אמר שכן, שהוא ניגש אליה בלי להגיד כלום ונגע בה בכתפיים.היא הגיבה בכעס. הוא הפסיק מיד. אמר "סליחה אני לא יודע מה קרה לי וחזר מהר לחדרו". לשאלתי, למה הוא עשה את זה ומה בכלל עבר לו בראש באותו רגע, הוא ענה שהוא לא יודע מה קרה לו וכנראה זה הגיל "המטומטם הזה" (ככה הוא הגדיר).לאחר שאלות ותחקורים כדי לנסות להבין איך הוא בכלל העז במיוחד שאנחנו מאוד שמרנים אצלינו בבית ויש חוקים ברורים לגבי פרטיות וכו' הצלחתי להוציא ממנו שהוא רואה סרטים כחולים באינטרנט. לאחר הסברים חוזרים ונשנים מה המשמעויות של התנהגות כזו, ושיש פתרונות אחרים למצב שהוא מרגיש צורך עז להתפרק,הוא אמר שהוא יודע ומבין והבטיח שהוא לא יחזור על ההתנהגות הזו שוב ואין סיכוי שיקרה מצב שהוא לא שולט בעצמו. מה שאני יודעת שבאותו יום הוא סגר את כל האופציות להכנס לאתרי הסקס - לא שאני משלה את עצמי שהוא לא ייכנס שוב, אבל התנחמתי בעובדה שהוא עשה את זה ביוזמתו וללא דרישה או הוראה שלנו. דיברתי עם העוזרת כדי לשמוע גם את גירסתה. הגרסה שלה היתה זהה לגרסה של בני. כמובן שהתנצלתי. היא מבחינתה אמרה שהוא רק ילד ולא צריך לעשות מזה סיפור - קצת מוזר לא? מאחר והוא ילד שלא אוהב לדבר יותר מידי ואפשר להגיד שהוא די מופנם אני די מודאגת כי אני פשוט לא מצליחה להבין איך הוא העז לעשות דבר כזה. בשבילי זה חמור ביותר. כל פעם שאנחנו מגלים שהוא שוב נכנס לאתרי סקס, אני נחרדת מחדש ולא מצליחה להרגע מהסיפור הזה.אני לא מעיזה להשאיר את בתי הקטנה איתו לבד, אני ממש פוחדת מצד אחד ומצד שני אני מרגישה רע מאוד עם זה שאני לא סומכת עליו. האם לדעתך אני מגזימה ויוצאת מפרופורציות או שהדאגה שלי מוצדקת ויש מקום ליעוץ / טיפול? אני חוששת שאם צריך לטפל ולא נעשה זאת עכשיו, עלולים לקרות דברים חמורים יותר בעתיד. מה את אומרת?

לאנונימית שלום, אני מבינה את דאגתך, התנהגות בנך אכן אינה מותאמת. ראשית כדאי לסגור את אתרי הסקס שבנך נכנס אליהם, אתרים אלה אינם מתאימים לגילו ועלולים להציג דברים שמאוד יבלבלו אותו ואת הערכים המוסריים שאתם מנסים להקנות לו. שנית בהחלט כדאי לבדוק איתו על אפשרות של עזרה רגשית סביב נושא מצבו החברתי והתנהגותי, דבר שיכול לעזור לו לצאת מהבלבול שנכנס אליו. בהצלחה בתיה

יש לי בן בכור בן 14וחצי ובמשך שנים היתה לו בעיה חברתית הוא לא אוהב להיפגש עם חברים וכעת הוא יושב שעות בחדרו מול המחשב והטלויזיה מסרב לבוא איתנו לכל מיני מקומות ונפגש עם חבר פעם בחודש וגם לאחר שאני משוחחת איתו על החשיבות שבכך,מידי פעם אני ואביו מנתקים לו את המחשב ליום שלם משום שהוא לא עומד בהבטחות שלו לגביי זמן הישיבה מול המחשב.אני מעונינת לשמוע על דרכי התמודדות איתו בעינין האינטראקציות החברתיות.

מיכל יקרה, אנו מכירים את בעית המחשב והסתגרות בני הנוער שעות מול המסך, אך כשהמחשב הופך להיות החבר היחיד של הילד אכן אנו ההורים צריכים להגביל את השימוש בו. איך בנכם מגיב להגבלות אלה? אני מציעה לקבוע איתו מספר שעות ישיבה ליד מסך(מחשב/טלויזיה) ובדיקה ןעזרה עבורו למצוא דברים נוספים שניתן לעשות בזמן החופש(חוגים/התנדבות/עבודה וכו'). במשך השנה כדאי לעניין אותו בחוגים וכן ישנם קבוצות טיפוליות העובדות על כישורים חברתיים, כדאי להתעניין בכך. בהצלחה בתיה

ביתי בת 15 סובלת כבר שנים מדימוי חברתי נמוך. היא לא הרבתה לצאת עד עכשיו והיתה מתוסכלת. לקראת החופש פתאום גילתה ילדים נוספים בשכבה,שאנו לא מכירים, התחילה לצאת יותר, לדבר ללא הפסקה בטלפון, להתמרד, לצעוק על כל דבר, והיא כועסת עלינו, ההורים - לא רוצה להגיד למה כי לא נקשיב ממילא, ודוחה כל נסיון להתקרב אליה באכזריות. היא מודעת לזה שמצב רוח שלה כל הזמן בשפל אך לא מוכנה לקבל מאיתנו עזרה. אני חוששת שהיא במצוקה כל שהיא ואיני יודעת איך לעזור לה. אנא עצתך תודה

מיכל יקרה, אכן קורה שבגלל שינויי הורמונלי מצבי הרוח של המתבגרים משתנים מקיצוניות לקיצוניות, כמו כן קורה שילדים שלא היו רגילים לצאת פתאום מגלים חברה חדשה ומתחילים לשנות דפוסי התנהגות (לצאת לבילויים). אך כאן אני מבינה שאת מודאגת משום שאינך מכירה את החברים החדשים שלה,ואת חוששת שהתנהגותה של בתך מאותת מצוקה. יתכן ואת צודקת וכן יתכן ובתך החלה את גיל ההתבגרות והתנהגותה מאפיינת את הגיל. לכן החשוב כרגע הוא שיחה מסודרת עם בתך הבהרת עמדתכם ודאגתכם וכן קביעה חוקי יציאה ובילוי משום שכרגע נראה שהשינוי מלהיות בבית ליציאה עם חברים הגיע בהפתעה לכם ולה עד כדי שלא הספקתם לקבוע ולהבהיר את החוקים והגבולות שלכם. חשוב ביותר שהשיחה תעשה בזמן רגוע ושנקבע מראש המתאים לשניכם. בהצלחה בתיה

שלום ,אני אמא לילדה בת 9, לאחרונה החל אצלה צמיחת שדיים וכן צמיחת שיער ערווה ובבית השחי, בתי ילדה גבוהה יחסית לגילה והשינויים אצלה מקדימים את חברותיה,היא חשה לא בנוח להתפשט ליד חברותיה ( החלפת בגדים בבריכה)איך אפשר לעזור לה, מה נכון להגיד, אני מאוד חוששת שהביטחון העצמי שלה ייפגע (הבנות שואלות שאלות ומציקות לה)

שירה יקרה, זו באמת בעיה כשאתה הראשון המתפתח בקבוצת החברים וזה אכן יוצר מבוכה מובנת ביותר גם מצד הנער/ה המתפתח/ת וגם מצד שאר הקבוצה. כדאי לקנות לבתך ספר על התבגרות, אני ממליצה על "המדריך הישראלי למתבגרים" של ד"ר עמוס בר וטלי רוזין. ישנה חוברת לגילאי 10-12 לבנות, שם מסבירים על התפתחות. קראי קודם את החוברת ובדקי אם מתאימה לבתך ולאחר מכן שבי איתה והקריאי לה. חשוב שבתך תדע שאין שום בושה ורע בלהתפתח מוקדם. בהצלחה בתיה

רציתי לשאול האם יש תופעה של טרום מחזור אצל בנות שעדיין לא קיבלו מחזור ובמה זה מתבטא

מיר יקרה, אם יש דבר שמטריד אותך בנושא כדאי לפנות לרופא המטפל. בהצלחה בתיה

בתיה שלום וברכה, שאלה: ביתי בת 12 ומעט מרבה בשבועיים האחרונים לבכות בלי סוף בלילות , חוסר רצון לישון (נרדמת כל לילה בין 3-4 לפנות בוקר) בוכה ללא סיבה , ישנה המון במהלך היום, ובלילה מתחילה לבכות בכי כל כך כאוב (שאני בעצמי רוצה לבכות) שאלתי אותה אין ספור שאלות האם משהוא מציק האם קרה משהוא יוצא דופן ונעניתי בשלילה יש לציין כי במהלך היום הילדה צוחקת יוצאת חברות וכו... יש לה חבר כרגע (חברות לא מובנת לחלוטין אבל כנראה שבגיל הזה הם רק מתכתבים במחשב) בבקשה תעני לי יש לציין כי הילדה חכמה, נבונה, יפת מראה בת יחידה.... לתשובתך אודה בברכת שבת שלום רויטל

רויטל יקרה, איך בתך מסבירה את הבכי? התאור שלך קצת מרמז על דיכאון(בוכה וישנה רבות), גם העובדה שקשה לה להרדם ובוכה רבות בלילות בכי כואב יכול לרמז על פגיעה שבתך חוותה. חשוב ביותר להיות שם עבורה ולהבהיר לה שאתם שם תמיד עבורה ותתנו לה תמיכה. במידה ולא יהיה שינוי בהתנהגותה או ההתנהגות תלך ותקצין כדאי לפנות לעזרה רגשית! בהצלחה בתיה

שלוםם.. יש לי שני חברות שאחת מהן חול בסרטן לפני שהתחיל כל הבלאגן כמעט שלא התייחסו אליה ורוב היחס היה מופנה אלי פתאום כגילו לה את המחלה בקושי מתייחסים אלי וכל החברות שלי לא שמות עליי בכלל..ולגבי החברה השנייה היא פתאום הפסיקוו בכלל להתייחס וכל פעם שאנחנו ביחד נפגשות (שלושתנו) אז אני הנדחפתת וכאילו שאני לא קיימת באותו החדר...מה ניתן לעשות במצב כזה?

סהר יקרה, נשמע שכרגע חברתך החולה זקוקה להרבה תמיכה וכאן אולי המקום לתת לה את אותה תמיכה גם אם זה אומר שאת זזה קצת הצידה. חשבי על כך שדווקא את מאוד באמצע כשאת מספקת לה את התמיכה! מה דעתך? בהצלחה בתיה

בני בן 15, מתלונן על כאבי בטן והליכות דחופות לשרותים, רגישות זו קיימת מתקופות מסויימות בעבר, אבל בחודשים האחרונים הלכה והתעצמה, ההתעצמות מתבטאת בכך שהוא לוקח איתו כדורי קל בטן לכל מקום, הוא פוחד לנסע לחול עם משלחת שלא ייתקף בכאבי בטן, הוא נמנע מלאכול יתר על המידה כדי שלא תכאב הבטן, והוא נכנס לשרותים עד 5 פעמים ביום. הוא מאוד טרוד מזה, הוא ילד רזה, ובנוסף בשבועיים האחרונים ירד שני ק"ג, והוא מודאג מזה מאוד. עשינו את כל הבדיקות הרפואיות בימים האחרונים ששללו בעיה פיזיולוגית, בדיקות דם, בדיקתת רופא, והליקובטור פלורי. אנחנו מנסים להרגיע ולהגיד לו שזה יחלוף, שזה זמני, שזה רגשי ואין לו ממה לחשוש, אבל הוא מוטרד וחרד מאוד מהמצב. משתדלים מאוד שלא ימנע מלעשות דברים בגלל זה. אבל אנחנו גם מרגישים שאיןם לנו את כל הכלים להתמודד עם הענין, הוא הבן הבכור, ויש לנו עוד ילדה בת 10. נשמח לעיצה, לרעיון, האם לפנות לטיפול מסויים, מה עושים?

אלון יקר, נשמע שהנושא הפיזיולוגי נשלל ונשאר הנושא הרגשי. ראשית חשוב להתיחס בשיא הרצינות לכאבים גם אם הם פסיכוסומטים הם בהחלט כאבים! שנית כדאי לפנות לטיפול רגשי כדי לברר את מקור הכאבים. בהצלחה בתיה

בתיה שלום רב, בני בן 15 וככל הנראה גילה את המיניות. הבן שלי פתאום מתקלח ארוכות ואנו מגלים סימנים לאוננות על המגבת או במיטה שלו וגם בכביסה (בעיקר בתחתונים). האם זה נורמאלי שהוא יאונן ככה? (אנחנו מניחים שזה אוננות) האם כדאי לדבר איתו על הנושא? התחלנו לדאוג כאשר ישן אצלנו חבר שלו והם ככל הנראה אוננו ביחד (אולי מול המחשב או משהו אחר כמו סרט). אנו מפחדים שהוא עלול להתמכר לזה במיוחד שהוא מאונן עם חברים שלו. מה דעתך? תודה רבה

ראובן יקר, אוננות זה חלק בלתי נפרד מהחיים ובהחלט הגיוני שבנכם "גילה" את המיניות ומאונן. לדעתי אם אין הוא מאונן בפרהסיה אלא עם עצמו אין מה לדאוג, לגבי סרטים למיניהם בהחלט חשוב לבדוק למה בנכם חשוף ולשוחח על כך. כדאי לספק לו חומר קריאה על התבגרות. אני אישית מאוד ממליצה על סדרה שנקראת:"המדריך הישראלי למתבגרים" של טלי רוזין וד"ר עמוס בר.חוברת דקה וכתובה בשפה מאוד ידידותית לנוער ומובנת להם. יש מספר חוברות לפי גיל! בהצלחה בתיה

אוקי ,אני בת 13 בצעדים לחטיבת הביינים , ואם אקבל מחזור בחטיבת הביינים מה שרוב הסיכוים שיקרה אז אפחד ללכת לשירותים כי ארגיש לא בטוחה בעצמי, אולי מישהו הולך אחרי? ואפילו יציץ לתא השירותיים שלי ואני מאוד לחוצה מיזה ! עזרה!!!!

שלום לך ג'! קודם כל בהצלחה בחטיבת הביניים. נשמע שזה לא קל להתבגר ולהתמודד עם כל מיני שינויים שקורים לנו בגוף ועם חשש שמשהו פרטי עלול לצאת החוצה ולהתגלות. זה באמת יכול לבלבל ולעורר בהתחלה מבוכה אצל כל נערה שמתחילה לקבל מחזור- ולכן בזה את לגמרי לא לבד. הייתי מציעה לך כמה דברים: אולי קצת לשאול על נסיונן של נערות אחרות שכבר קיבלו מחזור או אפילו בנות משפחה? זה קצת עוזר לראות שאת לא לבד במערכה, ואולי אפילו להצליח לקבל כמה עצות טובות... הדבר השני- אולי את קצת חוששת מההתמודדות עם ביה"ס החדש שזה מאוד טבעי- כמה תוכלי להרגיש בטוחה בו, שלא יעברו את הגבולות שלך, שתרגישי נוח חברתית וכו'. האם יש מישהו קרוב אליך שתוכלי לדבר איתו על כך? זה לפעמים מאוד עוזר... מאחלת לך דרך צלחה, לילי

שלום שמי אור אני בת 12 ולא יודעת מה לעשות עם ההורים שלי יש לי אח שתמיד מעצבן אותי וכשאני מרביצה לו ההורים שלי צועקים עליי אבל שגם אחותי וגם אחי מרביצים לי ואת אף אחד זה לא מעניין אני עושה הרבה דברים בבית שלי למשל אתמול שטפתי לבדי את כל הבית ואיך שאמא שלי הגיע היא התחילה לצעוק עליי והיום שלחתי לה הודעה בפאלפון שבשבילי אין לי יותר אמא ואבא ואני לא יודעת מה היא עשתה אבל אחותי ענתה לטלפון ועוד דבר שמפחיד אותי היא תספר הכול לאחיות שלה מה אני יעשה???

שלום לך אור... מהדברים שלך נשמע שאת במצוקה עם הרגשה של עלבון כאילו לא באמת מעריכים את המאמצים שלך לעזור ומאשימים אותך בדברים שאת חושבת שאת לא אשמה בהם. אני לא מספיק מכירה את המצב אצלך בבית, אבל יכולה להגיד לך שלפעמים אנחנו נכנסים לכל מיני מעגלי קסמים עם הסביבה- שאנחנו כבר מתחילים להתנהג כפי שמצפים מאתנו וגם הסביבה מתחילה להתנהג כפי שאת מצפה ממנה. יכול להיות גם שכשאנחנו מגיבים מהר מדי אנחנו גורמים לאחרים לכעוס עלינו ושוב פעם מתחיל מעגל קסמים כזה שלא נגמר. האם את חושבת שאת יכולה לדבר עם אחד מהורייך ולהסביר לו שאת מרגישה מקופחת וחשוב לך שמשהו ביחסים ישתנה (אולי גם את תוכלי לשנות משהו שיעזור לשני הצדדים...)? לדעתי זה יכול אולי להיות התחלה של שינוי. שיהיה בהצלחה, לילי

אור יקרה, אכן המצב נשמע בלתי נסבל!האם תמיד המצב היה כך? או הייתה תקופה אחרת, בה הרגשת שהורייך רואים ומעריכים אותך? מה עם אביך האם נוהג כך גם? האם ניסית לשוחח עם הורייך על הרגשתך? אם עדיין לא עשית זאת שווה ניסיון אך חשוב שתספרי להורייך איך את מרגישה ולא במה הם לא בסדר. אם יש אדם מבוגר שהורייך מעריכים ואת מרגישה נוח איתו כדאי אולי לבקש את עזרתו שיגשר בינך לבין הורייך. בכל מקרה חשוב לא להשאיר את המצב הבלתי נסבל הזה כפי שהוא. בהצלחה בתיה

שלום רב, בני בן 10 (אנחנו משפחה חמה תומכת ואוהבת שלא מחסירה דבר) בני טוען שאנחנו משפחה לא טובה שלא יוצאים לבלות מספיק שלא קונים מספיק שלא אוהבים שלא, שלא שלא.... אנחנו כן במסגרת היכולת. תמיד תמיד חסר לו עוד כי רואה חברים שיוצאים, מבלים, מבזבזים וכו'.. אנחנו בתקופה של הוצאת יתר (עצמאיים) ולא יכולים לצאת לכל מקום שהילד רוצה. הוא קיבל הסבר אך מסרב להבין ורוצה באמת לבלות ולבלות, שולח לי מסרונים שהוא בדיכאון עמוק ושלא אוהבים וכו'. הוא רואה שלילי. מפעיל עלי לוחמה פסיכולוגית.. (רע לי שהוא מרגיש כך) בבקשה בבקשה זקוקה לעזרה מה עלי לעשות ומה לומר לילד שיספק את דעתו? אני אכולת יסורי מצפון כי הילד לא מרוצה ומלא טענות במיוחד עכשיו שהיה לו יום הולדת ולא עשינו כרצונו, עשינו מה שיכולנו. הילד מקבל שפע של חום ואהבה ותמיכה אין סופית אך אף פעם לא מספיק לו. בבקשה זקוקה לתשובה תודה רבה

שלום, זו באמת רק מחשבה ונסיון שלי לעזור כמה שאוכל. רק חלפתי פה במקרה... זה בטח לא פשוט לכם כהורים לדעת שאתם משקיעים ובכל זאת לקבל מהילד תחושה של חוסר סיפוק מתמיד. זה בטוח מעורר גם אשמה ואולי יכול לפעמים אפילו לערער את הבטחון ההורי כי אין בעצם פידבק שמאשר את הנתינה שלכם שנעשית מתוך הרבה חום, אהבה, ומחשבה- ונראה לי שזה המוקד של המצוקה שלכם. המצב המשברי שנקלעתם אליו הוא כורח המציאות וכמו כל שינוי הוא דורש הסתגלות הדרגתית אליו של כל הנפשות הפועלות בבית. מתוך הדברים נשמע שילדכם עובר תהליך לא פשוט של הסתגלות למצב החדש שדרכו הוא בוחן את הקשר אתכם וגם את מידת יכולת ההשפעה שלו על קשר זה. הרבה פעמים ילדים בוחנים את הקשר ע"פ מדדים קונקרטים של 'כמה נתנו לי ככה אני שווה'- ופוסחים על המרכיב המהותי בו- של נתינה רגשית משום שקשה לכמת אותו. זה גם הגיל בו ילדים עסוקים בשאלת הזהות והערך העצמי שלהם ביחס לבני גילם, ולכן ההשוואה המתמדת הזו לאחרים. נשמע שאתם נמצאים באיזשהו אופן במערכה של מאבקי כוח תוך נסיונות למניפולציה רגשית כדי להשיג 'אהבה' קונקרטית- קרועים בין הצורך לספק אותו לעמידה בתנאי המציאות הלא פשוטים. אני חושבת שילדים מאוד רגישים לדעת מתי אפשר 'לתמרן' הורה ולזהות את נקודות התורפה בו. לכן חשוב שתהיו שלמים עם עצמכם ועם הנתינה שלכם. יכול להיות גם מאוד שילדכם מנסה כרגע לבדוק את הסמכות שלכם, את האיתנות שלכם מולו, את היכולת שלכם לעמוד על שלכם, את הגבולות. אבל גם את האמון בתוך הקשר אתכם. אולי זו הזדמנות מאתגרת ללמוד איך גם בתנאים משתנים האמון ביחסים נשמר. אפשר אפילו לנסות להוסיף פעילויות משותפות חדשות אתכם שלא כרוכות בהשקעה כלכלית ושיאפשרו להמשיך ו'לתחזק' את האמון. בהצלחה וקייץ נעים... לילי

אילנית יקרה, בנך הוא רק בן 10 טבעי ביותר שיסתכל על חבריו וירצה מה שהם מקבלים זה כמובן לא אומר שאתם הוריו חיבים לספק לו את כל רצונותיו בגלל חבריו! השאלה היא עד כמה את מרגישה שלמה עם אי היכולת שלכם לספק את רצונותיו. ילדים יש להם רדרים טובים ביותר לקלוט אותנו ההורים ולפעמים לדבר בשמנו ואף להקצין את רצונותינו. האם את חשה שלמה באמת עם מה שכיום את יכולה לתת לבנך? בדקי עם עצמך ובן זוגך איך אתם מרגישים. בנך יכול ומותר לו לנסות לקבל מכם יותר אין זה אומר שאתם צריכים לספק את הסחורה ובטח שלא להרגיש רע בגלל אי ההספקה. ובכלל זה לא קשור למצב הכלכלי שלכם! האם אדם הנמצא ללא קשיים כלכליים צריך לספק לבנו כל מה שהוא רוצה? איזה ילד יגדל? חשבי על כך! בהצלחה בתיה

אני בת 15 ויש לי בעיה שמטרידה אותי מאוד. מאז שהתחיל החופש אני ישנה בשעות מאוחרות יותר מההורים שלי,בערך באחד וחצי כל לילה. הבעיה היא שמאז תחילת החופש אני שומעת את ההורים שלי מקיימים יחסים בלילה וזה מפריע לי ואני לא יודעת למה. כשאני מתחילה לשמוע אותם אני בדרך כלל ישר שמה אוזניות ומחפשת שירים במחשב,מהר,רק כדי לא לשמוע כלום. אני פתוחה מאוד עם אמא שלי אבל אני לא יספר לה דבר כזה כי זה לא נעים לי... אני פשוט לא יודעת מה לעשות ואני לא רוצה ללכת לישון כל יום באחד עשרה או מוקדם בגלל זה,אבל אני גם לא מבינה למה זה כ"כ מפריע לי ולא נעים לי. מה אני אמורה לעשות? כל פעם שהם הולכים לישון אני באי נעימות שמא אני ישמע אותם וזה ממש מציק לי...ככה אני יהיה כל החופש ובמהלך השנה?

שלום לך אנונימית, עברתי פה וראיתי את מצוקתך ואני מסכימה אתך שאת עוברת דבר לא פשוט. את אומרת שאת לא מבינה למה זה לא נעים לך. אני חושבת שכשאנחנו נחשפים למשהו פרטי בין אנשים זה יכול להיות מאוד מביך ובייחוד כשמדובר באנשים שקרובים אליך. כאילו משהו בגבולות אולי קצת נפרץ... ובייחוד בתקופה של התבגרות ששאלות על קשר עם בני המין השני מתחילות אולי לצוץ ולעלות. וזה בטח גם מאוד מבלבל להכיר בזה שלהורים חוץ מלהיות הורים יש תפקיד נוסף בחיים- להיות זוג. אני מבינה את הקושי שלך לדבר עם אמך על זה אבל זה שאת פתוחה מאוד איתה כבר מעודד, ואולי תצליחי לאזור אומץ בהמשך... מאחלת לך בהצלחה ולילות שקטים עד כמה שאפשר... לילי

אנונימית יקרה, זה אכן מביך ונותן אולי הרגשה של פריצת גבול אינטימי של הורייך, מביך אולי עוד יותר זה להבין שגם הורייך "עושים את זה" דבר "ששמור" אולי רק לצעירים . מאידך יש אולי גם קצת מחשבה משמחת, הורייך נהנים זה מזו עדיין בגילם "המופלג". הם לא רק הורייך אלא הם גם זוג וזוג שכנראה מאוד אוהב זה את זו. מה דעתך? לשאלתך מה לעשות?נראה לי שהרעיון של להיות עם אוזניות ולשמוע מוסיקה כשהורייך הולכים לישון, יכול להיות פתרון יצירתי,(כפי שאת עושה), הייתי גם מנסה להפסיק להתעסק בנושא בתוך ראשך כי זה נראה לי שכרגע את מאוד מאפשרת לסיטואציה המביכה להעסיק אותך בראש גם כשהיא לא קורת במציאות אני צודקת? לשוחח על כך עם אמך זה אכן יכול להיות מביך לשתיכן ולכן חשוב מאוד שתבדקי קודם בינך לבין עצמך איך ואם בכלל את רוצה לפנות לאמך בנושא זה. הרבה הצלחה בתיה

שלום, נקלעתי למצב חדש, ואני אובדת עצות. יש לי בת יחידה בת 16, ילדה טובה,תמימה, ערכית,אשר מכבדת אותי ומשתפת אותי בחייה. לפני כמה ימים היא הכירה סטודנט בן 21, שגר לבדו בדירת חדר, ההיכרות היתה דרך האינטרנט, והוא הזמין אותה לסרט, ומאז הם לא נפרדים, הוא נמנע מלהגיע לביתנו, ומשכנע אותה להגיע לדירתו. אני מלאת חששות, למרות שהוא ניסה להרגיע, וטען שטוב להם ביחד, והוא לא מחפש סקס, הבת שלי בוכה כל הזמן כי היא קרועה ביני לבינו, אני עומדת על כך שהם יפגשו אצלנו בבית, כי הפגישות בבית שלו נראות לי מלאות תרחישים מסוכנים. האם נהגתי נכון שבכלל איפשרתי לה להיפגש איתו? האם אני נוהגת נכון כשאני מתערבת באופן תקיף ולא מאפשרת לה להיות איתו שעות בביתו? אבקש תשובה מהירה, ותודה מראש.

מירים יקרה, בתך הייתה קודם כל בתך לפני שהייתה חברתו! כך שיש לך את מלוא הזכות והחובה להגן על בתך! אין לי ספק שאת נוהגת נכון כשאת מתערבת ביחסים אלו. לא כל כך הבנתי מפנייתך, האם את מכירה את הבחור? האם הוא מגיע לביתכם? איך את מתרשמת ממנו? מהכתוב נשמע לי שבתך מאוד מרוצה מההגנה שלך, אני צודקת? החשוב ביותר הוא שתכירי את הבחור ותתרשמי ממנו ויחד עם בתך תקבעו מה מתאים לה, כשתמיד חשוב שתזכרי להפריד בין החששות הקשורות אלייך לעובדה שבתך מתבגרת ומחלקת את עצמה עם עוד אנשים פרט אלייך לבין חששותייך לבתך. משימה לא פשוטה אך חשובה. בהצלחה בתיה

שלום אני אם לנער בן 16, אשר עד גיל ההתבגרות היה מהיר ,דייקן וללא כל בעיות שינה. מאז גיל ההתבגרות ועם השנים ההולך לישון מאוחר (גם אם אנו שולחים אותו לישון מוקדם)כלומר נרדם מאוחר,נמרח עם הזמן. בבוקר מאד קשה להעיר אותו. כל הנסיונות להעירו בעזרת הפלאפון,השכמות שלנו נשלים. בסוף זה תמיד מגיע לעימותים ותחושה של חוסר אכפתיות, חוסר אחריות. ראוי לציין כי בני ילד טוב ונראה כי זה לא דווקא. גם בבי"ס מדווחים על איחורים... החופש עבד וגם לעבודה איחר. נראה לי ששנתו עמוקה מדי וגם כשמנסים להעירו,לא ממש שומע. האם יכולה להיות בעיה נוירולוגית או משהו בחינוך? אודה לתשובה

נראה שלי שהנוסחה היא שככל שאתם תקחו יותר אחריות הוא יקח פחות... אולי יש פה תהליך מחזק שהוא חש שאתם תהוו את גלגל ההצלה עבורו בכל מקרה. כלומר, אם הוא לא יתעורר בעצמו- אתם תעירו אותו. קצת מזכיר את ההשכמה עם הפלאפון- למה להתעורר בצילצול הראשון אם בכל מקרה יגיע השני והשלישי...? כך שאם תתנו לו את האחריות לקום בעצמו ולהתמודד עם כל ההשלכות שבאי ההתעוררות- יכול להיות שהמצב עשוי להשתנות. זו התחלה של ביסוס עצמאות ובגרות. בהצלחה ויקיצות מוצלחות...

mioh יקרה, אנו מכירים בגיל ההתבגרות את המצב שנערים ונערות הופכים את היום ללילה והפוך, ומכאן שמאוד קשה להם להתעורר, שאלתי היא האם תמיד לבנך היו קשיי התעוררות? האם זה משהו שהתחיל עם שינוי הרגלי השינה /קימה שלו? איך הוא מסביר את קשיי ההתעוררות שלו? מה בנך טוען ומה יכול לעזור לו להתעורר?. אני הייתי מתייעצת עם נאורולוג ואף עורכת לבנך מעבדת שינה שכן הקושי של בנך להתעורר בבוקר לעבודה מעלה סימן שאלה אם אין כאן קושי אמיתישל קימה, כי בדרך כלל בני הנוער מוכיחים בעבודה הרבה יותר אחריות ועצמאות מאשר בלימודים, ואיחוריו לעבודה אולי מצביע על קושי אמיתי.ובכלל תמיד כדאי לבדוק את כל הערוצים לפני שמחליטים שיש כאן בעיה של גבולות/חוסר עצמאות/אחריות וכו' בהצלחה בתיה

יש לי בעיה מאוד חמורה אני סובל מהעצירות כנראה בגלל שלא הוצאתי צואה הרבה זמן או שבגלל אכלתי כמות גדולה של גרעינים וכנראה זה לא היה טוב..עכשיו אני מרגיש שיש לי משהו להוציא ואני פשוט לא מצליח כי זה מאוד כואב עכישו השאלה שלי אם אני יוציא את הצואה יקרה לי משהו כי זה מרגיש ממש גדול או שלא יקרה לי כלום ואני רק צריך להוציא את זה וזה יכאב קצת מה לעשות?

ד' יקר, אני ממליצה לך בחום לפנות לרופא ולהתייעץ איתו. בהצלחה בתיה

שלום, אני בת 15, גובה 168 ומשקל 45. קיבלתי מחזור לפני 3 שנים... החזה שלי התפתח בגיל 13 בערך, ומאז הפסיק. והוא קטן..שאלתי היא האם הוא ימשיך לצמוח? מתי החזה מפסיק לצמוח? מה גורם לו לצמוח? תזונה, פעילות גופנית..?ועוד דבר- אני רואה הרבה בנות הרבה יותר נמוכות ורזות ממני שקיבלו מחזור הרבה זמן אחריי ובכל זאת החזה שלהם יותר גדול.. מה הסיבה?.. תודה!!!

שושי יקרה, אינני יכולה לעזור לך בפנייה זו, פני לרופא המטפל. אני אישית ממליצה לך להיות עסוקה יותר בלאהוב ולקבל את גופך ולא להסתכל על מה שאין לך או "חסר" לך. בהצלחה בתיה

בן 17.5. משקל 45 ק"ג וגובה 1.63 מ'. אוכל בכמות נורמלית. סובל מאסתמה ומנזלת אלרגית. מה יכולה להיות הסיבה לקומה הנמוכה ואיך אפשר לפתור את זה?

נער יקר, אם גובך ומשקלך מטרידים אותך אז כדאי להתייעץ עם מומחה בנושא גדילה בהצלחה! בתיה

שלום לך בתי בת17 עברה בילדותה מספר שנים של התעללות מינית והיום שהגיע לתודעה היא לא אוהבת את גופה אומרת על עצמה שהיא שמנה ומכוערת וזה בדיוק ההפך היא יפה וגוף של דוגמנית לגעת באברי מינה היא לא מוכנה גם שהיא מתקלחת היא עושה זאת כאילו זה גוף של מישהיא אחרת ולא שלה אין מה לדבר על אוננות בכלל אינה מכירה ואינה נוגעת בגופה גם לא בחזה שום מקום. שאלתי איך אוכל להדריך אותה להתחיל להכיר את גופה ולאהוב אותו? ניסיי להציע לה לעמוד מול מראה עירומה ולאמר מילות חיזוק שהיא יפה סקסית עם בטחון עצמי עשתה כמה זמן והפסיקה,היא עשתה זאת עם בגדים ולא השתנה אצלה כלום מה אוכל לעשות ?לקנות ספר איזה ?לתת לה לעשות תרגילים אילו? היא אצרה לי שהיא מוכנה להתחיל לגעת בגופה לאט לאט באמבטיה אך אני רוצה שהיא תעבוד חזק על כך שתוכל בקרוב ליצור קשר עם בחור. אנא עזור לה בתודה מראש שרי

שרי יקרה, האם בתך עברה טיפול לאחר ההתעללויות שהיא עברה? נראה לי שלקחת את התפקיד של המטפלת ומאוד קשה להיות אמא ומטפלת בו זמנית! אני ממליצה בחום לפנות בדחיפול לטיפול אצל מומחה בפגיעות מיניות(דוג' מיטל) ושם הם ידעו איך לעזור לבתך! בהצלחה בתיה

שלום רב, בתי בת 13 ילדה חברותית, נראית טוב, חכמה. נראה לי מוזר שאין לה חברה טובה טובה, יש לה כל מיני חברות אבל לכולן יש חברה טובה אחרת ונראה כי היא תמיד כאופציה ב'. כל פעם היא מגדירה חברה אחרת כחברה טובה. דבר נוסף שמפריע לי כל פעם מישהי אחרת מרגישה בנוח ל"הבריז" לה וזה קרה כמה פעמים לפחות. קורה שקובעים איתה לדוגמה שהולכים איתה לאנשהוא ולבסוף מבריזים לה בטענה אחרת. מה קורה פה? אני ממש נעלבת עבורה. אני לא מבינה למה עושים לה זאת? נא עצתכם אני ממש כאובה עבורה. תודה

רונית יקרה, את נעלבת עבורה אך מה קורה איתה? האם בתך גם נעלבת? לפעמים אנו לוקחים את הדברים של ילדנו יותר ברצינות מהם. אני מציעה לך לסמוך על בתך נראה לי שהיא מאוד מעריכה את עצמה ויודעת להתמודד עם כל ה"הברזות" של חבריה. אני צודקת? אגב, איזו מן נערה את היית? היו לך חברות/הבריזו לך? לפעמים העלבון שאנו חשים עבור ילדנו קשור לילדות שלנו, כדאי תמיד לבדוק אצלנו מדוע אנו כה נפגעים. בהצלחה בתיה

יש לי ילד בן 16 וחצי הוא ילד באמת טוב אבל לאחרונה הוא ,מתבגר,השבוע הוא שיקר לי ומאחר והוא לומד לבגרות במתמטיקה הוחלט שהוא לא יוצא מהבית. היום הוא ביקש ללכת לסרט עם חברים ואני אביו אמרנו לו שהוא לא יוצא ,החל מסע שיכנועים ברוח טובה ואנחנו עמדנו על שלנו. הוא החליט ללכת לסרט בניגוד לדעתנו ויצא. מה אנחנו עושים? לעת עתה הוצאתי לו את המחשב שקיבל לאחרונה

מימי יקרה, איך הבן הגיב להוצאת המחשב? אפשר בהחלט להחליט שזו התוצאה של אי הציות שלו. החשוב עכשיו לשוחח איתו ולקבוע כללים וחוקים חדשים המתאימים לשני הצדדים. בהצלחה בתיה

אני בן 12 ויש לי נמשים,האם זה מפריע לבנות?

טל יקר, השאלה שלי אלייך טל היא האם הנמשים בפנים מפריעים לך??? כמו כל דבר מה שמפריע לנו עובר הלאה לאחרים והפוך. אני בטוחה שיש לך הרבה דברים שאתה אוהב אצלך, התמקד בהם! בהצלחה בתיה

שלום לבתיה ולכולם. אני בן 23 ממרכז הארץ והייתי רוצה להציג בפנייך בעיה. אחי הקטן (17) ואני מאוד אוהבים כדורגל ומגיל צעיר אוהדים את מכבי ת"א. אנחנו מאוד מעורבים במה שמתרחש בקבוצה ועוקבים אחריה בקביעות. למעשה אפשר לומר שהקבוצה היא חלק בלתי נפרד,גדול ומשמעותי מחיינו. אם כל האהבה הגדולה ישנה בעיה שמפריעה לי. אני רואה את עצמי כאוהד שקול שאהבתו אינה תלויה בדבר ומנגד הוא מתנהג פעמים רבות באלימות (מילולית) ומרבה לקלל ולהתלונן. כלומר, נניח שהקבוצה מפסידה- אז אני אהיה עצוב בעוד שהוא יהיה עצבני. אני מנסה ללמד אותו לא להיות "אוהד תלוי בהצלחות" אבל אני לא מצליח. בנוסף אני יודע שזאת "תופעה" נפוצה אצל הרבה אוהדים. מעניין אותי לדעת ממה זה נובע ואיך אפשר לפתור בעיה כזאת אם בכלל. תודה מראש.

עומרי יקר, כל הכבוד לדאגה לאחיך, השאלה המטרידה אותי יותר זה האם התנהגות עצבנית זו של אחיך באה לידי ביטוי גם במקרים אחרים שהדברים לא מסתדרים לאחיך כפי שרצה? או האם הכל נשאר קשור לכדורגל ובדרך כלל אחיך מסתדר טוב עם כשלונות? אם אכן ישנה בעיה בכל ההתמודדות של אחיך עם כשלונות כדאי להציע לו להגיע לטיפול כדי לקבל כלים איך להתמודד עם כשלונות ואכזבות. בהצלחה בתיה

אני מורה לחינוך מיוחד, פנתה אלי חברה בבקשת עזרה נואשת בקשר לבנה ואינני יודעת בדיוק כיצד לעזור לה: מדובר בילד בן 13-14 שמקטנותו התאפיין במרדנות, עקשנות, חוסר גבולות, חוצפה, סרבנות... יש לציין, שלא כ"כ הציבו לו גבולות, הוא גדל כמפונק מאוד, יחד עם זאת, חווה המון אינטראקציות שליליות עם הוריו, אחיו וביה"ס. כיום, המצב איתו הגיע לחוסר שליטה מוחלט, הוא כבר שנתיים מסרב ללכת לבי"ס, נעשה איתו תוכניות והסכמים מטעם בי"ס, ללא הועיל, הוא הולך כשמתחשק לו ויוצא מוקדם. מתחצף ואף מכה את הוריו, מתנהג באלימות פיזית ומילולית כלפי הוריו ואחיו, משתלט על כל הבית, מעורר מהומות ופרובוקציות, מסרב ומתעקש...... והמצב בלתי נסבל!!! מה ניתן לייעץ ברמה הראשונית, וברמה הטיפולית- מקצועית???

אסתי שלום, המצב נשמע ממש רע,כדאי מאוד לפנות לרווחה ולקידום נוער לראות איך יכולים לעזור למשפחה לשים לו גבולות .כדאי גם לחשוב על גבולות חיצוניות של משטרה במידה ומרים את היד על הוריו.יתכן שהילד זקוק היום להתערבות פסיכיאטרית לכן אסור לדעתי להשאיר את המצב כפי שהוא כי ככל שהילד יגדל יהיה קשה יותר. בהצלחה בתיה

לא מצאתי מקום אחר מתאים יותר לכתוב את השאלה אז אני פשוט כותבת כאן.אני בת 17,סיימתי י"א ואני צורכת המון קפאין ומתקשה לתפקד בלעדיו.אני חושבת שאני מכורה,זה בא לידי ביטוי בכך שאני שותה המון קפה במהלך היום ואני ממש אבל ממש חייבת את זה כדי לתפקד.ניסיתי פעם לא לשתות קפה והייתי ממש חלשלושה והתקשיתי להתרכז.אני ממש רוצה להפסיק לשתות כל-כך הרבה כי בגלל ההתמכרות הזאת אני מתקשה להירדם בלילות וזה גורם לי להיות עצבנית,מה עושים עם זה?

שיר יקרה, אינני יכולה לעזור לך מצטערת, אולי כדאילהתייעץ עם מומחים להתמכרויות? בהצלחה בתיה

היי בתיה, קוראים לי רונה ואני בת 15. קצת לא נעים לי אבל אני פשוט אוציא את זה... יש לי צורך מאוד חזק למגע עם בנים או בנות(אני חושבת שאני ביסקסואלית), כמובן שאני רוצה שהכל יהיה מתוך אהבה ורומנטיקה אבל בימים האחרונים המוח שלי פשוט לא מפסיק לחשוב על זה. איך לעזאזל מעבירים את זה? זה כזה מוזר? תודה, רונה

רונה יקרה, כל הכבוד על אומץ ליבך ועל הכנות שלך עם עצמך! האם נחשפת לאחרונה למגע מיני או סרט פורנו? לפעמים זה יכול להסביר את ההתעסקות המרובה בנושא הגירוי המיני. אם את מרגישה שזה מאוד מעסיק אותך ולא נותן לך מנוחה כדאי לפנות לעזרה כדי לברר את מהות העיסוק ולתת לו את המקום הנכון בחייך אשר צריכים להיות עסוקים בעוד הרבה דברים אחרים. בהצלחה בתיה

לבתי בת 17 היה חבר במשך שנה והם היו באים אלינו יושבים איתנו, אוכלים בימי שישי איתנו נורא נדיר שהם סגרו את החדר וישבו שם במשך כמה שעות, הם אהבו לצאת, להפגש עם חברים עכשיו יש לה חבר חדש חודשיים והם כל הזמן בחדר שלה לבד אני מאוד מפחדת לדעת מה קורה שם בפנים מה אני אמורה לעשות?

ליאורה יקרה, מה את חושבת שקורה שם בפנים? מה מדאיג אותך? האם בתך היא בכורה? מה דעתך על החבר החדש של בתך? בן כמה הוא? לפעמים לנו ההורים יותר קשה להתרגל לשינויי חברים של הילדים שלנו מאשר להם, האם זה המקרה שלך? שוחחי עם בתך,שתפי אותה במה שמדאיג אותך, ובדקי איתה שהיא מודעת לנושא אמצעי מניעה, בתך בכל זאת בת 17! סמכי עליה, את בכל זאת גידלת אותה כל השנים האלו, האם את מרוצה מהתוצאה? אני לא מכירה אותך אך נראה לי שכן. בהצלחה בתיה

לליאורה, זה ממש מזכיר לי את התגובות של אמא שלי עם החבר הראשון שלי מזמן מזמן... :) תמיד היו לה חשדות וספקולציות והשערות והיא לגמרי נכנסה לסרטים. וכן, נכון, קרו דברים אבל כבר הייתי ילדה גדולה, ותאמיני לי שהבת שלך בטוח הרבה יותר בוגרת ממה שאת חושבת. העיקר שישתמשו באמצעים, ואין לך סיבה לדאגה.

מפחיד אותי .. לחשוב שהבת שלי כבר גדולה כנראה ושהיא והבחור מקיימים מגע מיני היא בתי הבכורה אכן כך הדבר אני בהחלט סומכת עליה, היא ילדה טובה אני מתחילה לחשוב אחורה איך זה היה כשאני הייתי בגילה ואמנם כבר ניסיתי אבל הייתי בתולה עד גיל 19 זה לא מוקדם מדי הדברים האלה?! אני רק רוצה לשמור עליה

השנה נבחנתי בבגרויות הראשונות. כאשר אני לומדת לבגרויות תקופה זו מתאפיינת בכאבי ראש, כאבי בטן ואפילו הקאות. כעת אני לומדת לבגרות בלשון שתהיה ביום ראשון, התחלתי ללמוד כבר ביום שישי, אני מרגישה שהקליטה שלי הפכה להיות מאוד איטית ואני לא מספיקה ללמוד את כל הנושאים- עוד לא סיימתי חצי מהחומר ואפילו לא התחלתי לתרגל!! היום הקאתי לראשונה ולא יכולתי לספר זאת לאמי. אמי טוענת שהלמידה שלי היא לא נורמלית כבר ולכן אני פוחדת לספר לה שהקאתי. לפני כל בגרות אני יורדת במשקל כ2-4 קילו, ותוך יום-שלוש ימים אחרי הבגרות אני חוזרת למשקל המקורי שלי. אני מפחדת להזיק לעצמי ולא יודעת כבר מה לעשות (כי זה לא נורמלי להוריד 3-4 קילו ולהעלות אותם בחזרה 10 פעמים בחודש), אני מקיאה, הפסקתי להיפגש עם חברות, החיוך מהפנים נעלם, אשמח לקבל עזרה!!

ליאור יקרה, את פשוט בחרדה! האם את אדם פרפקציוניסט מטבעו? בבקשה ספרי לאמך וליועצת את שאת עוברת בעת הבגרויות (גם במבחנים בבית הספר לאורך השנה זה קורה לך? האם יש ארועים נוספים שמביאים אותך להתנהגות כזו?) יש אפשרות לעזור לך להתמודד עם החרדה אל תשארי לבד במקום זה! האפשרות היא עזרה רגשית בתחילה ויכול להיות במידת הצורך אולי התערבות מקומית תרופתית להרגעה שום דבר מפחיד אך כן דבר שיכול להחזיר לך את איכות החיים שכה חסר לך עכשיו! בהצלחה בתיה

שלום! בן שלי כמעט בן 3. בהתחלה חשבתי שזה רק עיקוב בדיבור אבל עם הזמן שמתי לב שהוא לא מתקשר איתי כלומר הוא מדבר רק לעניין ויותר כמו רובוט. הוא לא בא ושואל אותי אמא מה את עושה, לא מספר לי מה הייה בגן, הוא כל הזמן רץ וזורק צעצועים כאשר אנחנו באים למשחקיה הוא משחק כמה דקות ואחר כך פשוט מתחיל לרוץ לכל מיני כיוונים. עם כל זה הוא קולט מאוד מהר, הוא יודע כל הצבעים, סופר ומבדיל ספרות, יודע כל צורות גאומטריות, מכיר את כל הסוגים של רכבים. הלכנו ליעוץ ונאמר לנו שילד לא יודע לתכנן דברים לכן הוא לא יודע לשחק כי פשוט לא יודע מה עושים עם צעצוע ומכיוון שבגיל הזה תקשורת של הילד נעשת דרך המשחק זאת הסיבה שהוא לא מתקשר. וכל הדברים שציינתי שהוא כן יודע זה בא כפיצוי על חוסר תקשורת. ממשהבתי שהוא הולך להיות גאון בודד. האם המקרה הזה מוכר, האם מישהו נתקל בזה? סליחה, אולי חיברתי לא נכון את המכתב פשוט אני קצת לחוצה. תודה מראש על התשובה

יוליה יקרה, ראשית הרעגי! בנך כולו בן שלוש! קחי נשימה, שבי ושחקי איתו ותהני ממנו ללא מבחנים! לא שמעתי על מקרה של חוסר יכולת של ילד לתכנן בגיל כה מוקדם!לא ברור לי מי אמר לך זאת אך אם את לא רגועה תמיד אפשר להתייעץ עם אדם אחר. פני למומחה בהתפתחות הילד והתייעצי איתו! בהצלחה בתיה

בני בן 14.5 קבע עם חברים לצאת למשחק כדורגל ואמר שחוזר בעוד כשעה וחצי, וכשחוזר יוצא עם חברים לקניון. אני רואה שהוא לוקח איתו תיק שאלתי אותו בשביל מה התיק? אמר להחליף בגדים לאחר המשחק (למרות שצריך לחזור הביתה)אמרתי לו תשאיר את התיק כאן וכשתחזור תתקלח ורק לאחר מכן תחליף בגדים. תגובתו - מה זה משנה. התעקשתי שישאיר את התיק וראיתי שהוא לא רגוע שאלתי אותו מה יש לך בתיק לא ענה, לקחתי את התיק וחיטטתי וראיתי שיש שם קופסת נעלים ובתוכה עוד קופסא של נרגילה חדשה. מתברר שקבע עם חברים לעשן. כמובן שמאוד מאוד כעסתי ואמרתי לו שהוא לא יוצא וחקרתי אותו מתי ומהיכן קנה, ורק לאחר שאמר לי (לא כ"כ מהר),אמרתי לו שהוא לא יוצא עם חברים ונסעתי איתו לחנות וביקשתי חזרה את התשלום ואמרתי לו שאת הכסף בגין הנרגילה לא מקבל בחזרה.וכמובן שהבהרתי לו שכאשר משקרים לי זה הדבר החמור ביותר ואני לא סולחת על זה בקלות.(בעלי יודע גם ממה שקרה - היה נוכח וגם כועס) האם מה שעשיתי זה נכון? ומה לגבי הלאה החופש הגדול כבר הגיע.

יפעת יקרה, בעיני נהגת מאוד נכון, בנך הוא רק בן 14.5, וחשוב ביותר שידע שאתם שם עבורו ורואים אותו מאוד, לטוב ולרע. כמובן שלא תמיד תוכלי לעצור אותו בזמן אך לפחות הוא יודע שאת נמצאת שם!גם השיתוף פעולה בינך לבעלך מאוד חשוב ונכון! אגב איך בנך הגיב? עושה רושם שחיכה שתעצרי אותו מה דעתך? לפעמים בגיל מורכב זה הילדים כועסים על עצירות שלנו אותם אך עמוק בפנים מודים לנו מאוד! המשיכי להיות ערנית ומעורבת בחיי בנך, לא להבהל ובמקביל לזכור שהוא גדל ולכן חשוב גם לשחרר במקומות הנכונים! בהצלחה בתיה

בתי כמעט בת 16 ,מאוד בוגרת לגילה,מקובלת עם הרבה חברים סביבה. גם חברים שאנו כהורים לא מרוצים,ילדים מעשנים,ועוד... היא מכירה את כל בני הנוער בשכונה וגם מקשיבה לסיפורים שלהם,חלקים היו מעורבים בקטטות,וגם פריצות כאל וכאלה. בשנתיים האחרונות יועצת בה"ס לקחה אותה תחת חסותה,הילדה שיפרה ציונים וכן היתנהגות ולקחה את עצמה בידיים.כמובן כל הטיפול הזה היה יחד איתנו ההורים. היועצת מספרת ומשבחת אותה עד מאוד,האמת שהיא עשתה שינויי רציני בחייה. הבעייה היא גבולות,אנחנו לא מוכנים שהיא תטייל בשכונה עד מאוחר,ופה מתחילים הוויכוכים שלכולם מרשים וכו... ואכן לרוב החבורה שהםם ילדים טובים בניםובנות מרשים לצאת/להישאר בשכונה עד שעות מאוחרות בלילה.בתנו מרגישה מקופחת וטוענת שאנחנו לא סומכים אלייה,ושהיא שינתה חברה ואת ציונייה,ושאנחנו לא מערכים אותה ושהיא צריכה לשקר לנו בשביל שיהיה לה שקט.והאמת שאני לא יודעתמה לעשות. מצד אחד אני לא רוצה שהיא לא תהיה בחברה. מצד שני אני מאוד דואגת לה כי היא עדיין ילדה שמתנהגת וחושבת כמו מבוגר. ויש לה עבר של היסתכנויות.אשמח לקבל תשובות .....

הי מלכה, אכן בעיה קשה, אך הכל עיניין של אמון ועקרונות, האם יש משהו שמפחיד אתכם ההורים בהסתובבויות אלו? האם אתם מכירים את הילדים שבתכם מסתובבת איתם? ראשית חשוב שאתם ההורים תסכימו ביניכם מה הגבולות ומה מטריד אתכם עם הילדה שלכם. אחר כך שבו ושוחחו איתה, הסבירו לה מה מטריד אתכם ובקשו ממנה להרגיע אתכם. ואז קבעו יחד זמן חזרה שיתאים לשניכם(הורים ובת). בתכם אכן עשתה כברת דרך ועל כך מגיע לה קרדיט וחשוב שהיא תדע שאתם רואים ומעריכים את השינוי שעשתה! בהצלחה בתיה

תודה על תגובתך, כן אנו מפחדים שבתנו תסתבך,מאח שהיא עדיין ילדה,ונסיונה הוא הכן של ידה עם כל הבגרות והבשלות שבה. אנחנו לא מבינים מדוע היא בכלל מדברת עם ילדים עם עבר כזה של פריצותועישונים? אני כל הזמן אומרת לה שזה בני נוער שאומם גרים בשכונה שלנו אבל חוץ מלומר שלום אין לה מה לשבת איתם! אנחנו חושבים שאנו מכירים את רוב הילדים שהיא נמצאת איתם,האמת שזה לפי המידע שהיא מספרת לנו. האים אנו צרכים לפעמים לבלוש אחרייה בשכונה? תודה.

הי מלכה, לא לבלושאךכן לשוחח עם בתכם ולהיות עםהידעל הדופק מה קורה איתה. בהצלחה בתיה

שלום ביתי בת 9 וחצי ונראה לי שיש לה סימנים ראשונים לקבלת המחזור יש לה שערות באברים פרטיים קצת כאבי בטן ועוד ולשאלתי רציתי לדעת האם כדי לעקב לה את המחזור ובמה זה כרוך ואיזה תופעות יש לזה . לאיזה רופא צריך לגשת כדי להתייעץ . תודה עדי

עדי יקרה, נא להתייעץ עם רופא משפחה או רופא גניקולוג בתיה

שלום רב, מאיפה להתחיל . . . אני כבר לא מכירה את הבת שלי. היא לא נעימה, עצבנית עצלנית . . . אך בעיקר מה שמפריע לנו זאת האי נעימות כלפי מבוגרים ממנה וחוסר הכבוד שמתחיל מדברים פשוטים - שלום לסבא, לאבא לחברים מבוגרים שלנו ההורים שמגיעים אלינו. אנחנו לא מחסירים לה דבר ואולי פה הבעיה, ברגע שמבקשים ממנה משהו ולא משנה אם זה להכין שיעורים (והיא ילדה נבונה מאוד שמגיעה להשגים) או להוריד כביסה או לסדר את החדר וכל משימה בנפרד אחת לכמה ימים לא משהו של כל יום - היא מתעצבנת לא רגועה וצריך לדרוש ממנה כמה פעמים ולפעמים זה מגיע למריבה. חשוב לנו שתהיה נעימה יותר ותעבוד ברוגע בקטע של שיעורי בית ושאר המשימות. אם אפשר בבקשה עצה.שוחחנו איתה רבות וארוכות אך אין תוצאות לאורך זמן. תודה מראש מ.מ

מ.מ. יקרה, בתך רק בת 12, חשוב מאוד כבר עכשיו לקבוע איתה חוקים ברורים בנושא אותם קווים אדומים שלכם, לדוג אם אתם דורשים ממנה משימות מסוימות היא צריכה לדעת שאם לא תעשה יש על כך מחיר שהיא משלמת. מאידך צריך לזכור שחלק משמעותי בגיל ההתבגרות הוא נושא הוויכוח, הילד מתווכח כדי לבדוק את כוחו מול ההורים (כוח שאחר כך נבדק גם מול חבריו)וזהו וויכוח חשוב עבור הנער/ה וכן מאוד לא פשוט עבורנו ההורים! הכי חשוב הוא לזכור שהוויכוח הוא לא אישי נגדנו! הרבה סבלנות!!! בהצלחה בתיה

ביתי בת ה-16 לא ביקרה בביה"ס מזה כחודשיים שלא לדבר על זה שלא ניגשה לבגרויות. בבית היא מתפקדת בסדר אוכלת,מתקלחת מקפידה על הופעתה. דיי נמנעת מלצאת אך הולכת אל אביה.(הורים גרושים). ביתי לא מעוניינת בטיפול כן מדברת על חזרה ללימודים צביעת חדרה וכו'. בעוד מספר ימים ניסע לחול בתקווה שהמצב יקרב ואולי יוציא אותה קצת. יש לציין שאני האם נמצאת בטיפול פסיכולוגי מלווה. אודה על תגובתך.

גילי יקרה, מה קרה לבתך שהפסיקה את ביקוריה בבית הספר? איזו מין תלמידה היא? מה מצבה החברתי של בתך? מהתאור שלך נראה שבתך אכן לא נמצאת בדיכאון(מתרחצת, אוכלת, הולכת לאביה - כלומר מתפקדת ברמה מסוימת) אך עדיין נערה בת 16 מקומה הטבעי הוא בית הספר והשאלה היא מדוע הפסיקה לבקר שם. נצלי את הזמן שתיהיו בחו"ל כדי לנסות ולהבין מה קרה לה ולעודד אותה להגיע לטיפול ולעזור לעצמה, במידה והיא עדיין תתנגד העזרי במטפלת שלך כדי לקבל הדרכה כיצד לעזור לבתך! בהצלחה בתיה

יש לי ילדה בת 10 שהיא מאוד פקחית,,מרוכזת יותר מדיי,חייכנית,,מאוד חכמה אבל הבעיה שהיא נתמקדת בהרבה דברים שמדרדרים את לימודיה לפעמים לוקח לה שעות להבין דף אחד מחומר הלמידה למרות שהיא יכולה ללמוד בעל פה שיר ב 4 דפים שלמים תוך 10 דקות..היא מתנהגת בצורה אלימה עם אחיה ,,מכה אותם ,,מוציאה מלים מהפה שאני אפילו כאימה לא מוציאה,,בכתה המורה אומרת שהיא שתמיד משחקת עם הארנק או הקלמר למרות שהמורה אומרת שאם תתרכז לדקות היא תהיה מס' 1 בכתה..והיא לומדת שעותץ שעות ולא מביאה ציונים ..מדברת על דברים בכלל לא קשורים לגילה,אוהבת דברים של גדולים תמיד מסתכלת על אחיה למה הם ולמה אני ואני מציינת שאני אפילו נותנת לה יותר מכולם אבל תמיד מדקדקת על כל קטן למה הם,,אבתקופה האחרונה היא צועקת על אחיינה בן ה 7 חודשים ומתנהגת כמו מפלצת צעקות איתו ..מה אעשה ??"?מה אתה מציע לי ??

דינה יקרה, התאור שאת מתארת מתאים לילד עם בעיות קשב וריכוז. הבעיות יכולות להיות על רקע אורגני או על רקע רגשי. החשוב ביותר לזכור שבתך אינה מתנהגת כך בגלל שהיא ילדה"רעה" או עושה "דווקא" אין לי ספק שגם היא מאוד רוצה להיות בסדר גם בבית הספר וגם בקרב המשפחה. ההמלצה שלי היא לקחת את בתך לאבחון נאורופסיכולוגי שיתן את האבחנה על הקושי של הילדה. במקביל תתחילו להחמיא לה על דברים שהיא עושה בסדר כדי להחזיר לה את הביטחון העצמי שלה. בהצלחה בתיה