פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

בעיה עם אחי. אחי הקטן בן 18 מאוד הצליח בלימודים והיה מוקף בחברים, היה מחוץ לבית כל הזמן עסוק בחברים ופעילויות אחרי שהוא נפרד מחברתו שהייתה איתו שנתיים הוא התחיל להתסגר בחדר, בקושי אוכל, הוריי טוענים ששמעו אותו בוכה לא פעם כשהוא סגור בחדר שלו הם נפרדו לפני חצי שנה ומאז הוא התדרדר בלימודים וכפי שזה נראה עכשיו הוא יסיים את התיכון ללא תעודת בגרות אנו מאוד דואגים לו ולא יודעים איך אפשר לעזור לו

איילה שלום, הייתי מציעה לו לגשת לרופא משפחה או לפסיכולוג (צד אובייקטיבי) שיקשיב לו בלי לשפוט אותו, ושיחליט איך לטפל בו. אם זה אכן דיכאון חבל להזניח, מאוד חשוב שבעל מקצוע ילווה אותו בתהליך ההחלמה.

איך מציעים דבר כזה בכלל? אנחנו מאו מפחדים מתגובות שלו

הי, אל תזניחו את הבעיה תבדקו אם זה דיכאון מתמשך יש מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי ואולי אפילו תרופתי כי זו תקופה קריטית בחייו וחבל שיפספס היום ניתן לטפל בכל בעיה במהרה יחסית ותאמיני לי- אני מדבר מניסיון אסור לתת למצב להדרדר .דיכאון זה משהו שחייבים לטפל בו בצורה יסודית כי בוא עלול לחזור בהצלחה!

תוך כמה זמן משפיעות התרופות? האם יש תרופות שהן לא חמורות בתופעות לוואי שלהן?

איילה יקרה, בגיל הנעורים אובדן של האהבה הראשונה נחווה כאובדן מאוד קשה ולפעמים זה עלול להגיע לדיכאון.הבכי של אחיך והעצב מאוד מובנים וחשוב לאפשר לאחיך "להתאבל" על אובדן האהבה שהוא חווה. כמה זמן אחיך נמצא סגור בחדר? האם יוצא לאכול עם המשפחה, להתרחץ? האם חברים באים לבקר אותו? במקרה זה כדאי להעזר בחברים שלו שיבואו לעודד ולהוציא אותו מהבית. במידה ושום דבר לא עוזר ואין התקדמות בהתנהגות של אחיך אז כדאי להציע לו עזרה רגשית על מנת לקבל כלים להתמודד עם העצב הממלא אותו. המטפל/ת כבר תראה אם יש צורך בהתערבות תרופתית! בהצלחה בתיה

לאילה- סיפור אישי: לפני חודשיים כשהייתי בבית מרקחת באתי לקנות את המרשם לתרופה הישנה שלי שאני מאוד לא מרוצה ממנה באופן כללי. בכל מקרה, הרוקח המליץ לי על תרופה אחרת שנחשבת לחדישה בתחום ונקראת ויפאקס XR. הוא אמר שאין לה את כל התופעות לוואי האלה שיש בתרופות אחרות. אז ביקשתי מהרופא שלי מרשם חדש והתחלתי לקחת אותה, אחרי שבועיים כבר הרגשתי הבדל עצום!

שלום רב בתי בת 15.5 לקוית למידה וADHD החלה להתעלף לפני כ-5 חודשים. אושפזה פעמיים בגלל סיבה זו,נערכו לה כל הבדיקות סביב הנושא הזה,ולא נמצא גורם אורגני לבעיה. לפני כשבוע חלה החמרה בנושא,היא התעלפה 3 פעמים בצורה קשה יותר מבעבר, כל אירוע כזה נמשך כחצי שעה לפעמים פחות עד שהיא מתעוררת ומלווה בתחושת חנק,חירחורים ושיעול (מראה מלחיץ ביותר) מפלס החרדות והפניקה שלה גברו, המצב הזה שיבש לגמרי את חיינו, היא לא הולכת לביה"ס, ואני לא עובדת כדי להשגיח עליה. אחת הסיבות למצב הלחץ והחרדה הינו סביב נושא הלימודים ונושא חברתי היא מטופלת בתרופות ושיחות עם הפסיכיאטרית פעם בשבוע,כי לא שיתפה פעולה לטיפול פסיכולוגי אני חסרת אונים לחלוטין,ומבקשת את עזרתך הדחופה בברכה ותודה מראש זמר טוב סוזי

סוזי יקרה, אכן נשמע מאוד מלחיץ! כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטרית(אני מבינה שאיתה היא משתפת פעולה). כמו כן אפשרות נוספת לדעתי היא לפנות לטיפול משפחתי(טיפול משולב של כל חברי המשפחה)המפגש המשולב יאפשר לכם כמשפחה להתמודד ביחד עם הקשיים שאתם מתמודדים כרגע כל אחד בניפרד. בהצלחה בתיה

היי, אני בת 14 ובזמן האחרון נהיו לי הרבה בעיות. דבר ראשון נהייתי מאוד אובססיבית למשקל שלי, ברמה של להישקל 3 פעמים ביום. אני ספורטאית אז אני חזקה יחסית, גובה 156 שוקלת 45/6 . האם המשקל נורמלי? בזמן האחרון אני מאוד עצבנית כשאני בבית ספר או עם המשפחה ואני לא יודעת למה אבל אני כל הזמן עצבנית על אמא שלי. אני לא אוהבת להיות בבית ספר, אני לא מתחברת לילדים אבל באימונים יש לי המון חברים ואני מאוד מקובלת שם. אבל בשנה האחרונה בחרתי להתרחק מהילדים בשכבה שלי כי אני מרגישה שכולם נורא שטחיים שם ומאוד קשה לי ללכת לבית ספר כי אני מרגישה מאוד חסרת בטחון שם, הפוך מבאימונים... כמו שתי דמויות שונות. בקיצור אני נמצאת רוב הזמן בדיכאון וזה מאוד מקשה עלי, אני לא יודעת איך לצאת מזה ואולי בעצם זאת סתם תקופה של גיל ההתבגרות וזה פשוט יעבור, אבל אני אשמח לשמוע את דעתכם.

גילי יקרה, כל הכבוד על הערנות ומודעות עצמית שלך! לא כל נער/ה בגילך מסוגל להעביר את מה שקורה לו בצורה כל כך ברורה לעצמו ולאחר! בקרוב הלימודים מסתיימים ולכן גם תקופת האימונים כך שמחד המקום הקשה(בית הספר) לא יהיה שם אך גם המקום הבטוח(האימונים) לא יהיו. זה הזמן לדעתי לפנות לעזרה רגשית (מטפל העובד עם בני נוער) כדי לעזור לך להבין מה קורה לך ולאסוף כוחות וביטחון הן גופני והן רגשי כדי להמשיך ולהתקדם בחייך!אל תוותרי לעצמך, נראה שאת מאוד מודעת והטיפול יכול להיות קצר ומאוד להצמיח אותך! בהצלחה בתיה

אני אמא לשתי בנות מתבגרות בנות שש-עשרה ושתים-עשרה בתקופה האחרונה ילדתי בת השתים-עשרה מתחצפת אלי מאוד לא מקשיבה לשום דבר לא מוכנה לעזור בכלום הפכה להיות עצלנית מאוד הדבר שהכי מפריע לי זה שהיא מדברת אלי בטונים לא יפים מילים מעליבות ומשפילות מה עושים

אורלי יקרה, האם שוחחת עם בתך על כך? האם יצא לך לדבר איתה על הדרך בה את מבקשת שתפנה אלייך? בתך מאוד צעירה עדיין ומאוד חשוב שכבר תשוחחו על הדרכים לפנות אליכם ההורים גם כאשר כועסים ועצבניים. חשוב לא לעבור על סדר היום התנהגויות אלו אלא לשוחח על כך וכבר בגיל מוקדם זה להבהיר מה הציפיות שלכם כהורים מהילדים שלכם. בהצלחה בתיה

שוחחתי איתה הבהרתי לה שזה לא מקובל עלי אפילו נאלצתי להמחיש לה את זה בצורה שאם היא מדברת אלי בתוקף אני לא עושה את מה שהיא מבקשת ואם היא צועקת אני לא מקשיבה למה שהיא רוצה אבל היא עצבנית ותוקפנית בצורת הדיבור שלה אני לא מפסיקה לדבר איתה על זה ולהסביר לה זה יכול להרגע לזמן מה אבל יש לי תחושה שזה משהו באופי שלה או בהתנהגות היום יומית תוצאה של חינוך מפנק ומרצה מדי מה עושים?

אני גרוש וחי עם בת זוגתי 4 שנים ובתי מנישואי הקודמים מאוד קשורה אליה עד מצב שהיא קוראת לה אמא האם עליי להיות מודאג שהילדה אולי זקוקה לעזרה הילדה נמצאת אצלי פעם בשבוע עם לינה ופעם בשבועיים שישי שבת עם לינה עד יום ראשון אשמח לקבל תשובה או ייעוץ

יחיאל יקר, בתך מכירה את בת זוגתך מאז שהיא בת שנתיים, מאוד טבעי מבחינתה לקרוא לה אמא, לדעתי אין סיבה לדאגה, ההפך, היא נהנהת משתי אמהות ואבא אחד מה רע בכך? האם יש סיבה אחרת לדאגתך? אם כן אשמח לשמוע, בהצלחה בתיה

מה עושים עם ילדה שמבריזה המון משיעורים בבית הספר?היא משקרת שהיא היתה למרות שהמורה מתקשרת ומתלוננת,יש לציין שלילדה אין בעיות לימודיות ,היא ילדה נבונה בת 15 שלאחרונה התחילה לזלזל בלימודים,כעסנו,הענשנו,דיברנו יפה,כלום לא עזר?מה עושים???????????

שרון יקרה, מאוד חשוב לברר אם בתך מה קורה לה, לא לוותר על שיחה ברורה בו אתם מבטאים את הבנתכם שמשהו קורה לה אם היא זקוקה לשקר כדי "להבריז" משיעורים, ואם היא נמצאת היום במצב של זלזול בלימודים. בני נוער מגיעים לבית הספר בשביל החברה, הלימודים בדרך כלל זה משהו שצריך לעשות כדי להנות מההפסקות והחברה, אם בתך החלה בהתנהגות שאינה מאפיינת אותה ואם ברור לכם שאין לה בעיות לימודיות אז כדאי מאוד לברר איתה איפה הקושי ולהבהיר לה שאתם שם בשבילה. במידה ושיחה אינה עוזרת כדאי להעזר באיש מקצוע. בכל מקרה לא להשאיר את הנושא ללא טיפול שכן השקרים וה"זלזול" יכול להגיע גם לדברים אחרים חוץ מהלימודים. בהצלחה בתיה

בתיה שלום שוחחנו עימה מספר פעמים,אמרנו לה שאם יש איזושהי בעיה אנחנו פה בשבילה לטוב ולרע,יש לציין שאנחנו הורים צעירים עם ראש צעיר ומבינים את הגיל הזה הרי לא מזמן היינו שם בעצמינו,דיברנו איתה יפה,דיברנו איתה קשוח,דיברנו באיומים להפסקת זכויות מסוימות כגון:בילויים,פלפון ועוד. למרות הכל נראה שנכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה . פנינו להדרכה הורית לא מזמן אך התוצאות נראה לי יבואו בהמשך. אנו שוקלים לשלוח אותה גם לשיחות ואני מקווה שהיא תשתף פעולה ,ולקראת שנה הבאה כיתה י'היא תתעשת ותחזיר לה את התבונה. מה שמכעיס אותי ומאכזב אותי שעד לא מזמן היא היתה ילדה שקטה ונעימה על כל הבריות,מחדירה לכולם תבונה ופתאום כל השטויות שיכולות להיות היא מנסה,שקטה היא כבר לא ,למדנו שלצעוק ולהתעצבן היא גם יודעת. מקווה שהילדה שלי תחזור אלי במהרה. תודה שרון

שרון יקרה, בתך הקטנה והחמודה לא תחזור שכן היא הולכת ומתבגרת וחשוב לקבל עובדה זו ולהנות מילדתך הבוגרת יותר כשחלק מההתבגרות זה קצת "לבעוט" זה לא אישי אלא התפתחותי. עם זאת חשוב לא להבהל ולשים לה גבולות במקום שצריך. מצויין שאתם בהדרכה הורית זה המקום להתייעץ ולעלות את החששות שלכם ההורים. בהצלחה בתיה

אודה לך באם תוכלו להמליץ על פסיכיאטרית שמתמחה במתבגרים,עבור בתי בת ה16 שנמצאת במצוקה,רצוי מאיזור השרון.

שלום שרה, אינני יודעת להמליץ על פסיכיאטרית באזור השרון אך ממליצה לך לפנות למסגרות המטפלות במתבגרים ולברר אצלם על המלצות. בהצלחה בתיה

שלום שמי יוסי אני בן 16 אפרט את המקרה הנ"ל בעזרת איקסים וויים. אני האח הקטן במשפחה גר עם אח X . אותו אחד בן אדם שתלטן, שם סיסמא במחשב שלו. מאשים אותי בדברים וכו'. האח Y הוא הגדול, מתנהג ממש כמו ילד קטן, בן אדם טוב, אבל חסר עצמאות ומודעות חברתית. מה שקורה שאת עיסוקי אני עושה בחדר Y ואני יושן בחדר X. האבסורד הוא שהיינו קטנים ישנו 3 בחדר אחד.כמו כן האמא היא יותר דומיננטית במשפחה אני בן אדם סגור ומופנם שצמא לפרטיות ואני לא יודע איך אני יכול להכניס בחורה הביתה מה שמאוד אקטואלי לתקופה זו.

האם זו בעיה של חינוך, "היפוך תפקידים" נקרא לזה? האם פתרון יכול להיות שאגור בחדר לבד?

יוסי יקר, אני הייתי קוראת לבעיה שלך בעיה של קושי בלהסביר את הצרכים שלך למשפחתך, ואולי כיום כשאתה כל כך זקוק לפרטיות זה הזמן להזמין את משפחתך לשיחה ולהציג את הקושי שלך(חלוקת עצמך בין שני החדרים) ובקשת עזרה מצד המשפחה לפתירת בעיה זו? מה דעתך? לדעתי אין בעיה שלא ניתנת לפתרון אם יודעים כיצד להציג אותה בפני האנשים הקרובים לך. בהצלחה בתיה

ילדי בן 15 להורים גרושים בן יחיד, נראה קטן לגילו ומרכיב משקפיים. הילד גר אצלי(אמו)התגרשנו כשהילד היה בערך בן 5-6 אך אביו יצא מהבית כשהיה בערך בן 3-4. הילד אף פעם לא נמשך ללימודים הציונים שלו בממוצע 6-7 לא אוהב לקרוא ספרים. אך אוהב לצפות הרבה בטלויזיה ונמצא ללא הגבלה במחשב.הילד מתלונן שאין לו הרבה חברים והוא לא אחד מהחברה, דיי מופנם ומרגיש רגשי נחיתות בגלל הגובה והמשקפיים שהוא מרכיב. לאחרונה קרו מקרים חריגים 1. בורח מבית הספר עם תלמיד אחר מהכיתה שהרקע שלו שהוא תלמיד לא טוב מתפרע ומושך את ילדי לעשות שטיות(לא ללמוד, לצאת מהשיעור ולהסתובב, לברוח באמצע הלימודים). 2. מקרה חריג במיוחד אשר גרם לי לחוסר אונים מה לעשות עם הילד היה כשאחיין שלי (בן אחותי בן ה-5) מספר שילדי לקח אותו פעם לחדר שלו באחת מהביבי סיטר כששמר עליו, ואראה לו בחורות לא צנועות במחשב והוא רואה שהוא מוריד את מכנסיו ונוגע בעצמו. וביקש ממנו לעשות את אותו הדבר. כששמענו על המקרה דיברתי עם בני ושאלתי אותו למקרה - הוא בהתחלה הכחיש אך אח"כ התחיל לספר לי לאט לאט את מעשיו. בלילה הוא פרץ בבכי ואמר שהוא מתבייש במעשיו והתנצל. א. אנחנו פוחדים שנגרם נזק לאחיין שלי (הפרדנו בינהם טוטלית והם לא מתראים בכלל). ב. מה קורה עם ילדי ומה עושים במקרה זה, איך מטפלים בזה. ג. ילדי מרגיש רע מאוד עם מעשיו ועכשיו בקושי רב לומד. ועכשיו עוד יותר בלי ביטחון עצמי. אבקש את עזרתך הדחופה. בברכה, אמא שלא יודעת כיצד להתמודד במקרה כזה ואיך מטפלים בילד.

אורנה יקרה, כל הכבוד על ערנותך ומודעותך למצוקת בנך! לא קל לגדל ילד לבד ועוד יותר קשה לגדל לבד מתבגר. אני כן רואה אור בקצה המנהרה שכן בנך משוחח איתך ואכן מודע למעשיו ויודע להפריד בין טוב לרע, אלו נקודות חשובות ביותר המצביעות על כך שבנך מוכן ורוצה לקבל עזרה ואף יכול להעזר! מאוד חשוב לפנות לעזרה מקצועית עבור בנך, בערים שונות יש מרכזים העובדים עם מתבגרים, או מרכזיים לבריאות הנפש החשוב ביותר שבנך יטופל על ידי מטפל אשר מכיר ומנוסה בעבודה עם ילדים פוגעים ונפגעי מינית. לא להבהל, אך לפעמים ילדים פוגעים הם ילדים שנפגעו ולכן חשוב לעזור לבנך לקבל ביטחון עצמי ולהיות מסוגל לעמוד בפני אנשים פוגעים וכן לא להמצא שוב במצב שהוא עלול לפגוע במישהו! החשוב ביותר בנך כרגע מרגיש מאוד רע, חשוב מאוד להזכיר לו שאת אוהבת אותו ואת שם כדי לעזור לו! בהצלחה! בתיה

יש לי בת 16 אני מרגישה שיש לה התחברות עים בחורה גדולה מימנה בשנתיים וחצאי והתחברות לא נראת תמימה למדיא ,היא ילדה סגורה ולא משתפת מה לעשות ?????????

לshdi היקרה, אני שומעת את דאגתך ואכן יכול להיות שבתך נמצאת בחיבור זה עם נערה בוגרת כחיבור לבדיקת זהותה המינית. אני יודעת שזה נשמע מלחיץ אך האם היית דואגת אם נניח הבחורה היה בחור הגדול מבתך בשנתיים וחצי? חשבי על כך מה באמת מדאיג אותך, נושא החיבור אל בת מינה או התבגרותה של בתך ויצירת קשרים זוגיים(אם זה אכן מה שקורה). ההמלצה שלי היא לעודד את בתך להביא את אותה נערה הביתה כך תוכלו להכיר אותה ולהתרשם ממנה ויכול להיות שברגע שתכירו אותה, גם בתכם תיהיה יותר נינוחה ופתוחה איתכם. מה דעתך? בהצלחה בתיה

בתיה, שלום וברכה! בתי הבכורה בת 7 וחצי, תלמידת כתה ב', שוקלת 34, גבוהה, נראית גדולה ומלאה (אפילו יותר מבנות 8 וחצי). אוהבת לאכול אבל לא בצורה מאוד חריגה. אוכלת די בריא ומאוזן (המון ירקות ופירות, חלבון מן החי וגם כמובן פחמימות). לאחרונה ראיתי התחלה של שיער בבית השחי. האם זה חריג? האם זה מעיד על כך שכל התפתחותה המינית תהיה כה מוקדמת? אני חוששת למקומה בחברה ותוהה אם יש מה לעשות (מבחינת התערבות הורמונלית)והאם בכלל כדאי לעשות משהו בנידון. בתודה מראש!

יפעת יקרה, בשאלות התפתחות פני לרופא המשפחה, אני אינני מומחית בנושא. מדאגתך אני תוהה האם את התפתחת מהר יותר מחברותייך, או לאט יותר? אני שומעת חרדה שלך כאמא ומזכירה לך שבתך תקלוט את דאגתך ותתנהג בהתאם לכן אנא פני מהר ככל האפשר לרופא המטפל ותתיעצי איתו, כך תוכלי לאפשר לבתך להרגיש נוח עם התפתחותה. בהצלחה בתיה

יש לי שאלה אני בן 15 וכבר יש לי שיער ערבה אבל עוד לא גדל לי הזין אבל אני כן מאאונן ויוצא לי שפיך שקוף למה זה?

אנינימי יקר, בשאלה זו אנא פנה לפורום העוסק במין ומיניות. בהצלחה בתיה

שלום רב, בתי בת העשר וחצי "מתחמקת" באופן קבוע ממענה על שאלותי. היא עונה בשתיקה רועמת, ובמקרה הטוב ב"לא יודעת". השאלות בדרך כלל הן נסיון שלי לפתוח בשיחה בנושאים שונים סביב שעורי הבית, חברים או נושאים אחרים הקשורים בחייה. ברור לי שהשתיקה מעידה על כך שאין לה תשובה שתניח את דעתי (לפי דעתה). חשוב לי לשוחח איתה, גם אם הנושא אינו לטעמה. מה עושים?

ציפי יקרה, ערנותך ורצונך להיות בתקשורת עם בתך ראויים לציון! לא כל הורה ערני לכך. ההמלצה שלי היא שתפתחי את בשיחה ותשתפי את את בתך על איך עבר היום שלך בעבודה או בבית, תשתדלי לספר גם "פדיחות" שהיו לך ולא רק "דברים מוצלחים" שעשית. לאחר מכן תוכלי להזמין את בתך לשתף אותך אך לא בצורת "תחקיר בטחוני" אלא יותר בחוויות שעברה. במידה ויש לך דבר המדאיג אותך כדאי "לתחקר" את המורה בבית הספר ולבקש ממנה לשים יותר לב אל בתך. בהצלחה בתיה

שלום בתיה , לאחרונה שמתי לב לבעיות במחזור שלי , אני בת 14 והשנה זו השנה הראשונה שבה קיבלתי מחזור . המחזור שלי לא סדיר ופעמיים כבר לא קיבלתי , השאלה שלי היא לגבי זה שבערך יומיים מתוך המחזור שלי לא יורד לי ממש דם , אלא יותר בצבע חום . זה מטריד אותי ולא נראה לי שזה נורמאלי . בבקשה עזרי לי . תודה טלי .

טלי יקרה, נראה לי שאין כאן שום בעיה אך היות ואינני מומחית בנושא אנא שוחחי על כך עם אמך ופני לרופא נשים/משפחה במידת הצורך. בהצלחה בתיה

אני בת 12.יש לי חבר שקוראים לו רועי. לא מזמן הוא אמר לי שהוא רוצה שנתנשק נשיקה צרפתית. וזה לא שאני רוצה ואני לא אוהבת אותו .. אני רוצה ואני ממש אוהבת אותו. אבל אני לא בטוחה שגיל 12 זה הגיל הנכון להתנשק נשיקה צרפתית.. האם זה לא מוקדם מדי? או האם זה הגיל הנכון?.. תעזרו לי...

נועה יקרה, אין גיל מתאים או לא מתאים לנשיקות, חיבוקים וגם מעבר לכך, הגיל המתאים הוא כשאת מרגישה שזה מתאים לך, את ולא החבר שלך או החברות שלך. אני מאחלת לך שתדעי למצוא בעצמך את הזמן והגיל המתאים לכל התנסות חדשה ביחסים עם חברך. בהצלחה בתיה

שלום. אני כיום כבן 21 ועדיין לא היה לי את הגוש ההורמונלי הזה שיש לנערים מתבגרים בחזה. מה זה אומר. תודה

ד'יקר, מצטערת אך אינני מבינה בנושא זה אם הנושא מדאיג אותך כדאי להתייעץ עם רופא משפחה. בהצלחה בתיה

בתיה שלום רב, בתי בת 14 וחצי עוד מעט תלמידה בכיתה ח. השנתיים האחרונות לא קלות לנו בשל גיל ההתבגרות (שהחל אצלה מוקדם גם מבחינה הורמונלית). הגיל הזה אפייןאותה בהתפרצויות זעם, התחצפויות עצבים וקללות. עד כה הלימודים שלה היו בהחלט טובים מאוד וגם התחום החברתי שידע עליות ומורדות היה בסדר. אני פונה כעת מכיון שהמצב שלה החמיר. היא החלה מתחצפת ומקללת אותנו- ההורים , מעליבה את האחים הקטנים שלה (יש לה גם אחות גדולה בשנתיים) , מאוד עצבנית, לא מוצאת עצמה בתוך הבית או שהיא בתוך החדר טורקת את הדלת, או במחשב מתכתבת במשך שעות הלימודים לדעתי במצב של הדרדרות. היא לא יוצאת בכל יום למעט ימי שישי . יש לה כמה חברות חדשות מהכיתה ועוד חברים מהשכבה שאיתם יצרה קשר לאחרונה.מטריד אותי כי אני שמה לב שהיא מאוד עצבנית לא ניתן לדבר איתה בלי שהיא מתפרצת בצרחות וצעקות וגם כשהיא נרגעת לא מקשיבה. מקללת אותנו ההורים שלה ומתחצפת בלי סוף. ניסינו בדרך של עונשים אך ללא הועיל. מה את מציעה לעשות? שלשום דיברתי איתה על ההתנהגות בארבע עיניים אך לא נראה לי שיש שיפור מצידה. האם היא זקוקה לשיחות עם פסיכולוג? איך אפשר בכל זאת ל"הרגיע" אותה? תודה

אמא יקרה, שינוי ההתנהגות שאת מתארת בהחלט מראה על מצוקה, בתכם צעירה מדי וזקוקה להורים הנמצאים שם עבורה גם כשהיא מתנהגת בצורה "לא נחמדה". כדאי לברר מה קורה בבית הספר והאם הם רואים שם שינוי בהתנהגות,הן חברתי והן לימודי. במידה בכן כדאי לפנות לעזרה רגשית.עבורה ועבורכם. בהצלחה בתיה

שלום רב, קראתי מס' רב של שאלות קוראים ותשובות שלך בנושא גיל ההתבגרות ואני חייבת לציין שהזדהתי עם רובן. ברצוני לשאול: ביתי בת כ-14 וחצי, מתבגרת עם כל התופעות "שמתלוות" לכך. יש לה עוד שני אחיות הקטנות ממנה ואח בן 4 חודשים. מאז שהוא נולד היא לא מתייחסת אליו,לא פונה אליו ובוודאי שלא רוצה לטפל בו.מה שמאוד מפריעה לנו ,זה נראה מוזר, כל מי שנמצא לידו גם אחיותיו האחרות, פשוט מתמוסס והיא מתעלמת. בהתחלה ניסינו להתעלם אך לאט לאט התחלנו להעיר לה. יש לציין כי גם לאחים האחרים שלה היא לא מי יודע מה מתייחסת... אבל פה זה נראה יותר קיצוני ותמוה. ציפינו כי דווקא לאחות הקטנה יהיה קשה אך מסתבר שטעינו. מה דעתך?

ליאת יקרה, כל אחד מאיתנו מגיב אחרת למצבים שונים, יש ילדים שמאוד מתלהבים מתינוקות ואחרים הנרתעים מהם.איך בתך הגיבה על ההודעה שאת בהריון? קרוב לוודאי שגם אז לא התלהבה מכך, נכון?זכרו מבחינתה זה עוד ילד למשפחה אשר יהיה זקוק לתשומת הלב שלכם ההורים. אני מציעה לתת לה זמן, ככל שתלחצו עליה יותר להתקרב אל התינוק כך היא תתרחק יותר. תנו לה זמן, בקרוב מאוד יהיה קשה להתעלם ממנו (הוא יגיב יותר לסביבתו). אך שוב, אל תלחצו ואל תחששו שהתנהגות זו של בתכן מצביעה על מערכת היחסים שיהיה לה עם האח הצעיר כי התעלמות זו שלה כיום לא מסמן כלום לגבי עתיד היחסים ביניהם. בהצלחה בתיה

שלום רב. יש לי אח בן 16,ומלבדו בבית ישנם אותי בת 21 אחותינו, 20 ואחותו התאומה 16. וההורים. מגיל 12 הקשר בין האחיות כולל אותי לאחי התנתק בשל איזה ריב קטן, ומאז לא חזר לקדמותו. אחי במשך השנים התעסק רוב היום במחשב. עם השנים הדבר החמיר, והוא החל שלא ללכת לבית הספר כלל בשנה האחרונה. שנה הבאה, י"ב, בטוח שלא יקבלו אותו לביה"ס. לא זו הבעיה, כי אם הניתוק שלו מהעולם מסביב. הוא כל היום במחשב!!!! יוצא פעמיים לאכול, 3 פעמים בשבוע להתקלח, ושירותים כמובן, וזהו!!!! ניסיניו את פסיכולוג ביה"ס, ומורים שנרתמו אך ללא הועיל! אני ואמא שלי נורא מודאגות. אני מנסה לדבר איתו, אך נדמה שהבן אדם חסר תקשורת בינאישית, ולא מודע לנורמות חברתיות. רוב הזמן ראשו מורכן כלפי מטה. המראה שלו מוזנח ביותר! כשהוא מדבר קשה להבינו, כאילו ממלמל לעצמו. ברור שהוא בבעיה, אך הוא מסרב לקבל עזרה, או לשתף פעולה. מה לעשות??? להניח? אני אובדת עצות, כן גם אימי המודאגת. אודה לך מאוד על מענה לבעייתי, תמי.

תמי יקרה, אכן את מתארת בעיה קשה ביותר. מה ניסיתם לעשות עד עכשיו? האם משהו הצליח או מצליח להגיע אליו? האם יש חברים המתקשרים מולו או שאחיך מתקשר רק עם המחשב? ממתי הוא לא מגיע לבית הספר? כמה זמן עבר מאז שהוא התנתק מהעולם? האם ניסיתם לנתק את המחשב? לסגור את המחשב? מה יקרה אז לדעתכן? מה קורה בנושא שינה? מה קורה עם אירועים משפחתיים ומגיע? אשמח לקבל תשובות על שאלותי, זה יעזור לי לקבל יותר מידע. בכל מקרה נראה לי שיש כאן צורך בהתערבות של אנשי מקצוע אשר יעזרו לכן לעזור לאחיך. בהצלחה! בתיה

היי תודה רבה על ההתייחסות הרחבה. אם כך, מה שניסינו זה לערב את פסיכולוג ביה"ס שיזם פגישה משפחתית של כל המשפחה המורחבת כולל דודים, ובפורום זה לדבר על הבעיה, ולראות איך כל אחד יכול לעזור לאחי. המפגש היה מרגש, אז מאז לא השתנה דבר.רק אמא שלי מדברת איתו בבית, ומצליחה לנהל איתו שיחה- רק בנושאים שטחיים- כמו, למה אתה לא הולך להסתפר.. תעזוב את המחשב.. תלך לישון... יש לו נושאי שיחה עם בן דוד שלי שהוא גם חזק בקטע המחשב ואיתו הוא מדבר וזה קורה אחת לשבוע..אמא שלי לפעמים קוראת לו במיוחד כדי שיבוא לדבר איתו. אין לו חברים שמגיעם הביתה כלל או מתקשרים אליו. אך אני שומעת מהחדר שהוא מדבר עם אנשים מהמחשב.תחילת שנה הוא הלך קצת לביה"ס ומאז הפסיק לחלוטין. היו פעמים שהסכים ללכת וזאת כדי לקבל את המחשב שנותק מאחר ולא הלך לביה"ס. היו פעמים רבות שאמא שלי ניתקה את המחשב- לעיתים חל שינוי בכך שהוא הלך לביה"ס. אך הוא המשיך להסתגר בחדר עם הטלוויזיה. באשר לשינה הוא כל הלילה ער ומתעורר בצהריים. אירועים משפחתיים- בפסח האחרון הוא לא הגיע, אך בערבי שישי הוא מצטרף לשולחן, אוכל וחוזר לחדר- ממש כך. באשר להתערבות אנשי מקצוע- עד כמה זה רלוונטי כשאחי מסרב לקבל כל עזרה חיצונית... מודה לך מאוד!!!

שלום! החבר שלי ואני בני 18, ושנינו בתולים. לפני כמה ימים הוא עשה לי מין אוראלי בפעם הראשונה, ולא הגעתי לאורגזמה. שאלותיי הן: 1. מה הסיכונים במין אוראלי? 2. מה הסיכוי שאחד מאיתנו נושא מחלה שעלולה להיות מועברת דרך נוזלי הגוף אם שנינו בתולים? יש סיכון כלשהו? אני פשוט דיי חוששת מהעניין וזה מה שגורם לי להירתע מהאוראלי. 3. יש סכנה לפגיעה באיבר המין שלי עצמו (בלי קשר למחלות)? בין אם מדובר בנרתיק או ברחם עצמו? תודה רבה.

אוסנת יקרה, מצטערת אך נראה לי שאת לא בפורום הנכון. אנא פני לפורום בנושא יחסי מין או מחלות מין. בהצלחה בתיה

היי בני בן 10.5 דיי מקובל בכיתה (ד) מזה כחודשיים וחצי הוא החליט שהוא לא מוריד מעליו את הסווצ'ר והמורה טוענת כי בכיתה הוא יושב גם עם כובע על הראש וכי המוטיבציה בלימודים ירדה לו לגמריי לפני זה הוא היה תלמיד בינוני באחד מהימים חיטטתי בפלא' שלו ומצאתי שם סירטונים קטנים בהם הוא מעשן!! עד היום לא התייחסתי לתופעה מדאיגה זו משום שאין לי מושג איך להתמודד אודה על עזרה

אורית היקרה, חשוב ביותר לשוחח עם בנך, לברר יותר לעומק נושא העישון והירידה שלו במוטיבציה. בנך מאותת לך מצוקה, הן דרך ההתנהגות בכיתה והן דרך העישון. שבי יחד עם בעלך ותקשיבו לו, תשוחחו ותבררו איתו איפה הקשיים. במידה ולא תצליחו פנו בדחיפות לטיפול, עישון בגיל עשר וחצי הבא יחד עם שינוי התנהגות מעור דאגה! בהצלחה! בתיה

בתי התחילה לקחת גלולות מסוג פמינט על מנת להסדיר את המחזור, ביוני צפויה להתגייס ומלבד כל הלחץ הקיים לפני הגיוס היא גם לחוצה שלא תוכל לקבל את אותן הגלולות אליהן התרגלה באזרחות איך אוכל להרגיע אותה? איפה אפשר לקבל מידע אודות תרופות בצבא?

שרון יקרה, פנו לרופא נשים ותתייעצו איתו בנושא. בהצלחה בתיה

בני עם קשיים חברתיים הבאים לידי ביטוי בהשתייכות ממשית לקבוצת השתייכות שיוצאת ומבלה ביחד. הוא ילדותי וכל הזמן מספר בדיחות ולפעמים לא יודע גבול בסיפורן. ההתנהלות שלו איטית. לא תמיד מגלה מוטיבציה לעשות דברים ויש לדרבן אותו. הוא מקבל 1/2 כדור רספרדל כבר 3 שנים. הפסיאטרית אומרת שיש לו סכזופרניה. הוא עבר אבחון פסיכולוגי וכך אמרו. תכלס אין לי אבחון כתוב. הכל נאמר בע"פ.הוא אובחן בבריאות הנפש . הייתי רוצה לבצע אבחון נוסף ולקבל חוות דעת נוספת מפסיכאטר לגיל ההתבגרות.אתם יכולים להמליץ לי באזור המרכז. תודה אמא מודאגת.

שלום לך אמא מודאגת, את בצדק מודאגת! בן כמה בנך?? כדאי לקחת אותו לפסיכיאטר לקבל דעה מקצועית נוספת. אינני יודעת להמליץ לך אך תתייעצי עם רופא המשפחה. הקופה מחזירה התייעצות עם מומחים כך שכדאי גם לבדוק אפשרות זו. בהצחה בתיה

שלום הבן בן ה 12 מדבר בחוצפה וצועק, כבר עשינו איתו את השיחה השקטה ודיברנו והבטחנו כולנו שנשתדל, אך בכל זאת כמעט כל יום הוא מבקש בקשות שונות ומתחצף וצועק. אנחנו אומרים לו שאנחנו לא מוכנים שהוא מדבר אלינו ככה ושיפסיק לצעוק אך לא תמיד עוזר. הבנתי ממך שענישה של מחשב, לא יעילה, אז מה כן? מה למנוע ממנו בגלל שהוא ממשיך לצעוק? תודה רבה

רחלי יקרה, בהחלט מותר לכם ואף חשוב לדרוש שבנך ידבר בנועם אליכם. אך חשוב גם לזכור שלפעמים יש מצבים בהם אנו מתרגזים ומאבדים את הראש זה קורה לכולנו וקל וחומר למתבגר שההורמונים שולטים בו.עדיין שוב חשוב להדגיש שיש לכם את מלוא הזכות לדרוש ולקבל התייחסות מכבדת מבנכם. לכן חשוב להדגיש שוב ושוב את דרישתכם וכן לפעמים אפשר להודיע שיש מחיר על התייחסות מתחצפת מצד הבן. אפשר להעניש עם מחשב או כל דבר שתחליטו שמתאים החשוב הוא המינון והפרופורציה בין ההתנהגות של הבן ל"עונש" שהוא מקבל.חשוב גם שהבן ידע מראש מה יקרה עם שוב הוא יתחצף או יצעק. במידה ואתם מרגישים שהחיים בבית מאוד לא נעימים כדאי לפנות לטיפול משפחתי עם הבן על מנת לבדוק מקור הכעס וההתנהגות שלו. בהצלחה בתיה

אני בת 17 בקרוב ויש לי חבר קרוב לשנה בן גילי, החלטתי לא לספר להורים שלי מכיוון שהם תמיד היו מפצירים בי שחבר זה מוקדם בגיל שלי ובלה בלה... באיזשהו שלב החלטתי לספר,היה נמאס לי מהשקרים וההמצאות של ה"ללכת לחברה"שאני בעצם איתו. לאמא שלי לקח מעט זמן והיא הבינה קיבלה,ואף הדריכה אותי, אבא שלי לעומת זאת לא מוכן לקבל את זה,או אפילו להקשיב אני מבינה את החשש של אבא שלי,אבל הוא מגיע למצב שהוא משתלט לי על החיים הוא נותן לי שעות מוקדמות מאוד לחזור הבייתה מיציאות,ואפילו הגיע למצב של להוציא את הדלת מהמקום רק כי דיברתי איתו בטלפון בשעות מאוחרות[שזה היה השיא מבחינתי] אני לא ילדה שמתמרדת,או יכולה ללכת נגדו. בעיניו חבר זה בערך כמו להתחתן מגיל צעיר ולעזוב את הלימודים (מחשבה פרימיטיבית),ניסיתי לדבר איתו והוא לא מוכן לשמוע! איך אני יכולה לרכך אותו?החלטתי לא לדבר איתו או לפנות אליו עד שישנה את הגישה שלו ועדיין תוך כדי הוא ממשיך ונעשה יותר גרוע עם השליטה הבלתי פוסקת. התייאשתי...

לאני היקרה, אכן באמת תגובה קצת קיצונית מצידו של אביך בנושא דלת חדרך. אין ספק שהוא מאוד דואג לך. האם אמך יכולה לעזור כאן בריכוך שלו? האם יש לך אחים גדולים או דודים שיכולים לעזור לך לדבר איתו? האם הוא מכיר את חברך? אולי אפשר לשוחח עם אביך ולשאול אם היה רוצה להכיר את חברך, כדי לדעת שאפשר לסמוך על שניכם? אני מאוד רוצה להמליץ לך לא להתייאש לפעמים לוקח להורים יותר זמן להבין ולקבל שילדם אינו יותר הילד הקטן שרץ אל ההורים עם כל בעיה. וגם ידוע שלאבות קשה יותר לשחרר שליטה עם הבנות מאשר עם הבנים. קחי נשימה ארוכה וראי במי ובמה אפשר להעזר כדי להביא את אביך לתת יותר אמון בך ובחברך. בהצלחה בתיה

שלום רב, רציתי לדעת מה יכול לגרום לגבר לפחד מאורגזמה,למה זה כואב לי במצב של ערות?(במצב של שינה זה כלל לא כואב....) תודה, בדוי

שלום לך מר בדוי? ראשית בן כמה אתה? אינני יודעת מה יכול לגרום לגבר לפחד מאורגזמה, אך במידה ואתה אדם בוגר אני מאוד ממליצה לפנות לסקסולוג ולבדוק איתו את שאלתך. בהצלחה בתיה

יש לי ילדה כבת 8 וחצי. להפתעתי גיליתי אצלה 2 שיערות בבית השחי. האם זה לא גיל מוקדם מידי למצב זה? היא לא ילדה מפותחת מכפי גילה, אפילו קטנה ורזונת (שוקלת כ- 25 ק"ג). אודה על תשובתכם.

שלום לך ירדנה, אין לי מה להגיד בנושא זה, במידה ואת מודאגת פני לרופא המטפל. בהצלחה בתיה

שלום רב, הוריי נפרדו למעלה מחודשיים. אימי עזבה את הבית באופן פתאומי והשאירה את שתי אחיותי (בנות 16,26) לגור בבית עם אבא ויחד הן כמו חתול ועכבר. אחותי בת ה-16 מאובחנת ב- ADHD מגיל 8 ומקבלת טיפול פעם ביום של קונצרטה או ריטלין.מאז שאימי עזבה את הבית עברו עלינו המון תהפוכות אבל מה שמטריד אותי בעיקר זו אחותי שבשבוע האחרון מסרבת ללכת לבית הספר, זו תקופה של מתכונות ואם לא תיגש אליהן לא תוכל לגשת לבגרויות. אבי לא מצליח לעזור לה ולשכנע אותה ואימי דיי יצאה מהתמונה. מה אני יכולה לעשות ואיך ע"מ לגרום לה לחזור לבית הספר? ובכלל איך אפשר לעזור לה להתמודד עם המציאות החדשה? חשוב לציין שאחותי (16) מאוד מרדנית וכעסנית ולא פעם ניסיתי לדבר איתה ולעזור לה בכל מיני דרכים. אשמח לקבל תגובה במהירות האפשרית. תודה.

שלום לאחות הגדולה, כל הכבוד לדאגה שלך לאחותך! אתן עוברים משבר מאוד גדול המשפיע מאוד על כל אחד, קל בחומר על נערה בת 16 המאובחנת כADHD כשידוע שילדים אלה קשה להם מאוד עם שינויים, ילדים אלה חיים בתוהו בבוהו גם כך ולכן צריכים סביבה מאוד יציבה, מכאן שנטישת אמך את הבית זה בהחלט גורם לאחותך הרבה מאוד חוסר יציבות ומכאן הכעס הגדול היוצא כרגע נגדה שכן היא הפסיקה ללכת לבית הספר ועלולה מאוד להפגע מכך! אני מאוד ממליצה לשתף את בית הספר במשבר שעברתם ולבקש את עזרתם כדי להחזיר את אחותך למסגרת של בית הספר שכרגע מסגרת זו היא הכרחית ליציבות הנפשית שלה. בהצלחה בתיה

שלום, אני בן 22 ואין כלל חיי חברה, אין לי בכלל חברים, ולא משנה מה אני לא מצליח לרכוש חברים מסיבות כאלו ואחרות, אני בגיל ההתבגרות (החל מגיל 14) הייתי קורבן לחרם חברתי והתעללות של חברי לכיתה, היו נוהגים להשפיל אותי מידי יום וזה היה סיוט - כמובן שזה השפיע עליי מידי ומהר מאוד מצאתי את עצמי במצבי רוח קשים ומסוגר חברתית (מרצון) אם השנים (עד סוף התיכון) זה הלעג וההשפלות כלפי אומנם פחתו משמעותית אך עדיין חלק גדול מהשכבה היו ךועגים וצוחקים עליי, זה פשוט הפך להיות משהו בשגרה, וזה פשוט הרס לי את החיים לאט לאט נכנסתי למין דיכאון, מיותר להגיד שזה היו החוויות של בגיל ההתבגרות ולא חויות שמתבגרים אחרים חוים לצערי הרב, ולצערי זה גם השפיע עלייברמה האישיותית, לצבא הגעתי בן אדם מדוכא חסר אנרגיה ומאוד מאוד ממורמר וכעוס וחסר כל כישורים חברתיים, בצבא אומנם לא נפלתי קורבן לללעג יותר מידי, אך לא הייתי מסתדר כמעט אם אף אחד ולא התחברתי כלל לאנשים..וגם לא רציתי..רק בגיל 20 התחלתי לצאת מהדיכאון בעודני חייל..וניסיתי להתחבר אם אנשים שעוד אכשהו הייתה ביננו כימיה עוד מתקופת התיכון, וזה התחיל יפה אך לאט לאט הם דחו אותי, אין לי ולבני גילי הרבה במשותף, אני לא ידעתי כמעט לנהוג באוטו, לא יצאתי אף פעם למסיבות ולא היו לי חברים או חברות..לכן אני די בולט בהיותי "חריג" בכל מיקרה לאט לאט הם היו דוחים אותי ולא רצו כל קשר אליי, הם היו מסננים אותי כאשר הם היו יוצאים עד שהבנתי את הרמז ונתקתי מגע....כבר שנה שאני מנסה לצור קשרים חברתיים..אך עדיין אנשים פשוט דוחים אותי..בהתחלה עוד הייתי יוצא לבד בתקווה לפגוש משוה מוכר..אבל זה היה מיותרץץולא נעים ואני כבר לא עושה את זה..בקיצור אין לי חברים כי למרות שלעומת התיכון שאני הסתגרתי נוכח הלעג והחרדות שפיתחתי מאנשים, גם כיום יש פחדים אך אני מנסה וכולם דוחים אותי והתואה היא שאני בן 22 ללא חיי חברה וממורמר וכעוס.. מה את חושבת על זה? יש עוד אנשים במצבי או שזה ממש לא נורמלי וחריג? אני גם רוצה לציין ששיש לי בעיות בזהות המינית וכבר בעבר עוד בתיכון(לקראת הסוף) מישהו הפיץ עליי שאני הומו כי ככה הוא חשב כי הסתכלתי עליו מתוך סקרנות..ופשוט שרף אותי לגמרי..בנוסף להכול כולם אז..ועד היום חשבו שאני הומו...זה דבר שקשה מאוד להתמודד איתו..אומנם עברו 4 שנים..אבל עדיין אני באותו מקום ואין לי חברים ומי שלמד איתי בבית ספר חושב שאני הומו...כי זהפ שוט תפס בצורה בילתי רגילה ..כול הבית ספר דיבר על זה.. וכרגע אני לא..כי עובדה שאני פשוט נמשך ונתעניין בבנות..אבל זה לא רלוונטי אלייך.. אז אני שואל לעצתך ולדעתך...חשוב לי לציין שאין לי כישורים חברתיים..וכל מקום שאני מגיע די דוחים אותו ולא מתחברים איתי..

שלום לך שם בדוי, אין ספק שעברת חוויה קשה ביותר בתיכון שפגע בך מאוד בביטחון העצמי שלך וביכולת שלך להאמין באחר. האם טיפלת בחוויה הטראומטית הזאת אי פעם? במידה ולא עברת טיפול, לדעתי כיום כשאתה יותר מודע לעצמך כדאי לך להגיע לטיפול ולאבד אותם רגעים טראומטיים וכן נושא הזהות המינית. אין לי ספק שברגע שתרגיש טוב יותר עם עצמך ועם מי שאתה תוכל גם להקרין זאת החוצה ומכאן הנושא החברתי יתחיל לזרום מעצמו. בהצלחה בתיה

בתיה שלום, כפי שאמרתי לפני, כבר דיברתי עם אימי מספר פעמים ולטענתה לגבר בגיל 17 יש רצונות.לפי מה שהבנתי ממנה היא מפחדת שאני אקיים איתו יחסים אישיים..אני יודעת שאני אינני מוכנה ליחסים כאלה בגילי אין מבחינה גופית ואין מבחינה נפשית. יצא לי לדבר עם חברי על הנושא ולפי דבריו אין לו שום עיניין כרגע ו/או לעתיד הקרוב לקיים איתי יחסים מסוג זה, בנוסף הוא גם לא מראה סימנים המסמנים לי שהוא בכל זאת מעוניין אך לא אומר זאת. בין השיחות שלי עם אימי היא אמרה שאם היה לי חבר בגילי לא הייתה לה שום בעיה עם זה ולכן אמרתי לה שהיא צריכה להכיר את הבנאדם ואולי גם לא תיהייה לה בעיה איתו אך היא עדיין מסרבת בתוקף.. מה עלי לעשות? איך אוכל לפנות אליה שוב ולנסות לבקש ממנה להכיר את הבנאדם ולא לשלול אותו ישר? שבוע טוב... גילי.

* הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית.(לא שמתי לב ,הקלדתי מהר כי הייתי צריכה לצאת .)

גילי יקרה, עושה רושם שאת מאוד מנסה ועדיין אמך מאוד מודאגת, ממה שהבנתי את ניסית גם להעזר באחיך, ובדודותייך, כולם בעד החבר פרט לאמך. הבנתי נכון? נראה לי שהאפשרות שנשארה היא להזמין את אמך להגיע יחד לטיפול על מנת לעזור לראות איזו בת בוגרת ואחראית יש לה. מה דעתך? בהצלחה בתיה

שלום רב בני בן 15, נועל את דלת חדרו ונכנס לאתרי סקס. האם זה נורמלי לחוות אתרי סקס (הדבר הלא אמיתי) לפני הדבר האמיתי והנורמלי? האם אנו ההורים צריכים להרפות או לאסור עליו ? אנחנו כהורים יודעים על כניסותיו לאתרים אלו ולא יודעים מה לעשות??? האם לאסור עליו או להעלים עין ? ואיך זה יבוא לידי ביטוי אם אנו נתעלם. תודה על העזרה...

לי יקרה, ההתענינות של בנכם באתרי סקס היא התענינות נורמטיבית ולצערי הרב כיום בעידן המחשב כל נושא הפונוגרפיה פרוץ מדי! חשוב ביותר לשוחח עם בנכם, להסביר לו שאתם מודעים להחשפות זו וכמה הדברים שונים במציאות! הערנות שלכם בכל נושא הקשור לחשיפה של בנכם באינטרנט היא מאוד חשובה! ובאופן כללי כאשר אתם יודעים משהו על בנכם שמטרידה אתכם חשוב לשוחח איתו על כך ולא להתנהג כאילו אינכם יודעים כלום, זה גיל שמאוד חשוב להיות ערניים ולהשאיר ערוצי תקשורת פתוחים וכנים בינכם! בהצלחה בתיה

התחיל לי זקן דיי ממזמן ואני שואל את זה מפני שאני רוצה לדעת מתי אני יעצר ואם יש לי דרך לגבוה מעל מה שאני אמור להעצר בו אז האם בגלל שיש לי זקן זה אומר שאני הפסקתי את ההיבגרות שלי?

כדורסלן יקר, אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי שאלת הגובה שלך והדברים המטרידים אותך סביב נושא זה. בהצלחה בתיה

שלום. ביתי בת 14 טרם קיבלה מחזור .ניצני שדיים החלו לפני שנתיים בערך והיום הם מפותחים יותר אך לא שווים בגודלם. לפני שבועיים יצאו לה סימנים אדומים מהפטמה והלאה על שד אחד . ועכשיו מתחיל מעט מאוד על השני. רופאת ילדים בדקה אותה וביקשה לעקוב אם יהיה שינוי נוסף. הייתי רוצה לדעת אם מי כדאי להתיעץ בנוסף ,אנדוקרינולוג האם יש באתר ? או רופא עור ? או גניקולוג ? תודה רבה ענת

ענת יקרה, תתייעצי עם רופאת המשפחה שלך לגבי עם מי להמשיך ולהתייעץ. בהצלחה בתיה

יש לי בעיה שנורא מדכא אותי שגורמת לי לרצות להישאר בבית בדרך כלל . יש לי פטמות נפוחות מאוד , עכשיו אני כבר מגיל 12-13 במצב הזה כיום אני בן 15 ועדין ככה אני מתבייש ללכת עם חולצות קצרות כי הפטמות בולטות וזה מכער אותי נורא ... לא נעים לי להיות במצב הזה בכלל. אני השמח עם תוכלי לספר לי על פתרון מסויים למצב . ד"א אני שמן יחסית ויש לי עודף משקל אני שוקל 93.6 ויש לי 32.7 אחוזי שומן , התחלתי להתאמן אתמול ואני מקווה שזשה יפתור לי את הבעיה(למרות שלא ניראה לי שזו הבעיה ) . תודה מראש שגיא .

אני ניזכרתי גם להגיד שהקיץ כבר בפתח , ואיתו היציאות החוצה (לים לבריכה ולשאר המקומות ) וזה נורא יציק לי ואני ממש מדוכא בגלל המצב במיוחד כשהמשפחה נוסעת לים ולא נעים לי להגיד לא , וכשמיגיעים לים אני לא יכול להוריד חולצה . בבקשה בתיה זה דחוף לי יותר מכל דבר אחר כרגע =\

שגיא יקר, אינני יכולה לעזור לך בנושא זה, מצטערת. חשוב שתפנה לרופא המשפחה ותתיעץ איתו! בהצלחה בתיה

אני בת 16, לאחרונה נכנסתי לכל מיני בלוגים -למען- הפרעות אכילה מתוך סקרנות. יש מין מושג כזה "פרו אנה-מיה" (אנה-אנורקסיה מיה-בולימיה) העניין הוא שבנות בגילי ואפילו בנות 14 מפתחות הפרעות אכילה משטויות, באמת שטויות... חוברות ומגזינים, כל מה שמשפיע כל הנוער. שאלתי היא, האם אפשר להציע להם עזרה דרך הבלוגים האלה (אני לא מציעה לסגור אותם משום שזה לא מה שיעצור אותם, ולמען האמת לא נראה לי שזה גורם לבנות אחרות להכנס לזה כי זה נשמע טיפשי) יש שם ילדה מטר 68 ששואפת להגיע למשקל 40 שבהחלט לא תקין לגובה שלה, והיא תמשיך משם למטה לדעתי!!! פשוט לא נראה לי הגיוני שיש "מחתרת" של בנות שנגררות למוות ואף אחד לא פונה אליהן או מנסה לאתר את ההורים שלהם.. כמובן שאי אפשר לעזור לכולם, אבל אולי לנסות לבקש מישראבלוג שיכתוב משהו על הפרעות אכילה או משהו... אפשר להבין למה אני כותבת כאן לא? זה פשוט חבל.. הנה קישור לבלוג- http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533551 תודה

ענת יקרה, את צודקת, הפרעת אכילה, או במקרה שאת מתכוונת אנרוקסיה היא מחלה נוראית הפוגעת באלפי בנות ובנים כבר יחסית בגיל צעיר. לצערי אין זו בעיה שאפשר לטפל בעזרת האינטרנט אלא כל הורה צריך להיות ערני לילד/ה שלו ולבדוק מה קורה ואיך לעזור לו/ה. את יכולה להיות ערנית לחברותייך ובמידה ואת מגלה חבר/ה שנמצא/ת בבעיה שם לעזור לו/ה על ידי פנייה להוריו/ה. בהצלחה והמשיכי להיות מעורבת חברתית! בתיה

בתי מתבגברת בת 17 נמצאת בתת משקל, נמצאת בטיפול פסיכולוגי ומטופלת בשיטת n.l.p כמו כן בהשגחה אצל דיאטנית. אך אף מטפל לא מצליח להגיע אליה מכיוון שיש לה מחשבות טורדניות בקשר למשקל שלה, הפסיכולוגית הציעה טיפול תרופתי להרגעה אך אנחנו מחפשים משהו אלטרנטיבי מצמחים, האם ניתן למצוא תרופה שתחליש את המחשבות הטורדניות האלה? התשובה מאוד דחופה ומאוד חשובה לנו תודה רבה

שושנה יקרה, הפרעת אכילה היא מחלה וכך צריך להתייחס אליה ולכן במידה ויש צורך בשימוש בטיפול תרופתי כדי לטפל במחשבות הטורדניות אז זה מה שצריך! החשוב ביותר במחלה זו היא להיות מטופלת אצל אדם המומחה למחלה כולל טיפול אצל פסיכיאטר! ולהזהר מכל מני אנשים הטוענים למומחיות ומבטיחים הרים וגבהות על חשבון המצב הרגשי הרופף של בתכם! הרבה הצלחה! בתיה

בתיה שלום, את חג הפסח חגגנו אצל דודים.. ושם שוב ניסינו לשכנע את אימי, היא דיברה עם אחיותיה הטוענות שהיא טועה .. הן סבורות שחבר בגיל הזה זה טוב כיוון שכך היא יודעת שאני לא מסתובבת עד שעות מאוחרות סתם ככה ברחוק אלא יש מישהו ששומר עלי. החבר בן 17 ואני לא הבת הבכורה בבית.. יש לי עוד אח גדול בן 19 אחי הגדול מכיר את החבר ואוהב אותו מאוד .. הוא ניסה גם לדבר כמה פעמים עם אימי אך היא סירבה. הורי גרושים ואין לי כל כך קשר עם אבי, לכן אני לא משתפת אותו בעינייני הפרטיים.. ובהקשר לאמא .. אני והיא מדברות ואני חושבת שהיא יודעת שאני עדיין בקשר איתו אך מעדיפה להכחיש זאת .. מה עלי לעשות? הגעתי למצב שאני ממש מרגישה שאין תיקווה. אשמח לקבל תשובה.. שבת שלום והמשך יום טוב, גילי.

גילי יקרה, ראשית לא לאבד תקווה! לא כל כך הבנתי ממה שכתבת, מחד כתבת שאמך טוענת שטוב שיש לך חבר כי הוא שומר עלייך ואינך מסתובבת סתם ברחוב ומאידך היא מתנגדת לחבר כי הוא גדול מדי? הבנתי אותך נכון? כפי שכתבתי בתחילה החשוב ביותר הוא לא לאבד תקווה ולא להפסיק את התקשורת עם אמא. שבי איתה ותנסי לבדוק יחד איתה מה קשה לה בחברות זו, מה מדאיג אותה, תנסי לשתף אותה במה חברות זו נותנת לך ומדוע חשוב לך להמשיך אותה. את נשמעת מאוד בוגרת לגילך ונראה שגם אמא בתוך תוכה יודעת זו ואולי היא חוששת שהילדה שלה מתבגרת לה מהר מדי? המשיכי לחפש דרך אל ליבה של אמא מבלי לוותר על הדברים החשובים לך.המשיכי גם להעזר באנשים הקרובים לך, נראה שיש לך הרבה כאלה המאוד מעריכים אותך ואת חברך דבר המוכיח שאת כנראה יודעת לבחור נכון! בהצלחה בתיה

יש לי ילדה שכבר שנים הולכת כאסח עם שני אחיה אינה מוכנה לדבר עימם או לנהל כל תקשורת עימם למרות שהם מנסים בכל דרך היא מסתגרת בחדרה שעות על גבי שעות ויוצאת ממנו רק ובמידה והיא מעוניינת לאכול היא מקבלת מאיתנו כל מה שרק היא מבקשת כסף טיולים בגדים איפור בשמים ממש הכל היא נחשבת לתלמידה מצטיינת מאד לאחרונה היה לנו ההורים ויכוח איתה ומאז היא לא מוכנה לדבר איתנו ההורים ונמאס לה מאיתנו וכשאני מסבירה לה שמשפחה זה דבר חשוב היא לא מוכנה לשמוע מבחינה חברתית בבית הספר היא בסדר ואנחנו ממש נואשים אני חוששת לה יום אחד היה טקס לאחיה החייל היא סירבה להגיע ופשוט לא דופקת לנו חשבון היא מצהירה שברגע שתתגייס לא תראה אותנו בכלל יש לציין שהיא קיבלה מאיתנו הכל והיא ילדה מפונקת לא עזרה בעבודות הבית מעולם הכל הייתי עושה למענה אנא עיזרו לי

חדווה יקרה, ממתי בתך נוהגת כך כלפי אחיה? האם מצב זה הוא כלפי שני אחייה או אחד במיוחד? האם זה היה המצב מאז ומתמיד או זה קרה סביב ארוע מסוים?מה מקומה של בתך במשפחה, הצעירה ביותר?אלו שאלות חשובות לענות עליהם כדי שתוכלו לנסות לברר מה קרה במשפחתכם. נראה שמשהו קרה לבתך שהביא אותה לפתח כל כך הרבה כעס כלפי משפחתה. אין לי ספק שאתם לא חוסכים ממנה כלום והשאלה המתבקשת היא האם יש גם סנקציות במשפחתך כלפי מי שמתנתק מהמשפחה ומתנהג כאילו חי לבד? איך נוהגים שאר המשפחה כשכועסים?, האם התנתקות "ברוגז" זו דרך מקובלת במשפחתכם או זו התנהגות המאפיינת רק את בתך? ההמלצה שלי היא לשוחח עם בתכם, להבהיר לה שברוגז זו לא הדרך המקובלת אצלכם, וישנה תמיד אפשרות לפנות לעזרה חיצונית(טיפול משפחתי) כדי להעזר ולפתוח מחדש את ערוצי התקשורת ביניכם. בכל מקרה חשוב להבהיר לה שגם אם היא כועסת ואף פגועה, הקשר ביניכם מאוד חשוב לכם, על כן אתם לא מוותרים עליה ולכן אתם פונים לעזרה חיצונית! במידה והיא תתנגד להגיע לטיפול, לא להבהל ולא לוותר, חשוב להבהיר לה שאתם תפנו בכל מקרה וחבל שהיא לא תיהיה שם להציג את עצמה! חשוב גם להבהיר שאין בינתיים דמי כיס או כל סנקציה אחרת שתחליטו עליה, כל עוד היא "ברוגז" איתכם, שכן אחרת יש משהו קצת אבסורד, בלהתנתק רק במה שוח לה, נכון?. בכל מקרה החשוב ביותר שאתם לא תוותרו עליה! בהצלחה בתיה

המון תודה על תשובתך המהירה יש לי שני בנים גדולים ממנה היא הקטנה בבית ויחסה אל אחיה היו ויכוחים עם עליות וירידות שנים נתק מעולם לא היה בניהם וזה לא מקובל אצלנו בבית ואמרתי לה את זה לא פעם אחת בעיניין הכספי היא היתה פונה לאביה והוא היה נותן לה מאות שקלים בשבוע לקניות וכל מה שרק רצתה יש לי הרושם שבגלל שהיא קיבלה הכל היא פשוט הבינה שאפשר להתנהג כרצונה אני הבהרתי לה שמהיום השליטה בכסף עובר אליי ואני אחליט אם מגיע לך היא דיי ניבהלה ואמרה לי אני אפסיק ללמוד ואצא לעבוד אני לא הראתי לה שמתרגשת מכך למרות שבליבי חששתי בתיה מרגיז אותי שהיא פועלת בהתאם לאינטרסים שלה כי כשהיא צריכה משהו מאיתנו אז היא מתחנחנת אלינו בתיה האם התנהגות כזו של נתק ושינאה נפוצה בקרב בני גילה? זה שהיא לא תורמת להית איך אני משפרת את זה מולה מה האופציות? זה שהיא לא מגיעה לטקסים של האחים שלה מה אני אמורה לומר כאן? האם להוריד את ההטבות שהיא מקבלת? כי לדעתי ילדה שרואה שהיא מתחילה להפסיד אולי היא פתאום "תתעורר" ותבין שזו לא הדרך

בני בן ה16 מוטרד מאוד מתופעת קרי לילה. הוא טוען שלפי ההלכה אסור זה יקרה, מכיוון שזהו חטא ואז למחרת הוא לא מתפקד, עצוב, עצבני ומכונס בעצמו. הוא טוען שזהו מום וכשירצה להינשא יוולדו לו ילדים לא בריאים. לצערי הרב מושפע מאתרי דת באינטרנט. כל הסבריי שזהו דבר טבעי לחלוטין ולא צריך להתרגש מזה עולים בתוהו. כשזב קורה מבחינתו זה סוף העלם. מה עושים? הוא בטיפול פסיכולוגי אבל גם שם קשה לשכנע אותו.

מאמ יקרה, אני מציעה לחכות בסבלנות כרגע, היות ובנך בטיפול פסיכולוגי זה הדבר הנכון ביותר כרגע. במידה והמצב ילך ויחמיר ואכן בנך לא יתפקד בעיקבות חרדותיו לא יהיה מנוס מלערב פסיכיאטר, אך שוב היות ובנך בטיפול פסיכולוגי הנכון ביותר הוא להיות בקשר עם המטפל שלו ולפעול יחד לטובת בנך. בהצלחה וחג שמח בתיה

אומנם יכולים לעבור כמה ימים עד המקלחת הבאה (כבר ניסיתי) אבל אם את חושבת שאני צריכה להניח לה - אני סומכת על עליך ואפעל כעצתך. שוב תודה וחג שמח.

אילונה יקרה, ייתכן ובתחילה בגלל הידיעה של בתך שאת "אחראית" על המקלחת, יעברו מס' ימים עד למקלחת הבאה אך לאט,לאט בתך תתרגל לקחת אחראיות זו. החשוב ביותר הוא להבהיר לה שהיא כבר גדולה מספיק להיות אחראית על ההיגיינה שלה ולכן את מפסיקה להעיר לה על כך. כדאי לשאול אותה איך היא מרגישה עם אחראיות זו ולשוחח על כך!. בהצלחה וחג שמח! בתיה

בתיה שלום, אני בת 15 ויש לי חבר, אמא לא אוהבת את הרעיון בכלל והחליטה שאני קטנה מדי בגיל בשביל חבר.נסיתי להסביר לה מספר פעמים שתנסה להכיר אותו ולראות מי הוא ואולי היא תשנה את דעתה אך היא מסרבת בתוקף. אין לי מושג מה לעשות זה כבר הגיע למצב שאנחנו לא מדברות כבר שבוע. אני יודעת שאסור לי לתת לאף גבר בעולם להפריד ביני לבין אמא שלי אבל היא לא משאירה לי בררות היא לא מנסה לשבת לדבר איתי ולנסות להבין. היא כבר דיברה איתו פעמיים וביקשה שנסיים את הקשר. בפעם הראושנה הייתה התרחקות קטנה וחזרנו כרגיל ולא מזמן שהיא דיברה איתו בפעם השנייה הוא כבר הגיע למצב שהוא לא יודע מה לעשות.. האמת שגם אני כבר לא יודעת מה לעשות.. איך אני בכל זאת אני מצליחה לגרום לך לסמוך עלי? נסיתי להסביר לה במליון דרכים דיברתי איתה כתבתי לה מכתב הכל והיא פשוט לא מבינה .. אשמח לקבל תשובה .. גילי

גילי יקרה, מאוד שמחתי לקבל פנייה זו שלך, אכן בעיה לא קטנה עומדת בפנייך. לפעמים הורים עם כוונות מאוד טובות גורמים לקשיים וחבל. כנראה שאמך מאוד דואגת לך(גם לך זה ברור נכון?) אך כרגע דאגה זו לא עושה לכן טוב. אמרי לי, בן כמה חברך? האם זהו החבר הראשון שלך? האם את הבכורה בבית? מה עמדתו של אביך בנושא? האם יש דוד/ה, חבר/ה של אמא שאת יכולה להעזר בו לפתיחת שיחה עם אמא? אל תתייאשי,כרגע קשה לאמך לראות שבתה גדלה, לכן חשוב שתיהי סבלנית איתה מחד ומאידך שתמשיכי לתת לה את כל הסיבות הטובות לסמוך עלייך, לכן ניתוק של קשר איתה, לא יביא כרגע לפתרון, חשוב יותר להמשיך לחפש דרכים אחרות להגיע אליה (כגון להעזר באדם חיצוני שאמך סומכת עליו) בהצלחה בתיה

בתיה שלום, את חג הפסח חגגנו אצל דודים.. ושם שוב ניסינו לשכנע את אימי, היא דיברה עם אחיותיה הטוענות שהיא טועה .. הן סבורות שחבר בגיל הזה זה טוב כיוון שכך היא יודעת שאני לא מסתובבת עד שעות מאוחרות סתם ככה ברחוק אלא יש מישהו ששומר עלי. החבר בן 17 ואני לא הבת הבכורה בבית.. יש לי עוד אח גדול בן 19 אחי הגדול מכיר את החבר ואוהב אותו מאוד .. הוא ניסה גם לדבר כמה פעמים עם אימי אך היא סירבה. הורי גרושים ואין לי כל כך קשר עם אבי, לכן אני לא משתפת אותו בעינייני הפרטיים.. ובהקשר לאמא .. אני והיא מדברות ואני חושבת שהיא יודעת שאני עדיין בקשר איתו אך מעדיפה להכחיש זאת .. מה עלי לעשות? הגעתי למצב שאני ממש מרגישה שאין תיקווה. אשמח לקבל תשובה.. שבת שלום והמשך יום טוב, גילי.

תודה על תשובתך שהעירה אותי - אני אמא ,לא ילדה ש"מחזירה לה". אבל אני שואלת ב א מ ת : איזו תדמית אני משדרת כשאני לא עומדת על העקרונות שלי (כמו למשל: מקלחת - "אם יהיה לי כח" "כבר מאוחר ואני עייפה מידי"). אנחנו מדברות ומסכימות ומסכמות שלא יהיו עוד ויכוכים על מקלחת (למשל) אבל שוב יש תירוצים. אז מה, לדעתך, כדאי לי לעשות?

אילונה יקרה, בתך כבר בת 16, מה יקרה לדעתך אם לא תעירי לה יותר על מקלחות? כמה ימים יעברו עד אשר היא תתקלח??? גיל ההתבגרות זה גיל בו יש הרבה מאוד צורך לבני הנוער להיות בשליטה וכל ניסיון של ההורה לקחת שליטה זו גורמת ליותר מלחמה. מאוד כדאי בגיל זה לבחור מה הם אותם קווים אדומים שלכם ההורים ושם לקחת שליטה ולהשאיר את אותם המקומות בהם הנער/ה יכולים לקבל על עצמם את השליטה (לדוג' מקלחות). מה דעתך? בהצלחה בתיה

שלום! אני בן 14.5 וגובהי 1.52 ס'מ. אין לי שערות בבית שחי או באיבר המין וכולם צוחקים עליי. אני מפחד שלא אתפתח, גובה אבי הוא 1.72 ואימי 1.68, האם כולם מתפתחים?, וכיצד אוכל להפסיק עם החרדה? זה גורם לי לדיכאון ועצב.

אלכס יקר, אם אתה דואג כדאי שתתיעץ עם רופא המשפחה ובמידת הצורך הרופא יפנה אותך לבדיקות הנכונות. חבל להשאר עם החרדה! בהצלחה בתיה

שלום, יש לי בן מתבגר בן 13, כישרוני מאוד בציור, דבר שהתבטא בכך שצייר ציורים מיניים מאוד , בכל מיני תנוחות.הציורים נמצאו אצלו בחדר. איך עלינו להתייחס לכך?

שלום לך אתי, איך אתם יודעים על הציוריים? האם בנכם יודע על כך שאתם מכירים בציורים אלה? מה מדאיג אתכם בציורים? האם בנכם צייר קודם דברים אחרים או כל כשרונותיו מתבטאים בציורים אלה? השאלה המענינת יותר היא האם בנכם חשוף לחומר פונוגרפי אשר אינו מתאים לגילו או ציורים אלה באים יותר מאומנות. האם יש שינויים אחרים בבנכם, יציאות או קבוצת חברים חדשה אשר יכולה להטריד אתכם? לדעתי שווה שיחה עם בנכם, שיחה של התעניינות עם הידיעה שלכם שגיל ההתבגרות הוא בהחלט גיל בו מתענינים יותר בנושאים מיניים. בהצלחה בתיה

אני ממש מרגישה צורך "לנקום". הגעתי למצב בו איני מחבבת אותה אפילו. היא יודעת שאני פגועה וביום הולדתי בכתה מרות והביעה צער והבטיחה להשתנות אבל ממשיכה להתייחס אלי כאל משרתת שלה ומצפה ל"הבנה" כי "היא עצבנית" ו"זה לא קשור אלי". עלה בדעתי לאמר לה שאם היא לא מתייחסת אלי כמו שצריך להתייחס אל אמא - אני לא אתייחס אליה כמו בת : לא אבשל ולא אכבס בשבילה. האם מה שירגיע אותי (נקמה) יהיה נורא מדי בשבילה?

אילונה יקרה, רגשותייך מובנים ביותר עם זאת תמיד חשוב לזכור שיש התנהגויות שמתאימות לילדים אך לא לנו ההורים(עם כל הצער). חשוב לשבת ולשוחח עם בתך ולהבהיר לה מה הן אותם התנהגויות אשר אינם מקובלים עליכם ובמקביל לחשוב על דרכים אחרות להתמודד במצבי המתח ביניכן. בתך אומרת נכון, לא תמיד ה"עצבים" קשורים אלייך אלא רוב הפעמים הם קשורים לעצמה ולהורמונים, עם זאת את גם צודקת שלא את צריכה תמיד "לחטוף". אז מה כן? משתדלים לזכור שהעצבים לא כלפייך (קשה לזכור כשזה מגיע!)ובסוף האירוע כשהכל נרגע מדברים ובודקים מה קורה ומה היה. תמיד ישנה האפשרות לפנות לעזרה משפחתית או אישית כדי ליישר הדורים ביניכן.חבל להשאר עם טעם נפגע מכל אירוע! בהצלחה בתיה

בני בן ה-12 תמיד היה ילד לא קל מעט מרדן ועיקש אבל יותר בתוך כתלי הבית בשנה האחרונה החלו בעיות ההתנהגות גם לצאת החוצה הוא איבד את רוב חבריו הטובים כל השיחות עימו לא עוזרות מחפשת דחוף פסיכולוג נוער באיזור קריות חיפה אשמח להמלצה תודה מראש

שלום איילת, מצטערת, אינני מכירה מטפל באזור הצפון, אך ממליצה מאוד לפנות ליועצת בית הספר, בדרך כלל יש להם שמות של מטפלים להמליץ. כדאי גם לוודא שהמטפל הנו מומחה לגיל ההתבגרות. בהצלחה בתיה

מאמנת אישית מצויינת עזרה לי לצאת בדיוק ממשבר כזה. אשמח לתת לך פרטים אם תרצי.

ביתי בת 13.5 קיבלה את המחזור לפני כחודשיים, ומאז לא קיבלה... היא חוששת שישנה בעייה, ידוע לי כי בתקופה הראשונה, המחזור אינו סדיר. נשאלת השאלה מתי אי סדירות המחזור נחשבת כבעייה ומתי רצוי לפנות לייעוץ רפואי ? (איזה רופא מתמחה בכך?) דבר נוסף שמטריד את מנוחתה הוא כי שדיה ממש ממש קטנים... עד מתי הם ימשיכו לצמוח ? האם עצם קבלת המחזור לא מאטה את קצב ההתפתחות ? יש לציין כי ביתי שוקלת 47 ק"ג וגובה 161 ס"מ. תודה.

ידוע שהמחזור בתחילתו מתעתע ולא מסודר בד"כ. לגבי כמה זמן לחכות ולראות אם הוא מסתדר, עדיף שתשאלי בפורום גינקולוגיה. אני לא יודעת אם יש מספר מדוייק של חודשים/שנים לכך.. בלי קשר לאינטרנט, על מנת להסיר ספק , אפשר להתייעץ עם רופא הילדים ואם הוא ימצא לנכון , ובבוא הזמן המתאים, הוא יכול להפנות לרופא מתאים (רופא נשים או אנדוקרינולוג ילדים). למיטב ידיעתי, זה נכון שהתפתחות השדיים מתלווה להגעת הווסת, אבל עברו רק חודשיים מקבלתה פעם ראשונה, כך שלדעתי יש עוד זמן להתפתחות.. בברכה

רעות יקרה, מצטרפת למה שנאמר כאן בפורום עם המלצה חמה להתייעץ עם רופא ילדים על כל שאלה שיש לך סביב המחזור. מטרידה אותי יותר בעיית תת המשקל של בתך, כדאי לבדוק מה קורה עם אוכל, האם בתך אוכלת מסודר, עושה התעמלות מוגזמת בקיצור תת משקל גם יכולה להיות סיבה להפסקת מחזור. בהצלחה בתיה

אני בתולה בת 25 ויש לי זרימות חזקות מאוד בזמן הווסת. אני חייבת לעבור לטמפונים אך לצערי אני לא מצליחה להחדירם. ניסיתי כמה פעמים ואני כבר זורקת מלא טמפונים ואני לא מצליחה. אייך אדע אייך להכניס כמו שצריך ואולי איני מצליחה כי אני בתולה?

למיואשת ביותר, מצטערת אינני יכולה לעזור לך בנושא הטמפון אך כן יכולה בוודאות להגיד לך שאין קשר בין בתולין לקושי בהחדרת הטמפון! בהצלחה בתיה

שלום רב. לפני כשנה וחצי בדיוק עשיתי דיאטה שכללה מאמץ גופני רב כשעתיים ביום ואפילו יותר ואכילה מופחתת ביותר. תוך חודשיים רזיתי 5.5 ק"ג (שקלתי 48 וגבהי היה 1.58) הפסיק לי המחזור ושדיי קטנו מאוד,לפני כן הייתי הנערה המפותחת ביותר בשכבתי. התחלתי בדיאטת השמנה כיום אני שוקלת 50 וגבהי 1.60, המחזור חזר לאחר כשנה וחודש וסדיר כחצי שנה מחזרתו. הכל חזר להיות תקין ואני בריאה ונראית נהדר הבעיה היחידה שמפריעה לי היא ששדי לא חזרו להיות כפי שהיו קודם.האם יגדלו וזהו עיניין של זמן?איך ייתכן שאף על פי חזרת של המחזור והשמנתי אינם גדלו לממדים שהיו קודם? אשמח לקבל תשובה כייון שנושא זה מטריד אותי מאוד. תודה מראש, נופר

נופר יקרה, אני שמחה ששמת לב בזמן בנושא הדיאטה שעשית ושהמחזור חזר כפי שצריך להיות. לגבי שדייך אינני יודעת אך ממליצה מאוד שתתייעצי עם גניקולוג ודיאטנית המומחית בהפרעות אכילה. בהצלחה בתיה

היי בתיה, אני בת 12 ויש לי באופן תמידי סימני זיעה על החולצה גם אם אני לא מרגישה שחם לי והם נהיים גדולים עד שאני כמעט לא יכולה לזוז מבלי שיראו אותם (ואני מתביישת בהם). שמתי לב שגם לחברותיי יש סימנים אך רק לחלק מהן וגם שלהן קטנים מאוד משלי. האם יש פתרון לבעייתי? האם יש משהו לא טוב אצלי? בבקשה תעני לי מהר מפני שדיברתי על עך עם אמא שלי והשיחה איתה לא עזרה לי. תודה מראש אמילי (שם בדוי).

אמילי את יכולה להשים גולה או דאורדורנט :), (בכמות גדולהה..

אמילי יקרה, כל אחת מאתנו פעילה בצורה אחרת מבחינת בלוטות הזיעה, ולפעמים ישנה הזעת יתר. כדאי ללכת להתייעץ עם רופא משפחה בנושא זה, הוא יוכל להפנות אותך לבדיקות הנכונות כדי לוודא שאין בעיית גופנית בנושא. בהצלחה בתיה