פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

אנו כהורים מרגישים מצוקה לאור העובדה שבננו מסתפק במחשב/טלוויזיה/PSP - משחק אלקטרוני ולא כל כך מעוניין להכיר.לשחק.להזמין.לבלות עם חבר. יתכן שברמת ההכרה הוא אומר שהוא מעוניין אבל תכלס זה לא קורה. איך אנחנו כהורים יכולים לעזור לו לפתח כישורים חברתיים כהכנה לחיים ושיהיה לו טוב?

שמוליק בוקר טוב, פרט חשובף בן כמה בנך? זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

שלום זיו ותודה על ההתיחסות בפורום. בננו בקרוב יהיה בר-מצווה טוב לו עם משחקיו והוא מגדיר עצמו שמח אבל לדעתנו זה חוסר יכולת להתמודד חברתית.

שלום, אני אמא לתאומים (בן ובת) בני שלוש, כמו כן בהריון בחודש שישי. השנה נכנסו ילדיי לגן חדש (טרום טרום חובה). בני באופיו מאוד עקשן ופדנט, ומאז הכניסה לגן מצבו החמיר, חשוב לציין כי ההתאקלמות עברה יחסין בקלות והגננת אומרת שהם משתלבים יפה. הבעיה הינה שבני מאוד מאוד עקשו וברגע שאינו מקבל את מבוקשו הוא מתחיל לבכות בכי היסטרי ולא מוכן לשתף פעולה, זה מתבטא בדברים קטנים כמו עוצת המים בברז וכלה באמבטיה,אוכל וכד'... לצערי כמעט תמיד סצנה שכזו מסתיימת בכעס ובבכי ולעיתים גם בעונש (אני שמה אותו בפינת חשיבה)לעיתים אף הוא מרביץ ומנסה בכוח לקבל את מבוקשו. שאלתי הינה איך צריך לנהוג במצבים כאלה ואיך ניתן לסייע בידיו להבין שיש גבולות ולא ניתן לקבל כל דבר שהוא רוצה?

שרה בוקר טוב, חינוך והטמעת גבולות הם תהליכים שלוקחים זמן ולעיתים הם אינם לינארים אלא שני צעדים קדימה ואחד אחורה. האסטרטגיה להצבת גבולות היא נחישות ורגישות - בדיוק כפי שאת נוהגת. למרות הסיזיפיות שבדבר יש צורך לחזור שוב ושוב על אותם המסרים. כמו כן, זה עניין של גיל. בערך בגיל 3.5-4, בד"כ, רואים שינוי לטובה בהתנהגות, שינוי שקשור ליכולת של הילד להבין ולהפנים חוקים חברתיים וסיטואציות מורכבות יותר וכן ליכולתו הרגשית להכיל כעס וכאב. מצ"ב קישור למאמר שכתבתי בנושא הצבת גבולות: http://www.zivsoffer.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=36&Itemid=56 בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

אני אם חד הורית מגדלת ילדה בת שנה ו 8 חודשים, אני מנסה להציב גבולות לילדה ולומר לה "לא" לדוגמא הכי מפריעה לי שהיא אוכלת וכשנמאס לה היא זורקת אוכל על הרצפה או את הבקבוק, כל פעם זה חוזר על עצמו בארוחות, איך אפשר להגיע למצב שארוחת הערב לא תגיע בסופו של דבר לרצפה, כל פעם זה חוזר על עצמו למרות שאני מראה לה לשים את האוכל חזרה בצלחת ואומרת לא, כשהיא זורקת אוכל על הרצפה היא מחייכת אלי וצוחקת, אני יודעת שהיא מבינה למרות שעדיין היא לא מדברת, אך עד מתי היא תמשיך את זה, האם יש משהו שאני לא עושה נכון. איך ללמד אותה לא לזרוק אוכל או את הבקבוק על הרצפה למרות שאני אומרת לא!

רנית בוקר טוב, אולי תשמחי לדעת שאין כמעט הורה שלא עובר זאת. משחק האוכל המעופף הוא אחד המשחקים הפופלרים ביותר בקרב ילדים בני חצי שנה עד שנתיים. בואי לרגע נכנס לנעליים של בתך (שברגע זה ממש נחת עליהם ספגטי מלא בקטשופ - כיף, לא?!). אז ככה: היא יושבת מול השולחן, היא שבעה ומזמן איבדה עניין באוכל כמזון ועכשיו הוא משמש אובייקט נפלא למשחק. ואת לא מאמינה איזה פלא...גם אימא משתתפת במשחק. איזה קטע - אני זורקת ואמא מרימה. ועוד יותר קטע...היא אפילו כועסת. שנייה....בואו ננסה שוב והפעם עם האורז (תראו איך הוא נדבק על הקיר)...ואוו זה מצליח...עכשיו עם המלפפון...תראו, אמא ממש משתגעת...איזה מצחיק..אני חייבת לספר לחבר'ה בגן.... אז היא לא צוחקת עלייך אלא צוחקת מהמשחק והיא נהנית (מאד) מהתגובה שלך. הפתרון הוא דיי פשוט: במקום לשחק את המשחק של להרים את האוכל ולהתעצבן, ברגע שהיא מתחילה לשחק עם האוכל תרימי אותה מהשולחן וכאן נפסקת הארוחה. דיי מהר היא תלמד שלזרוק אוכל זה כבר לא כ"כ מצחיק כי אמא לא משתתפת בו וגם אולי היא תשאר רעבה. אשמח אם תעדכני אותי על התפתחויות הספגטי המעופף. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

בתי בת 7.5 בכיתה ב', היא תלמידה מצטיינת ומסודרת מאוד, בכיתה א בכל יום הסתכלנו יחד בהסכמתה על מה שעשו בכיתה והכינה את שיעוריה בד"כ לבד עם עזרה קלה בקריאת המשימה,ולא היתה שום בעיה. עכשיו בכיתה ב נוספו עוד מיקצועות וכמות השיעורים גדלה והיא לא רוצה שאני אראה מה עשו ושנלמד ונחזור על החומר....מה לעשות? אני לא יכולה עם הגישה של לעזוב אותה יש לה מורה.... בבקשה עצה

א בוקר טוב, אני מסכים איתך לגמרי שאינך צריכה לעזוב אותה. עם זאת, רצוי שהדבר יעשה תוך דיאלוג. האם ניסית לדבר איתה על הנושא? מדוע היא אינה רוצה להראות לך? האם היא מתביישת? האם כך היא משיגה את עצמאותה? אני בהחלט ממליץ שתעשו שיחה בעניין ואת בהחלט יכולה להעביר אליה את הכדור בצורה הבאה: תציבי עובדה שאת רוצה לראות ולדעת מה קורה איתה בבי"הס ועכשיו תעבירי לה את הכדור ותשאלי איך היא חושבת שאפשר לפתור את העניין. בתחילה אל תציעי לה הצעות ותראי אלו פתרונות היא מוצאת. אם היא אומרת "לא יודעת" אז את יכולה להציע לה מס' פתרונות חלופיים כמו שדאת תדברי עם המחנכת פעם בשבוע/היא תראה לך את המחברות פעם בשבוע/תשבו ביחד על שיעורים פעם בשבוע וכד'. אשמח אם תעדכני אותי מה קרה. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

תודה

איריס שלום, אנא ראי תשובתי לשאלתך המקורית: http://www.doctors.co.il/id/42445/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xFP/42445/xFT/42243 זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

בתי עוד מעט בת 10, היא מפתחת עכשיו חזה אך ראיתי שרק צד שמאל אצלה מתפתח יותר מימין ז"א בצד שמאל ממש התפתחה פטמה ונהייתה קשה לעומת צד ימין שאין כלום והציצי רגיל כמו שלפני. האם זה נורמלי?

עופרה יקרה, אנא פני לרופא המטפל, אינני מומחית בנושא זה. בהצלחה בתיה

ביתי בת 4 ויש לה אח תינוק בן 3 חודשים. בחודשיים האחרונים ביתי כל הזמן בוכה ועל כל דבר קטן. כאשר היא בוכה היא נכנסת למצב של בכי הסטרי שמוציא אותי מכלי. אני מנסה לדובב אותה בעדינות ובסבלנות אבל בסופו של דבר אני נורא מתעצבנת כי היא לא נרגעת. אני ממש לא יודעת מה לעשות...

סוכית בוקר טוב, האם את יכולה לתאר בבקשה מצב בו היא החלה לבכות: כיצד זה החל, איך הגבת, איך היא הגיבה ואיך ומתי זה הסתיים. תודה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

זיו בוקר טוב, יש לי בן כבן שנתיים ו-7 חודשים שאינו מתעסק בשום משחק התואמים לגילו כגון: פאזלים , סיפורים , טלויזיה וכו'.... הוא בעיקר מתעסק בכדורים , רובים , קפיצות וריצות עם אחיו הגדול.וגם זה אינו מחזיק מעמד לטווח ארוך .. הוא אינו יודע צבעים , אינו מדבר ברור ..האם יש לי מה לדאוג? מה אני יכולה לעשות? האם זה עלול להשתנות? זה מדאיג אותי מאוד... בני הגדול היה מאוד עצמאי ומגיל קטן שיחק וידע דברים רבים.. נכון שאינני צריכה להשוות ביניהם , אך זה מדאיג אותי. אשמח על תשובתך שירלי

שירלי בוקר טוב, זה שהוא משחק עם רובים, כדורים, קפיצות וכד' לא מטריד אותי כשלעצמו אך זה שאינו יודע צבעים ואינו מדבר ברור מדליק איזושהי נורה. מכיוון שאיני מתמחה בנושאים התפתחותיים אצל ילדים אני בהחלט ממליץ שתפני לרופא התפתחותי ולו רק בשביל השקט הנפשי שלך. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

יש לי ילדה מצטיינת בלימודים בת 17.5 מאד חכמה בעייתי כשהיא חוזרת מבית הספר היא נכנסת לחדרה ונועלת את הדלת למשך שעות ופותחת רק במקרה והיא רעבה ואז שוב נועלת כך זה נמשך חודשים. מעולם לא ניהלה עימי שום שיחת חולין חרף כל ניסיונותיי היא תמיד כועסת ושאלה הכי קטנה אליה היא מגיבה בצעקות גם עם שני אחיה היא רבה ומאז אינה מעוניינת לדבר עימם היא אנחנו מדברים במשפחה עליה היא מיד טורקת את הדלת ומרימה אותנו כמו כן בבית היא אינה נוקפת אצבע מלבד את הצלחת שלה היא משליכה לכיור וזהו כשאני מתקשרת אליה מהעבודה והיא עונה מיד בצרחות "מה את רוצה " כשאני שואלת למה את צועקת אז היא עונה אין לי זמן לדבר איתך יום אחד לקחתי אותה לרופא שיניים בסיום הטיפול היא התרחקה ממני כאילו שתינו זרות אני לא מבינה מה קורה ודיי מודאגת האם זו בעיה נפשית?

התכוונתי לומר מחרימה אותנו

עדנה יקרה, אינני יודעת אם מדובר בבעיה נפשית או בסיבות שונות היכולות להביא נערה להתנהגות כה קיצונית, מה שבטוח זה שזו אינה התנהגות נורמטיבית של הגיל אלא מצוקה מסוימת שבתך בהתנהגותה הקיצונית מבטאת. השאלה החשובה היא (ובטח כבר שמת לב שזו שאלה קבועה שאני שואלת) ממתי בתך מחרימה אתכם? מה קורה בבית הספר, האם ההתנהגות של "הילדה הטובה" ממשיכה להתקיים שם? האם יש שינויים בקבוצת החברים שלה? האם אתם יכולים לשים את "את האצבע" על מתי חלה נקודת המפנה בהתנהגותה של בתכם כלפי המשפחה? מה קורה עם המשפחה המורחבת? האם יש לה קשרים שם? לפני כל אבחון והחלטה על דרך תגובה חשוב שתוכלו לענות לעצמכם על שאלות אלו (אתם מוזמנים לכתוב אלי את התשובות לשאלות ואז אוכל אולי לעזור יותר. בכל מקרה פניה לעזרה חיצונית במידה ולא יחול שינוי בהתנהגותה של בתכם נראת לי הכרחית. העזרה יכולה להיות עם בתכם או לבדכם .אך חשוב לפנות! בהצלחה בתיהו

שלום , אני בת 17 [כיתה י"ב] ואני מאוד נמוכה לגילי , הגובה שלי הוא 1.55 , מה אפשר לעשות , ומתי נפסקת הגדילה ? תודה , גל .

גל יקרה, מה אפשר לעשות? לגבי הגובה כנראה שכבר כלום(אפשר לפנות לרופא מומחה בגדילה) אך אפשר לעשות הרבה לגבי ההרגשה שלך על גובך! חשבי על כך! בהצלחה בתיה

שלום יש לי חבר ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השני הוא לא רגיל למערכת יחסים ועל כל וויכוח קטן הוא קם והולך ואומר לי אני לא רוצה את הקשר הזה למרות שהוא אוהב אותי יש לו ציפיות רבות ממני הוא דורש יותר מדיי ואני לא יודעת מה לעשות אני אוהבת אותו כל כך ומיואשת מכל המצב הזה אשמח אם תעזרו לי למצוא פתרון לבעייתי תודה מראש אורטל

אורטל בוקר טוב, הפורום מיועד לתכנים הקשורים ליחסי הורים-ילדים. אני מזמין אותך לפנות לפורום "אימון אישי, זוגי ועסקי": http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2099,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

זיו שלום אני מחכה כמה ימים לתשובה לשאלה למה הילד משקר? אשמח מאוד אם תענה לי בבקשה אני חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות עם המצב תודה רבה לך אלמונית

שלום אלמונית.הרשתי לענות לך מניסיוני-גם לי ילדה שהיום בת 4,וילד בן 3. הילדה לפני חצי שנה בערך היתה משקרת כמעט בכל דבר:מי בילאגן את החדר? הייתה אומרת שאחיה. מי שפך את המים? לא יודעת...כשברור לי שאת הכל היא היתה עושה...אני בחרתי בפעם הראשונה והשנייה להעיר לה כי זה לא יפה לשקר וכל שאר ההסברים המקובלים.כשראיתי שהיא לא מגיבה לזה וממשיכה בשלה,בחרתי להתעלם,פשוט במשפט קצר אמרתי כי אני יודעת שהיא לא אומרת את האמת,ולא התעקשתי ,,,לאחר תקופה של שבועיים בערך היא חזרה לדבר אמת..כמובן שלפעמים כשהיא רוצה להתחמק ממשהו או מהטפת מוסר על משהו היא עדיין בוחרת באלגנטיות להאשים את אחיה...ואז אני אומרת:"אני ראיתי שזו את"...והיא נמצאת בפלונטר...משפילה עיניים ומודה. לדעתי היכולת שלהם לשקר מעידה על רמת אינטלגינציה גבוהה,ואני בטוחה שזה לא ממש רציני כי הרי הם בסך הכל ילדים קטנים.ויש להם עוד ללמוד המון עד שיהיו בוגרים. מקווה שעזרתי-בהצלחה. מירב

אלמונית שוב שלום, אני מצטרף לדבריה של מירב. מה שמניע ילדים (וגם מבוגרים) לשקר זה החשש מהתוצאה אם הם יספרו את האמת. כנראה הם מבינים שהתגובה אליהם תיהיה שלילילת אם הם יאמרו שאת סידרת ולכן מעדיפים לומר שהם סידרו. וכמו שמירב אמרה, ילדים רבים אינם אומרים את האמת ואפשר להתייחס לכך כמו שהם יכולים לספר סיפור דימיוני על מפלצות, ספיידרמן וכו'. הדימיון שלהם מפותח מאד והם משתמשים בו גם כאשר לא צריך. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

שלום לך זיו היקר, כל פעם מחדש אני מוקסמת לקרוא את התכנים באתר שלך ובפורום הנהדר יישר כוח!!! רציתי להתייעץ איתך בקשר ללימודי הנחית הורים 1. האם במסגרת הלימודים להנחית הורים במכון אדלר אוכל לרכוש מיומניות הנחיה להורים ללקויי למידה? 2. הנני עובדת כמורה פרטית ומתעתדת להקים מרכז למידה לילדים ומבוגרים. בנוסף, רציתי לרכוש כישורי הנחיה להורים. האם אתה חושב שאפשר לשלב בין הדברים? או שצרוף כזה מורכב? 3. האם אפשר להעביר סדנאות להורים במסגרת עבודתם בשעות הבוקר, האם יש דרישה כזו מצד מעסיקים? 4. האם מכון אדלר מלמד רק על פי התיאוריה אדלר או פתוח לגישות אחרות ומרחיב את אופקיו של התלמיד? 5. האם במסגרת לימודים אלה אקבל כלים לטפל ולייעץ להורים באופן אישי? אשמח מאוד אם תמצא את הזמן ותשיב לי במקצועיות (כהרגלך) תודה רבה ושתהיה לך שנה טובה ונפלאה

לי בוקר טוב, בקשר לשאלה מס' 2: אני חושב שזה רעיון מצויין בעיקר כאשר ילדים יגיעו למרכז והוריהם יעברו קורס במיומנויות הוריות לפיתוח הלמידה אצל ילדיהם או מימנויות הוריות הקשורות לשעות הפנאי. שאלה 3: בד"כ מקומות עבודה מעדיפים שהעובדים יעבדו, אך בהחלט מתקיימות הרצאות בנושא ההורות בימי עיון, ימי כיף, ערבי חברה וכד'. כדאי לך לכוון לחברות ההי-טק. לגבי שאלות 1, 4 ו- 5: אני ממליץ לך לפנות למכון אדלר באופן ישיר ולקבל מהם את המידע המדוייק ביותר. מצ"ב קישור לאתר: http://www.machon-adler.co.il/ בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

שלום, דילגתם על השאלה שלי, שבקצרה: ילד בן 5 שלא מפסיק לדבר וכל הזמן צריך סביבו חברה. האם זה נורמלי ואיך מרגילים אותו להיות קצת בשקט ולבד. תודה.

לימור בוקר טוב, יש לא מעט ילדים שלא מפסיקים לדבר ולברבר. אני חושב שהדרך הטובה להתמודד עם העניין היא לשחק משחקי שקט ולבקש שיהיה בשקט מידי פעם (לדוגמא: "עכשיו אני רוצה זמן לעצמי ואני מבקשת שתיהיה בשקט. עוד מעט אתפנה אליך"). ועוד נקודת מבט על העניין: מניסיוני עם הורים אני נתקל לא מעט בהורים למתבגרים שמתגעגעים לתקופה שבה הילד דיבר איתם (-: בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

ביתי בת השנה בוכה לעיתים די קרובות ולפעמים המצב מגיע לידי צרחות ורק כאשר מעניינים אותה היא מפסיקה לבכות ואפילו עוברת למצב של צחוק. גם כאשר מניחים אותה לשחק בלול היא די מהר משתעממת ונעמדת ומתחילה לבכות ובהמשך לצרוח עד אשר מוציאים אותה מהלול. שאלתי היא האם להוציאה מהלול כאשר היא צורחת או לחילופין להתעלם מצרחות אלה ולהמתין בסבלנות עד אשר ביתי תתעייף מהבכי. תודה יאיר.

יאיר שלום, האם תוכל לפרט. מתי היא בדיוק בוכה? האם זהקורה במשך כל שעות היום? האם רק בערב? האם זה קורה רק בבית או גם בחוץ (במשפחתון/מטפלת)? תודה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

שלום זיו? התינוקת בוכה בלי קשר לשעה ביום אולם מחוץ לבית היא בוכה מעט פחות. יש לציין שהיא מטופלת רוב הזמן ע"י אישתי או שנמצאת אצל הסבתא ועדיין אינה נמצאת במסגרת של משפחתון ואינה מטופלת ע"י מטפלת. תודה, יאיר

שלום, זיו. עד לפני כחודש בננו בן השנתיים היה נרדם במהירות ובקלות במיטתו וישן לילה רצוף, מאז שהיה בן כמה חודשים. בחודש האחרון משהו השתנה. מזה כמה חודשים הוא ישן בחדר משלו ופתאום לאחרונה הוא לא רוצה ללכת לישון, בוכה, רוצה שאשב לידו ובודק כל כמה שניות שאני שם. באמצע הלילה הוא מתעורר בבכי היסטרי וקורא לי, מבקש שאשב לידו, שאלטף אותו, שארים אותו וכו'. ברגע שנדמה שנרדם ואני הולכת, הוא מתעורר ובוכה, כאילו מרגיש שהלכתי. אמש החלטתי להפסיק לשבת בחדרו עד שיירדם. חיכיתי כל פעם כמה דקות במרווחים הולכים וגדלים וניגשתי אליו, ליטפתי והרגעתי למשך כמה שניות והלכתי, עד שלבסוף התייאש ונרדם. קשה לי לדעת האם מדובר במצוקה או בניסוי של הגבולות ושל הנחישות שלי. אני חוששת שהוא יקבל ממני מסר שלא אכפת לי ואני משאירה אותו להתמודד לבד עם הקושי. מה לעשות?

דניאל שלום רב, את כותבת שאת חוששת שבנך יקבל מסר שלא איכפת לך ממנו. האם זה כך? האם לא איכפת לך ממנו? או אולי המסר שאת מעבירה שבחיים רגילים, נורמאליים ונורמטיבים ילדים בגילו ישנים, בד"כ, לילה שלם? אולי המסר שאת מעבירה הוא שבלילה ישנים וביום מקבלים תשומת לב. אולי המסר הוא שגם לאימא יש חיים והיא צריכה לישון כדי שיהיה לה כוח להעניק לבנה את כל מה שהוא באמת זקוק לו? דניאל היקרה, אהבה, הענקה, מסירות, דאגה אין פירושם חוסר גבולות ומחיקה טוטאלית של הצרכים שלך. אני חושב שבכך שאת מציבה גבול ומלמד את בנך הרגלי שינה את מעניקה לו שיעור חשוב ואף החרכי להתפתחות רגשית וגופנית נכונה. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

אז ככה אני מעשן כבר שנתיים.. אמרתי להורים שלי כחודשיים אחרי שהתחלתי לעשן שאני מעשן הום קיבלו את זה ממש קשה זה היה שהייתי בן 13...בעיקר אבא שלי שאמו ז"ל נפטרה בגיל 62 מסרטן הריאות.. אני המשכתי לעשן אחרי הכל והיו כל מיני מקרים לא נעימים עם ההורים בדרך עכשיו לאחר תקופה ארוכה של שקט ושאני מעשן פחות מקופסא ביום אבא שלי שם לב לריח וחשבתי שהם פשוט "מעלימים עין" והם ממש עצבניים עליי גם ככה קשה לי ואני לא יכול ולא רוצה להפסיק אני חייב שיקבלו את זה וזהו שיעזבו אותי אני אל מסוגל יותר יש מספיק דברים שמעיקים עליי. אני משקיע המון מאמצים בבית הספר. יצאתי בבית הספר בלי אף חבר כל החברים שלי הלכו לתיכונים פחות טובים או אחרים ככה שאני לבד וקשה לי עם זה כי אני אוהב את הישן והמוכר.. אני מיצטער שהגזמתי בפרטים אני פשוט צריך עזרה יעוץ מה להגיד להורים שלי? איך לעשות ככה שיעזבו אותי? אני אל רוצה לקבל תשובה של "תפסיק לעשן" כי זו לא אופציה אני רוצה שתסבירו לי איך אני יכול לגרום להורים שלי להשלים עם העובדה אודה לכם מאוד אם תעזרו לי ותסבירו יל קצת מה הנזקים שיש לי מהסיגריות. לילה טוב

תודה על פנייתך. גיל ההתבגרות הוא גיל מסובך גם בשבילך וגם בשביל הוריך. אתה זקוק ליותר עצמאות ויכולת להחליט (גם כאשר אתה מחליט לפגוע בעצמך או מקבל החלטות שנוגדות את הוריך) והם מצדם צריכים ללמוד לשחרר אך להמשיך לפקח עליך מכיוון שאתה עדיין אינך מבוגר מספיק. אני לא בטוח שישנה דרך שתוביל לכך שהם "יעזבו אותך" (אלא אם תפסיק לעשן כמובן וזו אינה אופציה מבחינתך). מה שכן, אולי תיזום איתם שיחה לא על העישון עצמו אלא על הצורך שלך לקבל החלטות שנוגעות לחייך. אני בטוח שאם תדברו על העישון עצמו לא תגיעו לשום מקום. אתה חושב א' והם חושבים ב'. אך אולי דרך הדיאלוג על מי מקבל איזו החלטה במשפחה תוכלו לפתח תקשורת טובה יותר וככה הם יבינו אותך יותר ו"יישבו עלייך" פחות. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

שלום אני אמא לילדה בת 8 ויש לי מספר שאלות שברצוני שתעזרי לי ילדתי לאחרונה מתנהגת בצורה מאוד מוזרה חסרת סבלנות ועצבנות היא הופכת לבלתי נסבלת בכל מקום שאנחנו נמצאים היא דואג לעצבן ולחוסר שקט גם בבית הספר היא החלה להפריע בשיעור וכל הזמן עושה דברים כדי שיכעסו עליה מין שומת לב אבל במובן השלילי היום כשנסענו יחד לבד במכונית היא פרצה בבכי ואמרה שהיא חייבת לספר לי משהו עצרתי את האוטו ושאלתי אותה מה קרה היא אמרה שהיא כל הזמן מקללת אותנו בלב [יבן זונה ובת זונה] מילים שאצלנו לא נשמעים בבית שאלתי אותה למה היא אמרה סתם אבל אני לא יכולה להפסיק זה חזק מימני היא אמרה לי תוך כדי שיחה את רואה גם עכשו קיללתי אותך בלב לא ידעתי איך להגיב אמרתי לה שהיא ילדה מאוד חכמה והיא יודעת לשלוט בעצמה והיא תתגבר אבל באמת שנשארתי המומה מהשיחה חשוב לציין שהיא ילדה מאוד חכמה ויש לנו בית מאוד בריא ושמח לא חסר כלום יש לך בן 6 שהיא מציקה לו כל הזמן ומתגרה בו אם יש אפשרות שתתני לי כיוון לאן לפנות או שיש לך איזה תשובה למה שעובר עליה תודה אתי

אתי שלום, מתאורך נראה שבתך עוברת משהו או חוותה משהו שהשאיר אותה מאוד לא רגועה. היא מנסה לשתף אותך אך כנראה שאינה יודעת כיצד. תגובתך אליה היתה מאוד תומכת למרות שלבטח לא היה לך פשוט! האם היה איזה שינוי מהותי במשפחתכם בזמן האחרון?:מוות/מחלה לא עלינו, או אירוע אחר שיכל להשאיר בבתך חרדה/כעס? איך בבית הספר רואים שינויי זה? האם יש להם הסבר? שינוי חברתי? מורה/כיתה? שווה לנסות ולברר בעזרת היועצת מה קרה לבתך ובמידת הצורך לפנות לייעוץ משפחתי. בהצלחה בתיה

זיו ערב טוב מקרה שהיה כך היה הילדים בני שלוש וחצי ושנה וחצי הפכו את הצעצועים שלהם בחדר וביקשתי מהם לסדר ולאסוף אותם הם סרבו הכנסתי אותם לעונש הם לא נכנעו בסוף אני נכנעתי התוצאה שאני בסוף סידרתי את החדר כשבא הבן זוג שלי שאנחנו ביחד כחודשיים ביחד סיפרתי לו את מה שהיה עם הילדים כשהוא שאל את הילד מי סידר את החדר הילד ענה לו שהוא סידר את החדר וכשאני עמדתי מול הילד ושאלתי אותו מי סידר את החדר הוא אמר לי שהוא סידר וענה לי אני לא משקר אמרתי לו אז מה אמא משקרת הוא ענה שכן אמא משקרת דרך אגב זו סיטואציה אחת מני רבות שהילד משקר איך אנחנו אמורים להתנהג? מה עושים? אני חסרת אונים מול המצב אשמח לקבל תשובה אלמונית.

ראי תשובתי http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1234,xPG-91,m-Doctors,a-Forums.html#42354_42313

שלום רב! בני בן שנה ו9 מתוק אמיתי. ב1/9 הוא נכנס לגן אחרי שהיה איתי בבית מלידה. אני מודעת שזהו מעבר לא קל הדורש הסתגלות ויגרום לילד להיות קצת קשה בתקופה הראשונה אבל הפחד האמיתי שלי זה שרע לו בגן. הוא עדיין לא מדבר ורציתי לדעת אילו סימנים יראו לי שיש לילד בעיות בגן??

יפה שלום, מתנצל על העיכוב בתשובתי. הסימנים שיוכלו לסמן לך שלבנך רע בגן יהיו שינויי משמעותי בהתנהגותו ו/או במצב רוחו. אם לדוגמא את מביאה אותו לגן והוא אינו נרגע מהבכי כעבור זמן סביר 15 דק' עד 30 דק' והמטפלות אינן מצליחות להסיח את דעתו סימן שקשה לו מאד וכדאי לעשות זאת בהדרגה. אם בבית את מזהה שינויים לרעה: בכי מוגבר, מצב רוח ירוד, קשיים בשינה שלא היו קודם - כל אלו צריכים להדליק נורה. מקווה שעניתי על תשובתך, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

היי זיו המשך למכתב שלי יש אבא אבל הוא לא בקשר עם הילד ולי יש חבר והוא מקנא ולא רוצה אותו איך אני אמורה להיתנהג האם אני צריכה לעזוב אותו בשביל הילד? בתודה מראש המתוסכלת

ערב טוב, בהנחה שטוב לך עם בן זוגך ושהוא מתנהג לבנך בכבוד אז הדבר שלא כדאי לעשות הוא להפרד ממנו וזאת מכמה סיבות. האחת, את תהי ממורמרת וכועסת (ובצדק) והרגשות השליליים יופנו מן הסתם, באופן מודע ובלתי מודע, כלפי בנך. שנית, מעשה כזה יפקיד כוח רב בידיו של בנך - הוא יכול להשפיע על מי יהיה בן זוגך. כוח כזה שנמצא אצלו עשוי להפחיד אותו ו/או לגרום לו להשתמש בו שוב. שלישית, בעקבות הפקדת הכוח הרב בידיי בנך, הוא עלול לחוות אותך כאמא חלשה. הקושי של בנך מובן מאד - הוא רגיל שאמא רק שלו ועכשיו עליו לחלוק בך עם גבר נוסף. כמו כן, ייתכן שהנוכחות של גבר בבית מחזקת את תחושת האובדן שהוא חווה מהעדרות של אביו. אני ממליץ לכם בחום לגשת ליעוץ זוגי שיתמקד בקשר שלכם עם הילד וכך תוכלו ביחד לשפר את היחסים בבית. בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

בתי הבכורה בת 7.5 (יש לי עוד בן 5.5 ובת 3). שנה שעברה רשמתי אותה לחוג התעמלות מרצונה ואחרי 3 שיעורים הפסיקה בטענה שלא רוצה יותר (אחרי השיעור הראשון המורה ביקשה אותה כבר לנבחרת בטענה שיש לה פוטנציאל רב). בקיץ היתה בחוג לימוד רולרס ועכשיו זה חופשי מתי שרוצים לא רוצה הרבה (המורה אמר לי מיד לילדה יש יכולת אדירה כדאי לפתח זאת בכיוונים שונים). לפני שבוע רשמתי אותה לחוג שחיה פעם בשבוע בלבד בהסכמתה ורצונה ושוב אחרי 2 שיעורים לא רוצה יותר (גם כאן היא שוחה מצוין), מאוד כעסתי על חוסר ההתמדה ועמדתי על כך שתיכנס גם בבכי, זה עזר חלקית. אני חייבת לציין אין לי שום כוונה לדחוף אותה למיקצוענות או תחרותיות (למרות שיש לה פוטנציאל). מפריעה לי חוסר ההתמדה, היא רוצה ולא ממשיכה.. היא ילדה מקסימה, חברותית, תלמידה מצטיינת וגם פינוקי... אשמח לעצה

המקרה שלך מוכר לאנשי מקצוע בתחום הקואורדינציה ניתן לתת עצה כנסי לאתר www.oco-gym.com

איריס בוקר טוב, ראשית אני ממליץ לא להכריח אותה להכנס לחוג. שנית, האם שקלת לא לרשום אותה לחוגים? אם היא אינה מתמידה כנראה שאינה רוצה מספיק. החוג הוא עבורה ואם אינה מתמידה אז אין סיבה לרשום אותה ולבזבז כסף. אולי אם היא תשב בבית בזמן שחברותיה נמצאות בחוג אז היא תרצה ואולי גם לא, אך זו בחירה שלה. בכל אופן, אני הייתי מפסיק את המעגל שבו את רושמת אותה והיא מפסיקה ואת שוב רושמת והיא שוב מפסיקה. אשמח לשמוע את דעתך בנוגע לדבריי. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

ראשית, תודה עבור תשובתך, מקבלת את דעתך, אנסה זאת, האמת שרציתי לחוגים ביחוד ספורטיבים גם מהסיבה שיש לה כישרון וגם מהסיבה שאני רוצה שתוציא אנרגיה (יש לה הרכבה... ולא מבעיה כלשהיא)

שלום זיו, שוב תודה על תשובתך. כנראה שלא הובנתי כראוי, לא הצבתי זאת כתנאי, הצעתי לו שיכין שעורים לפני שיילך. השאלה הנשאלת היא: האם לוותר על מקלחת ועל עוד דברים שלי הם משמעותיים, ואם אוותר, איפה הסמכות ההורית שלי-הילד יעשה מה שבא לו מתי שבא לו. האם להכנס איתו לעימותים או להניח לו, אם זה היה תלוי בו הוא לא היה מתקלח כל השבוע. איפה עובר הגבול?

אידית ערב טוב, ישנם תחומים שבהם כדאי שתעמדי על שלך ותציבי גבולות וישנם תחומים שבהם צריך לאפשר לו להחליט. את תחליטי על מה להתעקש ואת מה לשחרר. דעתי האישית (וישנם הורים שחולקים עלי בעניין) היא שבעניין מקלחות כדאי לשחרר. ישנן דרכים אחרות להתמודד עם העניין - כמו שכתבתי, לא לרצות לחבק אותו כי הוא מריח לא טוב. בתחומים בהם את בוחרת לעמוד על דעתך, כדאי לעשות זאת באסרטיביות ללא שימוש בכוח. ברגע שתהי בטוחה בעצמך, בטוחה בקול הפנימי שלך, לא תצטרכי להכנס למאבקי כוח. כאשר הוא ירגיש שאת בטוחה בעצמך ואין מצב שהדברים יקרו אחרת ממה שאת אומרת, היא יתיישר איתך. בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

אני נמצאת עם בן זוג מעל שנתיים, יש לו בן מנישואים קודמים בן 10 וקשר מינימלי עם גרושתו. הבעיה שלי היא עם הוריו - הם נמצאים בקשר יומיומי עם בנו וגרושתו ומעדכנים אותו על כך.התחושה שלי היא שלמרות גירושיו והקשר שלו איתי , בנו וגרושתו כל הזמן ברקע- איפה הם נמצאים, לאן הם הולכים, אם הם צריכים להגיע למקום כלשהו הוריו דואגים להסיעם. {לעיתים את שניהם ולעיתים אף רק את הגרושה}. בן זוגי טוען שאין לו שליטה על הוריו אך אני חשה תסכול רב מכך. הציפייה שלי הנה כי לא יהיה קשר כה אינטנסיבי בין הוריו וגרושתו ובוודאי שהם לא ידאגו לעדכן אותו בדבר.

ש' שלום רב, להערכתי שאלתך נוגעת יותר לתחום הזוגי ופחות ליחסי הורים-ילדים. אך בכ"ז אתייחס במספר שורות. אתם בהחלט נמצאים בסיטואציה מורכבת ואני חש שבן זוגך נמצא בין הפטיש לסדן. מצד אחד, בהחלט ניתן להבין את התסכול שאת חשה מהקשר האינטנסיבי של הוריו עם גרושתו. מצד שני, הוא אכן אינו שולט במעשי הוריו. אני מתייחס לרגשות שלך כאל מראה לדברים המתרחשים בקשר הזוגי. ייתכן שאלו דברים לא מודעים או לא מדוברים - אולי חוסר בטחון, או משאלה שהוריו יתייחסו אלייך כמו אל גרושתו או דברים נוספים (וכמובן שכל אלו השערות בלבד). מזמין אתכם לבדוק מה בקשר משתקף דרך התסכול שלך? זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

שלום. אודה לכם באם תוכלו ליעץ לי כיצד לפעול. אשתי מאוד רגישה לאחד מילדנו וכל מה שהיא מבקשת היא מקבלת גם שזה נראה מיותר , אין כאן לא , היא פועלת מתוך הרגש ולא מתוך ההגיון , המציאות , הצורך וההתנהגות בעבר ואינה מודה על הטעויות שהיא עשתה בעבר ואינה לומדת מהן . הילדה בקשה בעבר ללמוד לנגן על תופים והייתה הסכמה מלאה לכך אבל עם הסתייגויות מצידי לגבי העתיד מבחינת רכישת התופים ומיקומם בבית והרעש בזמן התיפוף . אינני נגד הענין של הילדה בתיפוף להפך אני נהנה מזה ומעודד אותה להמשיך ולהתקדם. טענתי אז שהסיפור הוא אופנתי אצל הילדה כמו דברים אחרים שהיו אופנתיים , הושקע כספים והילדה הפסיקה ולא התמידה ואשתי טוענת שזה בסדר , כאן הילדה אומנם מתמידה (נכון להיום)אבל הבעיה היא ההשקעה הגדולה ברכישת התופים ומקומם בבית . מבחינת ההשקעה אין בעיה , מבחינת ההתמדה - נהמר , הבעיה היא המיקום בבית והרעש לשכנים , המציאות שאין לנו מקום בבית או בחדר שלה וזה דורש שינויים בלתי הפיכים בחדרה והשקעה כספית בנושא עוד במיוחד שהושקעו כספים בסידור חדר חדש עבורה מבחינת הריהוט . אשתי טוענת שניתן לבצע את כל השינויים גם באם הילד לא יתמיד בעתיד בניגון . מה דעתכם עלי לעשות ?

ליאור בוקר טוב, מדברייך אני מקבל את הרושם שהקושי אותו אתה מתאר אינו קשור באופן ישיר ליחסי הורים-ילדים אלא ליחסי הורה-הורה. בתך נוהגת כפי שנוהגים מרבית בני הנוער (לא ציינת זאת, אך אני יוצא מנקודת הנחה שבתך היא בת נוער) וגם ילדים. תחום ההתמדה הוא לא החזק ביותר. מעט ילדים מתמידים בחוג מסויים לאורך זמן ורובם מחליפים מקרטה לכדורסל ואז לניגנה על נבל ואוריגאמי ואז הם מחליטים שדווקא רקמה אומנותית על מפיות נייר זה התחום שלהם. הקושי עליו את מדבר נובע מכך שלך ולבת זוגתך יש שתי אג'נדות חנוכיות וכלכליות שונות (לפחות במקרה הזה). למעשה ישנן 3 אופציות: 1) לעשות את מה שאתה רוצה. 2) לעשות את מה שבת זוגתך רוצה. 3) למצוא נקודת פשרה באמצע (אפשרות זו לא תמיד קיימת והיא תלויית סיטואציה). בכל אחת מהאופציות מישהו צריך לוותר: היא, אתה או שניכם. כאשר אנו כבני זוג-הורים נתקלים במצב כזה מה שעומד לצידנו הם הכלים התקשורתיים לפתרון קונפליקטים שפיתחנו בתוך המערכת הזוגית. אני משוכנע שאם תבחן את הזוגיות שלכם לאורך השנים תוכל לראות שבעבר נתקלתם במצבים דומים בהם הייתם צריכים לקבל החלטה והייתם חלוקים בדעתכם. מה עשיתם אז? כיצד ניהלתם את המשא מתן? מה עזר לכם לקבל החלטה? מה יסייע לכם היום לקיים את הדיאלוג? לקבל החלטה? לגבי שאלתך מה עליכם לעשות - אין לי ממש תשובה כי אתה צודק והיא צודקת (וגם בתכם). ואסיים בסיפור קצר: שני אחים ירשו מאביהם האחד שדה והשני באר. הבאר הייתה ממוקמת מעבר לשדה וכדי להשקות את הצאן על האח השני לחצות עם כל העדר את השדה. הדבר יצר חיכוכים רבים בין האחים והם החליטו לגשת לרבי לבוררות. החל האח הראשון לשטוח את תענותיו על כך שהצאן הורס לו את היבולים והדבר פוגע לו בהכנסה ולכן זה לא הוגן. אמר הרבי "אתה צודק". לאחר מכן טען האח השני את טענותיו ואמר שאם לא ישקה את הצאן הרי הם ימותו ואין לו ברירה אלא לעבור דרך השדה וכך עשו הרועים במשך מאות שנים. אמר לו הרבי "אתה צודק". שמעה אישתו של הרבי את תשובותיו של בעלה ולחשה לו באוזן בתמיהה "אבל רבי, לא ייתכן ששניהם צודקים!" ענה לה הרב: "את צודקת!" (מתוך הספר: אפלטון ואתון נכנסים לבר... הבנת פילוסופיה דרך בדיחות) זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

זיו היקר אני מאוד מודה לך על כל העצות שלך זה עוזר לי מאוד להתמודד עם ילדיי בקשר לשינה של הילד עשיתי מה שאמרת בהתחלה היה קשה מאוד ונראה בלתי אפשרי אחרי שבוע בערך של התמדה הצלחתי להשכיב אותו לישון בלי בעיות עשיתי בדיוק את מה שאמרת אז תודה רבה לך על הכל כל הכבוד לך על הנתינה והסבלנות יישר כח ותהייה בריא להיתראות אלמונית

אלמונית בוקר טוב, תודה על המילים החמות, אני שמח שהצלחת לעשות את השינוי שבו רצית למרות הקושי. אני שמח לקרוא שמצאת את הכוחות הפנימיים ועמדת על שלך מתוך הבנה וידיעה שאת מנווטת את ספינת המשפחה. בברכת שנה טובה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

שלום אני אמא לילד בן ארבע וחצי אם חד הורית יש לי חבר והילד שלי מאוד מקנא שאני איתו הוא רואה שאני מחבקת את החבר ומנשקת וגם לילד אני נותת את כל תשומת הלב והוא תמיד מנסה שלא אהייה עם החבר בכל דרך וגם אומר שהוא לא רוצה את החבר שלי בבית אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות איך מגיבים או איך מתנהגים אשמח אם תעזרו לי ותיתנו לי את התשובה זה מדאיג אותי מאוד תודה רבה לכם

שלום רב, לפני שאענה בהרחבה עלי להבין למה את מתכוונת "אם חד הורית"? האם אין אב כלל? האם יש אב פיזי אך הוא לא מתפקד כאב רגשי? וכמה זמן את "אם חד הורית"? תודה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

יש לי ילדה בת 5 שנמצאת בגן לחינוך מיוחד , לפני כחצי שנה אבחן אותה פסיכאטר וקבע שיש לה PDD אוטיזם , אך הבעיה העיקרית שלי כרגע שביטוח לאומי לא מוכן להכיר בילדה שלי ,מה אפשר ולמי אפשר לפנות שיעזרו לי בנושא ?.?

אילנית שלום, אני חושב שתשובה מהימנה יותר תוכלי לקבל בפורום אוטיזם, אספרגר ו- PDD: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=612 זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

יש לי ילד בן 5. יש שתי בעיות שאולי קשורות אחת לשניה: הראשונה - הוא לא יודע להיות לבד. כל הזמן מבקש שאנחנו נשחק איתו או להזמין חבר. נורא קשה, בעיקר כי יש אח קטן (הקושי להיות לבד לא התחיל מאז שהאח נולד, אלא תמיד היה). ברגע שמזמינים חבר, הוא מסתדר איתו נהדר, ילד מאד מאד חברותי, ואז לא צריך אותנו בכלל. אבל אני חושבת שבגיל הזה צריך לדעת להיות גם קצת לבד. הוא לא כל כך אוהב טלויזיה ומחשבים, ואני גם לא חושבת שהמכשירים האלה צריכים להיות הבייביסיטר שלו. השניה - הוא כל הזמן מדבר ושר ומזמזם. זה נשמע נחמד, אבל נורא נורא מעייף. לא מפסיק לרגע: לא כשהוא בשירותים ולא כשאנחנו נסעים באוטו - פשוט כל הזמן. אני לא יודעת ממה זה נובע. אני לא חושבת שחסר לו תשומת לב, להיפך. אולי מקבל עודף תשומת לב. מה דעתך? תודה.

בעיה שלישית שקשורה גם היא: הוא גם בוכה מכל דבר. לא צרחות והתקפי זעם, (להיפך - הוא ילד מאד טוב ורגוע בד"כ) אלא בכי נעלב כזה. קשה לנו עם הבכיינות הזאת. חוץ מזה, הוא ילד חכם, וכמו שכתבתי חברותי, עם הרבה חברים ומוקף אהבה של המשפחה. קשה לנו. נשמח לרעיונות.

גם לי יש ילד שלפני שנה היה כזה לאחר טיפול במרכז ורטהיים הילד השתנה קיצונית כול הכבוד למרכז ועובדיו

בתי בת שנתיים ותשע לא יודעת איך הולכים לישון לבד. הרגלנו אותה לצערי מגיל אפס לישון עם אחד מאיתנו. כיום היא הולכת לישון במיטתה רק כאשר אני או בעלי שוכבים לידה עד שהיא נרדמת. כשהיא קמה בלילה היא עוברת למיטה שלנו. ניסינו להגיד לה שאם היא תישן כל הלילה במיטה שלה ולא תעבור אלינו היא תקבל מתנה. היא עונה לנו שהיא מפחדת לישון לבד. יש לציין שהבן הקטן שלי ישן גם הוא בחדר. הוא בן שנה וחצי- ואיתו לא חזרנו על הטעות... היו כמה לילות שהחזרנו אותה, ואז היא בכתה וגם הוא מתעורר ואז יש בלאגן בלילה. מה לעשות???

קוקה בוקר טוב, נושא השינה נידון בהרחבה בפורום. אני מזמין אותך לעשות חיפוש בפורום תחת המילים "שינה", "לילה" אני מצרף מספר קישורים לדיונים שהתקיימו בפורום בנושא: http://www.doctors.co.il/xRF-,xFF-Read,xFI-1234,xFT-41954,xFP-41954,m-Doctors,a-Forums.html http://www.doctors.co.il/xRF-,xFF-Read,xFI-1234,xFT-40643,xFP-40643,m-Doctors,a-Forums.html http://www.doctors.co.il/xRF-,xFF-Read,xFI-1234,xFT-40063,xFP-40063,m-Doctors,a-Forums.html#40054_40063 http://www.doctors.co.il/xRF-,xFF-Read,xFI-1234,xFT-38383,xFP-38383,m-Doctors,a-Forums.html http://www.doctors.co.il/xRF-,xFF-Read,xFI-1234,xFT-38241,xFP-38241,m-Doctors,a-Forums.html זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

זיו שלום-חייבת כרגיל את ליוויך בגידול ילדיי ובבעיות הצצות- בתי בת 4 כבר כמעט שנתיים וחצי גמולה לגמרי מטיטולים. היא מאד בוגרת.מאד.העיניין הוא שמאז שניגמלה לא עבר כמעט לילה אחד שלא הרטיבה בו.היא ישנה כ"כ חזק עד שאין סיכוי שזה יעיר אותה.יתרה מזאת,גם כשהיא כבר מרטיבה היא לא מתעוררת מהרגשת הרטיבות. האם אתה ממליץ להעיר אותה בלילה על מנת למנוע את ההרטבה?במספר פעמים שהערתי אותה-פשוט ריחמתי עליה..היא כולה ישנונית ולא מבינה מה אני רוצה..ולא תמיד גם מצליחה לעשות...אז אני מחזירה אותה ואז במשך המשך הלילה בורח לה...מה עושים?האם זו בעיה פיזיולוגית??

מירב בוקר טוב, איני רופא ולכן לא יודע אם זו בעייה פיזית. אני רק מניח שאם זו הייתה בעייה פיזית היה בורח לה גם ביום. בריחת שתן בלילה היא טבעית אפילו עד גיל 10 (ויש כאלה שאומרים שעד גיל 13). אני בהחלט מציע שתקחי אותה לשירותים בלילה. ייתכן שהיא מרטיבה בד"כ באותה השעה. נסי לשים לב מתי זה קורה ולקחת אותה שעה קודם. אם לא יוצא שתן, לאחר זמן מה קחי אותה שוב. אין לך מה לרחם עליה כי היא כ"כ ישנה שהיא לא זוכרת וזה לא מפריע. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

זיו זה לא שזה מפריע לי רציתי לדעת אם זה בסדר ונורמלי כי עם הבן שיותר גדול בן 5 זה אף פעם לא היה.זה משהו חדש וזה קורה רק עם בנות גדולות לא עם בנות בגילו.חשבתי לעצמי אולי יש סיבה לכך.ורוצה לדעת אם זה בסדר או שאני צריכה להפסיק את זה שהוא לא יגדל ותמיד ירצה בנות גדולות מימנו בהרבה.האמת שאנשים מלחיצים אותי ואומרים לי שהוא יגדל הוא ירצה רק בנות מבוגרות מימנו בשנים.שאלתי אם זה בסדר ולא צריך להעיר לו על כך.

רויטל בוקר טוב, את יכולה ממש להיות רגועה. קודם כל, כי המשמעות של האמירה שלו היא לא המשמעות שאדם מבוגר אומר שהוא רוצה להתחתן. אני מניח שבך קצת מפלרטט ריתן ובעיקר אומר בכך שהוא אוהב אותן. האם יצא לך לשמוע ילדים בנים שאומרים שהם רוצים להתחתן עם אמא שלהם? זה דיי נפוץ וקשור לתהליכים פסיכו-סקסואליים שהילד עובר. את ואני יודעים שבסופו של דבר הם לא מתחתנים איתה. כך גם בנך - אין זה אומר שהוא יעדיף נשים מבוגרות ממנו. שנית, ואם הוא יעדיף נשים מבוגרות ממנו, אז מה יקרה? מה רע בזה? העיקר שיהיה לו טוב. בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il

היי זיו מה שלומך?יש לי ילד בן 4 מקסים ומיוחד כל מי שרואה אותו ממש מיתפעל מהדיבור שלו וההיתנהגות שלו והביטחון העצמי שהוא מפגין מדבר בלי להיתבייש שואל שאלות עונה תשובות ממש כמו גבר אבל בקטן.מה שמטריד אותי שכל פעם שהוא רואה מישהי חברות של גיסתי בנות מהשכונה הוא אומר לכל אחת שהוא רוצה להיתחתן איתה וחוזר על זה כמה פעמים הם ממש מיתלהבות מימנו ומצורת הדיבור שלו.בהתחלה זה היה מאוד מצחיק אבל ראיתי שזה ממש מוגזם והבנות גם עושות מין תחרות עם מי הוא היתחתן בקטע של צחוק..אני מדברת על בנות בגיל 20 ,22 אני רוצה לדעת האם אני צריכה להפסיק את זה..או שזה משהו נורמלי וזה יעבור לו.אשמח מאוד לקבל תשובה

הי רויטל, מה בסיטואציה הזו מפריע לך? מדוע עלתה השאלה? זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים טיפול בחרדות, פוביות ואירועי חיים קשים http://www.zivsoffer.co.il

האם במטווחים בצבא יתנו לנו אוזניות מגן למנעית רעש? הבעיה היא שאני סובל מהפרשות מהאוזניים ואטמי אוזניים יכולים להזיק לי ורציתי לשאול אותך לדעתך מה לעשות האם לקנות מהבית אוזניות מגן למניעת רעש כי אני ממש מפחד אני סובל מדונג רב באוזניים ואני מפחד שאני ידחוף את הדונג לאוזניים וזה יסתום לי תאוזניים . האפ לדעתך יתנו לי לשים אוזניות מגן למניעת רעש? כי אין לי בעיה של שמיעה אבל אני רוצה לקנות אוזניות מגן ולהביא לצבא אגב מאיפה אוכל לקנות אוזניות שכאלה ? האם יש הבדל בין אוזניות למניעת רעש במחירים באיכותם? תגידי האם אוזניות כאלה יעילות ומנועות רעש ירי של רובה? הבעיה היא שאני סובל מהרבה דונג באוזניים ולכן אני חושש שאם אני יכניס תאטמים השעווה תיכנס האם אוזניות כאלה יעילות? http://www.homecenter.co.il/483 3-he/HomeCenter.aspx?folderId=4 483&freetext=%u05D0%u05D5%u u05D6%u05E0%u05D9%u05D5%u05EA%2 20%u05DE%u05D2%u05DF&PageNu

איתי היקר, אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא המשפחה ועם משהו בלשכת הגיוס לגבי כל השאלות שלך בנושא אטמי אוזניים. בהצלחה וגיוס קל בתיה

שלום רב, יש לי ילדה בת שנה וחצי ואני מרגישה שאני פשוט יורדת מהשפיות שלי כבר! כל דבר אצלה זה במלחמה! אם למשל צריך ללכת לאנשהו, היא לא מוכנה לשבת לי בעגלה. ולפעמים אני ממהרת ואי אפשר לאחר., היא פשוט מתחילה להתפרע וכמעט ליפול מהעגלה כשאני מנסה להושיב אותה. פעם הייתי מתחילה פשוט לנסוע,היא הייתה נרגעת ומתיישבת בעל כרחה. עכשיו, אין מצב היא כמעט נופלת לכביש עוד רגע. היא לא מקשיבה לאף מילה שלי. באה מתחילה לעבור צעצוע צעצוע בחדר שלה ולזרוק על הריצפה. היא רצתה שאפתח לה את קופסאת הצבעים אחרי שבילגנה. ואני, כל כך רציתי לתת לה לצייר. אבל, החלטתי שעד שלא תאסוף הכול או לפחות חלק, לא אתן לה. (הגננת תמיד אומרת שהיא אוספת יפה). היא בכתה ולא הייתה מוכנה לוותר. ולא נכנעתי. ואז התחלתי לעזור לה להראות לה שגם אני אוספת. והנה זה לא נורא. והיא לא הסכימה בשלב מסויים אספה כמה דברים, החמאתי לה ואחרי כמה שניות היא הפכה את כל! הסלסלה. (זה חזר על עצמו כמה פעמים). אני מרגישה שקשה לי, מאוד! מה אפשר לעשות בבקשה?

אמא שלום, אני מסכים לגמרי לגבי האבחנה שלך שביתך נמצאת בגיל ההתבגרות. כמו בגיל ההתבגרות, בו בני הנוער מגבשים זהות אישית, עצמאית ונפרדת ממהורים דרך ובאמצעות "מרד גיל הנעורים", כך גם בתך מנסה לגבש לעצה עצמאות וזהות אישית. כפי שאת חווה היא עושה זאת במאבק. למעשה שתיכן נמצאות במאבק האחת עם השניה, אך מכיוון שהיא רק בת שנה וחצי אין לחה את היכולת להפסיק את המאבק והאחריות נמצאת בידייך. המאבק הוא כמו משחק טניס: כדי לשחק צריך שניים וכדי להפסיק את המשחק דרוש רק אחד, או במקרה שלכן אחת וזו את. בתור צעד ראשון אי ממליץ שתחליטי על תחומים בהם את נותנת לה חופש בחירה. לדוגמא, בלבוש - להציע לה שתיים-שלוש אפשרויות שמהן היא תבחר. דוגמא נוספת היא באוכל - לתת לה לבחור מה תאכל. צעד שני בהפסקת המאבק הוא...להפסיק להאבק. לדוגמא, כאשר היא זורקת צעצועים היא מחכה ומצפה לתגובה שלך. היא מקבלת סיפוק מהאינטראקציה המעגלית שלכן. היא זורקת, את מתעקשת, היא לא מוותרת, את מתעקשת יותר וחוזר חלילה. עכשיו הגיע הזמן לשבור את המעגל על ידי כך שבפעם הבאה שהיא זורקת את מתעלמת מזה. כאשר היא תרצה ממך דבר מ, כמו את הצבעים, תאמרי לה שאת תשמחי לתת לה/לשחק עימה אך לאחר שתסדרו ביחד. אם היא מוכנה יופי, אם לא - גם טוב. את לא מתעקשת. אם אתן מסדרות והיא מפזרת שוב, את יוצאת מהחדר בלי מאבק, בלי ויכוח ובלי עצבים ןאת לא חוזרת שוב לאסוף איתה. לגבי העגלה והנסיעות - פשוט תחגרי אותה מעט יותר חזק שלא תוכל ליפול. תנסי במשך שבועיים ותחזרי לפורום לעדכן אותי. זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים טיפול בחרדות, פוביות ואירועי חיים קשים http://www.zivsoffer.co.il

שלום.., ביתי בת שנתיים החלה גן חדש, עד כה שהתה במשפחתון קטן וכעת בגן כ 10 ילדים. באופן כללי ביתי רגועה, לא בכיינית, עצמאית ונבונה. לצערי מאז כניסתה לגן היא בוכה ללא הרף, בבקרים הפרידה קשה לה ומלווה בבכי, שממשיך לאורך היום. הגננות מצטיירות לי ככאלה שתומכות ואוהבות. גם בבואה הביתה היא עצבנית, בוכה, רוצה על הידיים ובקיצור סובלת. שאלתי : כיצד מתמודדים עם העניין ? אני משוחחת איתה, מסבירה לה.. מנסה להסביר לה שאמא חוזרת.. איך עוזרים לה ? תודה...

דינה ערב טוב, הורים רבים ועוד יותר מכך הילדים, מתמודדים עם הקושי שבמעבר מהשהייה בבית או במשפחתון לגן. לצערי, איני מכיר שיטות טובות להתמודד עם הקושי למעט הזמן. ברצוני לחזק את ידך ולומר שהקושי עובר ככל שהם גדלים - בערך בגיל 18 ולעיתים אף בגיל מבוגר יותר (-: זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

בני בן 9 ילד מפונק, נאהב כדורגלן מצטיין, המון חברים שאוהבים אותו. כאשר הוא לא עושה מה שנתבקש לעשות ומובל על-ידי או על-ידי אביו בכוח, מתחיל מאבק אלים שבו הוא מכה, מקלל ומתפרץ עלינו בזעם. מה יכולה להיות הסיבה-איך עלינו לנהוג באותם רגעים.

אידית שלום רב, את כותבת שכאשר בנכם אינו מקבל את מה שהוא רוצה ומובל בכוח על ידכם הוא מתחיל להאבק באלימות. את יכולה להסביר למה את מתכוונת? אולי תתארי סיטואציה שהתרחשה? תודה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

תודה על תגובתך. לדוגמא: היו לו שעורי בית ולאחר מכן היה אמור ללכת ליום הולדת. אמרתי לו בטלפון שהוא צריך לגמור שעורים לפני שאני אגיע כדי שיוכל ללכת ליום הולדת. לצערי הוא לא הכין אך למרות זאת לקחתי אותו ליום ההולדת. כשחזר (בשעה 20:00) ושלחתי אותו להתקלח אמר שעכשיו אני אשב איתו להכין ש"ב. אמרתי לו שבשום פנים ואופן לא-עכשיו מקלחת. כמובן שהתנגד, לקחתי אותו בכוח והתחלתי להפשיט אותו במקלחת-המצב התחיל להיות אלים מילולית ופיזית.כמובן שאחר כך הרגשתי רע מאד מכל הסיטואציה. איך הייתי צריכה לנהוג לדעתך?

בתיה שלום, תודה על תשובתך. בתשובה לשאלותייך, בננו אכן ילד סגור ולא דברן , חבריו הם חברים טובים ואותם החברים. לא היה אירוע מסויים שאולי גרם לו להתנהגות זו. התנהגות זו אכן החמירה בתקופת הקיץ, ולפניה חל השינוי בהתנהגותו, כאילו חשנו איך שהוא נכנס לגיל ההתבגרות. כשזה מתבטא בהתחצפויות, ושלא נדבר איתו יותר מדי ושכל דבר מעצבן אותו... אבל נראה שעם תחילת השנה הזו חל בו שינוי לטובה. הוא חדור מוטיבציה קלה ללימודים, (הוא החל כיתה י'), בי"ס חדש. אנו אומרים לעצמנו שהלוואי וזה ימשיך כך. מטלות ועזרה בבית הוא לא ממש מתלהב לעשות והדרישות הן קטנות ביותר. אנו עומדים על כך שכן יעשה אותן ומגבילים אותו לשעתיים מחשב ביום וגם רק אחרי הכנת המטלות מבית הספר וטלויזיה נפתחת רק מהשעה חמש (כך גם לאחים שלו). מה דעתך? אז, באמת כמו שאמרת אולי זו תרדמת הקיץ ונקווה שכך. תודה ונשמח לשמוע רעיונות נוספים.הורים אופטימיים

שלום מיכל, אני שמחה לשמוע שמצבו של בנך נרגע יחסית, ובאמת אם החברה שלו לא השתנתה יש פחות מי מה לחשוש. לגבי ההגבלות על שעות מחשב וטלוויזיה, אני מריעה לכם, מעטים ההורים המבינים שיש צורך בהגבלת שעות מסך, למרות שילדים מקטרים וכועסים על כך, הם מבינים שזה לטובתם. חשוב רק לזכור שבני נוער מתקשרים הרבה דרך המחשב בשעות הערב ולכן חשוב לא למנוע זאת, כי זו הדרך לתקשורת כפי שבזמננינו היה הטלפון... בהצלחה והמשיכו להיות ערניים למצבי הרוח. בתיה

שלום לכולם, אני בת 36 ואם לשתי בנות, 4 ו - 2.2. הבנות מאוד קשורות אליי ובמהלך היממה רוצות לעשות דברים רק איתי (אמבטיה, ללכת לישון, וכו'). אני נמצאת בנסיעת עבודה מיום שלישי שעבר וקשה לי מאוד. הבנות מטופלות היטב ע"י אביהן ובני משפחה שמקיפים ומפנקים אותן. הן כמעט ולא רוצות לדבר איתי בטלפון ונראה שאינני חסרה להן כלל. הם ייתכן? תודה, מירב

מירב שלום, אין לי הרבה מה להוסיף לתגובתה של מירב אלייך: http://www.doctors.co.il/xRF-2,xFF-List,xFI-1234,m-Doctors,a-Forums.html#41979_41984 ייכתן שהן חוות את הזמן בו את אינך כמעין "קייטנה", כשבירת שגרה ולכן בטווח הזמן הקצר הן מתנהגות כאילו אינך חסרה להן. בטוחני שהן מתגעגעות ורוצות בנוכחותך, אך הרגשת הבטחון שיש להן בקשר איתך מאפשר להן "להחזיק" אותך בזיכרון שלהן גם כאת אינך. זה דבר נפל לדעתי ואת צריכה לשמוח על כך. זה מראה שהן ילדות בריאות, לא חרדתיות ועם דפוסי התקשרות בטוחים (בשונה מילדים שחרדים, בוכים, עצובים כאשר אחד ההורים איננו). בברכה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

ביתי בת ה9חודשים הולכת כמעט לכל אחד כמעט אינה בוכה מזרים חוץ מפעמים בודדות,מה זה אומר?

אור ערב טוב, על פניה התנהגותה של בתך מצביעה על ביטחון שלה בקשר עם הוריה וזה משמח אותי לקרוא שכך היא נוהגת. אני מצרף קישור לויקיפידיה שם תמצאי מעט חומר על תיאוריית ההתקשרות וניסוי "המצב הזר" שחקר ומצא 4 סגנונות התקשרות עיקריים בין הילד לבין אימו. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

לזיו שלום רב, בחודש האחרון, בני בן השנה וחצי מתעורר בבכי מדי לילה ועומד במיטה. אני קמה אליו, מרגיעה אותו ומחזירה אותו לישון בד"כ בנדנוד המיטה. חוזרת למיטתי וכעבור 20 דקות לערך הוא שוב מתעורר בבכי. אני קמה שוב ומרדימה אותו בנדנוד המיטה, חוזרת לישון ושוב הוא מתעורר. בפעם השלישית לעיתים הוא נרדם עד הבוקר ולעיתים אני נשברת ולוקחת אותו למיטתי( בגלל העייפות שלי ולא בגלל שהוא רוצה).לעיתים , אני גם נותנת לו לבכות במשך כ-רבע שעה, על מנת להרגילו לישון בכוחות עצמו, אך משהוא לא נרדם אני שוב ניגשת אליו ומרגיעה אותו ומרדימה אותו במיטתו או במיטתי (תלוי עד כמה אני מותשת). אציין כי בעלי חולק עלי וסבור כי יש לקחת את בננו למיטתינו תמיד כשהוא בוכה . כיצד עלי לנהוג על מנת שהבכי ייפסק ובני יחזור לישון שינה רציפה במשך כל הלילה ?

ג.א.ח יקרה, לדעתי לא כדאי לקחת את בנכם למיטה מכיוון שאז עלול להיווצר לו רווח גדול מהבכי - הרי מי לא רוצה לישון במיטה החמה והנעימה עם אבא ואמא. היווצרות הרווח עלולה לקבע דפוס שינה שרצוף בהתעוררויות ובכי רק מתוך רצון שתקחו אותו אליכם. אני סבור שהדרך בה את נוקטת (שוב, ללא השלב האחרון בו את לוקחת אותו) היא הנכונה. לילה טוב (-: זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

שלום, בתי בת 4 וחצי, היא ילדה מלאת ביטחון, ובין היתר מדברת ללא כל חשש גם עם אנשים מבוגרים שאינה מכירה (הורים בגן שעשועים וכדומה). האם עליי לעשות משהו כדי שתבין שלא מדברים עם כל אחד? איך ניגשים (אם בכלל) לנושא מבלי ליצור פחדים מיותרים? הכוונה שלי היא כמובן כדי לחנך אותה כך לקראת מצבים בהם לא נהייה לידה. תודה רבה :-)

ורוניקה שלום, זאת שאלה מאד טובה. מצד אחד את מעוניינת לפתח בה ביטחון עצמי ומצד שני שהיא תדע להיזהר. בגיל הזה, בד"כ, ילדים לא נמצאים לבד אלא עם הוריהם וכפי שאת כותבת את נמצאת עם בתך בגינה. אני מניח שיקח עוד זמן עד שהיא תצא לשחק לב או עם חברות ללא ליווי מבוגר. לכן, אני חושב, שבשלב הזה זה עוד מוקדם מידי להעלות את הנושא מכיוון שהוא אינו רלוונטי לחייה שכרגע. כשהיא תגדל וזה יהיה רלוונטי תדברי איתה על כך ותסבירי לה את הסיכונים שקיימים. בברכה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

אני אם חד הורית. יש לי בת יחידה. נודע לי מאמא של חברה של בתי שבתי "מתנשקת" עם בנים בכיתה. אני מבינה שזו תופעה של בנות נוספות בכיתה. אני מאוד מודאגת. אני חוששת לפתוח את העניין עם הילדה כי אז היא תרגיש נבגדת על ידי אותה האם. אני מבקשת מאמהות ומרן לייעץ לי, האם ואיך לטפל בעניין.

אנונימית שלום, האם את יכולה בבקשה לתת עוד פרטים על הסיטואציות בהן היא מתנשקתף האם זה בביה"ס? אחרי הלימודים? כאשר הם יוצאים עם כל הכיתה? בבית? האם זה במסגרת משחק כלשהו (בזמני היה "7 דקות בגן עדן")? זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

מתברר שהם משחקים אמת או חובה. בתי נסחפת למשחק כי ההשתתפות בו מהווה כרטיס כניסה למועדון ה"מקובלות". ניסיתי להסביר לילדתי כי ככל שתתאמץ להיות "מקובלת" ורצויה בחברתן של מלכת הכיתה וחברותיה, כך תתרחק ממטרה זו. הצעתי לה להצטיין בלימודים, כי היא תלמידה בינונית. אני מודאגת. אין אב במשפחה וגם לא קרובים.

שלום זיו יש לי ילד בן חמש וילד בן ארבע הם ישנים בחדר משלהם עד לפני שבועיים הם היו ישנים לילה שלם ללא בעיות כיום הם מתעוררים באמצע הלילה בערך בשעה שלוש ארבע לפנות בוקר כל ילד מתעורר בנפרד לא שאחד מפריע לשני אחד קם בתירוץ שחם לו והשני קם בתירוץ שהוא חולם על מפלצות והם לא רוצים לחזור לישון לפני החופש הגדול היו עולים למיטה בשמונה בערב עם טלוויזיה והיום הם רואים טלוויזיה ונרדמים בערך בעשר אשמח לקבל תשובה תודה רבה רויטל

רויטל שוב שלום, אני מבין משתי הודעותייך שיש קצת כאוס, חוסר גבולות, כרגע במשפחה. אנא קראי את תשובתי החלקית בהודעתך הראשונה וכאשר תתני לי יותר פרטים אתייחס למה שקורה אצלכם כמכלול. בברכה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

שלום זיו אני אמא לארבעה ילדים בני בן החמש לא מקשיב ועושה מה שהוא רוצה אני כל הזמן מאיימת עליו שאני אספר לגננת כל מה שהוא עושה רק אז הוא נרתע מתחיל לבכות ומבקש שאני לא אספר לה אני רוצה לדעת האם זה נכון להרתיע אותו עם הגננת או שיש לך עצה אחרת בשבילי ההיתנהגות שלו מאוד קשה עושה דברים בכוונה מרביץ לאחים שלו מתחצף ולא מקשיב לי ולבעלי אם אני מכניסה אותו לחדר הוא טורק את הדלת וצורח אשמח אם תעזור לי ותייעץ לי רויטל

רויטל שלום רב, ראשית האם יש אבא בתמונה? אם כן, כיצד הוא רואה את הדברים? שנית, אין זה נכון לאיים בזה שתספרי לגננת כי למעשה כך את מערערת את הסמכות שלך בפניו. בעצם את אומרת לו (במילים אחרות): אני לא יכולה להתמודד איתך והגננת כן יכולה אז היא תציב לך גבולות במקומי. את חייבת להיות דמות סמכות חזקה (לא במובן הפיזי), נוכחת, יציבה, משמעותית ודומיננטית יותר מהגננת (מבלי לפגוע או לגרוע מחשיבותה של הגננת בחייו של בנך). לפני שאמשיך בתשובתי, אמתין לתשובתך בנוגע לאבא. כמו כן, האם יש עוד מישהו במשפחה שמתנהג כמו בנך? זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

זיו שלום בקשר לשאלתך אז כן יש אבא בתמונה אבל הרצף שהם מיתראים עימו לא בכל יום וגם שהוא מגיע הוא מגיע בשעות מאוחרות שמונה תשע בערב הם כבר עייפים ולא מספיקים ליהיות איתו.הם מאוד מחוברים אליו ואוהבים אותו מאוד אבל הוא בנאדם מאוד עסוק.וגם עםהילדה הגדולה בת 12 יש גם בעיות התנהגות.אני יודעת שהכל נובע מהיעדר אביהם.אבל אני רוצה עזרה שאני יכולה להתמודד לבד איתם.יש לי עוד ילד בן 4 וילד בן חצי שנה.אני מקווה שהבנת את כל התמונה ואשמח לקבל תשובה שתעזור לי להתמודד ולשנות את היתנהגות ילדיי..

בני בן ה - 6 התעורר באמצע הלילה ובא לחדרי, וראה אותי ואת בעלי "באמצע". התחיל לשאול שאלות ולא ידעתי כיצד להגיב. כיצד מסבירים בצורה המתאימה לו, בלי לשקר לילד?

את יכולה להסביר לו בפשטות, בלי להיכנס לפרטים שאבא ואמא אוהבים וזה מה שהם עושים כשאוהבים. להדגיש שרק מבוגרים שאוהבים עושים זאת. לא הייתי מרחיב את העניין או עוסק בזה יותר מידיי כדי לא להעצים את העניין של בנכם בזה. חשוב שתזכרו, שבסופו של דבר הוא ראה משהו שמבחינתו אין לו משמעות רעה או טובה. תפקידכם הוא לצקת לאירוע משמעות חיובית. זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

שלום ילדתי לפני חודש וחצי בניתוח קיסרי בגלל מצג עכוז בעלע נכח איתי בניתוח. היום הוא הגיע אלי ואמר שהוא מרגיש תחושת ריקנות ולא יודע ממה זה נובע למרות שהשתדלתי לתת לו את מקסימום תשומת לב עם כל הקשיים של הסתגלות לתינוק חדש. השאלה היא האם הוא סובל מדכאון אחרי לידה ואיך אפשר ללעזור לו ולנו אחרת מערכת יחסים זאת עומדת להתפרק ומה איתי והתינוק??? אני מבולבלת ובוכה המון מבקשת עזרה

רין שלום, המעבר להורות מביא עימו שינויים רבים למערכת הזוגית בתחומים שונים כגון אינטימיות רגשית, יחסי מין, שעות הפנאי, זמן בילוי ביחד ועוד. נדברייך נשמע שהמערכת המשפחתית שלכם נמצאת במשבר ושאתם זקוקים לסיוע ולתמיכה כדי להתגבר עליו. אני ממליץ לשניכם לגשת לייעוץ נישואין בו תוכלו לברר את מהות המשבר ולבדוק ביחד כיצד יוצרים משפחה בעלת שלוש נפשות בשונה מזוגיות. ככל שתקדימו לעשות כן, כך תמנעו את החרפת המשבר תוכלו להתגבר עליו בצורה טובה ומהירה יותר. בברכה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

שלום זיו בעלי הוא אדם סגור מאוד וקשה לו לתקשר אפילו עם עצמו כיצד ניתן לעזור לו כי הוא לא מוכן ללכת לטיפול אולי קיימת אפשרות לטפל בו דרכי???? תודה

שלום, בני בן ה- 6, מרבה לשחק בחברת עצמו. עם זאת, יש לציין כי הוא מאוד אוהב חברה. כאשר הוא מרוכז במשחק או טלוויזיה ואני קוראת לו, הוא בדר"כ לא עונה אלא לאחר כמה וכמה קריאות. בסיטואציות שהוא לא מקשיב, אני לא יודעת האם חוסר ההקשבה נובע מבעיה שאינה תלויה בו וגורמת לו להנתק מהסביבה או שפשוט יש לו שמיעה סלקטיבית. אגב, שמיעתו מצויינת עפ"י בדיקה קלינית שערכנו לו. יש לי חשש שהוא מתנתק יותר מהרגיל. השנה עלה לכיתה א' וביקשתי מהמורה להיות עם היד על הדופק. כבר היא מסרה תמונת מצב כמובן ללא מסקנות-שיש לו מידי פעם ניתוקים ושתמשיך לשים לב.בגן חובה בשנה שעברה אמרה הגננת שהוא ממלא הוראות כראוי וכאשר פונים אליו הוא יודע במה מדובר. אני ובעלי חשנו שהגננת לא חשה כמונו ונרגענו באיזשהוא מקום אך האינטואיציות אומרות אחרת. שאלתי: האם עלי לפנות לבדוק את הנושא ולמי עלי לפנות? או שמא זה מוקדם מידי מבחינת הגיל. כיצד אפשר לבדוק/לאושש זאת ללא בדיקה נוירולוגית בשלב זה? תודה, אורית

אורית שלום רב, תודה על פנייתך לפורום אך אני מרגיש ששאלתך נוגעת לתחום של תקשורת או הפרעות תקשורת ולא לתחום של יחסי הורים ילדים. עם זאת, אני חייב לציין ששמיעה סלקטיבית, בעיקר כשמדובר בטלביזיה, הוא מנגנון נפוץ (ומרגיז במיוחד) שילדים מפתחים. אם אתם חוששים שאצל בנכם הדבר חריף יותר אז כדאי לבדוק את העניין. אני מציע לך לפנות לפורום פסיכולוגית ילדים או להתייעץ עם קלנאית תקשורת. בברכה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

שלום זיו, בגן של בתי ישנו רוב של 14 בנים לעומת 3 בנות. האם בגיל שנתיים ישנה משמעות לעניין? אשמח לקבל תשובה כי הנושא קצת מטריד אותי. תודה

אלמונית בוקר טוב, אשמח אם תמקדי: ממה את חוששת? תודה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il

שלום זיו, יש לי שני בנים האחד בן שלוש וחצי והקטן בן שנתיים. לפני כחודש וקצת עברנו דירה ובעקבות כך עברנו גם לגן חדש, ועל הדרך בדיעבד הבנתי כי טעיתי, העברתי את הקטן גם למיטת נוער ממיטת תינוק. מאז המעבר הילד נכנס לפחדים, אינו מוכן להישאר בלעדי בחדר השינה, מסתובב מפוחד בבית ואומר בפרוש אני מפחד, מתעורר מהשינה בבכי וכמובן מגיע אלינו למיטה, בגן יחסית המצב משתפר אך כמובן שהפרידה קשה לו מאוד. איך עלי לנהוג? עד לפני המעבר היה רגיל להשאר עם אחיו בחדר שינה לצפות קצת בטלויזיה ופשוט להירדם לבד, כיום המצב ממש לא נוח ואני חשה כי היהלד ממש במצוקה ואינו נינוח. אציין כי הגדול יותר עבר בצורה חלקה את המעבר, אך לאחרונה שמתי לב כי הגדול מידי פעם מפחיד בכוונה את הקטן ואומר לו "אמאל'ה" מפחיד פה וכל מיני כאלה. מאז המעב רלא היה לילה אחד שבו ישנו באופן רצוף וזה דיי מעייף ובעיקר מתסכל. אציין כי גם במקומות שאליהם היה רגיל קודם כמו אצל הסבתות וכו הוא מתנהג בצורה דומה. אשמח לקבל את עצותייך. בתודה מאיה

מאיה שלום, אכן נשמע שעשיתם הרבה מעברים בתקופה קצרה מאד. אני מעריך שבנכם הקטן נמצא במשבר ולכן הדבר החשוב ביותר הוא לספק לו את הדברים אליהם הוא נזקק - בטחון, הרגעה, ייציבות וחום. אני מבין את העייפות והתסכול אך מה שאני חושב שעליכם לעשות כאשר הוא מתעורר בלילה בבכי זה להרגיע אותו במיטתו. לשבת לידו, ללטף אותו, לשיר לו ולחכות שירגע. לא לעשות זאת במיטתכם. לצורך כך אני ממליץ שאת ובן זוגך תקבעו משמרות, אולי לילה את ולילה הוא. בנוסף, כאשר שעת כיבוי האורות מגיעה, תעשו איתו סיבוב בבית, בכל חדר, תדליקו את האור שיראה שהכל בסדר ותכבו, כך מחדר לחדר. קחו לעניין שבועיים ותראו האם דברים משתפרים. אשמח אם תעדכנו אותי, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מטפל EMDR, הדרכת הורים http://www.zivsoffer.co.il