פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

אני מתחילה שבוע 36 ובקורס הכנה ללידה הסבירו באופן שיטחי ביותר כיצד לבצע את העיסוי פירינאום. קניתי שמן שקדים וניסיתי לעשות לעצמי וקודם כל זה נורא שורף - לא יכולתי יותר מדקה. אני לא כל כך בטוחה שאני עושה את זה כמו שצריך - אני ניסיתי לעשות את זה עם האצבע המורה וזו שלידה (האצבע שליד האגודל והאצבע האמצעית) - האם כך עושים? עד לאן להכניס את האצבעות? כמה זמן? אני נורא לחוצה מזה כי אני לא יודעת מה לעשות ואיך לעשות וזה צורב - בבקשה עזרתך....

הנה קישור שיסביר לך על העיסוי http://www.leida.co.il/page.asp?id=10012 הוא לא נעים אבל עושה את שלו עשיתי עם בעלי והצלחתי רק עם אצבע אחת. זה כאב מאוד מה שעזר לי להרפות את הגוף תוך כדי, לנשום עמוק העיסוי צורב בעת המתיחה. אהבתי יותר את השימוש באפינו http://www.leida.co.il/page.asp?id=20012 פחות כאב והיה יותר אפקטיבי....

שלום לכולן. אני בת 25 , נשואה 9 חודשים. האם זה נראה לכן נורמאלי שאני לא מרגישה צורך להביא ילד לעולם. אני מרגישה מאוד אנוכית כי המחשבות שלי הן על זה שלא מיציתי את חיי ללא ילדים (בילויים בערבים , עבודה עד שעות מאוחרות , זמן לבד עם בעלי וכו...). וזה גורם לי לרגשות אשמה ולחשוב איזה מן בת אדם אני , ומה יהיה אם השלב של המחשבות האלו ימשך הרבה זמן?! ומצד שני אני מאוד אוהבת ילדים ומסתדרת איתם ממש טוב , מעבר לעובדה שההורים קצת רומזים . אשמח לתגובות

היי לאלי גם אני, "קצת" יותר מבוגרת ממך (34) ונשואה כבר 5 שנים, מאוד עסוקה במחשבות כאלה. גם לי עדיין אין ילדים, וגם אני מאוד אוהבת ילשדים - אבל זה לא "בוער" בעצמותיי!!! אני מרגישה באיזשהו מקום שחלק גדול מכל נושא האמהות הוא מין אילוץ חברתי, עד שאת לא מביאה ילדים - את לא שלמה כאשה. בתפוז יש פורום ששמו נשים שלא רוצות ילדים - כדאי לך לקרוא שם - אולי תוכלי למצוא שם את עצמך. בהצלחה, הפוטנציאלית

אין בכוונתי לשכנע, אבל קצת להאיר: עד שאת לא מביאה ילדים - את לא יכולה להבין ממש, באמת, כמה זה מוסיף לחיים שלך, כמה הנאה ותענוג יש בזה. קשה להסביר זאת במילים... אתן נשואות, ואני מקווה באושר.. קחו בחשבון שכ-15% מהנשים נתקלות בבעיות ולא פשוט להן בכלל להיקלט. בשביל טיפולים צריך זמן. השעון הביולוגי הוא לא סתם סיסמה, זו מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה... מאחלת לכן שכשתחליטו חיובית בכיוון , שילך לכן בקלות. אני כותבת זאת כאחת שלא עבדה עם ילדים, לא הצהירה על עצמה שהיא אוהבת ילדים, פחדה פחד מוות מלידה, סבלה מאד בהריונות.. בהצלחה!

אני חייבת להדגיש שברור לי שאני רוצה ילדים (לדעתי הם תמצית החיים) אבל זה לא הזמן המתאים , לכן אני לא חושבת שהפורופ "נשים שלא רוצות ילדים" מתאים לי

הלכת רחוק מידי עם הקטע של הפורום לא רוצה ילדים. אני חושבת שזה מוגזם (-: תביאי ילדים בזמן שלך מתי שלך נוח ולא מתי שלהורים ולסביבה הקרובה. כמובן לא כדאי לדחות יותר מידי בגלל הקטע שיכול לקחת זמן. אבל ברור שעדיף לא להביא ילדים לעולם ואז להיות מתוסכל. אני בת 27 וגם עוד אין לי ילדים אני חושבת על זה ומתכננת את זה אבל מתה מפחד. מה שהכי שנוא עלי זה שאנשים אומרים לי:"את לא רוצה ילדים? "נו מתי את מתכוונת להביא ילדים?" וכל הבלה בלה. רוצה לשמוע משהו ממש מעצבן. לפני שבועיים הייתה לנו פגישה של חברים בעבודה ואחת הבחורות שאין לי שום קשר איתה ולא דיברנו אף פעם יותר ממה נשמע, פתאום שואלת אותי בלי בושה אם אני לא מתכננת להביא ילדים ואם אני עוד לא רוצה ולמה. כאלו קיבינימט מה זה עניינך???? מי מכיר אותך בכלל??? ניסיתי להתחמק מהשיחה הזו כי זה מבחינתי אישי מידי. אני לא מבינה למה כל אחד חושב שהוא יכול לדחוף את האף שלו. לא שמעתי אנשים שואלים אותי מתי אני הולכת לשירותים או באיזה תאריך אני מקבלת מחזור. אני חושבת שזה משהו אישי של בני הזוג וזה פשוט דפוק שאנשים חושבים שבגלל שזה קטע חברתי להביא ילדים בגיל זה וזה אז יש להם את הזכות להתערב לנו בחיים. ובנתיים המשפט הכי מרגיז שאמרו לי וזו קרובת משפחה מהצד של בעלי שכמובן הגיל עשה את שלו יום אחד היא אומרת לאמא של בעלי:"אולי הם מנסים ולא מצליחים" הייתי בשוק כאלו הלווווווו????? את רוצה להצטרף איתנו למיטה ולהדריך אותנו בתנוחות. אז זהו תעשי מתי שבא לך וכשאת מרגישה מוכנה. נ.

שלום! רציתי בבקשה לדעת אם יש קשר בין החיסונים שהתינוקות מקבלים לבין מוות בעריסה מו שאנשים טוענים??? ואיך אפשר למנוע מוות העריסה? ולמה בכלל זה קורה? אני כל כך פוחדת יש לי תינוק בן כמעט 4 חודשים ושמעתי בשבוע האחרון על 2 מיקרי מוות בעריסה...ואפשר להגיד שאני ממש בחרדה מזה... יש לציין שאני משתמשת במכשיר הבייבי סנס.... אודא לכם אם תוכלו להרגיע אותי בבקשה. אני לא יודעת אם יש קשר אבל הילד שלי אוכל מטרנה פרימיום שלב 1 עם תוספת קורנפלור ולפני שבועיים התחלתי לו פירות שבלי עין הרע הוא אוכל בסדר לא מת על זה אבל אוכל... תודה וסליחה על אורך השאלה. דקלה.

שכחתי לציין שאני משכיבה את הילד לישון בדרך כלל על אחד הצדדים או ימין או שמאל...ונימנעת מלהשכיב על הגב כי הוא פולט המון ואני פוחדת שחלילה יחנק מהפליטה. דקלה

השאלה שלך לא בתחום של הפורום שלי, צר לי ובכל זאת הנה מאמר על מוות העריסה ואיך ניתן למנוע אותו בסוף המאמר יש קישור לפורום המתאים!! http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3495/xCT/229

איה שלום! קודם כל רציתי להגיד לך שאת מדהימה!!!! כל כך אמפתית ותומכת, ומשיבה לכולן מבלי לפספס אף שאלה... ישר כח ותודה! ועכשיו לשאלתי: גיליתי בבדיקת הריון ביתית שאני בהריון. רציתי לבצע בדיקת דם בקופ"ח אבל האחות אמרה לי שאין צורך, ושאם הבדיקה הביתית הראתה שאני בהריון אז אפשר לסמוך על זה. האם זה נראה לך תקין לא לבצע בדיקת דם בנוסף לבדיקה הביתית? כיום אני בשבוע שביעי, אבל כבר בשבוע החמישי יצאה לי בטן שממש בולטת לעין... זה הגיוני שהבטן תצא בשלב כל כך מוקדם? בעוד שבוע יש לי בדיקת א.ס. ראשונה, אני מקווה שהכל יהיה בסדר. תודה, נויה

תודה נויה על המחמאות (אני מאוד משתדלת לענות מהר ולכל אחת) השאלה מה הרופא אמר לך? אני מניחה שהתחלת כבר מעקב רפואי אחרת איך את יודעת איזה שבוע את? היתרון בבדיקת דם היא שהיא מראה את כמות הבטא וכך אפשר לדעת איזה שבוע את והאם היא מוכפלת. הכל בסדר אצל העובר. יש נשים שהבטן יוצאת בשלב מוקדם אבל זה ממש בליטה קטנה. לא כל הרחם. (מרגש אה?) מחזיקה אצבעות לא.ס ומזמינה אותך גם להשתתף בפורום הריון ולידה כאן בדוקטורס שם אני פעילה ביחד עם אמאאור המשך תקין וקל איה

שלום ! אני בחורה בת 34 אמא ל-2 ,אני בחורה שמנה שמאוד רוצה להכנס להריון ומאוד פוחדת מההריון עצמו ומהלידה שיקרה לי משהו בלידה בגלל שאני שמנה. הבן שלי הקטן כבר בן 7 חצי ועבר הרבה זמן מאז שהייתי בהריון אנא עזרי לי אני לא יודעת מה לעשות בתודה מראש חלי

דבר אחד לא ברור מה ההבדל כעת מההריונות הקודמים שלך?. האם אז היית פחות שמנה? בכל זאת עברת 2 הריונות ו2 לידות. מה מפחיד היום שלא היה אז? אשמח להבהרות שיהיה לי קל יותר להבין את הסיטואציה

שלום איה. אני בשבוע ה-16 להריון ויש כמה דברים שרציתי לשאול אותך: 1. אם הכל בסדר, אינני צריכה להיבדק כל שבועיים (כמו בהתחלה) באולטראסאונד, אלא לחכות עד הסקירה המאוחרת בשבוע ה22-24? 2. הרופא שאצלו נבדקתי לפני יומיים שאל אותי אם אני מרגישה את העובר, עניתי שכן-כי באמת הרגשתי דגדוגים , וכבר יומיים שאני לא מרגישה? זה סביר? 3. הרופא שלי נתן לי "אגיסטן" לטיפול פטרייתי, זה בסדר, זה לא פוגע בעובר? תודה שבת שלום

בקישור המצ"ב הוא יעשה לך סדר אכן אם הכל בסדר יש רק סקירה לפניך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2731181,00.html אני אישית הרגשתי תנועות עובר ממשיות רק בשבוע 24 . עד השבוע הזה תקין לא להרגיש אפילו. החל משבוע 28 סופרים תנועות עובר ואם לא מרגישים צריך לבדוק כך שיש לך זמן ואין לך מה לדאוג. לגבי אגיסטן אינני יודעת אבל אם הרופא נתן לך ביודעו שאת בהריון סימן שזה מותר (תמיד אפשר לשאול במכון הטרטולוגי אם תרופה זו מותרת בהריון) המשך תקין וקל איה

שלום אני שוקלת לבחור בקיסרי על פני לידה רגילה אשמח לשמוע ממשהי שעברה גם לידה וגם קיסרי על השוואה שלה בין השניים וכמובן - מה היה בשבילה פחות נורא בשורה התחתונה אם משהי מכירה ספורים מבחורה שעברה את שני הסוגים - גם אשמח לשמוע תודה מירי.

היי מירי, אני עברתי רק לידה אחת בינתיים -אבל כמו שאמא שלי שהייתה נוכחת בחדר לידה אמרה- אלה היו שתי לידות. התחלתי לידה רגילה עם צירים והתקדמות עד פתיחה גמורה ובסוף זה נגמר בקיסרי. אם את שואלת אותי, למרות הצירים המאוד כואבים העדפתי לידה רגילה . חווית הלידה , הכאבים וההחלמה הקשה מקיסרי וגם ההשפעה על הלידות הבאות -לדעתי , עדיפה לידה רגילה אם אין סיבה רפואית.

אנחנו זוג שמעשן סמים קלים (מריחואנה) פעם עד פעמיים בשבוע. השבוע התחלנו תהליך הניקוי לפני כניסה להריון, הפסקנו גלולות וכן הלאה. השאלה היא האם צריך להפסיק גם את הסמים?

שאלה רטורית לגמרי. ברור שצריך להפסיק את הסמים!!!

מיכל, השאלה מתייחסת לתקופת הזמן הראשונית (שבה לוקחים חומצה פולית), כלומר לא לתקופת ניסיונות ההתעברות ולא כמובן לתקופת ההריון עצמו

אם אתם לא מסוגלים להתמודד עם החיים בלי סמים אולי כדאי לשקול מחדש הבאת ילד לעולם. לגופו של ענין, אם תמשיכי לצרוך סמים בזמן ההריון סביר להניח שהעובר יפתח תלות בסם.

היי איה! אני בשבוע 34 ובאופן כללי מבחינת ק"ג עליתי בינתיים רק מעט מעל ל 10 ק"ג (אני יודעת שזה סביר אבל...) הבעיה היא שהרבה מהשומן הזה הצטבר ברגליים בישבן בפנים - בקיצור אני מרגישה כמו טנק! האם הנקה אח"כ תתרום להורדה באזורים אלו? אני רואה שההקפים שלי גדלו והרבה האם בד"כ זה חוזר לעצמו ? או שמא עלי לתכנן דיאטה לאחרי הלידה ? כיוון שזה מ א ו ד מציק לי ...

אני עליתי 20! קג בהריון וירדתי די מהר אותם ללא הנקה (לצערי בלעדיה) בכל אופן אין לך מה לדאוג את תורידי והנקה גם מורידה המון. כמו כן שאלות לגבי הריון את מוזמנת לפורום הריון ולידה שם תקבלי מענה מקצועי וגם תמצאי אותי http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/9/xPG/1044

איה שלום.אני בחודש החמישי להריון (רק מתחילה אותו), ופעם בשבוע אני נתקפת בבחילות ובהקאות. הוסבר לי (ואף הובטח לי מהרופא שלי ) שהבחילות מסתיימות לאחר השליש הראשון, ואותו-אני מזמן עברתי. מה אם כן מקורן של הבחילות בתקופה שבה אני נמצאת כעת??? האם תופעה זו יכולה להיסחב איתי עד לסוף ההריון? (חלילה וחס..)? תודה. שרית.

אינני רופאה אבל אני יכולה לומר לך בפה מלא שאצל כל אישה יש תופעות אחרות אחת לא מקיאה אחרת מקיאה כל ההריון לאחת יש בחילות עד חודש 3 לשניה אין בכלל או עד הסוף. אינני יודעת מה מקור הבחילות כעת אבל את ודאי יודעת מה לעשות כדי להימנע מהן או להמעיטן את מוזמנת לפורום הריון להתיעץ גם בהמשך.. מקוה שיעברו במהרה איה

שלום זו באמת שאלה מתאימה לפורום לדעתי, מה עושה אישה שלעולם לעולם לא ביקרה אצל רופא נשים ומכשיר בדיקת הריון ביתי מראה שהיא בהריון? מה תגיד לו ביום הראשון?מה עושה הרופא בכלל?איה בדיקות ואיך נערכות?האים הולכים קודם לרופא נשים או לרופא רגיל?מי נותן בדיקות ואיזה?שמעתי בדיקות דם?אולטרסאונד? מה זה אולטרסאונד?אילו בדיקות עושים אצל הרופא נשים?איך בכלל ניגשים אליו ביום הראשון?מה אומרים לו הרי אף פעם לא ביקרה אצל רופא נשים לעולם... כי לא הייתה צריכה ברוטך השם תודה לאל! מה זה שבועות איך בכלל סופרים אותם איך יודעים מתי יולדים...האישה בכלל לא בקיעה בכלום ממש בור בעניני הריון ולידה והיא בהריון מה לעשות? תעזרו לי בבקשה! תודה רבה וערב נעים!

תלכי לרופא נשים, הוא כבר ישאל, יבדוק ויגיד מה שצריך.. וגם קחי ספר על הריון ולתקבלי תשובות להרבה שאלות

ראשית מזל טוב על ההריון שנית את צריכה ללכת לרופא ,לומר לו שאת בהריון וזהו הוא כבר יגיד לך לעשות בדיקת דם ואולטרהסאונד. כמו שהמליצו לך כאן יש ספרים בנושא למשל המדריך השלם להריון ולידה של ד"ר עמוס בר, אני נעזרתי בו המון והוא מסביר ה-כ-ל!!! על הריון ולידה. כמו כן יש אתרים באינטרנט, פורום הריון כאן ובתפוז . כשתגיעי לרופא תקבלי תאריך לידה משוער (בערך מתי הזמן שאת אמורה ללכת והוא יסביר איך סופרים) בהצלחה!!!

תודה רבה רבה! יש לי קודם שאלה.... האים אישה צריכה ללכת לפני שהיא מתכננת הריון לאיזהשהוא רופא או שזה בסדר שתלך לרופא נשים רק שנודע לה על הריון במכשיר בדיקתצ הריון ביתי? בור ועם הארץ מה זנקרא שלא יודעת כלום בעניני הריון ולידה ושום כלום תוכל ללכת ביום הראשון פעם ראונה לרופא נשים והוא יסביר הכול על הריון לידה וכו איך סופרים שבועות מה עושים וכו?לא צריך לספור מהווסת הארחרונה וכו?אם לא ספרתי הוא ייודע לאמר לי? תודה מראש!!!

איה שלום. אני מתחילה בימים אלו את החודש החמישי שלי- ואפילו אני לא מרגישה בהבדל בגודל הבטן. היא כמעט שטוחה.!!!! האם זה הגיוני? שמעתי שהיא מתחילה לגדול לפתע באמצע חודש חמישי למימדים שלא היכרתי קודם-זה נכון? אודה לך.. מהחוששת.[ שרית

יש נשים שלא עולות כלל במשקל וחל'ן אף יורדות אבל מצב העובר בסדר גמור את לא עושה מעקב של גדילה? כי אם העובר תקין וגדל יפה אין לך סיבה לחשוש. בכל מקרה רופא צריך להיות איתך בקשר לגבי ההתפתחות בהצלחה והמשך תקין

שלום איה ! אני הולכת לעשות סיור בחדר לידה בשני בתי חולים ע"מ להחליט היכן ללדת - האם את יכולה לומר לי מה עלי לשאול שם ואם יש לך קישור לאתר שמרכז את מה שצריך לבדוק בסיור זה תודה

הנה קישור למאמרים בפורום הריון ולידה על חדרי לידה ומה לבדוק מקווה שיעזרו לך http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/default.asp?forumId=110&c=5886&sc=560&ssc=0 בהצלחה!!! בעקרון בגדול כמה מלוים אפשר בלידה? איזו תנוחת לידה (האם יש בחירה ליולדת בין תנוחות ) אילו סוגי משככי כאבים? האם עושים חוקן (מכריחים או בחירה.. אני בעד אגב...) שיתוף היולדת בתהליך הלידה חיבור למוניטור מתי והאם אפשר לא להיות איתו כל הזמן (המטרה כמה שיותר להתנועע בעת הצירים ולא להיות כבולה למיטה) האם חותכים באופן שגרתי או מנסים להימנע מהחתך אם עשית עיסוי האם יש ביות מלא בביהח גישה להנקה הדרכה להנקה האם יש. שאלות על החדרים כמה יולדות בחדר, זמני ביקור וכד'. מקווה שעזרתי בהצלחה

למי שיכול לעזור, יש לי תופעות מוזרות ןמפחידות כמו תחושה של שריפה בכל פעם במקום שונה, פעם בגב, פעם בבטן ובחזה, פעם בראש. מישהו מכיר את התופעות המפחידות האלה?. אף חברה שלי לא סבלה מכך. אשמח לתגובה

אני ממליצה לך בחום ללכת להיבדק אני לא אומרת לבדוק כל פיפס אבל אם את לא שקטה ומרגישה משהו מוזר שהוא לא מוכר תבדקי אצל רופא אין לי מושג מהן התחושות ההלו גם אני לא חויתי את זה מחזיקה אצבעות אשמח לעדכון איה

שלום לאיה ולמשתתפות הפורום, אני בת 35 בהריון ראשון בשבוע 7. לפני שבועיים וחצי נודע לי שאני בהריון ומאז אין לי מנוח. אני אספר קצת רקע על עצמי: אני נשואה מזה 10 שנים, בתחילה לא רציתי ילדים אך בתחילת שנות ה-30 התחלתי לחוש רצון עז להיות אמא. הרצון הבשיל במשך מספר שנים, ולאחר כשנה וחצי של נסיונות נכנסתי להריון. חשבתי שמכיוון שכל כך רציתי להיות בהריון אני ארגיש נפלא כשזה יקרה, בפועל אני מרגישה נורא! אני בחרדה בלתי פוסקת מההריון, מהלידה, וכמובן ממה שיקרה אח"כ: מהשינוי הטוטאלי, מאובדן השליטה, מהאחריות הכבדה, פחד שאולי לא אוכל להתמודד עם גידול הילד, מה זה יעשה לזוגיות שלנו, ועוד ועוד... אני לא מפסיקה לפחד, אני במתח תמידי ולא מצליחה להרדם בלילות, המתח וחוסר השינה שוחקים אותי עוד יותר ואני כבר אובדת עצות. אני מתביישתלספר שעברה לי בראש המחשבה לעשות הפלה מרוב הפחד, וזה למרות שכל כך רציתי את ההריון הזה! החששות האלה באים על רקע העובדה שאני עצמי עברתי חיים קשים ביותר. נולדתי להורים אשר לא היו מסוגלים לגדל אותי, עברתי הזנחה קשה והתעללות כמעט עד מוות. הורי התגרשו כאשר הייתי בת כשנה, וכל אחד מהם הלך לדרכו. אני גדלתי ללא הורים וללא אהבה, ובלי כל תחושת שייכות אצל קרובי משפחה של אימי. אבל שיקמתי את עצמי, הלכתי לטיפול, והיום אני כבר אישה בוגרת ונמצאת בקשר זוגי מזה 12 שנה מתוכן 10 שנים נשואה, אני אקדמאית ובעלת מקצוע. ובכל זאת למרות שחשבתי שאני חזקה ולמרות הרצון העז לילד תראו איך אני מרגישה. אני ממש מתביישת בעצמי שכך אני מרגישה ביחס להריון שלי! ובעיקר מה שקשה לי כל-כך הוא הלבד. אין לי אם או אחות שיעזרו ויתמכו ברגעי משבר. חמותי אישה מבוגרת וחולה וגם היא לא תוכל לעזור. יש לי שתי חברות ילדות אך הן גרות באזור המרכז וטרודות בענייניהן, מה גם שהן עדיין לא ילדו כך שקשה להעזר בהן בנושא זה. אני שואלת את עצמי מי ילווה אותי מי יעזור לי לאחר הלידה במידה שלא אהיה מסוגלת להתמודד, מי ידריך מה עושים עם התינוק שלא מפסיק לבכות, מי יתן כתף ותמיכה אם אשבר. בעלי אמנם איתי אך הנושא הזה קשה גם לו (הוא היה מעדיף לוותר על ילד אך עשה זאת למעני מכיוון שאני כל כך רציתי ילד/ה), ואמנם כרגע הוא תומך אך איני יודעת עד כמה הוא יוכל להיות שם בשבילי לאחר הלידה. אני נואשת וזקוקה לעזרה וברשותכן רציתי לשאול מספר שאלות: 1. האם אתן מכירות איזושהי מסגרת תמיכה, באיזור חיפה, לנשים בהריון אשר חוות קשיים וחרדות? אולי אפילו נשים מהפורום הזה שרוצות ליצור קשר. 2. האם יש איזשהו טיפול תרופתי שאפשר לקחת בזמן ההריון (להזכירכן שבוע 7)? משהו להרגעת החרדה ובעיקר משהו שיאפשר לי לישון! (אני ישנה לא יותר מ 3-4 שעות בלילה). 3. בזמנו שמעתי על התארגנות בשם אמא לאמא או משהו בשם הזה. התארגנות של אמהות מנוסות שעוזרות לאמהות מתחילות. חיפשתי אותן באינטרנט אך האתר לא זמין.בזמנו היתה על זה כתבה בטלוויזיה ופרסמו גם טלפון, אולי מישהי יודעת משהו? 4. אשמח לשמוע על נשים נוספות שעוברות או עברו קשיים וחרדות בהריון ולאחר מכן. אנא ספרו לי מנסיונכן אם שדרתן בהצלחה התנסות כזו. סליחה שההודעה כל כך ארוכה, ותודה לכן מראש על כל עזרתן אני פשוט מיואשת וקשה לי כל כך. המון תודה, אורלי

דבר ראשון בא לי לתת לך מה זה חיבוק אז קבלי... דבר שני אני מבינה קצת לליבך. אני לא עברתי הזנחה והתעללות במשפחה שלי. אבל היו קשיים אחרים. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בגיל ההתבגרות. אמא שלי לא אישה בריאה בנפשה. כשההורים שלי התגרשו אני הפכתי פחות או יותר להיות "בת זוג" של אימי. מה שכן גרם לי להתבגר בצורה נפשית- להבין את הבעיות של המבוגרים ולעזור להם . אף פעם לא חשתי במשפחה שלי בטוחה . תמיד זה היה כאלו משפחה. אבא ואני לא היינו קרובים וכשההורים התגרשו התרקחתי עוד יותר מאבא שלי וכעסתי עליו. לקחתי צד. אמא שלי הרעילה אותי קצת דבר שחיזק את ההזדהות שלי. הקיצר לא חוויתי משפחה בצורה חיובית. היום כשאני הולכת למשפחה של בעלי אני מרגישה שככה צריכה להיות משפחה אבל אף על פי שטוב לי שם אני חוטפת אלרגיה הרבה פעמים בארוחות משפחתיות. כאלו שאני לא מסוגלת להתמודד עם כל הטוב הזה. בגיל 20 פחות או יותר התמוטטתי נפשית. היה לי חבר שנה (היום בעלי האהוב) וכנראה שבתת מודע הרגשתי תקועה עם אמא שלא מאפשרת לי לצמוח . זה לא שהיא אמרה משהו אבל היה ברור שאמא חלשה . היא הייתה כבר אחרי דיכאון קליני בו נדרשתי לעזור לה ולטפל בה כפי יכולתי. היא ציפתה ממני להציל אותה. היא אפילו ביקשה את זה. כשהתמוטטתי נפשית עברתי טיפול פסיכולוגי מדהים שעזר לי לפקוח את עיני. סבלתיי מהתקפי חרדה קשים והגעתי למצב שלא יכולתי לצאת מהבית. אבל התוצאה של כל זה הייתה הכי טובה שיכולה להיות, עזבתי את הבית והצלחתי להתנתק מהסימביוזה עם אמא שלי . למה אני מספרת לך את כל זה ? כי היום כמה שנים אחרי אני רוצה ילד. אני כל כך רוצה ילד עד שכל פעם שאני ממש רוצה אני נתקפת חרדות. האמת אני עוד ילדה בנשמתי. אני ילדה כי אולי לא הצלחתי להיות ילדה מתי שהייתי צריכה להיות או אולי כי אני עוד רוצה את טעם החופש שניתן לי בגיל 23 כשעזבתי את הבית. או שכבר אין לי כוח לקחת אחריות על עוד מישהו. ולהביא ילד לעולם זה לקיחת אחריות רצינית. אני פוחדת מאחריות כזו, קשה לי לחשוב שמישהו יהיה תלוי בי . אולי כי בבית עם אמא היא הייתה תלוייה בי בקשר הלא בריא שלנו, דבר שבסופו של דבר ביגר אותי אך גם חיזק את הקשר שלי לעולם היותר ילדותי. דרכה לא יכולתתי ללמוד איך מתבגרים ולא רכשתי כלים להתבגרות נכונה. למדתי להבין אותה ובכלל את נפש האדם שזה דבר בוגר אבל גם למדתי לא להתבגר כמו שבאמת מתבגרים. אז אני בידיוק כמוך סובלת מחרדות של להכנס להריון. את כבר בהריון וזה ההבדל בנינו. אבל כשקראתי את מה שכתבת הבנתי שוב שכשאין משפחה תקינה אז כשאת רוצה להקים משפחה תקינה את מבועתת. אני חושבת שזה מה שמשותף לנו. אני באמת לא יודעת להציע לך משהו חוץ מהזדהות עמוקה. אמרת שעברת טיפול נכון? את לא חושבת שכדאי לחזור אליו רק כדי להתמודד עם החרדות האלה? גם אני מפחדת נורא מהלידה, אבל וואלה אחותי מצד שני כל יום כמה נשים יולדות אז למה שאנחנו לא? את יכולה להרגיש חופשי להגיב לי כמה שבא לך. מעיין (שם בדוי)

תודה רבה לך מעיין, קבלי חיבוק בחזרה. אני מאד מזדהה עם דברייך. גם אני חשה באיזשהו מקום עדיין ילדה אמנם התבגרתי והלכתי לא מעט שנים לטיפול, אבל כנראה ששום דבר לא יכול לתקן את המקום הפצוע הזה, את העובדה שאף פעם לא זכיתי להיות ילדה באמת ונאלצתי להתבגר מיידית ולגדל את עצמי. את העובדה שלא ידעתי מהו טעמה של ילדות שמחה נטולת אחריות ודאגות. אני כל פעם שואלת את עצמי איך אצליח לאהוב את ילדי אם אותי אף פעם לא חיבקו או אהבו? גם אני חשבתי שלפחות כאשר יהיה לי בן זוג תאמץ אותי משפחתו אך זה לא כך. למרבה הצער גם בעלי בא מרקע לא קל - הוריו פרודים ושני המחנות מסוכסכים מאד אלה עם אלה, ולכן הקשר עם בני משפחתו רעוע וטעון. אבל בכל זאת הלכתי לטיפול ועשיתי עבודה עם עצמי והתקדמתי לא מעט בחיי ובשנתיים האחרונות חשתי שאני במקום טוב בחיי ושאני מוכנה ובשלה להיות אמא, ומספיק מודעת לעצמי כדי להיות הורה סביר ואולי אפילו טוב. כל כך חיכיתי להיות בהריון ובכל פעם שהמחזור הגיע חשתי אכזבה קשה והנה בדיוק כשמה שהכי רציתי קורה, עולים ומציפים אותי כל הפחדים והתחושות הקשות שאני נושאת כצלקות מעברי. גם אני חושבת, כמוך, מליוני נשים יולדות בכל יום ובסה"כ רוב האמהות הן אמהות סבירות אז למה לעזאזל שאני אוותר על חלום האימהות ועל הקמת משפחה משלי ואכנע לפחדים שלי? למה לעזאזל אני חשה מבועתת במקום לשמוח על ההריון הזה?? שקלתי לחזור לטיפול אך הייתי הרבה שנים בטיפול וכעת אין לי עוד אפשרות כלכלית לממן זאת, במיוחד לאור העובדה שאני כרגע לא עובדת ועוד מעט יצטרף אלינו תינוק/ת מה שיגדיל את ההוצאות. חוץ מזה אין לי ממש כח להתחיל כרגע טיפול חדש. לכן חשבתי על קבוצת תמיכה לנשים בהריון או משהו כזה. זהו לבינתיים, אורלי

אורלי, ביקשת פרטים על "אם לאם", הנה - http://mamash.org.il/Index.asp?CategoryID=72&ArticleID=65 תנסי לשאול את צליל, מנהלת פורום הריון ולידה-תמיכה, בדיוק היום היא הזכירה את העמותה הזאת. שיהיה בהצלחה !!!

ראשית מצטערת על האיחור בתגובה (הבן שלי היה חולה ולא נכנסתי הרבה לכאן) שנית קבלי גם ממני חיבוק ע-נ-ק התרגשתי מאוד לקרא את דבריך, את מה שעברת בילדותך, את מה שעברת לפני שנכנסת להריון ואת התחושה הנוראית שלך כיום. אני חושבת שאת בכיון הנכון כי ראשית את מודעת לבעיה, את מודעת לקושי ,את לא מהססת לבקש עזרה . פרויקט אמאלה אמאלה הוא פרויקט נפלא!! אני נעזרתי בו גם (בכתבה בטלווזיה הייתי גם ) אבל באמת האתר שלהם לא עולה א' השיגה לך את האתר של פרויקט אם לאם שהוא אותו עקרון ועוזר גם מאוד!!! את מוזמנת להצטרף גם לקומונה שלי בתפוז ,יש שם מס' נשים מהצפון (חלק לא בהריון וחלק אחרי לידה ויודעות בדיוק מה את חשה) אני בטוחה שתמצאי אוזן קשבת ותמיכה אותה את מחפשת http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?CommunaId=5678 כמו שהציעו לך כאן את יכולה לגשת לקופ"ח ושם תמצאי שיפה של טיפול טיפול (ביופידבק, גרניברג-טיפול במגע, עיסויים ,שיאצו, טיפול קונגטיבי ועוד.. הכל מסובסד אם יש לך משלים ולא עולה הרבה) תמיד אפשר לקחת רסקיו טיפות פרחי בך טבעיות או כדור במרשם רופא (יש כמה שמותרים בהריון) לסיום אני חייבת לומר לך שאני אישית בטוחה שתהיי אמא נפלאה! את יודעת בדיוק מזה לגדול ללא אהבה ואין לי ספק שאת תעשי ההפך לילדך, תתני אהבה עצומה ותגונני עליו. עצם זה שאת כאן רק בתחילת ההריון וכבר מחפשת עזרה ופתרום מראה שבתוך תוכך אכפת לך, אכפת לך מאוד!!!! אל תתני לפחד שלך לאבד את הדבר היקר מכל- האמהות והבאת ילד לעולם!! תמיד אהיה כאן בשבילך וגם הבנות ללות אותך בדרך הזאת עברת הרבה להגיע להריון הזה! שמרי עליו כמו אוצר נצור כי הוא כזה!!! איה :-)))

אורלי אני לא עברתי משהו דומה למה שעברת, אבל אני מבינה את החששות שלך שאולי לא תצליחי לתת לילד שלך את האהבה שאת תרתי להעניק לו, אבל ואבל גדול ובאמת מבלי לזלזל במה שעברת יש הרבה נשים שעברו "חוויה לא נעימה" , אבל אני מאמינה שהילד שלכם ימלא אתכם ברמות שאי אפשר לתאר, הוא ישלים לך את כל מה שאת לא עברת בתור ילדה. הוא יחזיר אותך לילדות בגלל שאת תילכי איתו לגן, הצגות וכל הדברים הכיפים שילדים עושים. דרך אגב גם אני הייתי בדיכאון בהתחלה (אני בשבוע 32) וזה חלק מההריון- ההורמונים משתוללים. בקיצור יקירתי אני חושבת שאת צריכה להיות חזקה, משום שהנסיך/ה יעשו אתכם כ"כ מאושרים וכ"כ ימלא אתכם שאתם תהיו הכי מאושרים וזה בטוח. יקירתי תהיי רק עם אנרגיות חיוביות, תקריני לעובר רק טוב ותאמיני בזה. ואני מבטיחה שיהיה בסדר. בהצלחה חני.

שלום, אני שבוע 6+ והתחילו לי כאבי בן כמו של מחזור לסרוגין. האם זו תופעה מוכרת או מצריכה בדיקת רופא?

ראשית, מזל טוב על ההריון כאבים בשלב הזה בדרכ עדין נובעים מהשתרשות העובר ברחם. בכל מקרה כל כאב חזק ומציק ו/או דימום מחייבים בדיקה. המשך הריון תקין וקל

אני בת 34 ויש לי 3 ילדים. אני בשבוע ה6 ומעוניינת בהפלה כמה שיותר דחוף. ההתלבטות שלי האם לפנות לועדה להפסקת הריון בבית חולים ממשלתי או שעדיף בפרטי. איך הולך בדיוק בועדות ההלו? זאת הפעם הראשונה שאני במצב כזה. אנא עזרו לי.

תנסי בפורום הריון או פורום אחר ברפואת נשים כאן. בהצלחה

היי איה ! המליצו לי לשתות תמצית תה פטל (אני בשבוע 32) כשלוש כוסות ביום - נאמר לי לשזה עוזר ללידה ... האם שמעת? את מכירה ? את יודעת אם זה אכן עוזר?

קונים חליטת תה פטל (כתוב על השקית בירוש מכין את הרחם ללידה) חולטים אותו (כל כוס מים כף אחת של עלים , משרים כ-10 דקות ואז נוצרת רק תמצית כשאת העלים זורקים ומסננים) אפשר כבר משבוע 35 לשתות כוס אחת 36 2 כוסות 37 3 ומעלה.... זה עוזר לחיזוק הרחם ושהצירים יהיו יותר אפקטיבים לא יודעת עד כמה עזר לי אבל שווה לשתות ,מזיק זה לא!! בהצלחה

היי אני בתחילת חודש שמיני הריון ראשון ומזה זמן מה אני חשה כאבים כמו כאבי מחזור מהגב ולפעמים מן תחושה כאילו הבטן מתוחה נורא (שזה יכול להיות גם לא מלווה בכאב אלא רק תחושה של לחץ והתמתחות של העור ) אני לא יודעת מה זה צירים כי זה הריון ראשון שלי - איך אדע מתי זה הזמן לעלות לבי"ח ומתי זה אמיתי ???? אני חוששת שלא אדע ....

הנה קישור שיעזור לך לעשות את ההבחנה http://www.leida.co.il/page.asp?id=10001 בגדול כל עוד כשאת מתנועעת או שותה הכאב עובר אלו צירים מדומים ולא מתחילים לידה אם הכאב לא עובר בשום צורה ורק הולך ומתגבר הן בעוצמתו והן בתדירותו (כל 5 דקות במשך שעה) יש לנסוע לבית החולים. בהצלחה תמיד כאן איה

לכול הנשים אני בת 28 ופוחדת פחד מוות מהכניסה להריון ולידה, אני פוחדת מהכאבים ומכל הקטע הוא שחותכים חתך חריץ. בעלי רוצא ילד ואני גם לא מרגישה מוכנה פוחדת שאני לא היה אמא טובה ולא יתן מספיק צומת ל לילד. וגם פוחדת מכול הקטע של ההריון השמח לשמוע חויות והצעות אך להתמודד אם הפחד. תודה

מעבר לזה אין לי הרבה מה להגיד. אני לא פוחדת שאני לא אתן תשומת לב לילד שלי. אבל אני פוחדת מהאחריות הגדולה הזו, אחריות על חיי אדם ובהחלט פוחדת נורא איזה אמא אני אהיה. מהלידה אני משקשקת וגם מההריון. לפעמים נדמה לי שפתרון הוא להכנס להריון ואז להתמודד כי כשזה עובדה אז אין ברירה ומתמודדים... כמה שאני יותר רוצה אני יותר פוחדת... זהו, לא עזרתי לך ממש אבל הזדהות גם עוזרת לפעמים. אני קטנה ממך בשנה אגב. בהצלחה ותהי אמיצה נורית

הפחד של שתיכן ככ מוכר לי הייתי בדיוק כמותכן והיום אני אמא ומנהלת את הפורום הזה כי גם אני מתתי מפחד ולא האמנתי שאלד יום אחד יש דרכים רבות להתמודד עם הפחד שהראשון בינהם הוא להתחיל טיפול כלשהו (פסיכולוגי ,ביופידבק, מגע ועוד.. כל אמצעי להפגת הפחד) במקביל ניתן לקחת כדורים להרגעה ומה שהכי עזר לי היה לקפוץ למים ומה שיהיה יהיה... (עם כל הפחד והחרדה אחרת לעולם לא הייתי מצליחה) יש כתבה נפלאה בלאישה שנעשתה עלי בזמנו ועל התופעה של חרדות מהריון אשמח לשלוח לך באיימיל אם תרצו כמו כן אתן מוזמנות לכתוב גם בקומונה שלי בתפוז ,יש שם לא מעט נשים נשואות ולא בהריון בדיוק מאותן סיבות http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?CommunaId=5678 תמיד כאן אשמח לעזור איה

אני מעל 30, נשואה כבר די זמן בשביל להבשיל ולהכנס להריון אבל .... גם אני פוחדת, גם אני נמנעתי, גם לי יש מחשבות הרסניות בנוגע לכל החתכים והחריצים שיכולים לעשות לי בבוא הזמן קשה לי מאוד עם הנושא, גם בעלי רוצה ילד, אבל זה לא רק החלטה שלו, ואני חושבת שצריך להיות מידה של רצון בשביל לגשת ולחשוב שיהיה תינוק בבטן ואחרי זה לגדל אותו ולהיות מוכנים להורות. אני מנסה לאט לאט להתגבר , ואיה תספר לך איך התחלנו כולנו ולאן רובנו התקדמנו :-) יש כאן תלמידות מצטיינות !!!! וגם.....מתלמדות טובות :-)) אני אשמח לדבר איתך לגבי זה אם תרצי תצרי עמי קשר ואספר לך יותר, ביי GOOD GIRL

אני בשבוע 29 להריון. ויש לי בבית שני ילדים בני 8 ו- 4. אני מוצאת את עצמי קצרת רוח ועצבנית במהלך רב שעות היום. מה עושים? יש לציין אני סובלת מחוסר ברזל (אני לוקחת כדורים) ולעיתים תכופות יש לי גם קנדידה וגינלית שמטופלת בנרות נרתיקיים( לא יודעת אם יש קשר?) מה עושים להעביר את ההריון ברוגע? לאן לברוח?

זה מקום טוב לברוח לא? כאן יבינו אותך וינסו לעזור מעבר לזה הריון ידוע כתקופה שבו ההורמונים משתוללים וכל פיפס מלחיץ/מעצבן ומרגיז. את חייבת לנסות להיות רגועה כמה שיותר בשבילך!!! תנסי לתרגל נשימות כשאת מתעצבנת, להרפות את הגוף לקחת טיפות פרחי באך רסקיו רדמי שמאוד מרגיע וטבעי! לישון טוב, לאכול ולנוח... לא נשאר לך הרבה יהיה טוב תמיד כאן איה

תודה על התמיכה אך בכל זאת רציתי לשאול בעניין הטיפות רסקיו. ניסיתי מספר פעמים לקחת אותן, ובאמת הן עזרו לי להעביר את היום הסוער ברוגע. אולם כשהשפעתם פגה חשתי יותר לחץ ויותר עצבים מהמצב שהייתי בו לפני שלקחתי את הטיפות. ושוב לקחתי אותן אך הפעם הן לא הועילו כמקודם. מה הפתרון?

איה יקרה רציתי להודות לך.הייתי אצל הרופא ויש לעובר דופק העובר אמנם קטן לשבוע שביעי בערך אבל הכל בסדר אני לא מדממת יש לי הפרשות חומות מידי פעם האמת שהוא לא ממש הרחיב למה זה קורה.יש לי פגישה שוב בעוד יומיים. איך שהוא הצלחת קצת להרגיע אותי ועל כך אני מודה לך מאוד. אני נוקטת באופטימיות זהירה בתקווה חזקה להמשך הריון תקין. שוב תודה. נעמי.

שיהיה הריון קל ותקין תודה על העדכון חשיבה חיובית מאוד עוזרת להתמודדות ובכלל לתחושה טובה :-))))) איה

שלום, אני בת 38 ואם לשני ילדים, הגדול בן 6 והקטנה בת שנתיים וחצי. היה פנצ'ר ואני בהריון, ממש בהתחלה. אמנם רציתי עוד ילד אבל לא עכשיו. העיתוי גרוע, גם מבחינה פיזית ורגשית - אין לי כוחות וגם כלכלית, עבודה, לימודים, טיפול בהורים מבוגרים ועוד. ובעיקר פוחדת שלא נשאר לי מספיק זמן עם הילדים, שהם עוד קטנים וזו תהיה מעמסה גדולה מדי. מתלבטת נורא על הפלה מלאכותית בגילי והרי רציתי עוד ילד אבל רציתי גם עוד זמן לעצמי ולמשפחה הקטנה. תודה

את בת שלושים ושמונה. מנסיון- עם השנים זה פחות מובן מאליו, ולא כל הריון נקלט. תחשבי שאולי אם תפילי את ההריון הנוכחי, ואחרי זה תתקשי ללדת ותתצטערי על זה מאוד. יש גם נשים רבות שחשות רגשי אשם איומים אחרי הפלה. הקטנה שלך תהיה בת שלוש- זה כבר לא תינוקת. ובאשר לקושי כלכלי, אין ספק שזה מכביד, אך הקטנה כבר תלך לגן, שזה הרבה יותר זול ממטפלת. במצבים ממש קשים יש אגודת "אפרת" שעוזרת. את הלימודים אפשר לפרוש על יותר שנים- אני תואר ראשון ושני עשיתי תוך כדי לידת שלושת ילדי. בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה.

תודה אכן החלטנו כבר להשאיר את ההריון תודה

אני נמצאת בשבןע השביעי להריון בערך ויש לי הפרשות חומות דמוי התחלת ווסת וכאבים בגב ובבטן התחתונה גם ברחם אני פוחדת מאוד לאור העובדה שעברתי 3 הפלות לפני האם יש לי סיבה ממשית לחשוש? תודה

ראשית מצטערת לשמוע על ההפלות שהיו לך מאוד טבעי שאת חוששת בשלב שלך עדיין יתכנו כאבים והפרשות מהשתרשות העובר ברחם. יחד עם זאת את ודאי יודעת שכל כאב בטן ו/או דימום מחייבים בדיקה ליתר בטחון. תחשבי חיובי לא יודעת אם עשית בדיקת דופק ואם לא היא בטח בקרוב רק אז תדעי בטוח אם הכל בסדר וכאמור אם לפני כן יש כאבים ממליצה לבדוק בשביל השקט הנפשי מחזיקה אצבעות המשך הריון תקין וקל איה

שלום איה אני נמצאת בשבוע 38 , בהריון שלישי. 2 הלידות הראשונות היו טבעיות ללא משככי כאבים מבחירה ובמיוחד הלידה השניה שבה ילדתי בחדר לידה טבעי והיתה לידה טובה בסה"כ. ללידה הזו התכוננתי היטב, אני יודעת בדיוק מה אני רוצה ואף הכנתי תכנית לידה מפורטת. עם זאת, יש לי פתאום חששות שדברים ישתשבו ולא יתרחשו כפי שאני מקוה / מתכננת . לפעמים אני חושבת על זה וזה ממש מלחיץ אותי ומכניס אותי לפחדים , כמו למשל, מה יהיה אם הלידה תתמשך המון זמן ולא אעמוד בכאבים ואצטרך אפידורל או שהצוות לא יבוא לקראתי . למרות ש'עשיתי זאת' כבר פעמיים, אני מקבלת פתאום רגליים קרות וזה מתבטא בכך שאני לא רוצה ללדת עכשיו ומקוה למשוך עוד זמן בהריון למרות הקושי הפיזי. איך מתמודדים עם הפחד? תודה לך !

מבינה את הפחד שלך דוקא בגלל שאת מאוד יודעת מה את רוצה את חוששת שזה לא ילך ויהיה תלוי בדברים שלא תלויים בך אבל תזכרי תמיד כמה את יודעת! כמה את מוכנה! כמה יהיה קשה להתקיל אותך! היו לך לידות טובות היית שם ויש לך את הכוח להתמודד בכל פעם שאת חשה לחץ תתרגלי נשימות ותרפי את הגוף תחשבי חיובי ותראי בדמיונך את את יודלת כמו שאת רוצה! אם יש עוד דברים לא סגורים בראשך לגבי הלידה סגרי אותם והכיני הכל כך שלא ישאר ספק לגבי כלום. תמיד אפשר לשקול תומכת לידה (אם כי קצת מאוחר לגביך אבל לא בהכרח) אולי את חוששת מהליווי שאיתך. למלוה בלידה משקל רב ביישום התוכניות שלנו. עוד משהו חשוב את ודאי יודעת שכל לידה וכל תוכנית היא בסיס לשינויים גם אם תלדי עם אפידורל או משכך כבאים וכד' זה לא נורא העיקר שתבואי מוכנה נפשית גם לכך שיתכנו שינויים, שתדעי כל מיני שיטות להקלה על כאב ותרחישים שונים בעת הלידה. כך תרגישי בטחון ששום מצב בלידה לא יגרום לך תסכול כי את תמיד תשלטי בעניין. בהצלחה שיהיה לידה נפלאה כמו שאת רוצה איה

איה, המון תודה !

שלום!! אני קיימתי יחסי מין לפני שבוע, ואני בלי גלולות והוא בלי קונדום.. ואני עכשיו כבר שבועיים אחרי הסקס.. חשוב להזכיר שהוא לא גמר בכלל הוא היה בתחילת גירוי והפסקנו .. השאלה שלי היא: האם אני יכולה להכנס להריון? והאם טיפת האהבה מכניסה להריון- כי אני לא יודעת אם היא הייתה? ב ב ק ש ה!!! תענו לי כי אני ממש בפחדים !! תודה רבה שששששששש..

את לא יכולה לדעת מה נפלט (מספיק טיפה קטנה להכניס להריון) ויחד עם זה לא בטוח תלוי מתי הביוץ שלך מתי את אמורה לקבל וסת? שבועיים לפני בערך זה זמן הביוץ (לא אצל כולן אגב) אם הייתם יחד בזמן הזה של בערך הביוץ יש יותר סיכוי אם לא , הסיכוי קטן אין לך כרגע הרבה ברירות רק לחכות למחזור שיגיע ואם הוא מתעכב לקנות ערכת הריון. המלצה חמה אל תעשי כלום בלי אמצעי מניעה ,ממש לא רצוי ומסוכן מחזיקה לך אצבעות

מה שלומך איה? אני אשת בשורות טובות היום. בן מקסים נולד לנו, והאושר שלם וגדול. מי היה מאמין כמה חששתי איך לטפל בו. מתברר שלומדים תוך כדי, ונהנים הרבה יותר ממה שאפשר היה לצפות. הילד משגע... אין מילים... אנחנו אוהבים אותו, אי אפשר לדעת כמה אוהבים עד שזה לא קורה. אחרי כל הטיפולים הקשים, ההריון המייגע והלידה המתישה- נגמר מסלול התלאות, ויצאנו לדרך חדשה. הורים אוהבים, של תינוק אהוב. תודה רבה לך על התמיכה, הפרגון וטוב הלב הגדול כל כך, את מקסימה. אמשיך לבקר כאן, הפורום נפלא, ואולי אוכל לתרום מדי פעם מנסיוני. ד"ש לקסמון המתוק, ממני האלמונית.

אני כל כך מתרגשת כל כך שמחה איזה אושר!!! יקירה על אף שאת אנונימית ואיננו מכירות נגעת לליבי אני ככ מתרגשת שטוב לך , שההאהבה מציפה אותך שמסע התלאות נגמר והתחילה דרך חדשה כאמא. האושר הכי גדול (לא אמרתי תמיד???) מאחלת לך רק טוב אשמח לראותך איתנו הולכת לישון עם חיוך תודה על המחמאות איה

אני אהיה בת 33 בזמן הלידה השניה שלי והתוצאה היא לפי גיל 1:574 לפי גיל ובדיקות : 1:1291 האם זה בסדר גמור או גבולי? האם הגבול הוא 1:380? המשוכלל או לפי גיל בלבד? חוץמזה רציתי לחלוק שהו הריון שני שלי יש לי ילד בן 3 ו-4 חודשים והפעם אני מלאת חרדות כמו מה יקרה אם אני אעבור קיסרי כחי הראש לא ירד כי בהריון הקודם הוא לא רצה לרדת אבל בסוף היתה לי לידה ואגינלית רגילה ועוד חרדות מכל מיני סיפורים כמו תסחיף ריאה שקורה אחת ל-2000 לידות וכל מיני סיפורים על ליס שבו ילדתי פעם שעברה ואני רוצה שוב ללדת שם ומפחדת אשמח לקבל חיזוקים

גם אני ילדתי בליס ואני מניחה שאחזור ללדת שם גם בעתיד מנסה להוציא את כל התסריטים הרים מהראש כמה שניתן ולשנן "לי זה לא יקרה". אני לא יודעת לגבי התוצאות על פניו נראה לי בסדר עשית שקיפות? מה יצא? חלבון עוברי ידועה כבדיקה מלחיצה שהתוצאות שלה לא בהכרח מעידות על בעיה. ממליצה בחום להתיעץ כמובן עם הרופא (אם יש בעיה הוא ישלח ליעוץ גנטי) תחשבי חיובי- יהיה חיובי!! תמיד כאן איה

האם ישנם סכנות כלשהן בהריון ולידה בגיל צעיר? (מתחת ל20) כל מיני מחלות שיכולות להיות לילד או לי.... סיבוכים כלשהם (אני יודעת שבגיל מבוגר אז יש סיכוי יותר גדול שלילד תהיה תסמונת דאון או שאר דברים כאלו ואחרים.) תודה מראש.

כדאי שתפני לד"ר יפת בפורום הריון ולידה

שלום, אני 11 יום לאחר אסון. אני לא אספר לכן מה קרה כי אני לא רוצה להלחיץ אתכן. בטח לא בפורום הזה... אבל יש לי שאלה. הגניקולוג שהלכתי אליו במהלך ההריון היה מאוד חסר רגישות - וזה רוב הזמן לא הפריע לי - אבל עכשיו אחרי האסון הזה אני לא מסוגלת לחזור אליו. יש לכן אולי המלצה על גניקולוג/ית אנושי/ת ואכפתי/ת שמקבל/ת דרך מכבי באיזור המרכז? אני גרה בתל-אביב אבל מוכנה לנסוע גם לאיזור השרון - או לכל עיר קרובה... אשמח מאוד לתגובתכן ניבה

אני מחפשת גם, הרבה זמן.... אם תמצאי אשמח לדעת.... יש לי כרגע רופא פרטי מעולה... אני כבר הבנתי שבמקרים מסויימים צריך את הגיבוי שלו.....בהצלחה בכל מקרה

בינתיים קיבלתי כמה המלצות על ד"ר עדה גרובר בגבעתיים. אני אנסה אותה... ונראה. יש לי תור בשבוע הבא.

הי. אני יכולה להמליץ לך על גניקולוג מצויין שהוא אומנם לא במכבי אבל הוא נמצא ברשימת היועצים שעובדים עם מכבי כך שניתן לקבל החזר. שמו ד"ר נחמן אקשטיין הוא סגן מנהל מחלקה באיכילוב. מדובר ברופא גם מאוד מיקצועי וגם מקסים וסבלני. הוא תמיד זמין לשאלות והתייעצויות ואין מצב שהוא משאיר אותך בלי תשובות ברורות ומנומקות למצבך. נדיר למצוא רופא כזה!

שנתיים הייתי אצלו בטיפולי פוריות . עברתי רופא ותוך 4 חודשים נכנסתי להריון. רק בדיעבד הבנתי שהטיפולים אצלו נכשלו בגלל שלא היה מקצועי.להתרחק...

אני כשנה לאחר לידת ביתי. עברתי 4 הפלות עד שסוף סוף ההריון החזיק והייתי בשמירת הריון ברובו בבית החולים ובבית. גם נפשית לא היה קל השקיפות עורפית לא היתה תקינה ובסקירת מערכות נמצא מוקד אקוגני בלב, והחלבון עוברי לא היה תקין ועד שתוצאות מי השפיר הראו שהכל בסדר אי אפשר לתאר מה עבר עלינו!!!!! הלידה היתה מאוד קלה בתחילת חודש תשיעי אחרי שהחליטו שעדיך ליילד כי יש חשש להאטה בגדילה התוך ריחמית. לידה טבעית עם זירוז. ותודה לאל נולדה לנו בת בריאה, מתוקה,ומאוד שובבה! עכשיו אנחנו רוצים להיכנס להריון אבל אני מאוד מפחדת: אם אני יצטרך שמירה, אני כל כך לא רוצה להחסיר דקה מגידול ביתי, איך היא תקבל את זה שאני לא יוכל להרים אותה? ואיך עוברים נפשית את כל הבדיקות במהלך ההריון? מאז הלידה אני לא מסוגלת להתקרב לבית חולים! אני יודעת שאני חייבת להתגבר על כל הפחדים האלה, אבל איך?

יש לי בן בערך בגיל של ביתך (שנה ו-3 חודשים) ואני ממש לא מסוגלת חשוב על הריון נוסף כרגע. אולי את לא בשלה עדין? זה לא פשוט להיות עם 2 קטנטנים או לחילופין לעבר הריון עם שמירה ולטפל בילדה. ובכל זאת אם זה משהו שאתם מאוד רוצים ושלמים איתו את חייבת לעבור תהליך של טיפול ועיבוד הלידה הקודמת. את עצמך כתבת "מאז הלידה אני לא מסוגלת להתקרב לבית חולים" הלידה גרמה לך לתחושות קשות ומפחידות את חייבת לדבר על זה עם איש מקצוע ולהוציא החוצה רק אז לדעתי תוכלי להתפנות להריון נוסף.... בהצלחה

היי איה ! אני רושמת לך כדי לשפוך קצת את הלב - אני בשבוע 32 , מפחדת מ א ו ד מהלידה בזמן האחרון אני מרגישה שאני נעה בין תחושה נפלאה של אושר לבין מצב רוח איום ונורא , אני מתחילה להרגיש ממש שמנה וכבדה וזה מתסכל אותי ואני לא יודעת איך אצליח לחזור לעצמי (בחיים לא הייתי כ"כ שמנה) וכאילו שזה לא מספיק אני כל הזמן חוששת מהלידה (אני מנסה לשתף את בעלי אבל מתחילה להרגיש קצת לא נעים , מה גם שאני חושבת שהוא לא מסוגל להבין את הפחד הזה) . אני יודעת שעוד מעט אני אמורה להתחיל עיסוי פירינאום וגם זה קצת מדאיג אותי כי אני לא יודעת איך עושים את זה ואם בכלל אצליח . בקיצור אני מרגישה לחץ ובילבול ופחד והמון תחושות - מקווה שיהיה בסדר...

ראשית זה לגיטימי לפחד את בהריון ראשון אני מניחה ואת לא יודעת לקראת מה את הולכת. יש בלבול ולחץ (עשית קורס הכנה ללידה? מאוד מאוד עוזר) אני יכולה להרגיע אותך שעליתי 20! קג בהריון וירדתי הכל די מהר שזה לא יטריד אותך אני יודעתץ שלא פשוט כל המשקל הזה אבל זה חלק מהתהליך לקראת האושר האמיתי- תינוק!!! כשתהיה אמא תהיי ככ טרודה בגידול שלו שבכלל לא תשימי לב איך את יורדת במשקל ואיך את לא טרודה מזה (לפחות לא בהתחלה) יגיע זמן גם להוריד אחר כך! מצרפת לך מאמר על עיסוי פירנאום, אני חושבת שהוא ימחיש לך "איך עושים את זה" ואם לא תמיד אשמח לענות. http://www.leida.co.il/page.asp?id=10012 באתר הזה יש מאמרים נפלאים שיעזרו לך לצבור ידע וכוח לקראת הלידה (איך לוחצים, איך נושמים, איך מתמודדים עם כאב ועוד) אני כן חושבת שכדאי שתשתפי את בעלך הדבר שהכי עזר לי בשיא החרדות שלי היה תמיכתו של בעלי הוא לא הבין ממש כמה אני פוחדת אבל היה שם בשבילי, עודד ולא הלחיץ! זה חשוב לדבר ושיהיה לך בן זוג פעיל בלידה בהצלחה תמיד כאן איה

היי איה! יש לי מספר שאלות לאחר בדיקת מדדים שעשו לי ואני מתנצלת מראש אם זה הרבה שאלות (אני פשוט חוששת שזה עובר גדול ויסתיים בניתוח קיסרי) BPD מתאים לשבוע 33 HAED CIR מתאים לשבוע 31.6 AB.CIR מתאים ל 31.4 FEMUR LEN מתאין לשבוע 30.0 גיל הריון US מתאים ל 31.6 משקל עובר 1945 לאור נתונים אלה אשמח לדעת מס' דברים (היות ועדיין לא הייתי אצל רופא עם התשובה): א. האם המדדים תקינים ? ב.האם זה נחשב להיקף ראש גדול? ג. חלק מהמדדים גדולים קצת לשבוע שלי 31.3 (יש מדדים שיצאו 33.0 ו31.6 ) האם זה נחשב לעובר גדול? ד. האם המשקל גבוה לשבוע 31.3? ושאלה אחרונה הבנתי שמשבוע מסויים לקראת סוף ההריון העובר כבר לא ממש עולה הרבה במשקל - אשמח לדעת מאיזה שבוע ועד אז כמה בממוצע אמור לעלות ושוב סליחה אם זה הרבה שאלות...

אני לא מומחית במדדים אבל אם את שבוע 31 לפי מה שכתבת פה אין ככ הבדל רציני בין התוצאות נכון חלק עוברות את מה שצריך להיות אבל לא בהרבה בשבוע 32 עובר שוקל בערך 1800 ושלך ממש לא הרבה יותר .עדין מאוד נורמלי. עד שבוע 40 הוא אמור להגיע ל3300 אבל זה אחוזון 50, ממוצע בלבד יש המון תינוקות שמגיעים אפילו ל-4 ויותר ועדין מתקיימת לידה רגילה. הרופא שלך ודאי ינחה אותך לגבי ההמשך (ממליצה לשאול גם בפורום א.ס שהוא מקצועי בתחום) לידה קלה שתהיה ובהצלחה

שלום איה וערב טוב, מה שלומך?...ואיך קסם? אני בסדר , תודה . אני בשבוע 32 כבר והיום עשיתי אולטראסאונד יש כמה דברים שלא ניראים לי ומקווה שתוכלי לעזור לי ולבדוק בשבילי, את התשובה אקבל רק מחר , אבל לפי מה ששמעתי משקל העובר 1200 גרם, [ זוכרת שבשבוע 27 הוא היה רק 650 גרם ] והוא נמצא במצב עכוז, הבטן קטנה לשבוע ההריון, וכנראה אצטרך השגחה של לפחות שבועיים, אשמח אם תבדקי לי לגבי המשקל, אני יודעת לפי מה שקראתי בספר של עמוס בר שהמשקל בשבוע הזה צריך להיות לפחות 2 ק"ג, האם העובר עוד יכול לשנות תנוחה עד ללידה עצמה, או שאלד לבסוף בניתוח קיסרי , גם בגלל שהוא קטן וגם בגלל תנוחת העכוז שבה הוא נמצא. מצטערת שבלבלתי לך את המוח.........מצפה ממך לתשובה. יעל

קסמון חולה לצערי עם דלקת באוזן וחום גבוה, לא קל:-( תודה על הדאגה!! שבוע 32 עקרונית משקל העובר צריך להיות 1800 (קצת פחות מ-2 קג)9 ועדין יש הבדלים לכאן או לכאן בהערכות משקל, לא לדאוג עובר יכול בהחלט להתהפך גם בשלב הזה ואם לא יש דרכים להפוך אותו שמחה לעזור תמיד כאן איה

איה שלום. מה שלומך??? אשמח לקבל שוב את מספר הטלפון של ד"ר תדמור בקליניקה שלו. אודה לך מאוד. ו..שמרי על קסם-חורף עכשיו :) ביי שרית

דלקת באוזן וחום גבוה תודה על הדאגה!! הטלפון של תדמור 6310765-02 02- 6421869 בהצלחה

אני לא יודעת אם אני בפורום הנכון. אני בת 30, נשואה. לפני 3 ימים נודע לי שאני בהריון ראשון. לא כ"כ תכננתי לעכשיו ואני צריכה להתחיל התמחות בקליניקה היום. אני מתוחה ובהתקפי חרדה כל הזמן. כולם אומרים שעליי להיות שמחה ואיזה בעיות כבר יש לי בחיים. בעלי אומר שלא נהיה בסדר, כי תגובותי לא נורמליות והוא חושש לשלום העובר. אני לא מצליחה להתגבר על החרדה האיומה הזו, רועדת, לא אוכלת, הלב דופק כמו משוגע. אני פוגעת בכולם ומעדיפה פשוט למות, כי אני מאבדת אותם. היש ביכולתכם לעזור לי?

בכל זאת אומר מזל טוב על ההריון למרות שנשמע ממך שזה אכן לא מזל ולא טוב הריון לא רצוי מעורר איתו חרדות רבות יותר מאשר הריון רצוי כי נוסף על החרדות יש לחץ ומאבק של הגוף. אני בהחלט מציעה לך לעשות חושבים יחד עם בעלך ולראות האם זה הזמן המתאים לך להריון (חלילה לא מעודדת הפלה או משהו) אבל הריון זה לא רק התהליך, זה ילד בסופו וילד זאת אחריות! אני כן מציעה לך לפנות לעזרה (יש כל מיני סוגי טיפולים לחרדות) אם תמשיכי עם ההריון הזה כי את חייבת לנסות להיות רגועה ולאט לאט שלמה עם מה שקיבלת. בסופו של דבר הריון זאת מתנה ומה שמקבלים אח"כ - ילד זה האושר הכי גדול. תמיד כאן מחכה איה

יקירתי. הייתי שם. גם אני נכנסתי להריון..כן מתוכנן, ונכנסתי להתקף חרדה נוראי כשקיבלתי תשובה חיובית... חרדה עם רעידות, אי-יכולת לישון כמעט בכלל...וכ"ו. אף אחד לא ידע מה לעשות, בן זוגי תמך, הרופאים הרימו כתפיים כאילו התופעה לא נראתה מעולם...... מציעה לך: א. ללכת בלי לחשוב פעמיים לפסיכיאטר, שיתן לך תרופות מרגיעות כאלו שאפשר לקחת בהריון, ושלא יזיקו לעובר/ כן תוכלי בשקט להחליט אי ממשיכה. ב. לדבר עם בעלך, שיקלוט שאת עוברת משבר מאוד קשה, שיחליט אולי שאת חשובה לא פחו תמהעובר....שיתמוך כל כולו. את לא רק כלי קיבול לעובר...הזדמנות לראות מה בן הזוג שווה באמת...כשאת במצב כל כך עדין כל כך לא קל. העיקר- תני לעצמך מעט זמן, לבדוק אם רוצה התינוק בשלב זה, בכל מקרה, לכי לטיפול אצל פסיכולוג,(או פסיכיאטר שיכול לתת מרשמים לתרופות), לברר את העניין...גם להרין הזה, ואם לא לזה...בעתיד כשתרצי תינוק. שתגיעי יודעת יותר רגועה יותר. בכל מקרה חיבוק גדול ובהצלחה.

היי, אני בשבוע 9 עשיתי אולטרסאונד לפני שבועיים נמצא שק הריון ונראה דופק. בימים האחרונים אני מרגישה שהחזה שלי כבר לא כל כך כואב וכבד כמו שהיה בשבועות האחרונים, ולמעשה אני לא מרגישה כלל את ההריון (עד עכשיו הרגשתי את המתיחות של הרחם ואת החזה הגדל) , אני ממש מפחדת שמשהו לא בסדר. איך מתגברים על החרדה הזו ? ומה למעשה אפשר לעשות עד לבדיקה הבאה - שקיפות עורפית בעוד שלושה שבועות..... ההריון הזה זה הריון שני , ההריון הקודם הסתיים בהפלה טבעית בשבוע 6.

ראשית מזל טוב על ההריון מבינה את הפחד שלך במיוחד בהתחשב בעובדה שעברת הפלה טבבעית בהריון קודם. משתתפת בצערך :-( בעקרון לא חייבים להרגיש משהו (בחילות וכד') ותשמעי שאת לא מרגישה כלום. נשים רבות היו מקנאות בך אני אישית עד שבוע 12 לא חשבתי מאומה ורק אז החל סיוט הצרבות. שקיפות כבר אפשר לעשות משבוע 10 כך שעקרונית אין לך הרבה זמן להיות עם הלחץ שבו את שרויה ושוב הסירי דאגה מליבך את ודאי יודעת שרק כאב בטן חזק או דימום מחייב התייחסות ומעורר פחד להפלה. המשך תקין וקל איה

שלום. אני בת 34 נשואה ללא ילדים. מאז ומעולם פחדתי פחד מוות, פשוטו כמשמעו ממחטים, אינפוזיות ובדיקות דם.אני מאוד רוצה להביא ילד לעולם אבל מאוד מאוד חוששת מכל מה שנלווה לדבר; אני יודעת שאני נשמעת לא בוגרת והיסטרית בצורה מגוחכת, אך אני אובדת עצות. בדיקות דם לא עשיתי שנים מאחר ואני מתעלפת לפני הבדיקה ואו במהלכה ואו אחריה. אני יודעת כי במהלך הלידה שמים ליולדת אינפוזיה בווריד הזרוע ורציתי לשאול האם ניתן לשים את האינפוזיה בגב כף היד במקום הזרוע, מה שיקל עליי מאוד? בנוסף, האם ישנו טיפול בהיפנוזה שיעזור לי להיפטר מפוביה מעיקה זו? בבושה, חרדה ובמצוקה איומה- רותם.

הגעת למקום הנכון ראשית את ממש נורמלית ואל תרגישי היסטרית בצורה מגוחכת או בושה. מדובר על תופעה שפוקדת 13% מהנשים וגם אני נמניתי איתן. יש לכך פתרונות (לא רק היפנוזה, יש ביופיבק ,גרינברג ועוד) את לא לבד!! את מוזמנת לבקר גם בקומונה שלי בתפוז http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?CommunaId=5678 יש שם המון נשים מקסימות אחת אחת לא בהריון כי הן פוחדות מכך בדיוק כמוך! שולחת לך באימיל כתבה מלאישה עלי ועל הנושא. אני חושבת שהיא תגרום לך להבין עד כמה את לא יוצאת דופן תמיד כאן איה

אני מעל 30, נשואה כבר די זמן בשביל להבשיל ולהכנס להריון אבל .... גם אני פוחדת, גם אני נמנעתי, גם לי יש מחשבות הרסניות בנוגע לכל החתכים והחריצים שיכולים לעשות לי בבוא הזמן קשה לי מאוד עם הנושא, גם בעלי רוצה ילד, אבל זה לא רק החלטה שלו, ואני חושבת שצריך להיות מידה של רצון בשביל לגשת ולחשוב שיהיה תינוק בבטן ואחרי זה לגדל אותו ולהיות מוכנים להורות. אני מנסה לאט לאט להתגבר , ואיה תספר לך איך התחלנו כולנו ולאן רובנו התקדמנו :-) יש כאן תלמידות מצטיינות !!!! וגם.....מתלמדות טובות :-)) אני אשמח לדבר איתך לגבי זה אם תרצי תצרי עמי קשר ואספר לך יותר, ביי GOOD GIRL

שלום, ביתי בת ה- 10 וחצי מפותחת מאוד לגילה ונראה שהיא עומדת לקבל ווסת בשנה הקרובה. אך מסבירים לה מהי ווסת למעשה מבחנה רפואית ? אודה לתשובתך

הפרשת דם וקטעי רירית הרחם מן הנרתיק במרווחים של כחודש בממוצע בנשים בגיל הפריון שאינן בהריון (ראה תחילת הווסת, תום הווסת). הווסת היא אותו שלב במחזור הווסת (המחזור החודשי) בו רירית הרחם המעובה נפלטת כיוון שלא חלה הפריה (מתוך אתר רפואי אינפומד) כל הכבוד לך על הרצון להבהיר לביתך מה עומד להתרחש בגופה

שלום, אני בת 26 ונישאתי לפני כחודשיים לבחור מקסים איתו אני יוצאת כבר כמעט 10 שנים. שנינו סטודנטים ועובדים יומיים בשבוע. כרגע אנחנו גרים בדירת 2 חדרים קטנה (חדר שינה וסלון - שבתוכו מטבח של מטר) של ההורים שלו. אז נכון לעכשיו אנחנו מסודרים. אני כבן אדם מאד חששתי ממושג ה"חתונה".. זה נראה לי כתיק שממש גדול עלי. אני בקושי מסתדרת עם הלימודים-עבודה-בן זוג אז עכשיו גם לנהל בית?! העדפתי לגור ביחד עם הבן זוגד אך בגלל ההורים זה לא הסתדר אז התחתנתי והנה אני כאן. עכשיו החשש שלי גדל.. אני בת 26 ללא עבודה מסודרת (אני עובדת בערבים במשרת סטודנט), בינתיים השעון הביולוגי דופק, הבית קטן מידי לגידול ילדים ובכלל אני חושבת שאני מאד חוששת להביא ילדים במצב כזה שאני עדיין לא יכולה לדאוג ב100% לעצמי מבחינה פיננסית. מה גם שאני מאד חוששת מהאחריות הגדולה שכרוכה בגידול ילד. בכלליות אני חולה על ילדים וחושבת שהם באמת אושר אני אני מאד חוששת להכנס לזה ולאבד את העצמאות שיש לי. מה גם שאני עם גלולות כבר קרוב ל9 שנים ללא הפסקה. הכל כל כך מפחיד וגדול עלי.. שאני לא אוכל לספק לילד שלי את מה שהוא רוצה מבחינה כלכלית ופוחדת גם להשפיע עליו (בבטן) עם החרדות שלי בעניין. זה נורא מרתיע אותי לקחת משכנתא עם משכורת של סטודנטים. בעלי מאדש רוצה ילד .. אך שנינו מסכימים שאנחנו לא במצב של להביא ילד עכשיו.. יש לנו עוד שנה ללמוד ועוד שנה להתאפס מבחינה כלכלית.. ואני מסכימה איתו לחלוטין אבל.. זה מה שאומר שאהיה בת 28.. ומפחידים אותי כל הסזיפורים על זה שכשדוחים ילד הרבה זמן .. בסוף.. כשרוצים ילד.. יש בעיות.. מה לעשות?!

ילדתי את קסם בגיל 29 כמעט...... הריון ראשון אחרי 3 חודשי נישואין מה שאומר שנישאתי מאוחר גם אבל סיימתי ללמוד 4 שנים התמקמנו בדירה היינו מוכנים לזה ילד זאת אחריות החיים שלי השתנו לגמרי!! לא רואה את עצמי גם לומדת איתו או עושה משהו כי זה לא פשוט (מעריצה את מי שיכולה) אני חושבת שאם יש אפשרות לדחות בשנה ו28 זה לא נורא אז לכו על זה בלי לחץ כי אחרת לא תעמדו בהתחייבויות של הלימודים וכד') 28 זה לא גיל נוראי להביא ילד בריא ומתוק לעולם!! בהצלחה

היי ! אני בשבוע 30+4 ומדי פעם אני מרגישה כמו מן לחץ כזה למטה בבטן תחתונה כאילו הבטן מתפוצצת מתוחה מאוד (כמו שמרגישים אחרי ארוחה ענקית) זה עובר אחרי כמה זמן וזה לא עיקבי אשמח לדעת ממה זה נובע?

נשמע לי כמו התקשויות של הבטן בעת צירים מדומים זה משהו טבעי ונורמלי בהריון בעיקר מתקדם. בכל מקרה אם את חוששת שזה מעבר לזה (כואב /מציק ועוד ) תלכי להיבדק המשך תקין וקל איה

שלום, אני בשבוע 9+2, לפני כשבוע וחצי התחילו לי בחילות ולפני כיומיים נחלשו מאד. אני מאד מוטרדת, האם זה סימן לבעיה בעובר או שזה נורמלי ? תודה מראש, אילת

בחילות באות והולכות והלוואי שיעלמו מהר ככל שניתן רק כאבי בטן ודימומים הם סימנים מדאיגים וגם לא תמיד... המשך הריון תקין וקל!! את תמיד יכולה להיבדק בשביל השקט הנפשי אבל באמת אין מקום לדאגה איה

איה, רק רציתי לספר לך שעשיתי אולטרהסאונד והכל בסדר. תודה על העידוד, אילת

שלום רציתי לדעת בוודאות , האם גלולת פוסטינור מונעת התרחשות ההריון או הפסקת ההריון? מהי המשמעות ומהי פעילותה המדוייקת של גלולה זו. עבורי ההבדל משמעותי. במילים אחרות האם ע"י נטילת פוסטינור ביצעתי הפסקת הריון ? תודה מראש

מצטערת על המענה המאוחר , ניסיתי לברר לך עד כמה שאני יודעת היא מונעת הריון אבל אינני רופאה וכך גם אמרו לי אשמח לדעת גם

שלום רב, אני בהריון ראשון בשבוע 39+3. בשבועיים האחרונים חשתי בהיחלשות משמעותית בתנועות העובר, אם כי עדיין אני חשה אותו מדי פעם. לאורך מעקב ההריון הכל היה תקין תמיד. מה מומלץ לעשות במקרה זה? רויטל

רויטל שלום, קודם כל את בשלב הריוני תקין לפני לידה. לעיתים העובר גדול וקצת קשה לו לזוז, תנסי לאכול שוקולד ולראות אם זה עוזר לתנועות מוגברות יותר. בברכה רונה קמחי-אונטר רפלקסולוגית עם התמחות בנשים הרות, מעסה וארומתרפיסטית

האם מישהוא יודע את שמות הרופאים שעשו לאם של התאומות הסיאמיות בדיקות אולטרא-סאונד ? בכתבה שפורסמה באתר YNET , מאת מיטל יסעור-בית אור בתאריך 30.09.05 ,שעה 9:10 , היא כותבת : " ..., ביום ראשון, יומיים לפני הלידה, נבדקה האישה במרפאתו הפרטית של רופא בכיר ב"שיבא" אולם גם הוא ,לטענת המשפחה, לא גילה את המום " ( קישור לכתבה : http://www.ynet.co.il/articles/ /0,7340,L-3149178,00.html ) מישהוא יודע מה שמו של הרופא הבכיר מתל-השומר המוזכר בכתבה ?

תנסה בעוד פורומים כאן ואולי גם בתפוז יש שם פורום הריון ולידה בהצלחה!

שלום אני כותבת בשביל אחותי אחותי ילדה לפני כשבוע תאומים בשבוע ה-24 לאחר כשלושה ימים שתינוקות נפטרו... מיותר לציין מה עבר על כולם ועליה בפרט... יש לי הרושם שהיא בדיכאון (שזה טבעי לחלוטין). היא כל היום בוכה אבל כל היום, היא לא מתפקדת בכלל ולא מדברת.. אנחנו משתדלים שלא להשאירה לבד ולמלא כפי יכולתנו את יומה. בעלה תומך בה (למרות שגם הוא שבור) ולא עוזב אותה. אני רוצה לדעת האם זה נורמלי? האם היא זקוקה לעזרה מקצועית? מתי הבכי הזה וההתנתקות הזו שלה צריכה להדליק נורה אדומה אצלנו... אנחנו חוששים לה מאוד.. במידה והיא צריכה עזרה מקצועית לאן לפנות?? והאם זה כלול בשירות של קופת החולים שבה היא נמצאת (כללית) אשמח לתשובה... מהמודאגת מאוד מאוד

שלום לך אינני רופאה וזה גם לא הפורום שעוסק בדכאון אחרי לידה ויחד עם זאת את מתארת מצב קשה שבו שרויה אחותך לא מתפקדת ולא מדברת זה מצב שמצריך עזרה כי אחרת יהיה יותר חמור. תפנו לקופ"ח ותתיעצו שם אני בטוחה שידעו לאן להפנות אתכם (פסיכולוגית, עובדת סוציאלית וכד') הכי חשוב בנתיים שתתמכו בה, תתנו לה לנוח והרבה!! תעזרו עם התינוקות (אני עם אחד בקושי תיפקדתי) היא חייבת לצבור כוחות, לדבר, לאכול טוב!! מקווה שיסתדר לה עזרה בכל מקרה נחוצה!

איה שלום לך... תודה על העיצה רק שכתבתי לך שהתינוקות נפטרו כך שאין מה לעזור עם התינוקות

היכן מתקיימים? הבנתי שקוראים למדריכה איילת מורון-אבידן. תודה.

אני חושבת שבתה"ש אבל אני לא בטוחה לא מכירה אותה. תבררי גם באיכילוב יש מרכז לחרדות

אני יודעת ששמו הולך לפניו בתחום הפוריות, IVF, והאולטרהסאונד שקשור לכך. השאלה שלי היא האם הוא נחשב מומחה לשקיפות עורפית וסקירות ? אודה על תשובה וגם על המלצות על מומחים. תודה, אילת

אישית עשיתי אצל ד"ר תדמור בי-ם את הסקירות פרטי היה 10 חג שמח איה

שלום לכולן! אני אומנם נמצאת רק בתחילת הדרך, שבוע 6, אבל כבר מוצאת את עצמי דואגת: דואגת מהאפשרות לאבד את ההריון הזה (הריון אחרי שנה וחצי של נסיונות וטיפולים), כל פיפס שולח אותי לחפש מקורות "גוגל", מדמיינת שגופי לא עומד בהריון ובלידה, לא מוכנה לקיים יחסי מין עם בעלי - מה שלא גורם לתקשורת טובה בנינו...ועוד ועוד. אני הולכת לטיפול פסיכולוגי אך נראה כי זה אינו מספיק. אני מרגישה שבנזוגי לא "נמצא שם בשבילי"... וזה עוד יותר מעיק. סתם, רציתי לשפוך את מה שעל ליבי... תודה למי שהגיעה עד עכשיו.

ראשית מזל טוב על ההריון הריון מלווה איתו הרבה חששות ובילבול את חייבת לחשוב חיובי ולנסות להירגע זה טו לך ולקשר עם בעלך. בעקרון 3 חודשים ראשונים אכן יותר מועדים לפורענות ויש להיזהר אבל גם אז לא צריך להגזים ולהפסיק לחיות. הכל בפרופרציות. אני ממליצה לך לדבר עם בעלך ההריון הזה הוא שלכם יחד (אני למשל לקחתי את בעלי לכל בדיקה כולל שגרתית אצל הרופא וכך הוא חש גם חלק מההריון) עברנו יחד את ההתלבטויות, הפחדים, החששות והציפיה לתינוק. בכל מקרה את לא לבד תמיד כאן המשך תקין וקל איה

יש קבוצה כזאת בגבעתיים וחברה טובה מצטרפת לשם בקרוב-03-5713991

מגיל מאוד צעיר סובלת מפחדים וחרדות מהריון ולידה דוחה את האימהות עד אין קץ אבל הגיל מתחיל להיות קריטי מחפשת קבוצות תמיכה , פסיכולוגית טובה, חדרות לבעיה וכל עזרה שאפשר תתקבל בברכה . לא רוצה לוותר על אימהות אבל מתה מפחד מריה

כל כך מבינה ככ מזדהה עברתי בדיוק אותו דבר. אם את גרה באיזור ת"א יש באיכילוב מרפאה לחרדות והן מקיימים קב' תמיכה ואפשר גם טיפול יחידני. אני אישית הלכתי לפסיכולוגית קלינית. אפשר טיפול ביופידבק אפילו דרך קופ"ח אפשר שיטת גרינבג- טיפול לחרדות דרך מגע הנה קישור גם לקומונה שלי בתפוז, יש שם גם נשים רבות במצבך ללא ילדים וחרדות. הן תשמחנה לעזור לך ובכלל זה עוזר שיש עוד נשים במצבך ואת לא לבד http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?CommunaId=5678 תמיד כאן! איה